מעבר לארץ אחרת היא אחת ההחלטות הכי גדולות והכי חשובות שאדם יכול לעשות בכל חייו. בעוד שלאחדים כל העניין יתנהל בקלות, לרבים אחרים מדובר בתהליך ארוך, קשה ומתיש, אבל עם גמול נאה בסופו. יש הרבה דברים שצריך לקחת בחשבון לפני שעוברים: איפה לגור, איך להתמודד עם שפה זרה, וכל זה. אלה העומדים בפני האתגר הרציני מכולם הם ככל הנראה משפחות עם ילדים. לא שאני אישית יודעת, לי אין ילדים, אבל יש לי חתול. הוא אמנם לא י...
קרא עוד »
מאז ומעולם לא הרגשתי שייכת במיוחד. יש לי זיכרון עוד מהגן בו שיחקנו, כל הילדים ואני איכשהו מצאתי עצמי מחוץ למשחק וזאת למרות שהייתי חברה של כולם ואיכשהו זכור לי שהגן היה מהנה. לימים, החברות הטובות באמת שלי היו רחוקות ממני, מה שאומר שאיפה ששהיתי לא ממש הרגשתי שייכת. לא נראה לי שהייתי מוזרה במיוחד. לעתים הייתי שונה; ילדה צמחונית (היום טבעונית), שאוהבת לשחק כל משחק עם כדור, שלא ממש מבינה מה המורים רוצי...
קרא עוד »
כשבראשי מתבשל כל מה שעולה בליבי וברצוני להעביר בכתב, המחשבות יוצאות אוטומטית בצרפתית. ואז מגיע הרגע המוזר, שאני מתחילה להתקשות לתרגם את זה לעברית. לעברית, לשפת האם שלי ! איך הגעתי למצב שאני שוכחת מילים בעברית ושצצות לי מילים בצרפתית ? ללא שום קשר, אם הייתי מקבלת שקל על כל פעם שנכשלתי, שצחקו עליי ושאמרו שלא יצא ממני כלום, הייתה לי קופת חיסכון בצורת חזיר עם מרשרשים בפנים. כשהייתי קטנה, חלמתי להיות ב...
קרא עוד »
לפני חודש וחצי יצא קמפיין של משרד הפנים הגרמני, שמעודד אנשים לחזור לארצות מוצאם, עם קבלת תנאים כספיים טובים לבניית חייהם שם. בין היתר, קבלת תמיכה בשכר דירה למשך השנה הראשונה לחזרתם. כשיצא הקמפיין התגובות עליו היו מעורבות. ישראלים רבים בברלין ראו את עקבות הקמפיין שעשתה ממשלת ישראל (הטראומה עודנה צרובה בזיכרון), וכעסו אימים. אחרים ראו בזה ניסיון להתנער מהפליטים הרבים ששטפו את גרמניה, ואחרים – כמוני ...
קרא עוד »
הקיץ הפיני הוא מיוחד במינו. הוא קצר ויחסית קר, למעט שבועיים של חום אימים. בפינלנד אין מזגנים ולכן 26 מעלות זה חום אימים שאי אפשר לתפקד בו כשכל המאווררים במדינה אזלו, בכל החנויות. עד עכשיו אף אחד לא מבין איך זה קרה ומה מנע מהחנויות להביא עוד מאווררים, אבל המחסור בהם כיכב בחדשות עד שגל החום חלף. קיץ 2018 היכה בפינלנד בהפתעה מוחלטת. בתחילת אפריל עוד היה שלג, ובסוף החודש לא רק שהשלג נמס אלא גם הגיע גל...
