המדריך שלך להגירה לחו"ל

המחאה נגד המלחמה, דומה במשהו לחשיבה צבאית: היא מתייחסת לאירועי עבר קרוב, במקרה הזה בעזה. אבל בגדה המערבית, מה שקורה עכשיו יחולל אירועים גרועים יותר ממה שהתרחש ב- 7 באוקטובר. צעדי הממשלה לחיזוק חמאס ושלוחי איראן החלו לפני שנים, אבל הם קיבלו תאוצה בשנה האחרונה. ביוני השנה, התריעו גורמי ביטחון ישראליים, כי הממשלה תביא "לפיצוץ אלים ביהודה ושומרון". אנשי המנגנונים הפלשתיניים מנעו עשרות פיגועים נגד מטרות ישראליות, בין היתר חשפו שתי מכוניות תופת באזור השומרון. אבל הם הפסיקו לקבל משכורות או שהן נחתכו בלמעלה מ- 50%. אפשר לומר על הרשות הפלשתינית ועל המנגנונים הרבה דברים רעים בהצדקה מלאה, אבל "כשאתה מרים את הטלפון, מישהו עונה בצד השני". למרות זאת מדיניות הממשלה המוצהרת 'להחליש את הרשות ולחזק את חמאס' ממשיכה במלוא הקיטור. סנקציות חדשות ושונות של משרד האוצר, הביאו לירידה של יותר משני שליש מתקציב הרשות הפלשתינית. כל זה כשאיראן וחמאס מציפים את השטח בנשק וכסף, וברור כי אדם שמאבד את מקור פרנסתו, יבקש פרנסה ממקומות אחרים. פרישת המחנה הממלכתי מהממשלה זוהתה כ "הזדמנות" בעיני ראשי מפלגות הימין הקיצוני בממשלה "להחמיר את הצעדים שנוקטת ישראל להחלשת הרשות הפלסטינית". הצבא והשב"כ הכינו תכנית להקלת המצב הכלכלי באמצעות חזרה הדרגתית ומבוקרת של פועלים לעבודה בישראל, אולם הדרג המדיני אינו מוכן אפילו לדון בסוגיה הזו. לכל היותר, ישראל תיעדפה עבודה בהתנחלויות. במקביל, חלה עלייה דרמטית בשיעור הטרור היהודי. לדברי גורמי ביטחון, "העוצמה של הפשיעה הזו וההיקפים הם דרמטיים… אין אף גורם שמנסה לעצור את זה. לאותם גורמים שמעורבים בפשיעה הזו יש כיום לובי חזק מאוד בכנסת, בממשלה ובקבינט". זה היה ביוני. בחודש האחרון (אוגוסט 2024) בעקבות גל פיגועים והתרעות, החלו מבצעים צבאיים אשר כרגע ממשיכים להתנהל בגדה. הם אמנם פוגעים נקודתית במובילי טרור, אבל לא מייבשים את הביצה. התפרקות הרשות הפלשתינית נמצאת בעיצומה. בלי קשר לדיעות עליה, זה היה גוף שניסה לממש שני עקרונות בסיסיים של ריבונות: מונופול על השימוש בכוח, ואחריות לחיי התושבים. בלעדיה יקרה בגדה מה שקרה ברצועה: פלנגות שיורכבו ממשפחות פשע וארגוני טרור, בלי שום אחריות על חיי התושבים. כמו שניסחו זאת בחמאס: שאונר"א יטפל בהם, זה לא קשור אלינו. האיראנים לא מממנים את זה סתם, בלי לתכנן מראש מה הם ירוויחו. עליית ההשפעה של איראן והתפוצצות של אלימות באיזור הם בעלי פוטנציאל לפרק את המשטרים הערביים המתונים ו\או למוטט את הסכמי השלום. שינוי בסטטוס קוו בהר הבית, שלא לומר פרובוקציות בהשתתפות שרי ממשלה, בוודאי איננו מפריע לזה. ואז תתחיל החגיגה האמיתית. מה שקרה עד כה היה מבחיל; מה שיקרה מעתה יהיה אפוקליפטי.

שוחחתי עם חבר. דיברנו על המצב בארץ, על החיים בה ועל כוונות ההגירה שלי. אחרי כמה דקות של שיחה, הוא הסב את תשומת ליבי למשהו שעד כה לא ממש הבחנתי בו. "מה, אתה לא רואה את זה?" הוא שאל בתמיהה, "אתה כבר התחלת את תהליך ההגירה שלך". אחרי כמה שניות של מחשבה, ולאחר התנגדות ראשונית, לפתע התחוור לי. בשקט בשקט, אני כבר כמה שנים יורד מישראל. ומה שיפה בכל סיפור ההגירה הזה, הוא שכל אחד יכול לעשות אותו. מחר בבוקר. לא צריך הרבה כדי להתחיל. לא צריך לקבל החלטות. אפשר פשוט לעשות את זה – מדורג. במקום להגר ברוח וצלצולים, אפשר להגר בשקט. לאט לאט. אז איך זה עובד? מודל ההגירה שלי סיפור ההגירה שלי, כך מסתבר, התחיל כבר לפני משהו כמו 10-15 שנה. זה התחיל בהקמת חברת הייטק עם פעילות בחוף המערבי. היום החברה היא בכלל תירוץ. החברה התפתחה לא רע, והצריכה פעילות נסיעות מסביב לעולם. טסתי לא מעט. צברתי הרבה שעות במטוסים ובמלונות. ואחרי כמה שנים החברה גדלה ונהייתה גלובלית. מספר מטות, במספר יבשות. לא רע. בינתיים התפקיד שלי בחברה עלה למעלה, והמעורבות היום יומית הלכה ופחתה. בשנים הראשונות טסתי הרבה, אבל הנסיעות היו מאוד קונקרטיות. היתה להן מטרה ברורה. פגישה, עסקה, ניהול שוטף. לו"ז צפוף. יצא לא פעם שנסעתי למספר שעות ביעד וחזרה לארץ. הכל היה מאוד ענייני ותכליתי. במרוצת השנים הנסיעות התארכו. מיום-יומיים, גדלו ליומיים-שלושה. מיומיים-שלושה, לשבוע וחצי. הנסיעות הפכו מביזנס לפלז'ר. בשנים האחרונות, ובפרט מאז הקורונה, השינוי היה דרסטי במיוחד. מרבית הפגישות השוטפות הוחלפו בפגישות וירטואליות. הפגישות הפיזיות נהיו פחות נחוצות. ואפשר בקלות לרכז מספר גורמים בביקור פיזי אחד. במקביל, התפקיד הניהולי השוטף הצטמצם, וכך נוצר לי זמן פנוי רב יותר. אבל, וזה אבל חשוב, לא הפסקתי לטוס. כמות הטיסות והשהייה בחו"ל לא נעצרה. אלא שהשהיה בחו"ל שינתה את אופייה. במקום להכניס 4-5 טיסות בחודש, היום אני טס פעם-פעמיים. אבל כל ביקור בחו"ל ממושך יותר. אני שוהה לעתים שבועיים, לפעמים יותר. אני יותר מטייל, יותר נופש, יותר נח. נוסע בדרכים. רואה מקומות. מתכנס בתוך עצמי. כל ביקור בחו"ל ייחודי בפני עצמו. אבל המשותף לכל הנסיעות, הוא שאני לא בארץ. מדוע מדובר בהגירה בכלל? ממבט ראשון, לא קל לראות פה הגירה. לא קל לראות כאן ירידה מישראל. כשאנחנו מדמיינים ירידה, אנחנו רואים לנגד עינינו שתי עגלות עמוסות מזוודות, 2 הורים ושלושה ילדים, עושים תמונה על רקע עמדת הבידוק בנתב"ג. תמונה שבה כולם מחויכים ונרגשים אבל מקלפת בתוכה סיפור עצוב וקשה. ההגירה, ההיא, היא ברורה. היא חותכת. היא חדה. יש נקודה בזמן שהם ישראלים ורגע למחרת הם אמריקאים. יש להם חיים חדשים, במקום אחר. ההגירה שלי היא שונה. היא לא כוללת תמונת סלפי. לא כוללת 8 מזוודות. בקושי יש בה טרולי. היא כוללת רק התרגשות ושמחה, ולא כוללת עצבות מיוחדת. ההגירה הזאת היא לא חדה, ולא חותכת. אין בה חיים חדשים וקודמים. ההגירה שלי מהרבה בחינות היא ההגירה האידיאלית. היא הגירה מאוד נוחה. קל לבצע