Sign In

Remember Me

הגירה לארה"ב

הגירה לארה"ב

ארצות הברית (ארה"ב) נחשבת ל"ארץ האפשרויות הבלתי מוגבלות". ואכן, אין ספק, ארה"ב מספקת שפע הזדמנויות למי שרק יודע לנצל ולמקסם אותן בצורה הטובה ביותר. בארה"ב מותג הוא ערך עליון, והמותג הגדול מכולם הוא המדינה. איך אומרים הרבה אמריקאים – "יותר חשוב איך זה נראה מבחוץ, יותר ממה שזה באמת". בסך הכל, ארה"ב היא מדינה של ניגודים חריפים יותר וחריפים פחות, קטבים של עושר לא-נתפס ועוני בתחתית של התחתית. ארה"ב היא הכל, ויותר.

במאמר זה נסקור את ארה"ב כמדינה, על נתוניה, יתרונותיה וחסרונותיה, כך שתוכלו לקבל תמונה רחבה יותר של ארה"ב, אם אתם שוקלים להגר אליה. המאמר לא כולל רק "נתונים יבשים", אלא גם אנקדוטות מחיי היומיום בארה"ב והבחנות שרק מי שגר בארה"ב יכול לספר לכם.

דרכון מדינה – ארה"ב

ארה"ב היא מדינה שהיא בעצם פדרציה של 50 מדינות (פלוס וושינגטון DC), שיחד עם קנדה תופסת את המרחב הצפוני של יבשת אמריקה. שתיים מהמדינות לא נמצאות במרחב הגיאוגרפי הזה (אלסקה והוואי). זוהי רפובליקה חוקתית (אולי יותר נכון לומר דמוקרטיה נשיאותית פדראלית), שהחוקה והתיקונים לה (מגילת הזכויות) מקודשים בעיני האמריקאים, ומהווים נר להתנהלות היומיומית (אם נהיה כנים, לא תמיד). אין שפה רשמית ואנגלית היא השפה המקובלת, אבל יש מקומות שתשמעו ספרדית הרבה יותר מאנגלית, בעיקר במקומות שיש בהם ריכוזי מהגרים (או ממוצא) ממרכז ודרום אמריקה. גם האנגלית לפעמים היא לא אנגלית. את תושבי החוף המזרחי ותושבי קליפורניה כנראה שיותר תבינו, אם אתם רואים הרבה סדרות ותכניות אירוח אמריקאיות, אבל נסו לדבר טקסנים כבדים, ותנסו להבין מה הם אומרים. המשיכה המטורפת של מילים, מבטא מוזר ומילים שבחיים לא שמעתם –בסוף מתרגלים 🙂

בארה"ב שומרים על חופש דת לכולם, אבל הנצרות על גווניה היא הנפוצה ביותר. האוכלוסייה מגוונת, ותמצאו ייצוג לכל מדינה בעולם. חופש הביטוי מקודש (אבל יש גם פעמים שאנשים מושתקים בעילה של ביטחון לאומי), וגם החופש לנשיאת נשק (נושא שבוער כל פעם מחדש, אבל לובי הנשק הוא החזק והגדול בארה"ב). הסיבה לכל זה אגב, היא שהאנגלים אסרו על תושבי המושבות האמריקאיות לשאת נשק כדי להגן על עצמם. אחרי שארה"ב הכריזה עצמאות ב- 1776 אנשי המושבות נשבעו שלעולם לא עוד, וכך נולד התיקון השני לחוקה. במדינה של כמעט 323 מיליון איש אין מספיק פיקוח על מכירת נשק לאנשים שאינם בעלי רישיון לנשיאתו.

