אף פעם לא התחברתי ליהדות, תמיד הרגשתי שזו דת שנכפתה עליי מלידה ואפילו זרקתי את האלבום מהבת מצווה שלי (בעיקר בגלל שלא רציתי להיזכר בכל הכיתה הצבועה שהייתה לי אז ביסודי, שלא הפסיקה כל הזמן להציק לי ולמרר לי את החיים). התנחמתי בכך שההורים שלי חוגגים מה שנקרא "וואנבי כריסמס", שמים עץ אבל לא עושים מעבר. אז כשהייתי מדברת עם החברים מחו"ל בתקופת כריסמס, גם לי היה עץ להראות. ועץ יפה מאוד, כי...
קרא עוד »
כשבראשי מתבשל כל מה שעולה בליבי וברצוני להעביר בכתב, המחשבות יוצאות אוטומטית בצרפתית. ואז מגיע הרגע המוזר, שאני מתחילה להתקשות לתרגם את זה לעברית. לעברית, לשפת האם שלי ! איך הגעתי למצב שאני שוכחת מילים בעברית ושצצות לי מילים בצרפתית ? ללא שום קשר, אם הייתי מקבלת שקל על כל פעם שנכשלתי, שצחקו עליי ושאמרו שלא יצא ממני כלום, הייתה לי קופת חיסכון בצורת חזיר עם מרשרשים בפנים. כשהייתי קטנה, חלמתי להיות ב...
קרא עוד »
אני מאמינה שאני חיה כבר מספיק בצרפת כדי להבין שצרפת זה כבר לא מה שהיא הייתה בעבר. אומנם אני חיה בצרפת כמעט שנה וחצי, אבל אני מכירה את התרבות הצרפתית כל כך טוב וקוראת כל יום חדשות באינטרנט בכל מיני עיתונים כמו le parisien ו-20 minutes, אולי העיתון היחידי בעולם שמשתמש באימוג'י בכתבות שלו. והעתיד פה מרגיש לי בדרך לטמיון, מיום ליום המצב במדינה מתדרדר, מיום ליום, מרפובליקה צרפת נהפכת לאוליגרכיה. אוליגר...
קרא עוד »
אני נכנסת לאמפי הגדול, כולם ממהרים לשבת ואני מבינה עד כמה אני פרט קטן וחסר משמעות, חלקיק אבק ביקום, לעומת החברה. אף אחד לא דוחף לי יותר את האף לחיים, כל אחד מתעסק בעניינים שלו. חלק מדברים אחד עם השני, חלק מתעסקים בטלפון שלהם, ואני רואה טיפוסים מכל הסוגים והצבעים. נוצרים, מוסלמים (אולי גם יהודים?), אפריקאים, ערבים, צרפתים ועוד. אבל בניגוד אליהם, אני לא נולדתי וגדלתי בצרפת, בניגוד אליהם, אני לא הדור...
קרא עוד »
Le supplice du visa – עינוי הויזה זה שסבא רבא שלי היה ליטאי לא מזכה אותי באזרחות ליטאית … סבתא שלי זקנה ואין לה כוח להיכנס לכאב ראש הזה שנראה לה מיותר, ולצערי גרמניה לא פועלת כמו ספרד ומחלקת אזרחויות למי שמוכיח שיש לו שורשים בגרמניה … בצרפת כל הזמן מתייחסים אליי כגרמניה, אפילו אם אני אמרתי להם שאני מישראל … אחרי שנייה הם שוכחים ושוב שואלים אותי שאלות על גרמניה ואפילו מישהי ...
קרא עוד »
פעם אחת חברתי האמריקאית אמרה לי, שאין אנשים שמתלוננים יותר מהאמריקאים. השבתי לה בלי להסס שהיא לא ראתה עד כמה צרפתים מתלוננים.אז, נפל לי האסימון, אני מדברת כמו מקומית. את חברתי האמריקאית הכרתי לפני 4 שנים באינטרנט, היא גדולה ממני בשנה, ואנחנו מדברות בצ'אט מידי פעם ושואלות לשלום כל אחת. כשהכרנו התביישתי לומר לה שאני מישראל אז פשוט אמרתי שאני מצרפת, ומאז "השקר" לא התגלה והמשכנו כך. יותר דיב...
