מאמר אורח: מאת נדב. נהנתי בעבודה עם חו״לניקים, ועכשיו אני לא יכול לחזור אחורה. באמת שרציתי בכל מאודי להיות פטריוט ישראלי. רציתי להיות גאה בדגל שלי, במדינה בה גדלתי ובשפה העברית שבפי. אך כורך הנסיבות הוביל אותי לכך שהישראליות הפכה מזהות מובנת מאליה לנטל של תכונות אופי לא רצויות, אגרסיביות ומנטליות עדר שגוררת אנשים מעטה במקום להעלות אותם על נס. מאז שאני זוכר את עצמי, יש לי זיקה לחו״ל. זה התחיל בזה ש...
קרא עוד »
לא אחת יוצא לי להיתקל בהתנהגויות לא סימפטיות בלשון המעטה של ישראלים בחו"ל. ההתנהגויות האלה מביישות אותי כישראלי, עד שלפעמים בא לי לעצום את העיניים והאזניים מרוב מבוכה. סיפור (אחד מני רבים…) לפני כמה שנים עליתי על טיסת פנים באירופה. טיסה קצרה של כשעה שלאחריה המתינה לי טיסת אל על לתל-אביב. התיישבתי במטוס במחלקת עסקים בשורה 1, כשבמושבים המקבילים אליי באותה שורה, מעבר למסדרון, התיישב אדם שכ...
קרא עוד »
לפעמים אני מוצא את עצמי בלבו של דיון סוחף וגועש אודות מקומו הטבעי של עם ישראל, הבוז והפחד כלפי מי שמהגר, והטענה הניצחת לפיה אין מקום טוב בעולם מאשר פיסת האדמה הזאת. אני נקלע לשיחות כאלה בטעות, בדרך כלל. מעיר איזו הערה, שנתפסת תמוהה בידי הצד השני, מעודד את אלמונית לדרבן את בתה ללמוד בהארוורד ולא בבינתחומי, או סתם מדפדף בעיתון בקול רם ומותח ביקורת על מלחמת הכיסאות החדשה בפארק מים. אני לא מחפש את הדי...
קרא עוד »
אני חיה בפינלנד כבר חמש שנים ובמשך כל הזמן הזה לא ביקרתי בישראל. הרבה אנשים גם כאן וגם בישראל שואלים אותי אם אני מתגעגעת לישראל, אפילו קצת. באופן חד משמעי התשובה היא לא. אני לא מתגעגעת לחום אימים רוב השנה, לא מתגעגעת לכבישים שהופכים לנהרות בימים מועטים של חורף. לא מתגעגעת למשכורות של דרום אפריקה ומחירים של שווייץ. לא מתגעגעת לנהגים מטורפים שגם ירצחו אותך בגלל מקום חניה. לא מתגעגעת לכפייה דתית ופול...
קרא עוד »
יש לי שלושה שבועות חופש. שלושה. שבועות. אני עובדת כבר שנתיים באותו מקום, ואף פעם לא לקחתי חופשה כזו ארוכה. אבל, הי, הרווחתי אותה ביושר. עבדתי ימים כלילות (ליטרלי), אירועי גיוס סטודנטים, ימים פתוחים, הרצאות אורח, ועוד מלא בלה בלה בלה. מתיש. אז חופשה. ומה אני מתכננת לעשות? לתייק, לארגן ולסדר. טוב, אולי גם קפה עם חברים וחברות. אולי הגיע הזמן להתחיל את הביוגרפיה בגרמנית של מנואל נוייר (אם אתם לא יודעי...
קרא עוד »
תמיד אומרים שחלומות מתגשמים, אבל במקרה הזה, חלום ילדות באמת דבילי וחסר כל ביסוס התגשם, ולא בנסיבות טובות. כן, כשהייתי קטנה חלמתי להיתקע בצרפת, כדי שלא יוכלו להחזיר אותי לארץ ושאוכל לגור בצרפת. זה היה חלום ילדות ילדותי של נערה בחטיבה שלא באמת הבינה את ההשלכות שלה, ושהרצון שלה לחיות בצרפת עבר כל מחשבה הגיונית. אבל כרגע, אני תקועה בצרפת. אבל זה לא דבר רע כי טוב לי בצרפת. הרי היגרתי לכאן מן הסתם. יש ל...