אותה. קל לחוות אותה. היא לא מצריכה החלטות קשות וכבדות משקל. היא לא מצריכה בחירה ביעד אחד. בסיס חדש אחד. היא תלויית זמן, עונה, ותחושות נקודתיות. היא אמנם כן מצריכה משאבים. בעיקר זמן. וגם כמובן כסף, אבל לא צריך להיות מולטי מיליונר בשבילה. היא צריכה פניות מחשבתית ועיסוקית. היא צריכה יכולת לעבוד מרחוק. בגדול, היא מצריכה מוכנות. אבל היא עדיין הגירה. לכל דבר ועניין. הגירה זה תהליך מחשבתי של התנתקות מישראל. מעבר למקום אחר. כשאני יוצא את ביקורת הדרכונים בנתב"ג אני לגמרי לא בארץ. אני לגמרי בסטייט אוף מיינד של חו"ל. אני עתיד לחזור אמנם לבסיס שלי בארץ, אבל השהות הממושכת בחו"ל מקהה מאוד את השייכות שלי למקום הזה. הבסיס שלי הוא ישראל, הרכב הקבוע, המשפחה. אבל נתח בלתי נפרד מהזמן שלי אני בחו"ל. עד כדי כך, שחו"ל הוא בעצם הבית. לא רק זה. יש פה עוד עניין חשוב. כמעט תמיד כשאני חוזר מחו"ל אני כבר מכורטס ליציאה הבאה. יש לי כבר כרטיס טיסה לנסיעה חדשה, בתוך שבוע, שבועיים. אני כמעט תמיד חוזר לארץ למעין שהייה זמנית. אני הרי אוטוטו אעלה שוב על מטוס בדרך לבית האמיתי שלי. הדבר הזה מאפשר לי תמיד לחזור לכאן במעין ציפיה לחירות האמיתית. זה מאוד מזכיר לי את השירות הצבאי. הימים הארוכים בצבא. שבועיים שלושה ברצף ללא חופשה בבית. רוב החיים הצבאיים בבסיס צבאי מטונף ומכוער להחריד. אבל בסוף חוזרים הביתה. גם אם לסופ"ש של חמשו"ש. אותו הדבר גם השהייה בחו"ל. מבחינתי, ישראל זה צבא. זה השירות שאני מחויב לו. מסיבות משפחתיות במקרה הזה. אבל החופש האמיתי הוא בחו"ל. בחו"ל אני מרגיש חופשי. אני מרגיש כמו בן אדם. בארץ אני במשימה. אני בתפקיד. זהו סיפורו של החלק הראשון של ההגירה שלי. ההגירה שעוד תושלם במלואה בעתיד. אבל כבר היום אני מהגר. כל אחד יכול ובכן, המסר המעודד הוא, שכל אחד יכול להגר בצורה מדורגת. נכון שזה לא חף מקשיים. אבל לא מדובר בקשיים בלתי אפשריים. ראשית, הטיסות לחו"ל הופכות זולות יותר ויותר. גם השהיה בחו"ל, יכולה להיות חסכונית וזולה באופן יחסי למי שאין לו בעיה לחיות בצמצום (שימו לב שבמדינות זולות המחייה היום-יומית זולה בעשרות אחוזים מישראל). כל מה שצריך הוא פניות. צריך עבודה שמאפשרת את זה. צריך להיות מוכנים לטוס הרבה. ולחיות על מזוודות. הדרך לעשות את זה היא לא לצאת בהצהרות. פשוט להתחיל לעלות על טיסות. לכרטס ולטוס. בהתחלה יומיים שלושה, אחר כך שבוע שבועיים לביקור. אפשר גם ימי חול בלבד למי שרוצה להיות בבית בסופ"שים (יש לי חבר שעושה את זה שנים). זה מצריך היערכות כלכלית מסוימת אבל זה לא משהו שלא תוכלו לעמוד בו. כך תרוויחו משני העולמות. תוכלו להגר בלי החלטה רשמית וסופית. תוכלו להתחיל את התהליך, אבל לא בבת אחת. לאט לאט תנתקו מגע. ואז, כשהתנאים יבשילו, ותהיו ערוכים, תשלימו את המהלך.

אני מגיע אליו אחרי שהות של ימים, שבועות, בחו"ל. שהות שכוללת שחרור מהלחצים, החרדות, הצפירות בכבישים, העקיפות בתורים, החשדנות ההדדית, הביקורת מכל עבר. אני מגיע אליו אחרי שאני טעון היטב. אחרי לילות עם שינה ערבה ושלוה. אחרי שהסתובבתי בחוץ בטמפרטורה קרירה ונעימה. אחרי שאכלתי טוב, התנהגו אליי בכבוד, ראו אותי כבן אדם. אני מגיע אליו אחרי פגישות עם אנשים נעימים, קולגות מכל העולם, שרוצים לעשות איתי עסקים שמבוססים על אמון וחברות, מתוך רצון להצליח ביחד, לגדול, לעשות טוב לעולם ולאנושות. אני מגיע אליו אחרי שאני רואה נופים משגעים. מרחבים פתוחים. שדות ירוקים. עצים. אגמים. נחלים. נהרות זורמים. נושם אויר נקי. —————————- ואז, בבת אחת, אני מגיע אל הגייט. כדור של אנשים. צעקות. ריבים. ויכוחים. לחץ. קיטורים. תלונות. שיחות טלפון קולניות. עומס כבודה וציוד. קללות. שכונה. צחוקים. התבהמות. גזענות. פרצופים שטבעיים לי כל כך, אבל שנואים כל כך. ההגעה לגייט היא הגעה בזמן, אחורה בזמן. האנשים בגייט לישראל, הם הגרועים שבאנשים. משום שהם קונטרסט אדיר לשפיות והשלווה שהרגע הגעתי ממנה. הגייט. הגייט הוא המקום העצוב עליי בעולם.

(קרדיט לתמונה: Avi Ohayon / Government Press Office of Israel) יש דרך מאוד פשוטה לנצח את ביבי והביביזם (ובהתאמה את טראמפ והטראמפיזם או היטלר וההיטלריזם). היא אמנם דרך פשוטה אבל היא הדרך היחידה. שום דבר אחר לא יעבוד וחבל על הזמן בלנסות. הדרך הזאת תעבוד בודאות של 100%, היא פשוטה ליישום והיא גם הדרך היחידה בהחלט. אין ולא תהיה שום דרך אחרת, וצריך להפנים את זה. תופעת הביביזם כדי להבין את הדרך היחידה לנצח את ביבי צריך להבין מה עומד מאחורי הביביזם (והטראמפיזם וההיטלריזם). אז במילה אחת: פופוליזם. הביביזם היא למעשה אחד לאחד תורת הפופוליזם. הרעיון הוא תעמולתי. מסרים רדודים, טיפשיים, פשוטים מאוד. המסרים צריכים לחזור על עצמם אלפי פעמים. הם צריכים להתאים למכנה הנמוך ביותר. אנשים מאוד טיפשים וגם אנשים משכילים צריכים להבין אותם ולהתחבר אליהם. המסר צריך להיות מבוסס על פחד ושנאה. צריכים להיות גורמי קש רעים מרושעים, אליטות, פקידים, שופטים, רמטכ"לים וכו', שהם האויב המשותף, ש"חברו יד אחת" כדי לפגוע במדינה, בממלכה, בשלטון. המסרים צריכים להיות ברורים ופשוטים שכל אחד יוכל לדקלם אותם, כולל אנשים שלא סיימו 12 שנות לימוד. צריכים לחזור עליהם מכל הכיוונים בעת ובעונה אחת. בצורה סיסטמית. למרות שזה נשמע מורכב, זה מאוד פשוט. למעשה, זה עד כדי כך פשוט, שבגלל זה החכמים מהשמאל הפוליטי אף פעם לא הצליחו להבין את זה. הדרך היחידה לנצח את הביביזם היא לעשות בדיוק את אותו הדבר קחו את המדריך הפשוט, שיצליח ב-100% סיכויי הצלחה, באחריות, להעיף את ביבי, טראמפ, היטלר וכו' מהשלטון. לטובת העניין מה שצריך זה משהו כמו 500-1,000 פעילים שיסייעו בהוצאת התכנית אל הפועל, בפריסה ארצית, כולל רשתות חברתיות, תקשורת וכו'. צריך סבלנות של שנה-שנתיים פחות או יותר. רצוי שיהיה לכם גם תקציב של כמה