מהגרים עם זנב

מעבר לארץ אחרת היא אחת ההחלטות הכי גדולות והכי חשובות שאדם יכול לעשות בכל חייו. בעוד שלאחדים כל העניין יתנהל בקלות, לרבים אחרים מדובר בתהליך ארוך, קשה ומתיש, אבל עם גמול נאה בסופו. יש הרבה דברים שצריך לקחת בחשבון לפני שעוברים: איפה לגור, איך להתמודד עם שפה זרה, וכל זה. אלה העומדים בפני האתגר הרציני מכולם הם ככל הנראה משפחות עם ילדים. לא שאני אישית יודעת, לי אין ילדים, אבל יש לי חתול. הוא אמנם לא ילד אנושי וגם לא מתיימר להיות תחליף לילד אנושי, אבל הוא חשוב לי לא פחות ממה שילד חשוב לאמו, אז היה לי ברור עוד מהרגע הראשון שהוא בא איתי לפינלנד. כשטסנו הוא היה בן שבע, אבל עוד לפני שאימצתי אותו ידעתי שאני מתכוונת לעזוב את ישראל בשלב כלשהו וידעתי שאם אני מאמצת חתול אז הוא גם בא איתי לחו"ל. המשפחה והחברים ידעו על כוונותיי להגר וניסו לשכנע אותי לא לאמץ חיות מחמד בכלל, וכשלא שמעתי להם ומועד הטיסה התקרב הוצפתי בעצות של מה אני אמורה לעשות עם החתול כשיגיע הזמן לנסוע: הציעו לי למצוא לחפש לו בית כבר עכשיו. הציעו לקחת אותו לימי אימוץ של עמותות. מישהי אפילו התנדבה לקחת אותו אליה כשאטוס, אבל מישהי אחרת הגדילה לעשות והציעה לי פשוט להשאיר אותו באיזו גינה בשכונה טובה, כזאת שבה מתייחסים יפה לחתולים ומאכילים אותם. איך זאת בכלל אופציה?! הרושם שקיבלתי מהגישה הזאת היא שברירת המחדל היא להשאיר את חיות המחמד בישראל, ואני מאוד מקווה שזה ישתנה. נכון שמעבר למדינה חדשה זה סרט ולא חסרים תירוצים להשארת חיית המחמד בישראל, אבל חיית המחמד היא חלק מהמשפחה וככזאת צריך להתייחס אליה. מבחינתי השארת החתול שלי בישראל לא היתה אפילו על אופציה, גם אם הייתי מוצאת לו את הבית הכי חם ואוהב שיש.

לכל מדינה יש דרישות ספציפיות משלה ונהלים משלה לגבי הכנסת חיות מחמד אליה. תקנות האיחוד האירופי הן מהמחמירות מאוד, כאשר לפינלנד (ואם אני לא טועה גם לאירלנד) יש דרישות נוספות שאין בשאר מדינות האיחוד. אני לא אכנס עכשיו בפירוט לכל התקנות האלה, מה שאני רוצה לעשות זה לשפוך אור לגבי ההתלבטויות והשיקולים שיש לבעלי חיות מחמד שרוצים להגר.

נכון או לא נכון?

מטעמי נוחות שאר המאמר נכתב בלשון חתול אך מתייחס לכלבים וחתולים כאחד 🙂

לקחת את החתול לחו"ל זה מסובך

לא נכון. תלוי לאן נוסעים. כשלקחתי את החתול שלי לפינלנד הייתי צריכה לקחת אותו לבדיקה אצל הווטרינר, לחסן אותו נגד כלבת, לשים לו שבב אלקטרוני ולתת לו טיפול נגד תולעים. הביקור אצל הווטרינר ארך כחצי שעה, זה הכל. חודש לאחר חיסון הכלבת לקחתי אותו לבדיקת דם לגילוי נוגדנים לכלבת, כאשר את המסמך המאשר את קיומם צריך לשמור ולהראות בביקורת הגבולות בפינלנד.

זה יקר

נכון חלקית. כשמהגרים למדינה אחרת תמיד יש המון הוצאות והכל יקר. כרטיסי הטיסה יקרים, שליחת המטען יקרה, קניית ציוד חדש במדינה שעוברים אליה, שכירת דירה, קניית אוטו חדש, הכל יקר. עלויות הטסת החתול הן זניחות ביחס לכל זה. צריך לשלם על הביקור אצל הווטרינר ולהנפיק דרכון לחתול (עניין משעשע לדעתי), וגם את זה עושים אצל הווטרינר. צריך לרכוש כלוב הטסה, לי הוא עלה כ150 שקלים אם אני זוכרת נכון. צריך גם לרכוש כרטיס טיסה עבור החתול בין אם הוא יושב איתי בתא הנוסעים ובין אם הוא נאלץ לנסוע בתא המטען. ברוב חברות התעופה המגבלה היא שמונה ק"ג (משקל החתול וכלוב ההטסה יחד!), משקל גבוה יותר צריך להישלח לתא המטען. לפני שמזמינים כרטיס לחתול, כדאי להתקשר (כן כן, בטלפון) לחברת התעופה ולוודא שאכן אפשר להטיס חיית מחמד על הטיסה הספציפית שבחרנו. אם יורשה לי להוסיף המלצה, כשמהגרים עם חתול זה לא הזמן להתקמצן ולטוס לואוקוסט. אני טסתי עם פינאייר בטיסה ישירה מתל אביב להלסינקי. חתול או לא חתול, זאת היתה חווית הטיסה הכי טובה שלי אי פעם…

