Sign In

Remember Me

האומץ לעזוב

האומץ לעזוב

כשעזבתי את ישראל רבים אמרו לי "יואו, כמה אומץ יש לך, לעזוב הכל וללכת. כל הכבוד! הלוואי שלי היה את האומץ לעשות את זה!"

אף פעם לא חשבתי שאני צריכה אומץ בשביל החלטה כזו, אבל אני תמיד הייתי אחת שעושה החלטה ועומדת בה (אם אני מספיק רוצה). לא עירבתי שום מחשבות על אומץ או פחדנות בהחלטות שלי והשתדלתי להיות רציונאלית. במקרה של ההגירה לברלין חוץ מהרציונאל גם הרגש עבד – לא הייתי מסוגלת, נפשית, להישאר במקום שעושה לי כל כך הרבה רע בחיים ובנשמה. כולם מסביבי הוכיחו אותי שאני חצופה לעזוב את "הפרייארים" מאחור שיילחמו, שאני "מפקירה פצועים בשטח" ובגלל שעברתי לברלין המונח "בוגדת" ו"אוהבת נאצים" לא הפסיק להיאמר (ואני מדברת על משפחה וחברים, לא סתם אנשים מהרחוב). היום כבר אומרים את זה לכל אחד.

אחרי שעזבתי באתי לביקור קצר בישראל והיתה לי שיחה ארוכה עם חברה טובה, ששוב דיברה איתי על האומץ שלי. אמרתי לה שזה לא אומץ, אלא פשוט לעשות החלטה והיא אמרה שאני טועה ופשוט אני לא יודעת עד כמה אני אמיצה וכמה בחיים לא יהיה לה את האומץ לקום ולעזוב.
היום אותה חברה גרה בלונדון עם בעלה (הישראלי) וממש לאחרונה הביאה תינוקת מקסימה לעולם. בלונדון, לא בישראל.
אז כן, זה אפשרי כל עוד אתם נותנים לעצמכם סיבות למה כן ולא למה לא…

עוד דוגמה נפלאה היא ונוס (שאני מקווה שתסלח לי על כך שלא שאלתי אותה אם אפשר לפני שכתבתי את זה…). את ונוס אנחנו מכירים כבר הרבה שנים והיא היתה מגיבה קבועה באתר. היא התלוננה כמה שקשה לה בישראל וכמה שהיא רוצה להגר, אבל היא בחיים לא תצליח וכו' וכו'. יום אחד ונוס נעלמה ולא הגיבה יותר. היא עד כדי כך היתה בולטת באתר שאני והישראלי הנודד דנו בינינו לבין עצמנו איך אפשר למצוא אותה כי דאגנו… מפעילות מלאה באתר ללא כלום.
יום אחד קיבלתי ממנה מייל: היא עשתה את זה! היא עברה לצרפת והיא רוצה לפתוח בלוג באתר!
ונוס לא יודעת את זה עד היום, אבל אנחנו היינו באופוריה מזה שהיא בסדר (קודם כל) ומזה שהיא הגשימה חלום ומצאה דרך לעבור למדינה שהיא כל כך אוהבת, למרות שהיא היתה בטוחה כל כך הרבה שנים שהיא לא יכולה.

אנשים פוסלים את עצמם להגירה בלי לחשוב פעמיים. אבל רק אם הייתם חוקרים קצת הייתם מגלים שאם אין לכם תואר מהאוניברסיטה, יש ויזת הכנה ללימודים בגרמניה. אם אתה "סתם" נהג משאית, זה מקצוע מועדף בקנדה. אם את קוסמטיקאית, יש לך אפשרות לויזת פרילנסר בצ'כיה. אם יש לכם כסף להשקיע בנדל"ן, יש ויזה מתאימה לספרד. לא חייבים להיות עם דרכון זר בשביל להגר מישראל. לא חייבים להישאר ולסבול את האנשים שמסביבכם, את האווירה המלחיצה או כל דבר אחר שמפריע לכם.

"אבל מה יגידו במשפחה/חברים/שכונה וכו'?"
מה יגידו? יגידו את הדברים הכי נוראים שאפשר. נו, אז מה? בגלל זה לא תעשו מה שאתם רוצים? הגיע הזמן שתשליכו את ה"לא נעים" לשירותים ותורידו את המים. הגיע הזמן שתחיו בשביל עצמכם ולא בשביל מה שהאחרים יגידו. בתכל'ס הם היו מתים להיות במקומכם.