מאות אלפי שקלים. אז ככה: זה צריך להתחיל בסרטון יוטיוב. את הסרטון צריך להכין מישהו כריזמטי מאוד, משכנע מאוד, אמין מאוד. הסרטון צריך להיות למשך 15 דקות פחות או יותר. הכותרת של הסרטון צריכה להיות: "האמת שמאחורי עסקת ביבי-חמינאי" והמגיש של הסרטון צריך לדבר אל המצלמה ולהגיד את הדברים הבאים: "עד היום לא הבנתם למה יקר פה? למה יש פה מלחמות? למה רוצים להשמיד אותנו? למה יש סכסוך בין אחים בתוך הבית? למה המדינה בלהבות? למה החמאס חדרו בכזאת קלות ב-7 באוקטובר? (תמונות רצות של הפגנות, כיפת ברזל, טילים, וכו'). הנושא מאוד סקרן אותי והייתי חייב לבחון אותו לעומק. במשך שנים למדתי את הנושא. התחברתי אל דמויות ממשל בכירות שרוצות להישאר בעילום שם. עמדתי ערב ערב מחוץ לבית ראש הממשלה. צילמתי תמונות. נסעתי עם המשלחות לנסיעות חשאיות בחו"ל. ביליתי אלפי שעות של מעקבים אחרי גורמים שונים. הצלחתי סוף סוף להשיג את כל הראיות לעסקת הבגידה במדינה. ביבי חבר לאיראנים ולאנשי שמאל מארה"ב, במימון ממשלת גרמניה ובלגיה, כדי להחריב את מדינת ישראל. יש לי הקלטות ברורות שבהן נשמעת המזימה להחריב את המדינה. ביבי ביחד עם אנשי שמאל מכל העולם, כולל פקידים באו"ם, חברו יד אחת, לפגוע במדינת ישראל. להשמיד אותה. לאט לאט. המטרה היתה להכחיד את היהדות מהעולם. זה ממומן מכסף זר. חשבונות בחו"ל. הם עשו את זה בערמומיות. בסרטון שלפניכם אני הולך להציג חלק מהראיות וההוכחות, כולל הסברים מפורטים. חשוב להגיד שהסרטון הזה כרגע הוא סודי, ורק אתם יודעים עליו. אני מבקש להשאיר אותו סודי כדי שלא יפגעו בחיי או בחייכם. יש סיכוי שגם יוטיוב בתמונה וגם הם וגוגל ינסו לגנוז אותו. הם לא רוצים יהודים בעולם. הם רוצים לפגוע בנו. לכן צריך לעשות את זה בזהירות." הסרטון צריך להציג מסכת שלמה של סיפור כולל תמונות מצולמות, הקלטות קוליות וסרטונים (קל להכין את זה היום בפוטושופ ו-AI), המציגים מזימה ששותפים לה ביבי, כמה אנשי שמאל, כמה נציגים של אומות ערביות, חמינאי, וכמה נציגים של הממשל האמריקאי, האו"ם ומדינות אירופה. הרעיון הוא לספר על איזשהי תכנית שנרקמה לפני כמה שנים להשמיד ולהחריב את ישראל והיהדות העולמית תוך יצירת סכסוך פנים ישראלי. הרעיון הוא לספר על בגידה ולהגיד שביבי חבר לאליטה, לפקידים ולשמאל העולמי והוא חותר תחת המדינה. הסרטון צריך לעלות מתישהו ליוטיוב למשך כמה שבועות ואז, אחרי שיגיע לתפוצה של כמה עשרות אלפי צפיות (והוא יגיע בקלות, אם תהיה תפוצה של כמה מאות שמשתפים את זה ברשתות החברתיות), הוא צריך להיעלם מיוטיוב. אחרי כמה ימים הוא צריך לעלות שוב אבל הפעם על ידי משתמש אחר שצילם קטעים מתוך הסרטון וטוען שהצליח לשחזר אותו למורת רוחה של גוגל ויוטיוב. מי שצילם את הסרטון המקורי, הולך להיות המנהיג של התנועה החדשה שתוקם. נקרא לו מני. מני צריך להיות גבר אשכנזי בסביבות גיל ה-50, נראה טוב, שמור, עם רקע צבאי טוב אך לא מצוין. למשל, מפקד סוללה בתותחנים או לוחם בשלדג. הוא צריך להיות אדם אמיד. מיד לאחר השקת הסרטון, מני צריך להופיע בכל תכנית טלויזיה, רדיו, בארים, וכו', ולהיות מעל לכל במה אפשרית. שום מקום לא אמור לבייש אותו. הוא צריך להופיע כל הזמן ובכל מקום. הוא צריך להיות כל הזמן בחוץ. לדבר עם אנשים. לשכנע אותם. הוא צריך לחזור אך ורק על 5 מסרים פשוטים: – ביבי חבר לשמאל העולמי להחריב את מדינת היהודים. – יש הוכחות להכל. הבגידה תועדה ויש ראיות מצולמות כולל הקלטות. – התכנית כמעט הצליחה. אם מני לא היה חודר לאנשי ממשל בכירים לא היינו עולים על זה לעולם והדת היהודית היתה מושמדת, כמו שהיטלר רצה. – האליטות והפקידים שחברו לביבי ולשמאל העולמי לא רוצים שתדעו את זה ולכן ינסו בכל דרך למנוע מכם לדעת את האמת. – צריך למנוע מהשמאל העולמי וביבי שחבר לשמאל העולמי להרוס את המדינה. ביחד עם מני, מאות ואלפי הפעילים צריכים גם הם להדהד את המסרים הללו מעל לכל במה. הם צריכים לעלות בתקשורת, בערוצים שונים, ולחזור על אותם מסרים. הם צריכים להיות משולמים טוב. ולקבל הבטחות לתפקידים בכירים בממשלה החדשה שתקום. הם צריכים להיות מאובזרים בהרבה חומרים, סרטונים והקלטות כאלה אחרות שהם יוכלו מידי פעם להדליף ולשחרר חומר חדש. לא בבת אחת אלא כל פעם קצת. כל פעם שיש משבר או שיח פוליטי במדינה, הם צריכים להסיט את הדיון בחזרה ל-5 המסרים שלמעלה. לנצל כל הזדמנות לחזור על המסרים הללו. אין לדבר על אף נושא אחר פרט ל-5 המסרים הפשוטים. מה שכן, בכל פעם שמתגלה חור בטיעון או בטענה כלשהי יש להאשים את השואל בחתרנות ובניסיון להנדוס תודעה. למשל: "איך זה מתיישב שאתם אומרים שביבי חתם על העסקה בניו יורק כשהוא בכלל היה בארץ בימים שאתם טוענים?" התשובה: "אתם בתקשורת משקרים ומטעים את הציבור ואנחנו לא ניתן לכם יותר לעשות את זה. אנחנו לא ניתן לכם יותר להשתלט על מוקדי הכוח". יש לפעול כך על פני חודשים רבים, שנים, ולסחוף כמה שיותר אנשים. להעלות סרטונים, כתבות, פוסטים, תגובות, ובכל אחת מהן לציין אך ורק 5 מסרים והם בלבד. צריך לחזור עליהם אלפי ועשרות אלפי פעמים, שוב ושוב, מצורות וזויות שונות. לאט לאט, עם הזמן, הסחף יקרה מעצמו. אנשים בעלי רמת משכל נמוכה יקבלו בצורה קדושה את הדברים שנאמרים. בהדרגה. זה ייקח חודשים רבים אבל יקרה בודאות. כל עוד השכבה הזאת תתחיל להישאב לתזה האנטי ביביסטית התזה השלטת היום תלך ותקטן. לאט לאט, הביביזם יאותגר. פחות ופחות אנשים יקבלו אותו כמובן מאליו. לאט לאט יאתגרו אותו ויפקפקו בו. ולא צריך יותר מאשר כמה מאות אלפי אנשים כסילים כדי להפיל את הביביזם. ברגע שהבייס החזק הזה יתמוטט, כל מגדל הקלפים יקרוס לתוך עצמו. כי כל מי שניזון על הביביזם לא יסכים לקחת סיכון שההמון הנבער לא יצביע ביבי בבחירות ולכן הוא יילך אחרי כל מפלגה אחרת שתבטיח לו את הכסף והשררה שמוצע לו כיום בליכוד. ככה, לאט לאט, הביביזם יעלם מהעולם.

