תמיד אומרים שחלומות מתגשמים, אבל במקרה הזה, חלום ילדות באמת דבילי וחסר כל ביסוס התגשם, ולא בנסיבות טובות. כן, כשהייתי קטנה חלמתי להיתקע בצרפת, כדי שלא יוכלו להחזיר אותי לארץ ושאוכל לגור בצרפת. זה היה חלום ילדות ילדותי של נערה בחטיבה שלא באמת הבינה את ההשלכות שלה, ושהרצון שלה לחיות בצרפת עבר כל מחשבה הגיונית. אבל כרגע, אני תקועה בצרפת. אבל זה לא דבר רע כי טוב לי בצרפת. הרי היגרתי לכאן מן הסתם. יש ל...
קרא עוד »
באופן אישי נמאס לי כבר לראות פוסטים של אנשים עם מסיכות, קונספירציות קורונה והיהפכותה של ישראל לדיקטטורה. החל מהמשפט הבא, פוסט נטול קורונה ופוליטיקה. בתור מישהי שנמצאת בשנה הרביעית שלה בפריז (מי היה מאמין!) כבר למדתי טוב מאוד איך לזהות פריזאי טיפוסי ואיך לזהות תיירים או אנשים מהפרובינציה (province) כמו שאומרים. באמת במדינת פריז יש כמה סוגים של אנשים שניתן ממש לזהות אותם לפי סגנון הלבוש ואפילו מה שה...
קרא עוד »
רוצים להגר? זאת כבר התחלה. אבל רוב האנשים פשוט נופלים לאותו הפח, וכמו עדר כבשים עושים בדיוק את אותן טעויות שיש להימנע מהן. כי הטעויות האלו הם אומנם תמימות לחלוטין, אך לא יגרמו לכם בדיוק להתקדם בתהליך שלכם. אז מהן בדיוק ? טעות ראשונה: לפרסם בפייסבוק קבוצות ישראלים ב___ הן אחת ההמצאות הגאוניות שמאפשרות לנו כישראלים ליצור קהילה ישראלית בחו"ל שבה ניתן לשאול שאלות בנושאים כגון ביוקרטיה, לקבל עצות ...
קרא עוד »
זאת הייתה אחת השנים הכי קשות בחיי. וזה בלי קשר לקורונה, שרק הייתה הדובדבן על הקצפת. עבר עליי כל כך הרבה דברים שבגללם פשוט נעלמתי. אני כבר לא יודעת מאיפה להתחיל … בעקבות הקורונה נסעתי לארץ לפני 3 חודשים, כדי לבקר את המשפחה, החברים וכמובן לטפל בעניניים ביוקרטים בארץ. אני ממש מתגעגעת לצרפת ומקווה שאוכל לחזור בקרוב. אבל גם בארץ זאת אל בידיוק חופשה, בנתיים מצאתי עבודה זמנית כדי לחסוך כסף. כי בצרפ...
קרא עוד »
כשקיבלתי סוף סוף תושבות לשנתיים הייתי בעננים. זאת אומרת כמעט שנתיים שלמות בלי כאבי ראש של בירוקרטיה לחידוש ויזה, ושסוף סוף יש לי כרטיס שהוא מעין תעודת זהות. ממש מקווה שאוכל לקבל תושבות ל-5 שנים. אבל ידעתי שזה לא נגמר רק כאן. המטרה הבאה : למצוא משרת סטודנט לסופי שבוע דבר ראשון, עליי להשקיע בלימודים, להוציא ציונים טובים (כי אני רוצה לעסוק ביחסים בינלאומיים ולצערי הכניסה לתואר שני סלקטיבית), וזה למרו...
קרא עוד »
הקדמה לפני 4 שנים הייתי בנופש באילת. יצאתי מהמלון להסתובב וכדי לנקות את הראש. ואז עברתי במקרה בבנק וראיתי אישה צועקת בצרפתית על הכספומט "למה הכל פה בעברית, למה אפילו אנגלית אין פה!". ניגשתי אלייה ושאלתי, בצרפתית, מה קרה ואיך אפשר לעזור. היא הייתה בשוק, היא חשבה שאני צרפתייה. אמרתי לה שלא, אני ישראלית. מפה לשם התחלנו לדבר וטיילנו כל היום באילת. מסתבר שהיא הייתה יהודייה צרפתית, אשכנזייה (מ...
