Sign In

Remember Me

הלבטים שלפני

הלבטים שלפני

מעבר למדינה זרה כרוך בוויתור, בסיכון ולעתים בכאב. אנשים מפחדים ולכן מוצאים שלל סיבות לדחות קבלת החלטות חשובות. במעבר לחו"ל אי הודאות מפחידה יותר, ואנו רודפים אחרי כמויות אדירות של מידע שלעיתים אף משתקות אותנו. לשאלה מתי להגר יש תשובה ברורה: כשתרגישו מוכנים.  יוזמה, תעוזה וביטחון עצמי הם רכיבי הנוסחה להגירה. על זה יש להוסיף כמובן התמדה כדי שיתגשם החלום. רק אתם מחליטים.

יש סיבות רבות להגירה, וכל אחד ואחת אוחזים בסיבות משלהם. אספנו את הלבטים העיקריים בהם מתחבטים ישראלים כשהם חושבים על מעבר למדינה אחרת, וצירפנו המלצות משלנו כיצד לפתור לבטים אלו.

עבודה

אם יש לכם עבודה טובה, ואולי משפחה עם ילדים, לא תוכלו להבטיח מעשית איכות חיים סבירה בשנים הראשונות מחוץ לישראל. אם אתם לא מחזיקים באזרחות או ויזה המאפשרות לעבוד במדינת היעד, העניין הופך למסובך יותר. לעיתים אנו מפחדים מעזיבת מקום עבודה בטוח לטובת הלא נודע. כאשר מדובר על מקום עבודה לשני בני הזוג, ישנה מורכבות נוספת להתלבטות.

פתרון: לעשות עבודת מחקר יסודית על שוק העבודה במדינת היעד. בדקו אתרים שמשווים משכורות בתחום שלכם, שאלו אנשים שעוסקים באותו המקצוע במדינת היעד ו/או בקשו טיפים למציאת עבודה, בדקו אם המקצוע שלכם מבוקש ו/או נדרש ו/או מתאים למקום אליו אתם עוברים ואולי אף תשקלו להחליף מקצוע בהתאם לדרישה במדינת היעד. בקיצור, צאו מהקופסא כי אין גבול ליצירתיות 🙂

שפה

מעבר למדינה אחרת מחייב ידיעת שפה נוספת פרט לעברית. השפה הבסיסית הנוספת הרצויה בדרך כלל היא אנגלית, אם כי לא תמיד היא דרושה באופן יומיומי. מכיוון שבישראל השפה העיקרית היא עברית, יכול להיות שמאז הבגרות באנגלית לא נתקלתם בצורך להשתמש בשפה, וכשטיילתם מחוץ לישראל הצלחתם לתקשר באנגלית שבורה, אבל לאו דווקא מספקת מבחינת מגורים. אולי גם הילדים לא יודעים עדיין אנגלית, שלא לדבר על שפות אחרות. אם מדובר על מדינת יעד ששפת המקום איננה אנגלית, כגון צרפת, יפן או גרמניה, השאלה רלוונטית שבעתיים.

פתרון: התהליך הוא ארוך וקשה, אך אם אתם נחושים, אנו מאמינים שלמידת שפה לא תעצור אתכם. בין אם אתם בני 60 או בני 40, תמיד אפשר ללמוד שפה חדשה. אם אתם מאמינים שאתם "זקנים מדי" כדי ללמוד שפה, דעו שיש מבוגרים יותר שהיגרו מישראל, ולמדו את השפה. תאמינו בעצמכם וגם אתם תוכלו!

כדאי להתחיל את תהליך למידת שפת מדינת היעד כבר בישראל, במסגרת ההכנה למעבר. ההכנה תלויה, כמו תמיד, ביכולות הפיננסיות שלכם. יש אפשרות להוריד אפליקציות חינמיות לפלאפון וללמוד באוטובוס או ברכבת, או אפילו בזמן ריצת הבוקר, יש אפשרות ללמוד באוטו (כשתקועים בפקקים), אפשר לעשות מהלמידה משחקים משפחתיים, אפשר לתלות פתקים עם המילים המתאימות בכל מקום בבית, אפשר לקחת קורס במכון ייעודי כמו ברליץ, המכון לתרבות צרפתית, מכון גתה וכו' ואפשר להיעזר במורים פרטיים, ששפת אימם היא השפה בה אתם מעוניינים.