אנשים רבים לא רואים את העולם כך, אבל למעשה מדינות רבות בעולם מתחרות ביניהן על האוכלוסיות הטובות. כמו בסופר, המדינות מציעות לכם את מרכולתן. מאפשרות לכם לבחור בהן, אם רק תרצו. אתם יכולים להגיע וליהנות מכל הטוב שיש להן להציע. זה תלוי בכם. האנשים הטובים – ימצאו בית בכל מקום. התחרות בין המדינות מדינות העולם המודרני, המדינות החופשיות, הליברליות, הגדולות, נמצאות בתחרות. הן כולן מתחרות עליכם. על אזרחי העולם. התחרות הזאת סמויה ולא נראית לעין ממבט ראשון. אבל כשמקלפים את זה, זה נגלה ונהיה ברור ומובן. המדינות מציעות לאזרחי העולם להגיע, להגר אליהן, אם יתקיימו תנאים כאלה ואחרים. ההגירה אליהן היא לא אוטומטית מן הסתם. המדינות לא מחפשות סתם אזרחים נוספים. זה יש להן ולא תמיד יש צורך נוסף. מה שהן כן צריכות זה את האנשים המעולים, המבריקים, המצוינים, אלו שיקדמו את המדינות ויקחו אותן צעד אחד קדימה. עליהם המדינות מתחרות זו עם זו. ומהי אותה תחרות? התחרות היא מי מציעה לאזרחיה סל מוצרים ושירותים טוב יותר מאשר שכנתה. איזו מדינה נותנת לאזרחים שלה יותר. המדינה היא כמו סופרמרקט. היא מציעה לכם סל שירותים ומוצרים ואתם ממלאים את העגלה ואז מגיעים לקופה. בקופה אתם משלמים למדינה כסף, שהוא בעצם המס שהיא גובה מכם. אין למדינה רווח כמובן, כך שהמס שאתם משלמים אמור לקנות במחיר עלות את אותם מוצרים ושירותים (זה לא הכי מדויק אבל זה בערך). בשורה התחתונה, העסקה שאתם עושים עם המדינה היא – תני לי מוצרים ושירותים ואני אשלם לך על זה מס. as simple as that. המדינות המופתחות מתחרות ביניהן מי תיתן לאזרחיה יותר בתמורה לתשלומי המיסים שהם משלמים. כלומר מי מקיימת יחס תועלת עלות משתלם יותר. חלק שואפות להגדיל את התועלת, חלק שואפות להקטין את העלות, חלק גם וגם, אבל המכנה המשותף הוא שכולן רוצות להציע תנאים טובים יותר כדי לשכנע את האזרחים הרצויים להגר אליהן. אבל איך זה מתכתב עם הגבלות ההגירה? או. פה בדיוק אנשים מתבלבלים ומתקשים. הם נוטים לחשוב שבגלל שהמדינות חוסמות את שעריהן למהגרים, זה בגלל שהן לא באמת מעוניינות שאנשים ייכנסו אליהן. אבל זו טעות. קודם כל, המדינות ממש לא סוגרות את שעריהן. ההיפך הוא הנכון. הן מקבלות אתכם בשמחה ובחדווה, לפרקי זמן קצרים. כמו חודש התנסות בנטפליקס, שהוא חינמי, גם המדינות פותחות כמעט לכולם את שעריהן, שיכנסו, יטעמו מכל הטוב שיש למדינה להציע, ואז יחליטו אם הם נשארים לעשות מנוי. העובדה שהמדינות מאפשרות לכם להיכנס ולתייר ולראות את כל מה שיש למדינה להציע לכם, גם אם זה לפרק זמן מוגבל, בין היתר נובעת מהרצון של המדינות להראות לכם כמה טוב לחיות בהן. כל אחת בדרכה. אבל למה הן לא מקבלות כל אחד לטווח זמן ארוך? פשוט משום שאין למדינות צורך בסתם מהגרים. המדינות רוצות שיגיעו אליהן אנשים שישלמו להן יותר מיסים מאשר השירותים שהם מקבלים. זאת משום שהמדינות מהצד השני מסבסדות אוכלוסיות מוחלשות שמקבלות יותר שירותים מאשר המיסים שהם משלמים. הרצון הוא שייכנס הרבה יותר כסף חדש שיממן את פעילות המדינה ויציע בממוצע שירותים יותר טובים לכולם, תוך שמירה על התקציב. לכן, סתם מהגרים, לא משכילים במיוחד, לא חכמים במיוחד, לא פרודקטיבים במיוחד, לא מועילים למדינות ההגירה כלום. ואת אותם אנשים הן בשמחה משאירות בחוץ. האנשים הטובים, היצרנים, המועילים, הנבונים, עבורם שערי מדינות העולם פתוחים לגמרי. העולם מוכן לקבל אותם בזרועות פתוחות, אם רק ירצו בכך. אז למה אם אני משכיל, חכם, נבון, למה עדיין אני לא מקבל אוטומטית אזרחות? אז הסיפור הוא, שצריך לזכור שאזרחות ניתנת לנצח נצחים. מבחינת המדינות, אזרחות, בגדול, זה החלטה חד פעמית. ברגע שנתת אותה, כבר אי אפשר לחזור אחורה. ולכן, מעצם העובדה הזאת, המדינה רוצה להבין ולוודא, לפני שהיא משאירה אותך לנצח כאזרח, בלי יכולת לסגת מכך, היא רוצה להיות בטוחה בטוחה שאתה לא רק חכם ונבון כמו שאתה מספר על עצמך אלא גם יצרן, מועיל, בפועל. כלומר מי שיכול לתרום למדינה בכסף יותר מאשר הוא צורך. במצב כזה המדינות שמות את האזרחות הזאת במבחן, והן משחררות את ההידוק ברגע שהן באמת משתכנעות שאתה מתאים להן. לפעמים זה ייקח שנה שנתיים ולפעמים גם עשור. האמירה כאילו יש בעיה להגר היא קשקוש כל מי שאומר שהוא לא יכול לעזוב את ישראל כי אי אפשר להגר החוצה מקשקש. זה לא אלא תירוץ. רוב מדינות העולם פתוחות בפני מהגרים. גם אם הן אומרות פופוליסטית אחרת. האמת היא שהמדינות פתוחות משום שאתם יכולים לעלות על מטוס ולבקר בהן. ואז, ככל שתעשו סדרת פעולות שהמדינה מבקשת, שרובן אגב בכלל לא כאלה מורכבות, ודי מצופות ממי שמעוניין באמת להיות מועיל למדינה, אז תהיו עם הזמן זכאים להישאר בהן. כמובן שאם אתם שמוקים, בטלנים, לא משכילים או סתם אנשים שמעוניינים רק לקחת ולא לתת כלום, המדינות יבעטו אתכם החוצה ויחזירו אתכם למקום שממנו הגעתם. המדינות כאמור מחפשות אזרח שהוא נכס ולא נטל. אבל אם אתם כן מתכוונים לתרום מעצמכם ולהוכיח למדינה את איכותכם, השער פתוח. לראיה, באופן אישי, בעשרות השנים האחרונות 100% מבין החברים והמכרים שלי שניסו להגר ולהשתקע במדינות העולם (כל אחד במקום אחר), הצליחו בסופו של דבר. גם אם התהליך לא היה קל לכל אחד. בסוף, מי שבאמת רוצה, ומוכן להוכיח את תרומתו הכנה למדינה הקולטת, יצליח.

יש אנטישמיות בעולם, אבל ישראל לא רק שאיננה נלחמת בה ביעילות, היא אפילו מעודדת אותה בעקיפין. אני לא משוכנע שכל זה הוא תוצאה של רשלנות. הדברים נכתבים בהמשך לפוסט שכתבתי על מטרות המלחמה הסמויות: הנצחת מצב המלחמה ומיצובה של ישראל כמדינה מצורעת "צפון-קוריאה-ניזציה" של ישראל, הידוק לפיתת החנק של השלטון בחברה (המשך של ההפיכה המשפטית) האצת תהליך הפיגור החברתי והכלכלי של ישראל.   שיהיה ברור – פחות מעניין "מי אשם". אני מנסה לתאר תמונה, להבין מה בעצם קורה.   