קרא עוד »
אני מאמינה שאני חיה כבר מספיק בצרפת כדי להבין שצרפת זה כבר לא מה שהיא הייתה בעבר. אומנם אני חיה בצרפת כמעט שנה וחצי, אבל אני מכירה את התרבות הצרפתית כל כך טוב וקוראת כל יום חדשות באינטרנט בכל מיני עיתונים כמו le parisien ו-20 minutes, אולי העיתון היחידי בעולם שמשתמש באימוג'י בכתבות שלו. והעתיד פה מרגיש לי בדרך לטמיון, מיום ליום המצב במדינה מתדרדר, מיום ליום, מרפובליקה צרפת נהפכת לאוליגרכיה. אוליגר...
קרא עוד »
בואו נהיה כנים: המצב בישראל לא הולך ומשתפר. הסימן הבולט ביותר לזה הוא שבני נוער מבקשים מידע על הגירה מישראל. לפעמים הם עושים זאת בגלוי (באתר עצמו), אבל לרוב זה בשושו, דרך טופס צור קשר שלנו. ראשית, חשוב לי לומר שעד כמה שאני מעריכה את הבגרות הנפשית הנדרשת לתכנון העתיד, ילדים עד גיל 18 הם עדיין ילדים על פי חוק (כן, גם בני 15-16-17). לכן, אין לנו אפשרות לתת להם יעוץ פרטני, ולצורך העניין, כל בעל מקצוע ...
קרא עוד »
קיסר קנדי נולד למשפחתנו. חיכינו לו זמן רב. מאז ומתמיד רציתי משפחה גדולה ובוודאי לא "רק" שני ילדים והנה, בקנדה דברים התחילו לזוז וההריון הגיע. הכל היה בסדר. מערכת הבריאות התגלתה אליי, השוני בא לידי ביטוי. השוני נובע מכך שעד היום הכרתי מערכת אחת ופתאום התגלתה לי מערכת אחרת. קנדה מביאה אל חיי שינויים רבים. מאז המעבר אני מופתעת מכל מיני תפניות, נסיבות ו"תופעות לוואי" אישיות ומשפחתי...
קרא עוד »
ממש לאחרונה עברתי ניתוח באחת העיניים. עברתי שנתיים של גיהנום רק בשביל להגיע לניתוח הקטן הזה, שנראה כי מוכיח את עצמו. אבל הניתוח פה הוא לא העיקר. אני יודעת שסיפרתי כאן בעבר על מערכת הבריאות הברלינאית, אבל אני גם יודעת שתסלחו לי אם אספר שוב על נפלאותיה, כי הפעם זה האשפוז בבית החולים. המחלקה: עיניים כירורגית, אחת משתיים (שאני יודעת עליהן, לפחות). מספר חדרים במחלקה: 15. מספר מיטות בחדר: 2, אין יותר או...
קרא עוד »
אני די טוב בפיננסים – יכול להיות שלימודי הMBA תרמו לעניין, או שכמה שנים של ניתוח דוחות פיננסים של חברות בתור יועץ אסטרטגי עשו את שלהן, או שקיבלתי את זה מההורים. תמיד ידעתי לאזן בין היותי נהנתן באופן מופגן והיותי חסכן באופן פחות מופגן. בכל מקרה, בעוד בארץ הצלחתי לא רע, יש לי נכס מניב ואין לי חובות למעט משכנתא. אני ורעייתי סיכמנו ש״מה שבשקלים נשאר בשקלים ומה שבדולרים נשאר בדולרים״ – כלומ...
קרא עוד »
אני נכנסת לאמפי הגדול, כולם ממהרים לשבת ואני מבינה עד כמה אני פרט קטן וחסר משמעות, חלקיק אבק ביקום, לעומת החברה. אף אחד לא דוחף לי יותר את האף לחיים, כל אחד מתעסק בעניינים שלו. חלק מדברים אחד עם השני, חלק מתעסקים בטלפון שלהם, ואני רואה טיפוסים מכל הסוגים והצבעים. נוצרים, מוסלמים (אולי גם יהודים?), אפריקאים, ערבים, צרפתים ועוד. אבל בניגוד אליהם, אני לא נולדתי וגדלתי בצרפת, בניגוד אליהם, אני לא הדור...
קרא עוד »