לאלו המהגרים עם ילדים, דעו שיכולת התפיסה של השפה בגילאי 0-12 היא המיטבית ביותר. ילדים יכולים לקלוט כמה שפות במקביל, ותוך זמן קצר לקשקש בהן באופן חופשי. לדוגמה, ילד בן 5 שהגיע עם הוריו מישראל לגרמניה בגיל 3 נקלט בגן דו-לשוני של ספרדית-גרמנית (ההורים דוברי עברית ואנגלית בלבד), והיום הוא דובר שוטף עברית, אנגלית, ספרדית וגרמנית. כך שאין צורך להיבהל, פשוט לתכנן נכון 🙂

מנטליות

המנטליות הישראלית שונה מהרבה מדינות בעולם. הביטוי "ברומא התנהג כרומאי" אקטואלי מתמיד. האם אתם מוכנים לשינוי במנטליות של סביבתכם? כיצד תשפיע המנטליות במדינת היעד על המנטליות הישראלית שלכם? אולי אתם חושבים שאתם בעלי מנטליות מתאימה למדינת היעד, אבל מפחדים לגלות שלא? איך בכלל יודעים מה המנטליות "שם"?

פתרון: ההמלצה שלנו היא לבקר במדינת היעד טרם המעבר (ומספיק זמן לפני ביצוע המעבר עצמו). חשבו עליה כתושבים ולא כתיירים. אולי ראיתם את מדינת היעד כקסומה בביקור של שבוע כמטיילים, או אפילו בשנה שלמה במזרח או דרום אמריקה, אך מגורים קבועים אינם טיול זמני. כדאי לשלם עבור סיור הכנה במדינת היעד, ובמיוחד במקום הספציפי אותו בחרתם (אם השירות קיים). אם החלטתם לוותר על סיור הכנה ביעד, מכל סיבה שהיא, חובה לעשות עבודת מחקר יסודית על המנטליות במדינת היעד. דוגמאות להבדלי מנטליות: מהות שמאל וימין בפוליטיקה המקומית, יחסים בין המינים, התנהלות במקום העבודה, חגיגת יום הולדת בגן, פניה נכונה לאדם זר, אופן השימוש בסכו"ם (בגרמניה, למשל, אוכלים פיצה עם סכין ומזלג) וכו'.

חינוך לילדים

הדאגה לעתיד ילדיכם מובנת בהחלט. מעבר להסתגלות למנטליות ולשפה, תמיד יש אי ודאות באשר לרמת החינוך במדינת היעד לעומת רמת החינוך אליה התרגלתם. בישראל מקובל לשלוח את הילדים לבית ספר ו/או גן קרובים לבית, אך במדינות יעד שונות יש אפשרויות אחרות ומקובלות, בהן בית ספר ו/או גן שרחוקים גיאוגרפית מהמקום בו אתם גרים. האם להכניס את הילדים למוסד חינוך בינלאומי או כל מוסד חינוך אחר? האם קיימת האפשרות להיכנס לגן ו/או בית הספר באמצע השנה או שכדאי לעבור לפני תחילת הלימודים, ואם כן- כמה זמן לפני?

פתרון: לעשות עבודת מחקר יסודית על מוסדות החינוך השונים במדינת היעד, כולל שיטות הלימוד והגישה המקובלת לטיפול בילדים בגן/בבית הספר. אם אתם מעוניינים בשימור המסורת היהודית ו/או השפה העברית עבור הילדים, בדקו האם קיימים כאלו באזורכם העתידי, והאם המסגרת הזו מתאימה לכם מבחינה דתית (מסגרת אורתודוכסית/מסורתית/ישראלית/חילונית עם חגיגות חגים יהודיים וכו'). בדקו אתרים שמשווים בתי ספר וגנים, שאלו הורים לילדים במדינת היעד ו/או בקשו טיפים ו/או המלצות למציאת בתי ספר וגנים. ככל שתחקרו ותעמיקו יותר, כך תרגישו מוכנים יותר למעבר, וגם יותר בטוחים במהלך.

משפחה וחברים

ההורים והחברים שנשארים בישראל הם לעיתים פקטור חשוב בהחלטה שלכם להגר. יש כאלו הדוחים את הגירתם הפוטנציאלית משום שהם מטפלים בהוריהם המבוגרים, או שהם קשורים למשפחתם. לא בטוח שתרצו לוותר על ארוחת שישי עם המשפחה והחברים שאפשר לשתות איתם קפה או בירה בבר השכונתי.

פתרון: בימינו פחת השימוש ביונת הדואר, וניתן לתקשר עם המשפחה והחברים באמצעות הפייסבוק, ווטסאפ, סקייפ, וייבר, חבילות מיוחדות עם מספר ישראלי ועוד אפשרויות רבות וטובות. אליזבת בואן אמרה פעם "הלב אולי מסרב להאמין, אבל האמת היא שהיעדרות מוחקת אנשים. אין לנו חברים נעדרים."  את המשפט הזה כדאי להכניס למכלול השיקולים שלכם. יש קשרי חברות (בעיקר, אבל גם משפחה קרובה ורחוקה) שלא מחזיקים לנצח. גם אם הייתם החברים הכי טובים בצבא או בתיכון, בשלב כלשהו יינתק הקשר. זהו תהליך טבעי כשעוברים למדינה אחרת (וגם כשנשארים בישראל). פשוט צריך לקבל ולהתמודד עם זה.