מה זו אנטישמיות? ההגדרה שלי היא דווקא די רחבה. אפליית יהודים באשר הם יהודים, היא אנטישמיות. התנגדות לקיומה של מדינה יהודית, היא בעיני אנטישמיות. מדינת ישראל היא מדינת לאום, זה איננו מושג יוצא-דופן בעולם. קיומו של מיעוט ערבי בישראל איננו עומד בסתירה לעניין זה, וכמובן אין להפר את זכויות האזרח של המיעוט הלאומי. אבל מכל העמים שבעולם, להתנגד דווקא לזכותם של יהודים להגדרה עצמית על בסיס לאומי לאחר שזו הוכרה ע"י עצרת האו"ם, כולל ריבונות מדינית יהודית על איזשהו שטח – זו אפליה של יהודים באשר הם יהודים. אבל יש דברים שזוכים להגדרה "אנטישמיות" בגלל כלום. שימו לב, "אנטישמיות" היא האשמה. על המאשים להיות מסוגל להוכיח את הדבר, לא להיפך. כבר שכחנו כמה זה פשוט. החל מטעויות שיפוט בתחרויות ספורט, דרך הפסקת הטיסות של חברות זרות ועד משלוח דואר: דואר קנדה הפסיק לאחרונה לשלוח דואר לישראל. ההסבר לכך באתר של דואר קנדה הוא, העדר אמצעי שילוח (כי פחתו מאוד הטיסות האזרחיות). זה לא משנה את דעתם של טוקבקיסטים. הם לא רוצים לדעת שבעולם קיים מחסור במטוסים אזרחיים. גם אנשי מקצוע – לא רק טייסים אלא גם מכונאים וכולי – חסרים. אלה דברים שאפשר לבדוק, אני לא המצאתי כלום. אז לאן חברת תעופה תתעדף את המשאבים? למדינה במלחמה, שאין לדעת מתי ייפול טיל על שדה התעופה המרכזי בה? ברגע שהתגובה האוטומטית לכל דבר היא קריאת "אנטישמיות" בלי ראיות, התוצאה היא שבמקום להרחיק אנשים מהדבר בגלל התיוג "אנטישמי" זה פשוט הופך את האנטישמיות למילה ריקה. מצד שני ישראל מכשירה גורמים בימין הקיצוני בכל העולם. כומר עם רקורד אנטישמי ושר שפעל נגד חוקרי שואה, הוזמנו וצולמו באירוע לכבוד יום העצמאות ה- 75 של מדינת ישראל, שנערך ע"י שגרירות ישראל בוורשה. במקרה אחר, שר החוץ הישראלי הרכיב יחד עם עמיתו הפולני רשימת אתרים לביקור של תלמידים ישראלים, שכוללת אתרי הנצחה לרוצחי יהודים. לפני כמה שנים עבדתי בפולין. לא ידעתי את נפשי מרוב מבוכה, כשחברים לעבודה-לשעבר כתבו לי על זה. יש מצב שבשגרירות ובמשרד החוץ לא ידעו מראש על הפרטים, אבל יכלו לברר אם היו להם יותר אנשי צוות ומשאבים (ראו להלן). זה ממש לא אומר שאין אנטישמיות. אבל בישראל הגדירו הרבה יותר מדי פעולות למשל נגד הכיבוש, כאנטישמיות. אנשים רואים ניאו-נאצים שישראל מחבקת. ואז, הם מגיעים למסקנה שאנטישמיות היא שקר. הממשלה ושיח הבוגדים שלה הממשלה מטיפה ש "אין קו ירוק – הכל אותו דבר", "דין יצהר כדין כתל-אביב". זה הביא לכך שדין תל-אביב כדין יצהר. כי אם אין קו ירוק, ואם יש אפרטהייד ב "שטחים" (ויש אפרטהייד חבל"ז) אז מדינת ישראל בכללותה היא מדינת אפרטהייד. אם יש כוונות סיפוח וישראל מבהירה שאין הבדל, אז קל מאוד לשכנע אנשים שאין משמעות למושג "ציוני-הומניסטי" ואין דבר כזה שמאל שפוי וישראל היא דרום אפריקה הישנה. ישראל משקרת ומטייחת המון יש פשעים שנעשים, ובתקשורת הישראלית לא מדווחים עליהם כי זה "פרו-פלסטיני". שרי ממשלה ישראלים מדברים על "לשטח את עזה", "לגרש את העזתים למצרים". באנגלית עיתונאית זה "טיהור אתני". זו לא פרשנות, זה מה שזה אומר הלכה למעשה. אין שום אמינות לדובר צה"ל. לדיפלומטים ישראלים אין תקציב לכלום, לפעמים הם עושים אירועים מהכסף הפרטי שלהם, אז בטח אין להם כסף להסברה. ופשוט לא מאמינים לדברים שאנחנו אומרים. אז עכשיו יש דור שחושב שאין באמת אנטישמיות, כי אם הכומר ההוא לא אנטישמי אז מי כן, מצד אחד ומצד שני במקרה של אנטישמיות בוטה, אז מושכים בכתפיים משהו כמו "הרווחתם את זה ביושר". וזה לא כי הם צודקים חלילה, זה כי בישראל עושים את כל הטעויות האפשריות. כל זה ממשיך את ההיגיון של ממשלת ישראל: להפוך אותה לדיקטטורה מצורעת, לבודד אותה ולהשליט עליה כת של מטורללים עם נשק גרעיני.

המאמר המצויין של קיכלי הסהרון Omnis cellula e cellula החזיר אותי הרבה שנים אחורה, שהתנדבתי ועבדתי בעמותת דעת אמת, וכפרס המדינה תבעה אותי, נשפטתי יחד עם עוד ארבעה חברים על פגיעה ברגשות הדת, השגת גבול, בריונות ועוד המצאות אחרות. אני רוצה להסביר את המאמר המהפכני שלו במילים שלי, כפי שאני מבין אותם. הם לא מהחמאס, אלו יהודים חרדים שנשבעו להרוג אותי, מתישהו גם אותך אתחיל עם ההודעות הקוליות שהשאירו דתיים וחרדים בתא הקולי בטלפון הנייד כדי להכניס אותכם למצב הרוח המתאים – זה היה לפני עשרים שנה, ואני עדיין חי 🙂 "איתן, החיים שלך מנגד. אתה בן מוות, סופך למות. תיזהר על החיים שלך. לא כדאי לך כעת לעשות סיבוב אחורה כי מחכים לך 2 חברה, כדאי לך להמשיך ישר עם הרכב ולא לקחת ימינה גם כן. תיזהר על החיים שלך!" "יש לך הודעה ממלאך המוות, תקשיב טוב על הכנס ביום חמישי. אתה נכנס לטריטוריה שלא שלך. ואני אומר לך מעכשיו שאם אתה נכנס לשם אתה לא יוצא. שמור על הכבוד שלך. הבנת? יא זבל!" העולם החרדי – סרטן ממאיר שמטרתו להפוך את ישראל למדינת שריעה יהודית ההסבר הזה יעזור להבין את עולם התורה ואיפה הרוב המכריע של החילונים נכשלים בהבנתם את תפיסת עולמם של החרדים, היום ומאז קום המדינה. חוסר ההבנה הזאת גרם לכת החרדית לגדול ללא מעצורים, לשלוח גרורות סרטניות לכל עבר. גיוס לצבא בכפייה, הוא עוד אחד מהטעויות הקטסטרופליות שיוביל להכחדה סופית של ישראל החופשית והפיכת למדינת הלכה לאומנית פשיסטית. נכון אתם תמיד אומרים לכל מי שמוכן לשמוע שהמוסלמים באירופה רוצים להפוך את אירופה לאומה מוסלמית ולהחיל את חוקי השריעה בכל היבשת? אני מסכים, זה בדיוק מה שהחרדים רוצים לעשות בישראל, להקים מדינת הלכה. אין הבדל. אתם מבינים היטב שזה נוגע לאיסלם ועיוורים שזה נוגע ליהדות. עולם התורה עולמם של תלמידי תלמוד תורה ובני הישיבות, מוגנים מכל השפעה זרה, אסור להם להשתמש באינטרנט, אסור להם לדבר עם חילונים וכל מערכת החינוך בנוייה להצר את מחשבתם, לדאוג ששמץ של ביקורת או מחשבות כפירה לא יגיעו למוחם. החילונים לא מודעים עד כמה הדיקטטוריה המחשבתית הזאת חזקה, כמו צפון קוריאה, שום השפעות חיצוניות ולא מפליא שגיוס לצה"ל הוא בעיניהם כפירה מוחלטת של אמונותם ובצדק. אנחנו למדנו בבית הספר הממלכתי את התורה, אתם יודעים: ספרי בראשית, שמות, ויקרא, במדבר ודברים. אלו ערכי הליבה של היהודי, הם המקור הקדוש ביותר, שכל יהודי חייב לציית ללא עירעורין. אבל יש בעיה, בתורה מדברים על גמלים במדבריות ושאר דברים שלא ממש רלוונטים לעולמנו, לא היו מכונות, חשמל וכל הדברים הנהדרים שהביאה לנו תקופת הנאורות של המחשבה האינדיבידואלית-רציונלית-חילונית. אז איך יתמודד עמנואל החרדי בירושלים עם הקושיה האם מותר להשתמש במעלית בשבת? לשם כך, שקדו דורות של יהודים שכתבו פרשנויות לתורה, ושאחת החשובות היא הגמרא שהודפסה לראשונה בסביבות 1520 לספירה. הגמרא כוללת 2,711 דפים, מחולקת ל- 20 כרכים, בניהם: סדר מועד, סדר נשים, סדר ניזקין, סדר קדשים ועוד. אלו פרשנויות שמטרתם להתמודד עם המציאות, עם הקידמה, כלומר, עם השינויים שחלים בעולמנו. כלומר, בכל דור, היה צריך את "גדול הדור" שיסביר האם מעשה כזה או אחר הוא מותר על פי חוק התורה שהעם הפשוט לא הבין – לגדולי הדור היתה הזכות לפרש את התורה משום שהיהודים האמינו ש"אלוהים מדבר מגרונם". בדיוק כך, גדולי הדור בימנו, למשל, מנהיג הזרם החרדי-ליטאי הרב דב לנדו, הוא האדם שכל יהודי חרדי ליטאי חייב לתת לו את חייו כי "אלוהים מדבר מגרונו", אם הוא קובע שאסור להתגייס לצה"ל, זה פרשנות של התורה, וחובה על כל יהודי לציית, אחרת, זו כפירה. לא מדובר על אדם, אלא על דמות שהיא כמעט אל, רק הוא ניחן ביכולת התקשרות מיסטית לדבר עם אלוהים. אני מזכיר זאת שוב כי לגדולי הדור אין בחירה חופשית, הם נבחרו לשמש כשופר לאלוקים. כך בכל דור ודור, יהודים מצייתים לגדולי הדור ומקיימים את דברי אלוהים. אם גדולי הדור פסקו שחשמל = עבודה, ומעלית = חשמל, אז ששימוש במעלית אסור. פשוט מאוד, כך קבע גדול הדור ויש לציית, ליהודי אסור לחשוב, אלא לציית לחכמים ממנו. אלו הם חייהם של מליוני חרדים בישראל, שאורח חייהם מעוצב על פי פרשנות וחוקי התורה שנקבעו על פי גדולי הדור. קולקטיביזם בהתגלמותו. האמונה העיוורת בתורה, בגמרא וברבנים כה גדולה, שאם בתורה או בפרשנות נקבעה עובדה שגוייה, אז המציאות היא ששגוייה! אנחנו לא מבינים אותה, כי לא ייתכן שבתורה יש טעות, זה פשוט בלתי אפשרי. אם אתה רואה X אבל בתורה או בגמרא כתוב Y, אז או שתלך לרופא עיניים, או שאתה לא מבין, המציאות מטעה, הזמן יוכיח שהמדע טעה כי רק אלוהים צודק ועדיף שתשתוק ותציית כי אם היטלר יהווה קבע "מחה תמחה את זכר עמלק" אז חובה לבצע רצח עם ולהרוג גייז במצעד הגאווה. עכשיו אחזור למה שעשינו בעמותת דעת אמת בזמנו: ראש העמותה, ירון ידען, רב כולל שחזר בשאלה, הגיע מתוך העולם החרדי, כך שהוא מכיר היטב את הלך מחשבתם. כשהוא התחיל לשאול שאלות, ולא מצא תשובה, מחשבות של כפירה התגנבו למוחו והוא החל תהליך של התפקחות וחילון. הוא שקד שנים ומצא מאות טעויות מדעיות בספרי הקודש. למשל, השאלה ששאלו חז"ל: "האם הכינה פרה ורבה ולכן מותר להורגה בשבת?" (האם כינה מתרבה?) שימו לב, שלפי דין תורה, עבודה בשבת עונשה מיתה, לכן, חשוב מאוד לדייק, והפרשנים קבעו ששחיטה אסורה בשבת כי היא עבודה. אוקיי, אם כך, גם הרג של יצור חי, כל יצור חי היא עבודה בשבת, ולכן אסורה. מה עם כינים? בזמנו, שלא היתה מחשבה המדעית, חשבו אנשים שכינים נוצרות מדומם! כלומר, חז"ל טענו "שכינה נוצרת מזיעה", אחרים טענו "מעיפושים" (ליכלוך או קקי), כלומר, אם הן לא יצור חי, ולכן מותר להורג כינה בשבת. פשוט מאוד. כך קבעו בגמרא וכאמור אסור להטיל דופי בחז"ל שאלוקים מדבר מגרונם. בדעת אמת הדפסנו "קונטרסים", שהם עלוני מידע שמוכחים שכתבי הקודש וההלכה אינם יצירה אלוהית כפי שגורסת המסורת היהודית, אלא יצירה אנושית – אותם חילקנו לחרדים בבית הכנסת ובישיבות. למה זה חשוב? על אף שהכת החרדית מנסה לשמור את מאמיניה מרעיונות חילוניים, היא לא מצליחה הרמטית ולאורך זמן. צעירים חרדים חשופים במידה כלשהי לעולם הנוכרי והרע של אוכלי השרצים. הצעירים רואים שהחילונים חיים באיכות חיים גבוהה יחסית אליהם, וזה גורם לדיסוננס, קנאה וזעם. למה הם החרדים, בניו הנבחרים של מלך המלכים וצדיקים גמורים, חיים בעוני, בעוד החילונים הכופרים בתל אביב חיים חיי פאר, ראווה והשתגלות? צעירים חרדים שנוסעים באוטובוס מבני ברק לירושלים, נחשפים למראות זוועה בשלטי חוצות עם בחורות חצי עירומות. זה מפחיד, זה ממוטט את האמונה, אז הם שולפים ספר תהילים ומתחילים למלמל בקו 480 מת"א לירושלים, שחלילה עיניהם לא יפגשו איזה בחורה מושכת עם ציצים מהפנטים שיושבת לידם, שחלילה לא יראו מבעד לחלון האוטובוס איזה רכב יוקרתי עם ילדים חילונים שגולשים באינטרנט דרך האייפד. הגטו המחשבתי עלול לקרוס. אלו עם האיטלגנציה הנמוכה או שטופי המוח ברמה של פיגור עמוק ימשיכו למלמל את התפילות ויצייתו לכל רב. אחרים, גם אם מיעוט, יסתקרן ללמוד, הוא יקשיב בחשאי לעולם החילוני, יכנס לאינטרנט ללמוד על העולם החיצון כדי להבין איך חפץ יכול להתרומם באוויר ולעוף = קוראים לזה מטוס. איך אלוקים ישמור יכולה מכונית לנסוע? איך אנטיביוטיקה שהרופא הדתי אמר לקחת, הורגת חיידקים הרי הם לא כתובים בתורה! הסקרנות מושכת אותם להתעניין ולהבין שיצורים חיים אינם נוצרים מדומם וכאן בדיוק מתחולל המאבק הגדול ביותר בקרב הצעירים החרדים. הם מבינים במעורפל שיש דבר שנקרא DNA, שיצורים חיים נוצרים מחיים, אבל רגע! בגמרא כתוב מותר להרוג כינה בשבת כי היא נוצרה מדומם. סתירה! אז מה הפתרון? לילות רבים ללא שינה עם זיעה קרה שלא יוצרת שום כינה, וגם ההתמודדות הקשה בבוקר שאחרי קרי לילה כי שפכת את זרעך על הסדין הלבן בשינתך. בסוף, לאחר שנים, והרבה ייסורים נפשיים מגיעות התובנות: 1. בגמרא ישנם טעויות וגם גדולי הדור טועים. 2. אבל אלוקים לעולם לא טועה, לכן אלוקים לא מדבר מגרונם – אם כך, אין לי חובה לציית להם. 3. לכן, אני תלמיד הישיבה חופשי לחשוב בעצמי!! 4. השלב הרביעי הוא לחזור בשאלה, לצאת לעולם לחילוני. אבל הקושי עצום. המשפחה תנתק את הקשר, אתה תנודה. ההשתלבות בתרבות החילונית קשה, ועכשיו צריך גם למצוא עבודה בלי מיומנות, כישורים וקשרים. אלו שהתחתנו, ונולדו להם ילדים, אינם יכולים לנטוש את הקהילה, הם סולדים ממנה, מתעבים את היהדות, אך חיים חיים כפולים כי המציאות כפתה עליהם. אך רובם לא ממשיכים לשלב הרביעי, ולא חוזרים בשאלה תוך יומיים, הם מאמינים "באלוקים", "יהווה", איך שקוראים לו, אבל מפסיקים להאמין לרבנים, זהו תהליך שלוקח שנים, אבל זו הנקודה שהכל התחיל: האם הכינה פרה ורבה ולכן מותר להורגה בשבת? מדובר על עיקרון, והחרדים, בניגוד לחילונים, נאמנים לעקרונות, לכללים ולצוויים. בדרך הזאת הצלחנו בעמותת דעת אמת, בעמותת הילל ובעמותות אחרות, לסייע לאלפי חרדים סקרנים לשאול שאלות ולצאת לחופשי. אני זוכר שדיברתי עם מאות חרדים שהתקשרו אליי באנונימיות ושאלו שאלות, חלקם אוננו וגנחו תוך כדי שיחה. החיים בעולם החרדי כל כך זוועתיים שהחילוני המנותק לא מודע להם. בגיל עשרים משדכים להם איזה בחורה דתית/חרדית עם IQ של מטאטא, שכל תכליתה הוא לפתוח רגלים ולהשריץ כמה שיותר מטאטאי רחוב. אז מתחוור לצעירים הסקרנים שהם נידנו לחיי עוני, דלות וריקבון מחשבתי לכל חייהם. הקהילה החרדית מלאה בהפרעות נפשיות וסטיות, זה לא ייאמן. היו גם מעט בחורות חרדיות שהתקשרו אליי, ששאלו שאלות הלכתיות, אבל אני