כשקיבלתי סוף סוף תושבות לשנתיים הייתי בעננים. זאת אומרת כמעט שנתיים שלמות בלי כאבי ראש של בירוקרטיה לחידוש ויזה, ושסוף סוף יש לי כרטיס שהוא מעין תעודת זהות. ממש מקווה שאוכל לקבל תושבות ל-5 שנים. אבל ידעתי שזה לא נגמר רק כאן. המטרה הבאה : למצוא משרת סטודנט לסופי שבוע דבר ראשון, עליי להשקיע בלימודים, להוציא ציונים טובים (כי אני רוצה לעסוק ביחסים בינלאומיים ולצערי הכניסה לתואר שני סלקטיבית), וזה למרו...
קרא עוד »
הקדמה לפני 4 שנים הייתי בנופש באילת. יצאתי מהמלון להסתובב וכדי לנקות את הראש. ואז עברתי במקרה בבנק וראיתי אישה צועקת בצרפתית על הכספומט "למה הכל פה בעברית, למה אפילו אנגלית אין פה!". ניגשתי אלייה ושאלתי, בצרפתית, מה קרה ואיך אפשר לעזור. היא הייתה בשוק, היא חשבה שאני צרפתייה. אמרתי לה שלא, אני ישראלית. מפה לשם התחלנו לדבר וטיילנו כל היום באילת. מסתבר שהיא הייתה יהודייה צרפתית, אשכנזייה (מ...
קרא עוד »
אין מחיר לחופש, ובמדינה כמו צרפת, אנשים מתו בשביל החופש שלהם. החופש פה מוטמע עמוק עמוק בתרבות הצרפתית, ואתם כבר רואים לפי השביתה הגדולה, שאם אפילו מנסים אפילו מעט לפגוע בחופש או בזכויות של הצרפתים, כולם על הרגליים. תמיד הייתי בחורה עצמאית. לא היו לי הרבה חברים והעדפתי להסתגר בחדר שלי ולבלוע ספרים ואנציקלופדיות או להעביר את הזמן שלי בכתיבת סיפורים, ציור או למידת שפות. תמיד הייתי מעין חננה, העדפתי ל...
קרא עוד »
מאז ומתמיד, פריז הייתה הבירה האידיאלית של צרפת, האידיאל והמודל לחיקוי של כל אירופה. אפילו בימינו, תמיד יש משהו מיוחד בפריז. כי פריז, זה פריז. בשביל מי שלא צרפתי, פריז זאת עיר של שופינג יוקרה, מאפים טובים ואיכותיים בגרושים, היסטוריה מפוארת ולצערי לרובנו גם דיסנילנד, בלי לדעת שאפשר למצוא את אותם המוצרים בידיוק בפרימרק בשליש מחיר. אבל איך הצרפתים רואים את פריז? אחרת לגמרי מהזרים. ראשית, כל פריזאי מכי...
קרא עוד »
שנת הלימודים מתחילה ועימה השנה השלישית שלי בצרפת. מי היה מאמין, ב-5 לספטמבר חגגתי שנתיים בצרפת, ובאופן רשמי השנה השלישית שלי מתחילה כאן. ואני מרגישה כאילו גדלתי וחייתי כאן כל חיי. הצרפתית שלי השתפרה, יש לי פחות מבטא מקודם; הכרתי חברה חדשה בתחילת השנה והיא לא שאלה אותי מאיפה אני כי יש לי מבטא, אלא מאיזה עיר אני באה. איזה כיף! בצרפת, נדמה שהאוניברסיטה זה המשך של התיכון, רק שהפעם בוחרים מה ללמוד, ושה...
קרא עוד »
הקיץ הזה, הייתה לי ההזדמנות לעבוד בפעם הראשונה בחיי בעסק צרפתי אמיתי, ולהכיר מקרוב איך נראה באמת עולם העבודה צרפתי. ומהתרשמותי הראשונה, זה באמת גן עדן! בצרפת המדיניות של רוב החברות, אותה מקדמת גם הממשלה בגאווה, היא 35 שעות שבועיות. 7 שעות ביום, אבל עם שעה הפסקה. ליטרלי שעה הפסקה. אולם לעורכי דין, זה 39 שעות שבועיות. בעסק שבו עבדתי במהלך הקיץ, לעיתים כל העובדים היו מאריכים את ההפסקה בעוד חצי שעה וא...
