אף פעם לא התחברתי ליהדות, תמיד הרגשתי שזו דת שנכפתה עליי מלידה ואפילו זרקתי את האלבום מהבת מצווה שלי (בעיקר בגלל שלא רציתי להיזכר בכל הכיתה הצבועה שהייתה לי אז ביסודי, שלא הפסיקה כל הזמן להציק לי ולמרר לי את החיים). התנחמתי בכך שההורים שלי חוגגים מה שנקרא "וואנבי כריסמס", שמים עץ אבל לא עושים מעבר. אז כשהייתי מדברת עם החברים מחו"ל בתקופת כריסמס, גם לי היה עץ להראות. ועץ יפה מאוד, כי...
קרא עוד »
ביבי החליט סופסוף לפרק את הקואליציה שלו, והכריז על בחירות באפריל. הגיע הזמן. כל העולם נכנס לסערת רגשות, חברים שולחים לי הודעות של "את באה להצביע? כל קול חשוב!!", "הפעם מורידים אותו מכס המלכות שלו.." ועוד כל מיני. האינסטינקט הראשוני הוא תמיד לומר "ברור, אני באה להצביע כי הגיע הזמן שישתנה משהו אצלכם", אבל אחרי שעוברות שתי השניות הראשונות, השכל נכנס לפעולה. בפעם שעברה שה...
קרא עוד »
מעבר לארץ אחרת היא אחת ההחלטות הכי גדולות והכי חשובות שאדם יכול לעשות בכל חייו. בעוד שלאחדים כל העניין יתנהל בקלות, לרבים אחרים מדובר בתהליך ארוך, קשה ומתיש, אבל עם גמול נאה בסופו. יש הרבה דברים שצריך לקחת בחשבון לפני שעוברים: איפה לגור, איך להתמודד עם שפה זרה, וכל זה. אלה העומדים בפני האתגר הרציני מכולם הם ככל הנראה משפחות עם ילדים. לא שאני אישית יודעת, לי אין ילדים, אבל יש לי חתול. הוא אמנם לא י...
קרא עוד »
מאז ומעולם לא הרגשתי שייכת במיוחד. יש לי זיכרון עוד מהגן בו שיחקנו, כל הילדים ואני איכשהו מצאתי עצמי מחוץ למשחק וזאת למרות שהייתי חברה של כולם ואיכשהו זכור לי שהגן היה מהנה. לימים, החברות הטובות באמת שלי היו רחוקות ממני, מה שאומר שאיפה ששהיתי לא ממש הרגשתי שייכת. לא נראה לי שהייתי מוזרה במיוחד. לעתים הייתי שונה; ילדה צמחונית (היום טבעונית), שאוהבת לשחק כל משחק עם כדור, שלא ממש מבינה מה המורים רוצי...
קרא עוד »
כשבראשי מתבשל כל מה שעולה בליבי וברצוני להעביר בכתב, המחשבות יוצאות אוטומטית בצרפתית. ואז מגיע הרגע המוזר, שאני מתחילה להתקשות לתרגם את זה לעברית. לעברית, לשפת האם שלי ! איך הגעתי למצב שאני שוכחת מילים בעברית ושצצות לי מילים בצרפתית ? ללא שום קשר, אם הייתי מקבלת שקל על כל פעם שנכשלתי, שצחקו עליי ושאמרו שלא יצא ממני כלום, הייתה לי קופת חיסכון בצורת חזיר עם מרשרשים בפנים. כשהייתי קטנה, חלמתי להיות ב...
קרא עוד »
לפני חודש וחצי יצא קמפיין של משרד הפנים הגרמני, שמעודד אנשים לחזור לארצות מוצאם, עם קבלת תנאים כספיים טובים לבניית חייהם שם. בין היתר, קבלת תמיכה בשכר דירה למשך השנה הראשונה לחזרתם. כשיצא הקמפיין התגובות עליו היו מעורבות. ישראלים רבים בברלין ראו את עקבות הקמפיין שעשתה ממשלת ישראל (הטראומה עודנה צרובה בזיכרון), וכעסו אימים. אחרים ראו בזה ניסיון להתנער מהפליטים הרבים ששטפו את גרמניה, ואחרים – כמוני ...
קרא עוד »
הקיץ הפיני הוא מיוחד במינו. הוא קצר ויחסית קר, למעט שבועיים של חום אימים. בפינלנד אין מזגנים ולכן 26 מעלות זה חום אימים שאי אפשר לתפקד בו כשכל המאווררים במדינה אזלו, בכל החנויות. עד עכשיו אף אחד לא מבין איך זה קרה ומה מנע מהחנויות להביא עוד מאווררים, אבל המחסור בהם כיכב בחדשות עד שגל החום חלף. קיץ 2018 היכה בפינלנד בהפתעה מוחלטת. בתחילת אפריל עוד היה שלג, ובסוף החודש לא רק שהשלג נמס אלא גם הגיע גל...
קרא עוד »
אני מאמינה שאני חיה כבר מספיק בצרפת כדי להבין שצרפת זה כבר לא מה שהיא הייתה בעבר. אומנם אני חיה בצרפת כמעט שנה וחצי, אבל אני מכירה את התרבות הצרפתית כל כך טוב וקוראת כל יום חדשות באינטרנט בכל מיני עיתונים כמו le parisien ו-20 minutes, אולי העיתון היחידי בעולם שמשתמש באימוג'י בכתבות שלו. והעתיד פה מרגיש לי בדרך לטמיון, מיום ליום המצב במדינה מתדרדר, מיום ליום, מרפובליקה צרפת נהפכת לאוליגרכיה. אוליגר...
קרא עוד »
בואו נהיה כנים: המצב בישראל לא הולך ומשתפר. הסימן הבולט ביותר לזה הוא שבני נוער מבקשים מידע על הגירה מישראל. לפעמים הם עושים זאת בגלוי (באתר עצמו), אבל לרוב זה בשושו, דרך טופס צור קשר שלנו. ראשית, חשוב לי לומר שעד כמה שאני מעריכה את הבגרות הנפשית הנדרשת לתכנון העתיד, ילדים עד גיל 18 הם עדיין ילדים על פי חוק (כן, גם בני 15-16-17). לכן, אין לנו אפשרות לתת להם יעוץ פרטני, ולצורך העניין, כל בעל מקצוע ...
קרא עוד »
קיסר קנדי נולד למשפחתנו. חיכינו לו זמן רב. מאז ומתמיד רציתי משפחה גדולה ובוודאי לא "רק" שני ילדים והנה, בקנדה דברים התחילו לזוז וההריון הגיע. הכל היה בסדר. מערכת הבריאות התגלתה אליי, השוני בא לידי ביטוי. השוני נובע מכך שעד היום הכרתי מערכת אחת ופתאום התגלתה לי מערכת אחרת. קנדה מביאה אל חיי שינויים רבים. מאז המעבר אני מופתעת מכל מיני תפניות, נסיבות ו"תופעות לוואי" אישיות ומשפחתי...
קרא עוד »