זוכר שהן פחדו פחד מוות שיתפסו אותם. דיברו בשקט, תמיד מקו אנונימי או טלפון ציבורי. לדבר בטלפון עם גבר חילוני, נציגו של השטן, על ספקנותה בקיומו של האל, זה גיהנום בטוח, אלוקים לא יסלח. הוא בוחן כליות ולב! היתה תקופה שהתחפשנו לחרדים, עם כיפה, ציצית ואפילו נישקנו מזוזות. נסענו לבני ברק, מאה שערים ועוד מחילות מטונפות ברחבי הארץ. הטמנו קרונטרסים בספרי הקודש בישיבות ובבתי הכנסת (מה שאני בשום אופן לא ממליץ לעשות היום, כי יחשבו שאתם מוסלמים-טרורוסטים ויהרגו אותכם). היינו מעטים מול רבים, העיתונות החרדית געשה, הפעילות שלנו במחנה החרדי הצליחה כל כך טוב, ששלחו חרדים בריונים לתפוס אותנו, אבל היינו חכמים מהם, תמיד חמקנו, מלבד פעם אחת, בגלל פעיל חדש, חרדי לשעבר. היה נלהב ובעל ביטחון מופרז, לא הבין את כללי הזהירות הנדרשים וב- 2 לפנות בוקר, משך יותר מדיי תשומת לב, הדליק אורות בישיבה, עשה רעש, השכנים ראו תנועות חשודות באמצע הלילה, וקראו לכנופיות החרדיות. חלק מהחברים הצליחו לברוח לרחובות הסמוכים, התחבאו, אני הייתי נהג המילוט וראיתי את ההמון נוהר לכיוון הישיבה, ניסיתי ליצור קשר עם המשטרה. עד שהם הגיעו, הבחור החוזר בשאלה היה מוקף בעשרות חרדים אלימים, הופשט ונשאר עם תחתונים בלבד, שפכו עליו מים רותחים מהקומקום עד שנוצרו לו כוויות בכל הגוף, החרדים דפקו לבנה על ראשו ושברו לו רגל. המשטרה לקחה אותו למעצר מדמם מהראש, לאחרי מסע שיכנועים פינו אותו לבית החולים. הוא איכשהו שרד, נזקק לתפרים בראש. אני לא חושב שהיום היה שורד. לחרדים היהודים ולחמאס בעזה יש הרבה מהמשותף. החילונים (=הצה"ליסטים) האידיוטים אובססיבים לגבי המוסלמים, בעוד הגידול הסרטני שיהרוג את ישראל החופשית, המשגשגת ושוחרת השלום, הם לא המוסלמים הברברים, אלא החרדים-דתיים-מתנחבלים. תשאלו את יצחק רבין. לא רק החמאס שולח מתאבדים, גם יהודים חרדים. כך נשמע מחבל יהודי בעברית: בכל אופן, הקהילה החרדית היתה חסרת אונים, היינו דוד מול גוליית, עשינו שמות במחנה. רבניה פנו לשרים במפלגת ש"ס שאיימו על שר לביטחון פנים שאם הם לא יעצרו אותנו הם ידאגו שהאחראים במשטרה לא יקודמו, כך אמר לי העורך דין שייצג אותנו. נשפטנו על ידי שופטת דיבילית שגזר הדין שלנו הוחלט עוד לפני שהתחיל המשפט. נאשמנו בפריצה, בהשגת גבול, בפגיעה ברגשות הדת ונתתי 60 שעות עבודות שירות לטובת הציבור (מצאתי קהילה של נערים שננטשו על ידי הוריהם, אז שכנעתי אותם שאין אלוהים ולאכול חזיר). זו היתה נקודת מפנה עבורי. החלטתי שאם אנחנו לא מקבלים גיבוי מהקהילה החילונית שקראה לנו "קיצונים וסהרוריים", אז ארד מהארץ. לא רק אני, אלא עוד עשרות אלפי ישראלים יורדים בכל שנה. בעקבות "המהפכה המשפטית", מילה מכובסת למדינת הלכה-פשיסטית, המגמה רק התחזקה. למה אתה משווה את החרדים לסרטן שגרועים מהחמאס? הם לא חטפו, אנסו ורצחו. ראשית, הם אונסים כל יום, נערים צעירים במקווה, בבתי המדרש ובבתים שלהם, אבל אתם לא שומעים על זה. גם נשותיהם נאנסות בהמוניהם, הן שותקת כי לאישה אין זכויות בדת היהודית (והמוסלמית). שנית, בעוד שאת הברברים מהחמאס אפשר לזהות, לכוון את הכוונת הרובה ולחסל בחיסול ממוקד, שיש סרטן בגוף, קשה לזהות אותו. החרדים בעלי אזרחות ישראלית ומדברים עברית. כך החרדים מצליחים להסוות את הטרור האידיאולוגי והרעילות שלהם, בדיוק כפי שתאי הסרטן בגוף מתעתעים במערכת החיסון. הם מניפים את הזהות היהודית, ומבלבלים את המשטרה, בתי המשפט ואותכם החילונים שלא מזהים את הסכנה. בנתיים החרדים בישראל (שווה ערך למוסלמים באירופה) משרצים כמו מקקים והדמוגרפיה משתנה, תוסיפו לזה את הדתיים הלאומניים והמתנחבלים ותקבלו את סופה של ישראל החופשית, המגשגשת והבטוחה בעצמה. שימו לב, כל ראשי הקואלציה כיום הם טאליבנים יהודים חובשי כיפה. הערכים של החרדים דומים להפליא לאלו בחמאס ובחיזבאללה, גם להם יש זין קצוץ (ברית מילה), רק שהם מדברים עברית ולכן אתם חושבים שהם אחים. ישראל יהודית-דתית היא מדינה ללא עתיד מי שרוצה לראות איך ישראל תיראה כמדינה יהודית-דתית: שסייר בבני-ברק, מאה שערים, ביתר עלית ועוד מאורות חשוכות בארץ ישראל. מה שתראו זה עוני, סרחון, כיליון, חורבן, ניוון, רוע, קבעון, נסיגה לאחור והכחדה עצמית. הדרך היחידה לנצח את האיסלם המשוגע, ולחיות חיים משגשגים ובטוחים היא אימוץ תפיסה אינדיבדואלית, רציונלית, קפיטליסטית ואתאיסטית. ההיפך הגמור ממה שהיהדות, האיסלם (והנצרות) מייצגים. עוד מיטב ההודעות הקוליות שהשאירו – כך נראת פניה היפות של ישראל היהודית, זו עתידה! למה אתם מחכים? תרדו מהארץ! 

כותרת המאמר נחשבה בזמנו לתובנה מהפכנית: אין תאי אורגניזמים חיים נוצרים, אלא מתא חי קודם. התובנה שללה סברה שהיתה מקובלת בעת העתיקה ("בריאה ספונטנית"), והיוותה – יחד עם עוד תגליות, כמובן – אחד היסודות למדע הביולוגיה המודרני. נתבקשתי לכתוב שאלות רב-ברירתיות למבחן על כמה הרצאות, שנתתי ב- איזה מוסד שאם איננו אוניברסיטה ואיננו מכללה, אולי הוא קולג' או ישיבה (?). אחת התשובות האופציונליות שהצעתי טוענת שאורגניזמים עשויים להיווצר ספונטנית מבשר רקוב. אמנם זו היתה סברה אריסטוטלית שמשלה בכיפה במשך תקופה ממושכת כפי שציינתי לעיל, אבל לא בזמנים מודרניים. זה היה בעיקר תרגיל לעצמי, זה עניין אותי כקוריוז – לדעת אם וכמה סטודנטים יבחרו בזה. אלה סטודנטים שלמדו מיקרוביולוגיה, מיינד יו, ועם זאת לא הייתי לגמרי בטוח שלא יהיו בחירות בתשובה הזו. כך חשבתי לי וסיפרתי את הדברים – בטון משועשע, למישהי שבנוסף להיותה ביולוגית, עסקה גם בהיסטוריה של המדע. ואז התחיל להיות מעניין. אם תשאל – כך הסבירה לי, את תלמידי הרב עובדיה, הם עשויים לבחור בתשובה הזאת כי בזמנו הוא הוציא פסק הלכה שמתבסס על כך שכינים נוצרות מזיעה. וואלה? אמרתי, והלכתי לקרוא. ובכן: יש פה שאלה הלכתית לא טריוויאלית. לנו הדברים יכולים להיראות מגוחכים, אבל יהודי שחשקה נפשו לשמור מצוות מתעניין בסוג מסוים של נושאים, שבסופו של דבר קובעים את הדבר הכי חשוב בחיים: מה מותר ומה אסור לעשות בשבת? הדת היהודית – כפי שעוצבה בידי חז"ל, נבדלת מדתות אחרות ברמת הפירוט של עיסוק באורח החיים כולל היבט זה. פרקטית, היהדות איננה מאפשרת למי שמשתייך אליה לחיות אלא במחיצת יהודים שומרי שבת וכשרות. זו היתה תופעה ייחודית, בזמן שאחרי התמוטטות האימפריה הרומית ועם שקיעת האנושות לחשכת ימי הביניים: קיומה של קבוצה אנושית