אנטי-ישראליות ועוינות

לא הכל בראש שלכם, אבל לא תמיד התקשורת מציירת תמונה אמיתית של אנטי הישראליות והעוינות בעולם כלפי יהודים ו/או ישראלים. אולי אתם חושבים שיש מדינות שיותר "טובות ליהודים" וכאלו שפחות. אולי אתם מפחדים שהטרור ישיג אתכם גם במדינה אליה אתם מעוניינים לעבור, רק משום שאתם מישראל. ואולי אתם חובשי כיפה ואתם מפחדים מקללות ו/או קטטות עם שונאי ישראל ויהודים.

פתרון: הכי פשוט? להפסיק לפחד, בעיקר מנטלית. בהרבה מדינות בעולם יש שם רע לישראלים בעיקר כתיירים, אבל אם אתם לא נושאים "טלאי צהוב" אין הרבה סיכוי שיזהו אתכם כישראלים ו/או יהודים, אלא אם סיפרתם. הבחירה היא שלכם. יש מדינות רבות שאוכלוסייתן מצטיירות כאנטי-ישראלית בתקשורת הישראלית, כמו בלגיה או צרפת, אבל אנו בטוחים שמטרידה אותם יותר בעיית הטרור מאשר ישראלים שמסתובבים חופשי ברחובות. אנו לא מנסים לייפות את המציאות. ויש תקריות במדינות השונות בעולם על בסיס אנטי-ישראלי, ובמיוחד בתקופות רגישות כמו מבצעי הצבא באזורים פלשתיניים ו/או מלחמות שישראל מעורבת בהן. עם זאת, במקום בו לומדים לחיות בשלום אחד עם השני, כמו קנדה או אוסטרליה, למשל, הסיכוי להבנה בין התפוצות של צדדי הקונפליקט גדול יותר. תנו לעצמכם הזדמנות לצאת מהקיבעון של "כל העולם נגדנו" ונסו להכיר אנשים ולשפוט אותם בשל אישיותם, לא בשל לאומיותם. אנו מבטיחים לכם שתגלו אנשים מדהימים. חוץ מזה, תמיד אפשר לעבור ללוס אנג'לס, שם תרגישו ממש כמו בישראל 🙂

"מה יגידו?"

פולניה זה לא עדה, זה אופי. רבים מפחדים מהביקורת שתועבר עליהם לכשיפרסמו את דבר מעברם למדינה אחרת. יש כאלו שמעברם מתקבל בצורה טובה יחסית, כמו רילוקיישן לזמן קצוב או לימודי רפואה בפולין או הונגריה. יש כאלו שעוברים למדינות כמו ארצות הברית, בריטניה, קנדה או אוסטרליה, שהביקורת היא על אש קטנה יחסית, כי אלו נחשבות למדינות ש"בסדר" להגר אליהן. המדינה שכיום המהגרים אליה סובלים מהביקורות האכזריות ביותר היא גרמניה, ובעיקר ברלין. הקהילה הישראלית בברלין היא אחת הקהילות הישראליות הקטנות בעולם, אך היא זו שמושכת הכי הרבה אש מהתקשורת הישראלית והציבור עצמו. בין אם הביקורת מוצדקת בעיניכם או לא, היא קיימת. לא משנה לאן תחליטו להגר, תמיד יהיו אנשים שלא יקבלו בהבנה את הצעד שבחרתם לעשות. אם טרם קראו לכם בשמות גנאי כמו "בוגדים" או "עוכרי ישראל" זו תהיה הזדמנות מצוינת לאנשים שמתנגדים לכל הגירה מישראל. יכול להיות שאפילו תקבלו תגובות, הן ממשפחה והן מחברים, בסגנון "למה לא, תשאירו אותנו, הפראיירים, בישראל".

פתרון: אם אנשים לא מקבלים את הבחירה שלכם, הם לא ראויים לקשר איתכם. אין שום סיבה לתרץ את הבחירה שלכם, כל עוד אתם שלמים איתה.

בשורה התחתונה, הגירה נשמעת מסובכת ומפחידה, והרבה אנשים מתלבטים וחוששים, אך למעשה הקושי העיקרי הוא ההחלטה. ברגע שעשיתם את ההחלטה ואתם שלמים איתה – עשיתם כבר צעד משמעותי בדרך החוצה. ובסופו של דבר, תמיד תוכלו לשוב לישראל (אולי גם עם סל קליטה לתושבים חוזרים…).

להארות, הערות ועדכונים, אנא פנו אלינו ונעדכן בהקדם, תודה!


הגב

היה הראשון להגיב

הודע אל
wpDiscuz