ארה"ב היא מדינה עם מדיניות ירוקה כביכול, אבל בפועל יש רמות זיהום מטורפות בעיקר באזורים תעשייתיים עם מפעלים גדולים (לאו דווקא ערים גדולות). איכות החיים גבוהה למי שידו משגת, או שגר באיזורים מסוימים שמאפשרים יוקר מחיה נמוך יותר. במקרה הזה, לישראלים בעלי אמצעים יש אפשרות לבחור לאן יהגרו, והמון פעמים זה גם תלוי עבודה. לא תמצאו הרבה ישראלים באלסקה, מיין או דרום דקוטה כנראה, אבל ריכוזים גדולים ומסיביים תמצאו בניו יורק סיטי, לוס אנג'לס, בוסטון ומיאמי.
אם אתם מתכננים לחיות על סעד כשתגיעו בגלל שאתם אזרחים אמריקאים, ישנו תמיד סיכוי לזה, אבל העוני שחי בו מקבל קצבת סעד לא שווה את המאמצים. ארה"ב היא המודל לקפיטליזם וכוח הכסף, לטובה ולרעה. לדוגמה, אדם שנדרס על ידי משאית של חברת "קוקה קולה" לפני כמה שנים ונשאר נכה, תבע את החברה וקיבל 30 מיליון דולר פיצויים. מצד שני, אמנם יש עורכי דין שהם "רודפי אמבולנסים" (כינוי גנאי שניתן לעורכי דין שאוספים לקוחות בחדרי מיון ובמרפאות), אבל התהליך ארוך ומייגע עד (ואם) שמגיעים לתוצאה הרצויה.

קצב החיים יכול להיות מהיר מאוד אם גרים בערים הגדולות, אבל אם תגורו בחווה מרוחקת באלבמה, כנראה שיהיה לכם הרבה יותר שקט. כשמדובר באיזון בין חיי משפחה לעבודה, ההבדלים בין סוג העבודה ואיזור המגורים משפיעים אף הם. כך, למשל, במינסוטה יכול אדם לגור בחווה מגניבה שעה וחצי מחוץ לעיר, וכל יום לבלות שעתיים הלוך ושעתיים חזור לעבודה, ועדיין לחזור בשש הביתה. אם תעבדו בחברת עורכי דין בוושינגטון DC, כנראה שתראו את האישה והילדים מאוחר מאוד בלילה ובסופי שבוע תקפצו גם למשרד. סגנון העבודה הזה גרם לחברות ולתאגידים גדולים לפתח תרבות של משפחה בעבודה, כלומר ארגון אירועים למשפחה, ביטוח בריאות על חשבון העבודה לכל המשפחה (ביטוחי הבריאות יקרים מאוד בארה"ב, כולל ביטוחים דנטליים),ולעיתים אף תשלום למוסדות הלימוד של הילדים. מה לא עושים בשביל שהטובים שבטובים יעבדו דווקא אצלכם…

ואם נגענו במערכת החינוך בארה"ב, הקיטוב מורגש גם כאן. העשירים שולחים את ילדיהם לבתי ספר פרטיים, שאמורים להבטיח את קבלתם לקולג' פרטי מצוין, על מנת שישיגו עבודה מכניסה בעתיד, או שישתלבו בעסק המשפחתי. כאשר מדובר באדם ממוצע יותר, ששולח את ילדיו למערכת החינוך הציבורית, עדיין יש סיכוי, כמובן, שהוא יגיע לקולג' פרטי מצוין, אבל סביר להניח שהוא יגיע לקולג' קהילתי ממוצע, ויקבל עבודה נהדרת, אבל לא בטופ של הטופ. הכל עניין של מה מתאים לכם. על מנת לסבר את האוזן, שכר לימוד של שנה אחת לתואר ראשון (4 שנים) באוניברסיטת ייל הוא יותר מ-30 אלף דולר (לשנה אחת, כן???), בעוד שנת לימוד באוניברסיטה של המדינה עולה בין 16 ל-20 אלף דולר, ולרוב יש גם עזרה במימון מהמדינה.

מערכת התחבורה שונה גם היא ממדינה למדינה. בניו יורק סיטי הענקית יש אמצעי תחבורה רבים ויעילים (בדרך כלל), ובסן פרנציסקו מתמקדים יותר ברכבות רחוב חשמליות ואוטובוסים. תעשיית הרכב, שעדיין מאוד גדולה בארה"ב, יחד עם הפטריוטיות האמריקאית, מובילות לצרכנות של רכבים אמריקאים בעיקר. עידוד התעשייה מאוד חשוב (במדינות כמו מישיגן, למשל, תעשיית הרכב היא פרה קדושה שאסור לגעת בה בכלל) והמחירים לרכב שמשמש את האדם הממוצע ביומיום הוא סביר ביותר (אפשר לקנות אוטו גם ב-500 דולר). הכבישים בהרבה מקומות מוצלחים, ובאחרים קצת פחות…