קרא עוד »
אין מחיר לחופש, ובמדינה כמו צרפת, אנשים מתו בשביל החופש שלהם. החופש פה מוטמע עמוק עמוק בתרבות הצרפתית, ואתם כבר רואים לפי השביתה הגדולה, שאם אפילו מנסים אפילו מעט לפגוע בחופש או בזכויות של הצרפתים, כולם על הרגליים. תמיד הייתי בחורה עצמאית. לא היו לי הרבה חברים והעדפתי להסתגר בחדר שלי ולבלוע ספרים ואנציקלופדיות או להעביר את הזמן שלי בכתיבת סיפורים, ציור או למידת שפות. תמיד הייתי מעין חננה, העדפתי ל...
קרא עוד »
מאז ומתמיד, פריז הייתה הבירה האידיאלית של צרפת, האידיאל והמודל לחיקוי של כל אירופה. אפילו בימינו, תמיד יש משהו מיוחד בפריז. כי פריז, זה פריז. בשביל מי שלא צרפתי, פריז זאת עיר של שופינג יוקרה, מאפים טובים ואיכותיים בגרושים, היסטוריה מפוארת ולצערי לרובנו גם דיסנילנד, בלי לדעת שאפשר למצוא את אותם המוצרים בידיוק בפרימרק בשליש מחיר. אבל איך הצרפתים רואים את פריז? אחרת לגמרי מהזרים. ראשית, כל פריזאי מכי...
קרא עוד »
שנת הלימודים מתחילה ועימה השנה השלישית שלי בצרפת. מי היה מאמין, ב-5 לספטמבר חגגתי שנתיים בצרפת, ובאופן רשמי השנה השלישית שלי מתחילה כאן. ואני מרגישה כאילו גדלתי וחייתי כאן כל חיי. הצרפתית שלי השתפרה, יש לי פחות מבטא מקודם; הכרתי חברה חדשה בתחילת השנה והיא לא שאלה אותי מאיפה אני כי יש לי מבטא, אלא מאיזה עיר אני באה. איזה כיף! בצרפת, נדמה שהאוניברסיטה זה המשך של התיכון, רק שהפעם בוחרים מה ללמוד, ושה...
קרא עוד »
הקיץ הזה, הייתה לי ההזדמנות לעבוד בפעם הראשונה בחיי בעסק צרפתי אמיתי, ולהכיר מקרוב איך נראה באמת עולם העבודה צרפתי. ומהתרשמותי הראשונה, זה באמת גן עדן! בצרפת המדיניות של רוב החברות, אותה מקדמת גם הממשלה בגאווה, היא 35 שעות שבועיות. 7 שעות ביום, אבל עם שעה הפסקה. ליטרלי שעה הפסקה. אולם לעורכי דין, זה 39 שעות שבועיות. בעסק שבו עבדתי במהלך הקיץ, לעיתים כל העובדים היו מאריכים את ההפסקה בעוד חצי שעה וא...
קרא עוד »
אני תמיד הייתי טיפוס בריא, ברמה שאם כל הכיתה הייתה חולה, אני בחיים לא הייתי נדבקת. הייתי רואה את הרופא רק בעקבות כאבי שרירים או צינון קטן. כשהייתי קטנה חטפתי וירוס שרירים שהשאיר אותי שבועיים בבית, ועד היום יש לי קושי ללכת הרבה ולעלות במדרגות (רק אם אני ממש מתאמצת), אבל אני מסתדרת עם זה. לעיתים היו ימים שהיו לי לפתע כאבי תופת בברכיים, איפה שהיה הוירוס, וקיבלתי אישור מחלה מהרופא להישאר בבית. חוץ מזה...
קרא עוד »
מאז שאני קטנה, אין לי חשק לחיות בעולם הזה. אני ממש לא מתכוונת להתאבד, וזה ממש לא פוסט דכאוני. אם תמשיכו לקרוא, גם תבינו על מה אני מדברת. חשבתם באיזה עולם אנחנו חיים? אפילו הזכות הבסיסית ביותר של האדם, לנוע בחופשיות ולבחור את מקום מגוריו, הוגבלה. ובמילים אחרות, ויזה. עד 1914, העולם היה שונה לחלוטין. אמנם חופשות ונסיעות היו נחלת העשירים בלבד, אבל לפחות אנשים יכלו לנוע בחופשיות, דרכונים וויזות לא היו...
קרא עוד »