קרא עוד »
לצרפתים יש אינסטינקט מוזר, לומר לי איך שאני אומרת להם שאני מישראל, "Cacher c'est trop cher" (כשר זה ממש יקר) ולגחך. בהתחלה לא הבנתי מה הקטע של המשפט הזה, וזה גם די עצבן אותי ; ואז מישהו סיפר לי שיש סרט קומדיה צרפתי ממש מוכר ואהוב בצרפת [שמעתי עליו] בשם הרבי ג'אקוב אם אני לא טועה, ושם נאמר המשפט הזה. אז כן מישהו סיפר לי ממש בהתלהבות שזה הסרט האהוב עליו ושהבדיחות שם גאוניות, ושחבל שלא מוצי...
קרא עוד »
אז ברוכים הבאים לקרב הצמוד של שתי מדינות על הים התיכון – צרפת וישראל. שתי מדינות אלו חולקות מאפיינים רבים במשותף, חלקכם עלולים אפילו להפתיע אתכם. אך כמובן שצרפת זאת צרפת, וישראל זאת ישראל. לכל מדינה יש יתרונות וחסרונות. בכתבה שלנו היום אני לא מתכוונת "להלל" אף מדינה ולומר שמדינה אחת היא יותר טובה מהשנייה, כי בסה"כ, בכל מקום יש יתרונות וחסרונות. ובשהותי בצרפת גיליתי שיש תחומים ...
קרא עוד »
אחרי שטיילנו בצרפת בשיא האימפריה של נפוליאון, הפעם ננחת בתקופה אחרת, עידן האבירים, הנסיכות [והדרקונים?]. פרמטיבית יותר אך לא פחות מרתקת. בתור חובבת היסטוריה, צרפת היא גן עדן של פסטיבלים היסטוריים ושחזורים היסטוריים. הפעם, נערך פסטיבל ימי הביניים ליד הבית שלי ! אומנם הוא היה במתכונת הרבה יותר מצומצמת וצנועה, אבל עדיין היה פאקינג מגניב. מסתבר שיש מגרש ספורט ענק ליד הבית שלי, ושם בעצם הוא נערך. כניסה...
קרא עוד »
החיים עוברים בטיל. לחיות זה לא לעצלנים, במיוחד במדינה כמו צרפת, שלרוץ יכול בהחלט להיחשב כספורט לאומי. להגר זה הרבה מעבר התחלה חדשה או להתחיל לדבר אנגלית ביום יום, להגר זה כמו למידת שפה חדשה. אתה לא תהיה אותו הבן אדם שהיית לפני שהתחלת את התהליך. זה משנה אותך, מבגר אותך ופותח לך את הראש לתחומים ודברים חדשים שלא הכרת קודם. פתגם גרמני [האהוב עליי] אומר "wer eine Fremdsprache lernt, zieht die hut ...
קרא עוד »
אז רציתי לספר לכם היום על פסטיבל מגניב ומלהיב שנערך כל שנה בספטמבר בעיר נחמדה וקלאסית 15 דקות מפריז בשם Rueil-Malmaison. הפסטיבל הזה מוקדש כולו לאחד וליחיד – נפוליאון בונפרטה ! למי שלא יודע, הEmpereur חיי יחד עם אישתו בטירה המהממת של העיר, שלצערי הרב לא יצא לי לבקר בפסטיבל מפאת חוסר בזמן. הפסטיבל הזה כל כך ענק ומשרתע על כל מרכז העיר, עד שיום אחד לא מספיק כדי לבקר הכל. התכנון שלי היה להגיע לט...
קרא עוד »
"אילו היה לי דרכון אירופאי מזמן לא הייתי כאן" הוא התירוץ הכי מוכר ונפוץ בקרב הקהילה המפורקת של הישראלים ששואפים להגר לחו"ל. גם אני חשבתי ככה פעם, אני מודה, ואפילו הייתי בדיכאון על זה "שנדפקתי" במדינת מוצא אירופאית שלא נמצאת באיחוד. אבל כשהגעתי לצרפת הבנתי, הכל שטויות, הכל תירוצים ! ההבדל המשמעותי היחידי שדרכון אירופאי נותן זאת היכולת פאקינג לשהות כמה שבא לכם בלי לתת דין וח...
קרא עוד »