נכון, זה מפחיד לעזוב חיים במדינה שכמה שאתם לא אוהבים, אתם עדיין מכירים אותה אז זה "כאילו" מקל על התחושות. בינינו, על מי אתם עובדים? לחיות עם גוש בגרון במדינה שאתם לא סובלים זה חרא חיים.
תכננו נכון את ההגירה, לא צריך שכל העולם יידע ותפעלו למען עצמכם. כי אתם החשובים כאן ולא המשפחה או החברים שמנגנים לכם על רגשות האשם והפטריוטיות. בכל העולם אנשים מהגרים בשביל להשיג חיים טובים יותר. גם לנו מותר.

*מוקדש באהבה לאבי, קורא נאמן 🙂 *

ברלינאית ברמ"ח איברים ומגשימת חלומות

Subscribe
Notify of
12 Comments
Newest
Oldest Most Voted
Inline Feedbacks
View all comments
אלכסנדר משה
Guest
5 months ago

את כל כך צודקת , להגר למעני , למען האושר והחיים שלי

אני
Guest
6 months ago

מה אם אתה רוצה להגר אבל חושש בגלל שיש משפחה שלא בקו הבריאות ועל כן נוכחותך נדרשת?

חסוי
Guest
Reply to  אני
6 months ago

ואם אני בן יחיד שחושש מההגירה בגלל מה שזה יעשה להורים שלי שכבר מבוגרים וישארו פה לבד בארץ?
ניסית לבדוק איך הם יכולים לעבור איתי, אבל מצאתי שבלי אזרחות זרה זה כמעט בלתי אפשרי בשבילם לעבור כי הם בפנסיה (גם ויזת לימודים וגם ויזת עבודה לא רלוונטית אליהם).
האם יש בכל זאת דרך לעבור למדינה אחרת (אישית מעדיף מדינה אירופאית) עם ההורים שנמצאים כבר בפנסיה?

Admin
6 months ago

כתבה יפה 🙂 גם במקרה שלי, המעבר לא נבע מאומץ כלשהו, אלא שכל כך נמאס לי מהחיים שלא התקדמו לשום מקום ומתיסכול מתמשך ומצטבר. בסוף עשיתי את הצעד הכי קל – נסעתי לתאילנד (ובמקרה אני עכשיו בחופשה בתאילנד), אבל התחוור לי שתאילנד היא לא הבית שלי, אז עברתי לפרנקפורט בגרמניה, ולמרות שהיא נהדרת – גרמנית אני לא מדבר ולא מצאתי שם את עתידי… עד שהגעתי ללונדון והיה לי ברור שזה הבית. לא אומץ, אלא דווקא ייאוש, ניסיון לברוח, להילחם על העתיד שלי ולשגשג הניעו אותי לחפש בית חדש עד שמצאתי. מי שבאמת רוצה, מי שאש בוערת בעצמותיו ושאיפה יוקדת ממלאת… Read more »

תרי
Guest
6 months ago

תכלס

אבי
Guest
6 months ago

תודה לך.

אסף
Guest
6 months ago

כתוב קצר וקולע! תענוג לקרוא 🙂

Flying Dutchman
Guest
6 months ago

ברלינאית יקרה, ברוכה השבה!! חיכיתי הרבה זמן שאת או ונוס תכתבו מאמר מעניין. לפי דעתי, בעיות החשש או ההסתייגות מהגירה הן דבר מיוחד לישראלים ופחות לבני עמים אחרים בעולם, כי כל ה"מה יגידו", "לא נעים" והחששות מפני הגירה לחו"ל, זה בא מתוך פחד קולקטיבי שקיים בחברה הישראלית ומקורו ביהדות הגלותית. לפי התפישה הישראלית-ציונית המעוות, להגר מישראל זו בגידה בעם ובמולדת וגם בגדר מעשה שלא יעשה, כי כולם שונאים את היהודים וזה מסוכן. מיום ליום אני מבין יותר ויותר כי החברה הישראלית היא רעה מיסודה ולוקה בחולי חברתי רב ובעוני תרבותי מחריד. כל זה רק מאיץ בי יותר את הרצון להגר,… Read more »

Ariel
Guest
Reply to  Flying Dutchman
6 months ago

גם אני חשבתי ככה, אבל מסתבר שברבות ממדינות מזרח אירופה יש סלידה ממהגרים. ביוון שאליה הגעתי לפני כשנה וחצי היחס למי שהולך לעשות 'ביזנס' בחו"ל ולחזור תוך שנה – שנתיים הוא מאוד חיובי בנוסח 'הלך לעשות ת'מכה ולחזור'. מי שהולך מראש בתור 'יורד' זוכה ליחס של בוגד אולי אפילו יותר מיורדים ישראליים וחבל שכך 🙁

אביבה
Guest
6 months ago

נפלא שמצאתי אתכם !