מתחיל להסתמן הכיוון אליו הולכת ישראל. אם פעם הייתי בתחושה שישראל הולכת להיות אימפריה במזרח התיכון, ולאחר מכן חשבתי שהיא עומדת לקראת השמדה וכיליון, היום התחזית שלי היא שישראל עומדת להתייצב. היא תיחלש מאוד בהשוואה לשיאה ובוודאי ביחס לפוטנציאל שהיה לה, אבל היא לא תקרוס. היא פשוט תאבד מקרנה לאט לאט, ותתייצב לה כמו כל מדינה ערבית ממוצעת. לא חלשה מידי ולא חזקה מידי. סטייל ירדן, מצרים או מרוקו.

קודם כל מדינה ערבית

ישראל כבר שנים הופכת למדינה ערבית. חלק הולך וגדל בתושבי המדינה הם ערבים דה-פקטו, ואין שום הבדל בינם לבין אחיהם בעיראק, מרוקו, לבנון וסוריה ואפילו הרשות הפלשתינאית. ערביי ישראל היהודים זהים בכל הפרטמרים שלהם לאחיהם ערביי העולם, פרט לכך שבמקום להאמין בנביא מוחמד (או שקר כלשהו דומה לזה) הם מאמינים בביאת המשיח (או שקר כלשהו אחר). במקום לצום ברמדאן הם צמים ביום כיפור. חוץ מזה, אין שום הבדל.

יתר היהודים בארץ עוברים תהליך של התערות הפוכה. הם מאמצים יותר ויותר את התרבות הערבית בשל היותה דומיננטית ושתלטנית יותר. הם מאבדים מיום ליום מהערכים של העולם המערבי ומנחילים להם ולילדיהם מסורות ערביות.

כמדינה ערבית קלאסית, מדינת ישראל תהיה דיקטטורה בעיקרה. אמנם יתקיימו בחירות, אך הן יהיו למראית עין בלבד. כל מערכות השלטון יהיו מושחתות עד היסוד והפוליטיקה תשלוט בכל היבט של החיים. כניסה ויציאה תותר, אך תוגבל לצורות והיקפים מסוימים. גיוס חובה כמובן. ביקורת נגד השלטון תיאסר.

מבחינה כלכלית

מדינת ישראל העתידית תהיה דומה מאוד מבחינה כלכלית למדינות הערביות השכנות לה – ירדן ומצרים כדוגמה נפלאה. אני מעריך שהתיירות תתחזק וחופי ישראל יהיו חופים אהובים על תיירים מהעולם שרוצים לספוג תרבות ערבית מסורתית לצד חופי ים ושמש. בדיוק כמו בארצות צפון אפריקה.

ההייטק לא יקרוס, אך יישחק. ישארו לא מעט אנשים איכותיים (אך לא נבונים) במדינה שיניעו את קטר ההייטק. הם ייפרדו ממיסוי רב אך כמו ערבים בכל העולם, בשל המסורת ארוכת השנים והמחויבות לאדמה יישארו כאן למרות שבחו"ל יהיו אלטרנטיבות ראויות הרבה יותר ליכולות שלהם.

אני גם לא מאמין שהכלכלה תקרוס. יש מספיק סאקרים שיישארו כאן, בדיוק כשם שיש סאקרים בטורקיה, בירדן וברוסיה. היא פשוט תיחלש משמעותית ביחס להיום אבל לא תרד עד לאפס. זה לא יקרה. מה שכן ברור, הוא שייווצרו פערי מעמדות עצומים בין בעלי ההון והמקורבים לבין המצביעים שלהם, פשוטי העם, שיהיו חלשים מבחינה אינטלקטואלית ובוודאי כלכלית.

מבינה בינאישית

מבחינה חברתית מדינת ישראל הערבית העתידית תהיה דומה למדינות ערב השכנות. סכסוכים יפרצו חדשות לבקרים. ברחוב ישלטו משפחות פשע. תתקיים איבה ושנאה בין ציבורים רבים (גם בתור הציבורים הערביים עצמם כמובן). הציבור האשכנזי-לשעבר, אם יישאר משהו ממנו, ידוכא ויהיה הראשון בתור להיות מוקרב. שלטון חוק ושיטור יהיו רק בשכונות יוקרתיות יחסית, אבל במעברות ובישובי הספר הפשע יחגוג.

ועדיין, התלכיד החברתי הרעוע לא יפגע כהוא זה בהתיישרות ובאחדות שתשתקף כלפי חוץ בכל הנוגע לשמירה על כבוד האומה והלאום, שירת ההמנון, גיוס לצבא, והעיניים הדומעות למראה הנפת הדגל. כל אלו ישכיחו לכמה רגעים את הסכסוך והאיבה של אדם עם שכנו, עד שההוא שחוסם את הכניסה לחניון הבית המשותף ירד ויניף אצבע משולשת למראה שכניו הזועמים ויקרא בערבית-יהודית-טיפוסית: "מה קרה?!"