מבחינת קהילות ישראליות, כמו שנאמר למעלה – יש קהילות ישראליות גדולות מאוד בניו יורק סיטי, לוס אנג'לס, בוסטון ומיאמי (כמובן שיש עוד, אבל היינו צריכים לבחור רק כמה דוגמאות). הקהילה בלוס אנג'לס נחשבת לגדולה במיוחד, עשירה במיוחד, וציונית (על גבול הלאומנית) במיוחד. הישראלים בבוסטון, למשל, נחשבים ל"בעלי אמצעים", משכילים (בעיקר בשל העובדה שבבוסטון יש ריכוז מאוד גבוה של אוניברסיטאות בעלות שם עולמי), ויותר נוטים למרכז-שמאלה מבחינה פוליטית ישראלית. כמובן שאין כן או לא מוחלטים באפיון הקהילות, אבל יש כיוון כללי.

מכשולים אפשריים: יש מקומות שמאוד ידועים באנטיפתיות של תושביהם (ניו יורק סיטי היא דוגמה מצוינת, תאמינו לנו) ויש מקומות שאי אפשר להתעלם מכמויות הגשם (סיאטל, וושינגטון) או ההוריקנים שתוקפים את העיר (דאלאס, טקסס ומיאמי, פלורידה). יש מקומות עם שמש נצחית (קליפורניה, קליפורניה, קליפורניה) ויש מקומות מושלגים במיוחד (נסו את מדינות צפון-מזרח ארה"ב פעם ותבינו בעצמכם). וכמו בכל מדינה שמרוחקת מישראל, גם כאן המרחק הוא לעיתים חיסרון לאנשים, ואי אפשר לקפוץ לבקר את המשפחה והחברים בישראל (מבחינת זמן וכסף) בכל חודשיים (כמו שאנשים שעברו לאירופה עושים לעיתים).

בארה"ב החיסרון המורגש ביותר הוא שלפעמים הציפיות והחלומות נשברים אל מול המציאות. אתם מצפים שיהיה לכם הרבה יותר קל בגלל סיבות מסוימות, אבל לא לכולם המעבר קל וחלק, ולפעמים לוקח כמה שנים להתרגל למנטליות, לתרבות (למרות הדמיון ההולך וגובר, ישראל לא קרובה עדיין לעוצמת התרבות האמריקאית), ובכלל להגירה למקום שהיווה מושא חלומות כל כך הרבה שנים, והתגלה כפחות חלומי.

אם אתם מוכנים נפשית לעבור את כל המכשולים – לכו על זה!

מידע נוסף:

  • מידע על סוגי הויזות השונות לאלו שאינם אזרחי ארה"ב ניתן למצוא כאן.
  • מידע מאתר שגרירות ארה"ב בישראל ניתן למצוא כאן.

מידע לגבי קבלת אזרחות אמריקאית ניתן למצוא כאן.


הגב

7 תגובות ב "הגירה לארה"ב"

הודע אל
מיון לפי:   החדש ביותר | הישן ביותר | לפי מספר הצבעות

אשר, נושא הבריאות מוזכר בקצרה. אחרת, אפשר לכתוב דוקטורט על הנושא..

למה לא התייחסת לנושא הבריאות. אדם חולה בארהב הוא מסכן.

האם העליית האנטישמיות מפריעה לאורח החיים בארהב

מה עם עליית האנטישמיות בארהב

מאמר מרתק מאוד וכתוב מאוד יפה (: דוד שלי הוא אזרח אמריקאי וכשהייתי קטנה גרתי אצלו כמה חודשים, ככה שאם ארצה להגר לארהב יהיה לי יחסית הרבה יותר קל, וגם עוד מעט נגמר התוקף של ויזה שקיבלי ל10 שנים שאני צריכה לחדש. יש לי זכרונות יפים מהחיים בארהב ובתקופה הזו הבנתי כמה החיים בחול טובים ויותר ושארצה להגר, אבל לא לארהב. לא התחברתי למנטליות שם, לא מצאתי מה לראות בטלוויזיה וזו רק ההתחלה … וגם כשבת דודה שלי, אמריקאית לכל דבר, שגדלה שם, הכירה לי את חברות שלה, לא התחברתי אליהן … הם גרים בעיירה ליד קנדה, נסענו הרבה קילומטרים… קרא עוד

סידרנו! תודה על ההארה 🙂

אני מאמין כי יש כפילות מיותרת פה

הכבישים בהרבה מקומות מוצלחים בהרבה מקומות, ובהרבה מקומות קצת פחות…

wpDiscuz