מובחנת ונבדלת, שמצד אחד איננה מעורבת או מתבוללת (חס ושלום!) באוכלוסייה שסובבת אותה, ומצד שני מתקיימת בכל האיזורים שבעבר היו חלק של אותה אימפריה. בנוסף לכך – בין חבריה מתקיימים קשרים הדדיים. ולמה יתקיימו ביניהם קשרים? מטעם זה, שרבים מבין חברי אותה קבוצה עוסקים במסחר. אין להם אינטרנט והם לא מוכרים באמזון, אלא הכל מאוד פיזי, הם חייבים אשכרה לעבור ממקום למקום עם הסוס או השור, רתומים לעגלה, ולמכור בעצמם את מה שהם קנו במקום אחר, יהיה זה מלח, עורות, סכינים או להבים למחרשה. וכשהם מגיעים לאותו מקום בו הם מציעים את מרכולתם, והם חייבים לשהות בו איזה זמן – אין רכבות אקספרס ולא טיסות לואו-קוסט – הם יכולים ללון ולאכול אך ורק במחיצת חבריהם היהודים, אחרת לא יוכלו לקיים את המצוות המחייבות אותם. זה מאוד שימושי כאשר המלך או הנסיך, זקוקים לאשראי. אנחנו נמשכים לדוגמאות אקזוטיות כי אנחנו אוהבים דברים דרמטיים: הנסיך רוצה לצאת למלחמה, לכן הוא צריך כסף. וזה לא שלפעמים לא התחשק לנסיך איזו מלחמה קטנה, אבל גם אם הוא רצה משהו יותר פרוזאי כמו לבנות טחנת קמח או תעלת מים, הוא היה צריך איכשהו להאכיל ואולי אפילו לפצות, את הפועלים שעבדו בהקמה ובעיקר – את מי שסיפק חומרים, ומאיפה הכסף לזה? נניח שאפשר היה להסתמך על רווחים שיפיק מטחנת הקמח, כדי לשלם תמורת ההקמה. זו הנחה סבירה. אבל במשך הזמן שעובר מרגע הוצאת התקציב ועד לכניסת הכסף – באידיש תזרים – מישהו צריך להסכים לתת כסף, כלומר לממן, ואותו מישהו עושה זאת תמורת כסף, כלומר ריבית. הגורם המממן צריך שיהיה לו מאיפה לממן, הוא נזקק לרשת קשרים שהיא גם ענפה, וגם מחויבת באופן מחמיר לקוד התנהגות וליחסים של אמון. אני נזכר בסבא שלי שהיה חלפן כספים: עסקאות היו נחתמות בלחיצת יד, ומי שלחיצת היד שלו לא כובדה, לא עשו איתו עוד עסקים לעולם. כי כשאין דרך פרקטית לקבל חזרה את הכסף במקרה של מעילה באמון, אי אפשר להרשות "הזדמנות שניה". וכאן נכנסת לעניינים אותה קבוצה אנושית, וביניהם רבים שנוסעים ממקום למקום, מחויבים כלפי מנהגים דומים וכפופים למרותם של בתי דין דתיים: הם אלה שיכולים להעביר ביניהם התחייבויות כספיות שבאותם ימים היו בהכרח מבוססות על אמון הדדי, בהעדר מערכות אכיפה מודרניות המוכרות לנו. ייתכן כי התרחשה פה תופעה מעניינת של דבר שהפך מסיבה למסובב ולהיפך, כלומר מה שהיה ערך בפני עצמו – שמירת מצוות – אולי הפך במרוצת הזמן למכשיר, שהפך את היהודים מעם (בעל דת משלו – דבר שלא היה ייחודי בתקופות קודמות) למעמד חברתי של ספקי שירותים פיננסיים, ובזה באמת אסגור כאן את הדיון בשאלות הפיננסיות והשפעתן על עיצוב החברה היהודית. דיינו בכך שיהודים נפוצו לכל עבר, וכאשר עברו ממקום למקום נזקקו למידה מסוימת של אמון הדדי ביחסם אל יהודים אחרים. אני מזכיר שאי אפשר להיות חסר דת באותו עולם של ימי הביניים: זה לא קיים בתודעה. אלוהים נמצא בכל פינה של החיים, מביט בך ושופט אותך בכל רגע – בימי הביניים זה איננו דימוי, זוהי המציאות כפי שנחוותה על ידי בני אדם. הדבר המיוחד במציאות היהודית איננו קיומו של אל כל-יודע, אלא ההיבט שבו הדת מקיפה את כל הרגעים הקטנים של החיים, את כ—ל תחומי החיים כולל, לענייננו, האם מותר להרוג כינים בשבת. וזו שאלה אמיתית, כי בשבת אסור ליהודי דתי להרוג בעל חיים – נניח כרגע בצד את המשמעות ההלכתית הנגזרת משאלת השימוש בבעל החיים. אם כך לכאורה אסור להרוג כינים בשבת. בנקודה זו חזרו חז"ל על מה שלמדו אצל אריסטו – בשר רקוב יכול להוליד חיות קטנות. דרך אגב, אריסטו שימש להנצחת פיגור חברתי גם בידי הכנסייה הקתולית – זו תופעה מרתקת כשלעצמה. אבל אחזור לענייננו והוא, ההנחה לפיה לכינים אין אבא ואמא, הן לא נולדות זו מזו אלא הן נוצרות מזיעה. על סמך זאת קבעו כי מותר להרוג כינים בשבת – כך פסק הרמב"ם, וכן השולחן ערוך. כל זה מכניס פרשנים מאוחרים יותר כמו הרב עובדיה, לבעיה קשה. הרציונל שנתנו חז"ל להיתר הריגת כינים בשבת הוא:  דבר שהוא פרה ורבה אסור להרגו, אבל דבר שלא פרה ורבה מותר להרגו. אלא ש, אם זה הרציונל – אז יש פה בעיה רצינית מאוד. כי לפי תצפיות שקשה לכפור בהן, אין בעלי חיים שנוצרים מזיעה או מבשר רקוב או כיוצא בזה אלא כל תא נוצר מתא קודם – כאמור Omnis cellula e cellula. לכאורה נמצא שאין משמעות לתורה שבעל פה, שאותה כמובן קיבלו חז"ל איש מפי איש עד משה רבנו. ואת זה אסור אפילו להעלות על הדעת. אסור לומר תשמעו חבר'ה, חז"ל לא יודעים מהחיים שלהם, ואם נמשיך להסתמך על אריסטו לצורך הבנת מדעי הטבע – לא נגיע רחוק. וכשאסור להעלות על הדעת משהו, מוצאים תירוצים למכביר. היו שאמרו בפשטות: גם אם לכאורה התבטל הרציונל – אין לשנות מן הדין, וחסל. היו אחרים שגרסו כי המדע כופר וסותר את עצמו. כאן זה באמת הופך מרתק – שימוש סלקטיבי ומניפולטיבי, שלא לומר מוטעה באופן בוטה, בהיגדים מדעיים: "… המדע הכופר, סותר את עצמו, אם מצד אחד הוא מקבל את דברי פסטר האומר ששום חי אינו נוצר מעצמו, ומצד שני את דרוין­ האומר שכולם נוצרו מעצמם. והאמת לא כדברי זה ולא כדברי זה, אלא רוב כדברי פסטר, אבל כגון­ הכינים … כדברי דרוי­ן …" עוד היו שהוסיפו עליהם ואמרו, כי חוקרים ("חכמי אומות העולם", כביכול לא יוכל יהודי כשר להיות כזה) חסרה דעתם, ואינה מגעת לעומק חכמת הטבע ומעשה בראשית אלא רואים רק את שטחיות הדברים, ואילו חז"ל הם שידעו והכירו את הדברים לעמקם. יש פרשנים שנתלו באפשרות של רביית בתולין: פרתנוגנזיס, ורבייה כזו איננה בגדר פרייה ורבייה מקובלת, וזו הסיבה להיתר להרוג כינים בשבת. נדמה לי שזה לא נכון – אין רביית בתולין בכינים אנושיות, אבל אני רוצה להשאיר לאחרים קצת עבודה, לפחות בעניין זה. ובסופו של דבר פסק הרב עובדיה כי מותר להרוג כינים וביצי כינים בשבת, והסתמך בדבריו על רבנים מבעלי התוספות, שדיברו בפירוש על היתר הריגת ביצי כינים, ומשום כך ברור שידעו כי כינים מטילות ביצים, ואם התירו הריגת כינים על אף כל זאת, מי אנחנו שנאסור. וכדי לסיים בתחושה נעימה יותר אחתום בחרוזים: כדי שלא אצא חפוי \ עם ראש אשר דורש ניקוי בדבר-מוסר אגמור \ בשר נשמור בקור נאמר שירה והודיה \ מחיידקים נמנע הרביה ומאילת ועד מטולה \ Omnis cellula e cellula. הפוסט נכתב בחודש יוני. הוא עוכב עד אחרי מועדי הבחינות מטעמי זהירות – לך דע מי קורא את הבלוג הזה. בסופו של דבר לא יצא לי לשאול אם היו סטודנטים שבחרו בתשובה השגויה.