קרא עוד »
אני תמיד הייתי טיפוס בריא, ברמה שאם כל הכיתה הייתה חולה, אני בחיים לא הייתי נדבקת. הייתי רואה את הרופא רק בעקבות כאבי שרירים או צינון קטן. כשהייתי קטנה חטפתי וירוס שרירים שהשאיר אותי שבועיים בבית, ועד היום יש לי קושי ללכת הרבה ולעלות במדרגות (רק אם אני ממש מתאמצת), אבל אני מסתדרת עם זה. לעיתים היו ימים שהיו לי לפתע כאבי תופת בברכיים, איפה שהיה הוירוס, וקיבלתי אישור מחלה מהרופא להישאר בבית. חוץ מזה...
קרא עוד »
מאז שאני קטנה, אין לי חשק לחיות בעולם הזה. אני ממש לא מתכוונת להתאבד, וזה ממש לא פוסט דכאוני. אם תמשיכו לקרוא, גם תבינו על מה אני מדברת. חשבתם באיזה עולם אנחנו חיים? אפילו הזכות הבסיסית ביותר של האדם, לנוע בחופשיות ולבחור את מקום מגוריו, הוגבלה. ובמילים אחרות, ויזה. עד 1914, העולם היה שונה לחלוטין. אמנם חופשות ונסיעות היו נחלת העשירים בלבד, אבל לפחות אנשים יכלו לנוע בחופשיות, דרכונים וויזות לא היו...
קרא עוד »
שבת בבוקר, יום יפה, כל רחובות פריז מוצפים באפודים צהובים. התופעה הזאת שהופיע בתחילת נובמבר, נעשתה כבר הרגל בצרפת, כאילו הייתה קיימת מאז ומתמיד. בהתחלה זה התחיל בגלל תלונות על העלאת מחיר הדלק, ואז זה התפרש לעבר עוד דברים. אני כבר נאבדתי בתחילת הדרך, והסיבה שלא רשמתי על זה אף פעם, היא שזה פשוט לא מעניין אותי, ובעיקר כי אני מתרחקת כמו מאש מהרעל ההוא שנקרא פוליטיקה. אבל אם אתם שואלים את דעתי, בהתחלה ח...
קרא עוד »
אנשים מספרים כיצד מאז המעבר שלהם למדינה X, החיים שלהם התהפכו ב-180° מעלות. אני לא אומרת שהם טועים, אבל אני גם לא אומרת שהם צודקים ב-100%. נכון, החיים שלהם התהפכו, אבל הם לא תמיד מציגים את המציאות מעבר למסגרת התמונה. לאנשים יש נטייה לחסוך על הפרטים הקטנים, כדי לגרום לאנשים לקנא בזה שהחיים שלהם כביכול "מושלמים". התופעה הזאת נפוצה אף בכל הרשתות החברתיות. אפילו נעשתה פארודיה של בחורה שמצטלמת...
קרא עוד »
אני אוהבת לישון, ואין לזה שום קשר לעובדה שאת רוב ילדותי ביליתי עם חתולים. אני אוהבת להיות במיטה, תחת הפוך החם כאשר הראש שלי מונח במרכז הכרית האורטופדית הנוחה ולהביט בתקרה בעודי חושבת. ואני בן אדם שחושב, אפילו יותר מידי. אני כמעט לא רואה טלווזיה ומסתדרת נהדר בלי נטפליקס כי המחשבות שלי מחליפות כל סדרה וסרט. רק הבוקר התעוררתי ב-8 וחצי (וכן, זה מאוחר בשבילי) כי היה לי חלום שנראה בידיוק כמו סדרת טלוויז...
קרא עוד »
אם הייתי כל הזמן אומרת בארץ שישראל זה ניסוי שנכשל, בצרפת אני אומרת שהאיחוד האירופאי זה ניסוי שנכשל. מה האיחוד הביא בכלל לצרפת ? כלום מלבד עלייה חדה ביוקר המחייה, פליטים, הגירה ערבית-מוסלמית ופוצים עם דרכון אירופאי שבאים לחיות על חשבון משלם המיסים הצרפתי בלי אפילו לטרוח ללמוד את השפה. אני שונאת את האיחוד אפילו עוד יותר שאני בצרפת. בארץ הייתי תמימה, חשבתי שזה מגניב אבל כשאני חיה בתוך האיחוד אני מבינ...
קרא עוד »