המחסור בעובדים במקצועות הרפואה בקנדה הוא מן המפורסמות. קנדה משוועת לרופאי משפחה, אחיות, כוח עזר רפואי. לאחרונה זה הביא לסיטואציות שכמו נלקחו מתוך "ילקוט הכזבים" – ההתרחשויות מזכירות פלמ"חניקים, גונבים תרנגולות מהלול לקומזיץ. דלדול השורות בתחום הרפואי קיים ברוב הפרובינציות, ובניופאונדלנד ולברדור באופן מיוחד. המחסור היה כרוני במשך שנים, אבל משבר הקורונה גרם לדברים להיות בלתי נסבלים. א...
קרא עוד »
בפוסט קודם (עזיבת ישראל: לא באג, פיצ'ר) תיארתי את עזיבת האינטליגנציה כהצלחה של מדיניות ממשלת ישראל, ולא כתופעת לוואי שיש לה מחיר. עכשיו אני רוצה להתייחס בעיניים ביקורתיות אל חלק לא מבוטל של אותם מהגרים ומהגרים-בכוח: מי שנראה במבט שטחי כמו סוג של אליטה, הוא לעיתים ערס בתחפושת. הנה הערה שצדה את עיני, של המגיב תומר: "אחת הבעיות של ישראלים היא שהם רגילים לרמת חיים גבוהה אבל איכות חיים נמוכה. (...
קרא עוד »
על האיוולת ועל עצלות אינטלקטואלית תיאוריות פוליטיות על היסטוריה, לוקות לעיתים בהנחת מוצא שאכנה אותה להלן בשם: "הנחת הכסילו·ת". אחת הנציגות המפורסמות של הגישה היא פרופ' ברברה טוכמן בסדרת ספריה, כאשר בין הידועים נמצא את "מצעד האיוולת". זה איננו נושא הפוסט ומי שמעוניין בכך יוכל למצוא את הכותרים גם בעברית. הנושא הוא הגישה, אשר מציעה לפרש את מהלך ההיסטוריה באמצעות ייחוס של איוולת, א...
קרא עוד »
ניופאונדלנד רחוקה מלהיות הפרובינציה הנחשקת ביותר בקנדה. אבל ככה זה עם מקומות פחות מבוקשים – אלה המקומות שיותר קל להגיע אליהם באופן חוקי. אחר כך עם תושבות קבע אפשר לעבוד בכל מקום אחר בקנדה, ואחרי עוד כמה שנים, עם אזרחות אפשר לעבוד גם בארה"ב. ובסופו של דבר, צוואר הבקבוק איננו רק ההזדמנות מבחינה חוקית או כספית, אלא גם העיתוי. מה שקורה בישראל על כל ההיבטים המוכרים, בשום מקום אחר זה לא נגמר אחרת. ...
קרא עוד »
מאמר זה נכתב כתגובה למאמר מאת "הנוסע המתמיד: רק הרוב קובע". כשנוטעים בננות, צריך לקבל החלטה על אופן ההשקיה. ההחלטה מתקבלת תוך כדי הפעלת שיקולים מקצועיים: צרכי הצמח, תכונות הקרקע, מאפייני אקלים, תקציב קיים, לוחות זמנים להשלמת הפרויקט ועוד. אלה שיקולים שיש מי שמתמצא בהם יותר, ויש מי שאיננו מתמצא בהם כלל. עוד לפני כן יש לקבל החלטה האם ההשקעה במטע בננות היא הדבר הנכון. אולי השטח מתאים יותר ל...
קרא עוד »
על הקשיים ואיך לקחת אותם קצת יותר בקלות אמרו לי שמה שמביא לאתר טראפיק וגורם לאנשים להגיב, הם טיפים ועצות להגירה. אמרתי סבבה, נזרום עם זה. נפתח בדיסקליימר: אין לי מושג "איך לעשות". אינני יועץ לענייני הגירה, וזה נושא סבוך. אבל באופן בסיסי קנדה "קולטת עלייה". שנת 2022 היתה שנת שיא כאשר למעלה ממיליון מהגרים נקלטו בקנדה. ממשלת קנדה משתדלת לעודד בעלי מקצוע בתחומים נדרשים להגר אליה, ו...
