היום לפני ארבע שנים הייתי עדיין בישראל, מזועזעת עד עמקי נשמתי. נושא הפליטים/מהגרי עבודה היה עדיין לוהט (ואני חנכתי ילדה אריתראית, אז הזעזוע הוכפל מהיכרות אישית איתה ועם סביבתה) וגם הגזענות כלפי אזרחים ערבים היתה נושא חם. האמירה של אלי ישי, של "לנצל את התאספות המסתננים ולהעלותם לאוטובוסים", או של יריב לוין, של "אפריד בחקיקה בין ערבים מוסלמים לנוצרים", פוגעות בערכים של כל מדינה ש...
קרא עוד »
לעיתים האתגר הכי גדול בהגירה לחו"ל אלו הימים הקריטיים לפני היום הגורלי בו עולים למטוס עם כרטיס כיוון אחד אל עבר הלא נודע. אלו הימים המלחיצים ביותר, כל הבית באווירת לחץ, אקשן, כל הסבתות מתקשרות ודורשות לבוא לבקר, כל היום סביב קניות, רשימות וכביסות אחרונות. כן, זו הייתה המציאות אצלי, לפחות. התפטרתי מהעבודה שלי [לא משהו מיוחד, בחורה בת 21 אחרי הכל שעבדה כקופאית כדי לחסוך כסף] חודש לפני כדי להכין...
קרא עוד »
ערב השנה החדשה בברלין הוא חוויה בלתי נשכחת. כבר בימים שלפני נשמעים פיצוצים, שמתגברים לקראת הגעת השנה החדשה, ושיאם בחצות פלוס קצת, בכניסת השנה לעירנו. קיצור, טילים ליד הבית. זהו ערב השנה החדשה הרביעי שלי בברלין. בפעם הראשונה נסעתי עם חברים לבוקרשט, ובילינו בשלג מטורף וקור של -25 מעלות (כלומר, אי אפשר בכלל היה לצאת מהמלון, ופשוט ראינו את הזיקוקים מהחדרים). בפעם השניה והשלישית היינו עם חברים בארוחת ר...
קרא עוד »
באמת חשבתם שזאת עומדת להיות כתבה על ההיסטוריה של בלגיה ? תודו, תודו שחשבתם לעצמכם מה ההיסטוריה של בלגיה קשורה להגירה. באמת יש ספר כזה בשם "היסטוריה של בלגיה לטיפשים" [L'histoire de Belgique pour les nuls] ולא, לא באתי לעשות לכם היום יומן קריאה על הספר הזה וגם לא לדבר על בלגים, למרות שאני מתה על ההומור שלהם, עדיין בחרתי את צרפת [מכמה סיבות]. ועכשיו נהיה רציניים. היום באתי לספר לכם כמה טיפ...
קרא עוד »
איך אני אוהבת את התקופה הזו… הכל מקושט, שירים ברקע, ותצוגות מרשימות של מיצגים מוארים. יש שווקי חג מולד בכל פינה, ובכל שנה אני הולכת משוק לשוק, מעלה תמונות ומתלהבת כמו ילדה קטנה. בעלי צוחק עליי, הוא לא מבין מה הסיפור. כמו שאומרים, כשלא חווית משהו כל חייך, אתה מתחיל מאפס כשהחוויה מתחילה. זה חג המולד בשבילי. אז בלי לקשקש הרבה, אלו חלק משווקי חג המולד שעד כה ביקרתי בהם בברלין! &nbs...
קרא עוד »
ההורים שלי היו פה. לא כתבתי על זה כי היה לי עומס חיובי בחיים, אבל הם היו פה והגיעו קצת לפני יום כיפור. כשאמא שלי כתבה לי דוא"ל (כן, אנחנו מתכתבות) שהיא קנתה כרטיס טיסה, מלא תגובות עלו בבת אחת: הייתי מופתעת כיוון שהתראינו באוגוסט, מאושרת כי ההורים שלי מגיעים וחרדה ממה הם יחשבו על המקום. אני לא ילדה קטנה, אבל עדיין אוהבת לקבל "אישור" מההורים והעובדה שהם לא ממש התלהבו מההגירה (איזו בחי...
