לאחרונה נשמעים קולות הקוראים לאפשר הצבעה של ישראלים המתגוררים בחו"ל, בבחירות לכנסת. בין יתר הנימוקים עולה גם נימוק המיסוי. העיקרון ידוע בכינויו: "אין מיסוי ללא ייצוג" no taxation without representation – סיסמה פוליטית שמקורה במהפכה האמריקאית. השימוש בנימוק זה איננו חדש. המיסוי בישראל איננו טריטוריאלי אלא פרסונלי. מי שלא ניתק תושבות בישראל יצטרך לשלם בה מיסים ודמי ביטוח לאומי גם אם ה...
קרא עוד »
רוב האנשים לא יודעים, שתחת ממלכת ארצות השפלה, ישנן בעצם 4 מדינות. הראשונה הולנד שמוכרת לכולנו והשאר הן ארובה, קוראסאו וסינט מארטן- 3 איים בקאריבים. האיים עצמאיים, חלק בצורה מלאה וחלק בצורה חלקית אך שייכים לממלכה. כך לדוג' האכיפה המשטרתית מתבצעת על ידי משטרה מקומית, אבל מבחינת ביטחונית הצבא ההולנדי מגן על גבולות האיים. חלק מהאיים מקבלים גם עזרה פיננסית שוטפת מהאג, מקום מושבו של הפרלמנט ההולנדי. וכד...
קרא עוד »
כשעזבתי את ישראל רבים אמרו לי "יואו, כמה אומץ יש לך, לעזוב הכל וללכת. כל הכבוד! הלוואי שלי היה את האומץ לעשות את זה!" אף פעם לא חשבתי שאני צריכה אומץ בשביל החלטה כזו, אבל אני תמיד הייתי אחת שעושה החלטה ועומדת בה (אם אני מספיק רוצה). לא עירבתי שום מחשבות על אומץ או פחדנות בהחלטות שלי והשתדלתי להיות רציונאלית. במקרה של ההגירה לברלין חוץ מהרציונאל גם הרגש עבד – לא הייתי מסוגלת, נפשית, להישא...
קרא עוד »
ניו זילנד זה המקום להתפתחות, צמיחה וגדילה! למה אני בטוח בזה? כי אחרי שחייתי במדינות שבעצם אינן כאלה, יש לי עם מה להשוות! בכל מקום אפשרי לצאת מהבוץ, אך השאלה היא כמה משאבים יש לך בשביל לייבש את הבוץ ולצאת ממנו. אם להסתכל על הניסיון שלי ושל ההורים שלי מתקופת ברית המועצות באוקראינה. לא דוגמא הכי טובה, מדינה שבה בתקופת ברית המועצות אפילו לחשוב על הגירה היו שמים אנשים בכלא לא בדיוק נותן הזדמנות להצליח ...
קרא עוד »
בואו נהיה כנים: המצב בישראל לא הולך ומשתפר. הסימן הבולט ביותר לזה הוא שבני נוער מבקשים מידע על הגירה מישראל. לפעמים הם עושים זאת בגלוי (באתר עצמו), אבל לרוב זה בשושו, דרך טופס צור קשר שלנו. ראשית, חשוב לי לומר שעד כמה שאני מעריכה את הבגרות הנפשית הנדרשת לתכנון העתיד, ילדים עד גיל 18 הם עדיין ילדים על פי חוק (כן, גם בני 15-16-17). לכן, אין לנו אפשרות לתת להם יעוץ פרטני, ולצורך העניין, כל בעל מקצוע ...
קרא עוד »
לפני כשנתיים ארזתי את כל החיים שלי בשתי מזוודות ועברתי לחיות במדינה אחרת. היא די קטנה, מנומנמת ויש מי שיאמר משעממת, אבל היא הבית החדש שלי. אני נמצאת כאן מספיק זמן כדי להבין איך המקום הזה עובד (פחות או יותר), אבל לא מספיק זמן כדי שלא להשוות הכל, עד לאחרון הפרטים הקטנים, לישראל. כשנחתי כאן המקום הזה הרגיש לא כמו מדינה אחרת, אלא כפלנטה אחרת. כשירדתי מהמטוס ציפיתי להידחסות בתור להחתמת הדרכונים, כמו בי...