קרא עוד »
הילד הדיסלקט שלא דיבר אנגלית, הנער הפטריוט שהעריץ את ישראל, החייל שנשבע להגן על ארצו, הבחור הצעיר שענד בגאווה שרשרת מגן דוד – התפקח, הקים את האתר הזה וקיבל אזרחות בריטית! 🥳 ב- 2014 היגרתי ללונדון עם אנגלית בסיסית והרבה חששות, עברו שבע שנים והיום אני אזרח בריטי 🇬🇧 שזה בלתי נתפס אילו הייתם מכירים אותי לפני עשר שנים. אני מתענג להחזיק בדרכון שהגיע היום! לאחר שמשרד הפנים ה...
קרא עוד »
רוב מוחלט מהישראלים מרגישים שישראל זה "הבית". המקום שממנו הגיעו. המקום שבו כתבו את סיפור חייהם. המקום שאליו הם שייכים. עבורם ישראל היא הרבה יותר מאשר מרחב פיזי לשהייה, אלא משהו עמוק הרבה יותר. ישראל היא חלק מהזהות שלהם. היא חלק ממה שמגדיר אותם. לכן, רוב הישראלים מרגישים שייכים לישראל. באופן שאולי יישמע מעט משונה – אני ממש לא שותף לתחושה הזאת. אצלי, בערך ההיפך הוא הנכון. בישראל לא ר...
קרא עוד »
ברצוני להבהיר – אני צעיר, רבים יהיו שידעו יותר ממני במגוון תחומים, כולל תנאי המחיה ודרישות מהפרט בעולם הבוגר. אך אין זה פוסל אותי מלהיות בעל פרספקטיבה ביקורתית או דעה. חלקנו עוברים יותר וחלקנו עוברים פחות בחלקים הראשונים של חיינו. חלקנו בכלל נקלעים לחיי הקרובים אלינו ולעיתים אף חולקים איתם את העול ו-/או הטוב שהם בעצמם חווים. מה שנכתב כאן הגיע מתוך השראה שהעניקו לי הכותבים האחרים, בשלות לשיתו...
קרא עוד »
בס"ד 🐷 לפני כמה ימים נכנסתי לרכבת התחתית בלונדון ונסעתי לפגוש חבר לארוחת צהרים. כשהתקרבתי ליציאה נגלה לפני אלוהים במחזה מרהיב בשער. אלוהים, או אללה עכבר בשמו המדויק 🐭 ישתבח שמו, היה עטוף בטלית כחולה, הוא פתח וסגר את השער ללא מגע אדם, כאילו היה זה נס. עמדתי נסער וצילמתי אותו פותח וסוגר באדיקות דתית את השער לגן העדן. מרחוק ראיתי שתי צדיקות מתפלפלות על דף גמרא, האם הוא יפתח להן? ...
קרא עוד »
לונדון 💂♀️ חזרתי שנה שעברה מתאילנד ללונדון, לאחר שבע חודשים מדהימים, גם קיץ 2020 בלונדון היה חביב, אבל החצי הראשון של 2021 היה נוראי, בעיקר בגלל הסגר. אין מה להוסיף על מה שכבר כתבתי על הקורונה, אז אדלג לחצי השני של השנה – הקיץ הגיע ועברתי לדירה חלומית באיזור St Katharine Docks Marina, גדולה ומרווחת עם חימום מהתקרה! קניתי לראשונה טלוויזה חדשה עם מערכת קול ואני בכ...
קרא עוד »
שישי צהריים. החברים יבואו בקרוב לעזור לי במלאכת האריזה המתישה, ולכן שלא כהרגלי קפצתי לסופר כדי לקנות אוכל עבור האירוע החשוב. שלא כהרגלי, כי יש לי כלל: אני לא הולכת לסופר בשישי בצהריים. וגם לא לכל סידורים שהם, לצורך העניין. בישראל של 2021, ישנם זמנים שבהם פשוט אי אפשר לעשות דברים מסוימים. כלומר אפשר, אבל זה יעורר חרטה. במדינת ישראל של 2021, כבר מזמן אין מקום לכולם. פיצוץ האוכלוסין שרק הולך ומחמיר ג...
קרא עוד »