קרא עוד »
אני ממש אוהבת את הסתיו כאן. הכל מסביב מאדים, מצהיב וגם קצת לפעמים נשאר ירוק. הכל מתערבב בהכל, וכל מי שמסביב יכול להרגיש את השינוי… הטמפרטורה יורדת עוד קצת (היום אנחנו ב-8 מעלות), הרוח מתגברת, ויורד עוד גשם (בזה דווקא אין שינוי מהקיץ). כולם מסתובבים עם מעיל אקסטרה עליהם, מחזיקים שוב מטריות, והצעיפים מתעופפים. הריח באוויר הוא של משהו חדש. קסום. יש לי אמא ושתי אחיות בישראל, ויש לנו קבוצת ווצאפ ...
קרא עוד »
איי שם בסביבות גיל שבע כשרק התחלתי ללמוד אנגלית והידע שלי הסתכם במילים פשוטות כמו בול (כדור) או גרין (ירוק) החלטתי שלא משנה מה יקרה, אני אדע אנגלית. אני אוהבת את השפה הזאת, אני אעריץ אותה. היא ייצגה בשבילי את הילדות המאושרת מול סרטים לא מדובבים של דיסני ואת היכולת להכיר ולהיחשף לדברים חדשים. אז לא ידעתי להגדיר את התחושה הזאת. גדלתי, ואנגלית נהייתה שפה שניה בשבילי (ליטרלי) ותמיד ייצגה את הצורך הזה ...
קרא עוד »
אני מודה לתגובות המעודדות שקיבלתי בכתבה הקודמת שלי, זה בהחלט מעודד אותי להמשיך לספר על הרפתקאותיי המשונות בצרפת. ואני נהנת מאוד לקרוא כל מה שאתם כותבים לי, גם אם לא יוצא לי לענות. אני קצת מוגבלת באינטרנט לאחרונה … המוזרות בצרפת מפתיעה אותי כל יום מחדש, לטוב ולרע. בעקבות כל מיני שטויות בירוקרטיות אני כבר כמעט שבועיים ללא חיבור אינטרנט נורמאלי, תלוייה בWIFI שכמעט בלתי אפשרי למצוא כאן, מתנחלת ב...
קרא עוד »
כמה פעמים שמעתי לפני שעברתי "את אף פעם לא תרגישי כמו בישראל…" ישנן גרסאות נוספות של המשפט הזה, חלקן מעבירות את אותו המסר בדיוק רב ואחרות פחות. התחושה הישראלית לא חסרה לי, יש תחושת זרות קבועה, אך היא מרתקת אותי ואני לפעמים מרגישה כחוקרת עצמית. ביום יום, גם כשאני זרה, אני לא שונה, בסך הכול חלק ממכלול של החיים. בחגים זה אחרת. בראש השנה הרגשתי שזה "ראש השנה שלי" ושמתי מעין חו...
קרא עוד »
כשהגעתי חצי לבד לארץ חצי זרה, הבנתי היטב שאני בסה"כ עדיין ילדה שמשחקת בארגז החול בעולם המבוגרים. אני ילדה, שלא מתביישת להודות בזה שהיא מתלהבת עדיין מ DVD של טום וג'רי ושאוהבת לשתות שוקו. וכל הבום הזה, כל הטראומה הזאת שלפתע לא לחיות עם ההורים, ולהיות תלוייה בעצמי, בארץ חדשה, הוא מפחיד, טראומטי, מדכא אך מבגר ומחשל בו זמנית. בימים הראשונים בכיתי מגעגועים לאימא שלי, כמו חתלתול שעזב את חיק אימו. ל...
קרא עוד »
הבטחתי לאמא שלי לפני חצי שנה שנגיע לבקר ליותר משלושה ימים לראש השנה. חלק מזה היה שגם רציתי להוכיח לבעלי שיחיה, שהתלונות שלו על התחבורה הציבורית בברלין שוות לטוסיק לעומת התחבורה הציבורית בישראל, ועוד בחגים. בתחום הזה, אגב, נרשמה הצלחה מסחררת 🙂 בארבעת הימים הראשונים אכלנו. זה בערך מתאר את כל מה שעשינו. אכלנו אצל אמא שלי, אכלנו אצל אחותי, אכלנו ביער אילנות, אכלנו בבית הפנקייק, אכלנו בחוף הים. אכלנו. ...
קרא עוד »