קרא עוד »
"אילו היה לי דרכון אירופאי מזמן לא הייתי כאן" הוא התירוץ הכי מוכר ונפוץ בקרב הקהילה המפורקת של הישראלים ששואפים להגר לחו"ל. גם אני חשבתי ככה פעם, אני מודה, ואפילו הייתי בדיכאון על זה "שנדפקתי" במדינת מוצא אירופאית שלא נמצאת באיחוד. אבל כשהגעתי לצרפת הבנתי, הכל שטויות, הכל תירוצים ! ההבדל המשמעותי היחידי שדרכון אירופאי נותן זאת היכולת פאקינג לשהות כמה שבא לכם בלי לתת דין וח...
קרא עוד »
ביום שישי האחרון, 23/6, הילדים הלכו ליומם האחרון בבית הספר לשנה זו. התרגשתי לפני, תוך כדי ואחרי. זהו, עשינו את זה, הם סיימו את השנה. הם הגיעו שניהם חסרי ביטחון בשפה, ללא רצון מיוחד להישאר, בלי חברים וסיימו כשהשפה נראית להם קלילה, עם חברים וחברות וביטחון עצמי גבוה (דיו, לא צריך להגזים). סוף שנה הוא הזמן הנכון ביותר לטעמי לעשות סיכום בית ספרי, לעמוד על ההבדלים בין מה שהיה לנו בסך הכל רק לפני שנה ומה...
קרא עוד »
אף אחד לא מחכה לנו כאן. הסיפורים שליוו אותי בילדות/ תקופת הנעורים על אלו שעלו מרוסיה כרופאים, אחריות ושלל מקצועות מכובדים ונאלצו בישראל לנקות משרדים ובתים, חוזרים אליי. בסביבה שלי יש לא מעט אנשים שעזבו עבודות טובות (כך הם מספרים) וכאן הם נאלצו לרדת ברמה, לעבוד בעבודות זמניות ולעבור תהליך מתיש של אישורים כדי לעסוק באותו עיסוק שעבדו בעבר. לפעמים נדמה לי שבטח אני ממש מעניינת ובמיוחד אנשים שבקושי יצאו...
קרא עוד »
אתם נערים בני טיפשעשרה, בשיא גיל ההתבגרות. הפרצוף שלכם כבר הספיק להתכסות כולו בשדה אדום ומציק של חצ'קונים ובראשכם מתרוצצות מחשבות ורגשות שנובעות מההורמונים שגופכם מפריש ללא שליטתכם. כמו כל נער, נפלתם קורבן לבלבול וליאוש שעומדים ללוות אתכם עוד שנים רבות קדימה. יש לכם חלומות, שאיפות ורצונות, שלרוב משתנים ככל שאתם מתבגרים. בין כל הרצונות והחלומות שבאים וחולפים כעלי השלכת בסתיו באירופה ולא בישראל, הרצ...
קרא עוד »
אני לא משהו מיוחד. אני מישהי רגילה שלא שונה מאנשים אחרים. סיימתי שירות לאומי באוקטובר לאחר שנת שירות שהייתה, אם לומר את האמת, מלאת סבל. למדתי בתיכון מסריח בארץ ובחטיבה מצחינה עוד יותר. סבלתי מכפייה דתית ומהצקות בגלל היותי שונה… אבל היה תמיד משהו משותף לשנים האלו. תמיד חלמתי לגור בחו"ל. כשהייתי בתחילת שנות החטיבה הייתה ילדה מושפעת משטיפות המוח שעברתי כל היסודי. הערצתי את השפה העברית וצעק...
קרא עוד »