הסיפור של המפעל הציוני יגיע בתוך עשור או שניים אל מותו הידוע מראש. הציונות נכשלה וקרסה לתוך עצמה. אין לה – ומעולם לא היתה לה – תוחלת אמיתית.

הציונות היא דרך לא חכמה במיוחד של אנשים שתופסים מעצמם חכמים ליצור דבוקה של אנשים, בעלי חזון, תפיסה ובעיקר גורל משותף, ולקבץ אותם ביחד תחת מטריית הגנה אחת. הרעיון הוא יפה, אוטופי, אבל נאיבי. הרעיון הזה לא באמת יכול להחזיק מים, והוא גם כרוך בבעיות מוסריות קשות.

למה הציונות היא רעיון כושל מעיקרו

הסיבה המרכזית ביותר לכשילון המפעל הציוני היא הפער התרבותי העמוק בין האוכלוסיות השונות שמרכיבות את המדינה הציונית. הציונות חתרה לחבר בציון את יהודי כל העולם, אך היא התעלמה בטיפשותה מהפערים התרבותיים, בני אלפי שנה, בין אוכלוסיות שונות של יהודים. יהודי שגדל, התחנך וספג את התרבות המזרח-אירופאית, יהיה, לטוב או לרע, בן תרבות מזרח אירופאית. יהודי שלעומתו גדל והתחנך במרוקו, יהיה מרוקאי, בן תרבות ערב, בכל מובן שהוא. בדומה לכך, יהודי שנולד וחי דורות באירלנד יהיה שונה תהומית מיהודי עיראקי מקביל. הפער התרבותי הזה עמוק ושורשי. וקווי הדמיון שיש בין היהודי-הפולני, היהודי-האתיופי והיהודי-המרוקאי הם קלושים ביותר. למעט כמה מנהגים בודדים דומים אין שום תלכיד סביר בין זה ובין זה, ומדובר הלכה למעשה באנשים זרים (ומנוכרים, מסתבר) לחלוטין.

העניין הוא, שפער תרבותי כרוך דה פקטו בניכור. אנשים שונים מהותית יהיו זרים ומנוכרים זה לזה. כדי לתקן את הזרות והניכור, יצטרכו לעבור דורות ארוכים של התערות והתערבבות, אבל בדרך, אם אין תלכיד משותף חזק ועוצמתי באמת, המבנה המאולץ יקרוס לתוך עצמו. והציונות – מה לעשות, היא פשוט לא תלכיד כזה. אין בה שום דבר שמחבר באמת בין אנשים שונים.

פסקת אגב שארחיב עליה פעם: היהודים הערבים הם הרבה יותר ערבים מאשר ישראליים. בני תרבות המזרח הם בבסיס שלהם הרבה יותר ערבים מאשר שהם 'ציונים' ו'ישראלים'. זה נובע משום שהתרבות הערבית, באופייה, היא תרבות יותר דומיננטית ומשתלטת, ופחות סובלנית ומכילה. לכן, באופן מכליל (שאינו מתייחס כמובן לכל אחד ואחד, אך בהחלט מתאר את הכלל, מה לעשות), היהודים הערבים הם יותר שתלטנים, יותר נבערים, יותר מסורתיים, יותר ברבריים, יותר אלימים, יותר גסים, יותר מרוכזים בעצמם, יותר ישירים וכו', סט תכונות שמאפיין את יתר ערביי העולם. במובן הזה אין הבדל תרבותי עמוק בין ערבי יהודי, לבין ערבי פלשתינאי, לבין ערבי מרוקאי, לבין כל ערבי אחר.