הטיסה תגרום לחתול טראומה, עדיף להשאיר אותו בישראל

לא נכון. בהחלט יכול להיות שהחתול ממש לא יהנה מהטיסה, אבל פרידה מהבעלים האהובים שלו תגרום לו טראומה חמורה הרבה יותר. למרות המוניטין כפוי הטובה שיצא לחתולים, אלה חיות מחמד נאמנות ומסורות לא פחות מכלבים. כדי לצמצם למינימום את הלחץ כדאי לרכוש את כלוב ההטסה כמה חודשים מראש ולא ברגע האחרון, ככה החתול יתרגל לרבוץ בתוכו (בכל זאת מדובר כאן בקופסה וחתולים אוהבים קופסאות) ולא יפחד להיות בו גם במטוס.

החתול לא יסתדר במדינה חדשה, עדיף לו להישאר במקום המוכר שלו

לא נכון. לחתול לא אכפת איפה הוא ינמנם. מבחינתו מדובר במעבר דירה רגיל, את חוויית הטיסה הוא ישכח ברגע שהוא ישוחרר מכלוב ההטסה בבית החדש. חתול בית, כלומר חתול שלא מסתובב בחוץ, לא ירגיש שום הבדל. זה המקום לציין שכלבים דווקא כן יחוו שינוי, במזג האוויר בעיקר, אבל רכישת ציוד מתאים (מעיל ונעליים במדינות קרות) יפתור את הבעיה. כשבוע אחרי הנחיתה מומלץ לקחת את החתול לביקור אצל ווטרינר מקומי, לציין שהחתול הגיע מישראל ולבקש ייעוץ התאקלמות במקרה הצורך. חתולים שמסתובבים חופשיים בחוץ דורשים תשומת לב נוספת. צריך לוודא שאין בסביבה חיות אחרות שעלולות לסכן חתול (למשל בפינלנד יש דביבונים) ולבקש ייעוץ ספציפי מהווטרינר החדש.

החתול שלי מבוגר/חולה, לא כדאי להטיס אותו

לא נכון. הסיבה היחידה הלגיטימית להימנעות מהטסת החתול היא הוראה מפורשת מהווטרינר, רצוי מהווטרינר הקבוע שמכיר את החתול ואת מצבו הרפואי. כשבאים לבדיקה וחיסונים אפשר להעלות גם את עניין הגיל והבריאות של החתול ולהחליט יחד עם הווטרינר מהו הדבר הנכון לעשות. ברוב המקרים זוהי פראנויה (לגיטימית ומוצדקת ביותר!) של בעלים אוהבים ודואגים, אבל סביר להניח שהווטרינר לא ימצא סיבה שהחתול לא יכול לטוס. סתם כדי להקשות, אני מכירה מישהו שהיגר לצ'כיה עם החתול שלו. החתול הספציפי הזה היה אז בן עשר ( שזה יחסית מבוגר אבל עדיין לא זקן) סובל ממשקל עודף, סכרת ובעיות בלב ולכן הווטרינר אמר שהטיסה עלולה לגרום להחמרה במצבו הרפואי וכדאי להימנע מזה. הבחור לא וויתר. במקום לטוס הוא עלה עם החתול על ספינת קרוז מישראל לאיטליה, שם חיכה לו רכב שכור והוא המשיך ברוד טריפ עם החתול עד פראג.

בשורה התחתונה, החתול הוא חלק מהמשפחה. כמו שלא תשאירו ילד מאחור, גם את החתול לא משאירים. אם בכל זאת מחליטים שהחתול נשאר בישראל, צריך לוודא שהוא נשאר אצל בני משפחה או חברים קרובים, רצוי אנשים שהחתול כבר מכיר. גם כלבים וגם חתולים יסבלו מגעגועים ואף עלולים לפתח דיכאון אם הם יושארו מאחור. גם אם הבעלים משאירים אותם מתוך מחשבה על טובת החיות, הכלבים והחתולים יחוו את זה כנטישה. נראה לי שכיסיתי כאן את כל התירוצים הנפוצים, אם מישהו יחשוב על עוד משהו אשמח לעזור למצוא פתרונות.