קרא עוד »
בשיח על ההגירה מישראל, משהו חוזר בלי יוצא מן הכלל כמעט, בכל שטח שנתפס על המסך: איומים באנטישמיות. אני כבר לא מדבר על אותם כותבים שמאשימים ישראלים באנטישמיות. כלומר, ביקורת על ממשלת ישראל היא-היא, לדבריהם, מקור האנטישמיות. לא, אני לא הולך לשם: אני מדבר על "תחזיות", על "איחולים" ועל איומים. להלן ציטוטים שהפסקתי להעתיק מהר מאוד, כשראיתי שהדברים פשוט חוזרים על עצמם: "יחזירו את...
קרא עוד »
לחפש היגיון בשיגעון המכנה המשותף לרשומות שפרסמתי פה עד כה, הוא ניסיון להיות לא-טריוויאלי. השתדלתי לעסוק בשאלות הקשורות להגירה, לא דרך משקפיים "רגילים מדי". מיד ייאמר כי מקוריוּת איננה מטרה בפני עצמה. כל Lorem Ipsum הוא מקורי אבל אין לו ערך רב. המקוריות כאמצעי שהוא גם הכרח, היא מפלטו של מי שמתבונן במציאות ומחפש הגיון בשיגעון. נדושות-מן-המוכן המחליפות חוות דעת מנומקת – אלה דברים נפוצים שאי...
קרא עוד »
תודה על התגובות למאמרים קודמים, יש להבחין בין שיוויון (כלומר בהקשר של זכויות) לבין דמיון (כלומר בהקשר של תכונות). שיוויון הוא אידיאל, פרי החלטה ערכית, ואיננו דבר-מה שאפשר לראות במציאות. מידת מימוש עקרון השיוויון תהיה נתונה לויכוח. דימיון, הוא פרי השוואה מתמטית באופיה, בין תכונות של שני דברים. המהפיכה הצרפתית ידועה בשימוש שעשתה במושג השיוויון וקשרה אותו לזכויות, אבל הבסיס לזה נוצר קודם. בתקופת הרנס...
קרא עוד »
טענתי פה במאמר קודם כי קיימת סתירה מהותית, בלתי ניתנת ליישוב, בין העיקרון המכונן של הציביליזציה המערבית המודרנית, לבין המסרים שבשמם נבחרו בני אדם לייצוג במוסד המחוקקים הישראלי, מתוך כוונה מפורשת ליישם אותם בזרוע המבצעת. אני טוען כי סתירה זו מתבטאת בעימות ולא בפשרה. יהיו פשרות מקומיות, אבל לא בין שתי ההשקפות אלא בין אנשים, והן אינן נובעות מנכונות להתפשר אלא ממאזני כוחות מקומיים. אלה מילים גדולות, ו...
קרא עוד »
התגובות למאמר שפורסם כאן היום, מעניקות הזדמנות מצוינת לדייק בזיהוי הבעיה שהתבטאה באופן ההצבעה בבחירות בישראל. היו פה תגובות שפשוט שמחתי לקרוא, לא כי זה נחמד לקרוא – זה מהפך קרביים, אלא כי זה מאפשר זיהוי. אני מרגיש קצת כמו פתולוג שמאבחן מחלה קשה, וחש מעין שמחה מקצועית על כך שפיצח בעיה. עד כדי כך. איפה פה העניין, באמת? הבעיה היא הסתירה המהותית בין העיקרון המכונן של הציביליזציה המערבית המודרנית, לבין...
קרא עוד »
בספטמבר האחרון יצא דו"ח מטעם ארגון העבודה הבינלאומי (ILO) בשיתוף עם ארגון "Walk Free" וארגון ההגירה הבינלאומי, בנושא "עבדות מודרנית". מה זה בכלל? "עבדות מודרנית" בהקשר הזה, איננו תיאור של בעיות בהתייחס להייטקיסטים, מטעם עצמם או מטעם מי שדואג להם במרכאות, או שלא במרכאות. כותב שורות אלה התלונן לא אחת, על הדרישות שהופנו כלפיו – לעיתים מפורשות, בדרך כלל סמויות, במסגר...
קרא עוד »