מכל מקום, הפערים התרבותיים הם סיבה מרכזית אחת לכך שהרצון הציוני לקבץ כאן את יהודי כל העולם הוא רעיון מטומטם. אבל קיימת סיבה נוספת, והיא אלמנט כפיית ההגירה. בעוד שישראלים מצקצקים על מדינות העולם הקולטות מהגרים ממדינות נחשלות הם באותה נשימה מעודדים הגירת מהגרים ממדינות נחלשות אליהם הביתה. הטמטום הישראלי כל כך גדול, שאנשים אשכרה לא מבינים שישראל מדינת הגירה הרבה יותר גדולה מאשר גרמניה ודנמרק. בבחינת גמל שאינו רואה את הדבשת של עצמו, הישראלים מפספסים את זה שתנועת האוכלוסיה מארצות ערב, זו שלדעת הישראלים היתה צריכה להתקבל בבוז בגרמניה, התקבלה על-ידי אותם אנשים בישראל בזרועות פתוחות. כל מה שצריך כדי לסלול את הדרך עבור ערביי כל העולם זה איזה שקר כלשהו על סבתא רבה יהודיה. וזהו – השער לערביי כל העולם אל ישראל נפרץ. למעשה, הציונות כפתה על הישראליות הגירה של אנשים מכל העולם, ללא כל פילטר אמיתי ובעל משמעות. בעוד שמדינות אחרות שואפות לקבל הגירה על בסיס כלכלי בעיקר, ישראל קולטת הגירה על בסיס זהותי, בואך זהותי-מומצא, ועוד מתלהבת מכך. צריך להבין – אין שום הבדל אמיתי בין מירי רגב שעברה ממרוקו להתגורר בהאנובר, למירי רגב שעברה ממרוקו להתגורר בנתיבות. כפיים.

כפיית הגירה על אנשים היא רעיון רע. כמו בעלי חיים, אנשים אוהבים לשמור על המרחב הפיזי שלהם מוגן מפני איומים מבחוץ. כניסת מהגרי כל העולם לישראל על בסיס 'יהדות' מומצאת כלשהי, היא כרטיס כיוון אחד לאנשים זרים ושונים פנימה אל המרחב האישי של כלל הישראלים שחיים כאן. שערי הגירה פתוחים הם רעיון גרוע מיסודו.

הציונות פסולה גם ברמה המוסרית

מעבר לפן הפרקטי – קיים גם פן מוסרי. רק שגם עליו אף אחד לא מדבר. הציונות היא איומה ונוראה מבחינה מוסרית. היא כרוכה באמירה גזענית להחריד, לפיה יש דם ויש דם. יהודי – וכמובן לרבות 'ספק יהודי' – הוא נעלה יותר, וראוי להגנה יותר, מאשר כל אדם אחר. מדינת ישראל אומרת לעולם – כל מי שבמקרה יש לו דם יהודי – מוזמן להגר, לקבל הגנה ומקלט, לקבל בית חם, ומקום להתחיל מחדש, אם רק יצטרך. ולמה? בגלל שאנחנו נעלים. מובחרים. איכותיים.

יטען הטוען – לא, זה לא בגלל שהיהודים נעלים בעיני עצמם, אלא בגלל שהם נרדפים. אבל זה בלוף, כמובן. אם אדם הוא נרדף, אז מדינות העולם יקלטו אותו. עילות הפליטות כוללות רדיפה וחשש לפגיעה בחיים. אדם שנרדף יוכל לקבל מקלט במדינות שונות. ישראל בשום אופן לא היתה צריכה להרים את הכפפה הזאת (או את תפוח האדמה הלוהט הזה), בשל טיעון אמורפי ומרוחק בדבר 'רדיפה'. מה גם, שאם אנשים חשים נרדפים מן הראוי שיהגרו ברגע הראשון שיוכלו. המציאות מלמדת שמאז הקמת מדינת ישראל, רבים מיהודי העולם בחרו להמשיך להעמיק שורשים במדינות העולם הגדול למרות 'הרדיפה' הנטענת.

הציונות כרוכה בגזענות ממוסדת. היא כרוכה בעליונות. ולמרבה האירוניה, הולדת הציונות באירופה האנטישמית, שבה נכתבה בדם של מיליונים רבים תורת גזע מפוארת, שהעמידה את היהודים נחותים לכל ומובחרים אך ורק לקופים.