ההחלטה לעבור לקנדה התקבלה על ידי שני אנשים: האיש ואני (אני הודעתי שעוברים והוא אמר "בסדר"). הילדים לעומת זאת לא זכו לומר את דעתם. אנחנו הורים די בסדר, מנסים להיות קשובים לילדים, גמישים (אולי אפילו מדי), מוכנים לתת להם סולם כדי שיקטפו את הירח (שיטפסו לבד בסולם, זה המינימום שהם צריכים לעשות), אבל בכל הנוגע להחלטה באיזו מדינה לגור, לא שאלנו לדעתם. קבענו עובדה. בהתחלה היא נשמעה כמו משהו רחוק...
קרא עוד »
אני יושבת לי בשדה התעופה שונפלד, ומחכה, פעם ראשונה מזה שנה, לטיסה שתביא אותי לישראל ליומיים וחצי. אני יושבת ומחכה לטיסה, ובינתיים עולים זיכרונות ומחשבות. האמת, זה התחיל כבר אתמול, כשפתאום נפל לי האסימון שאני טסה לישראל ליומיים וחצי. בדיוק באמצע הלחץ בעבודה, בדיוק בזמן הלא-מתאים כי יש לנו אירוע בשבוע הבא. אבל מה לעשות, אני חייבת לסגור כבר את החשבון בנק הזה. לא רציתי לשלוח נציג. רציתי לעשות את זה בע...
קרא עוד »
אם יש משהו שחשוב לגרמנים זה בריאות. ביטוח הבריאות כאן הוא חובה (נראה מובן מאליו, לא?) והכיסויים של הביטוחים הציבוריים הם מצוינים. לפעמים אפשר ליפול על רופאים אנטיפתיים, שבעיקר מתעצבנים על זה שאת גרה כאן כבר 3 שנים ועדיין לא דוברת גרמנית שוטפת, אבל למזלי, אני בדרך כלל נופלת על רופאים צעירים, חתיכים ודוברי אנגלית שוטפת 🙂 אני לא מהבריאים. אני אפילפטית, דכאונית והתאבדותית. כשהגעתי לברלין החלטתי שאני ח...
קרא עוד »
הפעם אני אעשה את זה קצר. מאד קצר… אחת השאלות שנשאלתי על ידי חברי פייסבוק (קרובים יותר ורחוקים) היא: "לא קר לכם?" לרוב הקור הוא לא בעיה. כל שיש לעשות הוא להתלבש נכון, בשכבות ולא לבנות על הבגדים מישראל כדי להתחמם. עם זאת, אנשים שרגישים לקור ואנשים שנכנסים לדיכאון קשה מהחורף (ובעיקר מחוסר השמש) יסבלו פה. אני שייכת לאנשים שאוהבים את האפרוריות, השלג הלבן ושכבות הביגוד ובטוח שמעדיפה את כ...
קרא עוד »
גרמניה ידועה בתעשיות הרכב שלה, התשתיות, הרכבות ומה לא. אממה, טכנולוגיה זה לא הצד החזק של הגרמנים. ואני לא מדברת על חברות הייטק או ייצור חומרה (דווקא אלו בעלייה בשנים האחרונות). תארו לעצמכם סיטואציה שאתם בתל אביב, נכנסים לבית קפה ואין WIFI. הייתם נשארים? או שאתם מדברים בטלפון ברחוב ופתאום אין קליטה, מדמיינים את זה? כמו שאומרים, בישראל זה לא היה קורה, ואם היה – היינו מרימים שולחנות. טוב, לא באמת. או...
קרא עוד »
בתוך רשימת המטלות השונות לפני המעבר לא כללנו את למידת האנגלית. עכשיו, לאחר שבעה חודשים בקנדה, זה זמן טוב לבחון אם עשינו נכון או לא. אנגלית היא לא ממש שפה זרה ההבדל בין אנגלית לבין שפות אחרות אשר מדוברות באירופה ובעוד שלל מדינות הוא שלא מדובר בשפה זרה. ביוטיוב ישנם שלל סרטונים באנגלית, הטלוויזיה דוברת אנגלית (לא הייתה לי אבל נראה לי שרוב הסדרות והסרטים כאלה או לפחות בילדות שלי כל הסדרות היו מיובאות...
קרא עוד »
קולומביה. רגשות מעורבים של אושר צפים וגם באותו הרגע רגשות של בריחה. קולומביה היא מדינה מספר אחת שלי בעולם עד היום. עם זאת, בשלושה שבועות האחרונים במדינה, כל יום שנרדמתי התפללתי ואמרתי תודה אלוהים שעזרת לי להעביר עוד יום אחד פה. אז מה הסיפור של המדינה הזאת? רבים מדווחים כי נפלו התאהבות קשה במדינה בטיול בה ובליבי אכן קיימת פינה מיוחדת מקולומביה. זכרונות מתוקים. אך עם זאת קולומביה היא עדיין חידה בלתי...
קרא עוד »
פוסט קצת הומוריסטי, לניפוץ/חיזוק עובדות ומיתוסים לגבי גרמנים וברלינאים: גברים גרמנים משתינים בישיבה – לא כולם, אבל הרבה מאוד מהם. יש אפילו כמה וכמה מקומות שאני מכירה שתלו מדבקות עם הסברים איך לשבת ואוסרים על גברים להשתין בעמידה. הטענה הכי נפוצה ששמעתי היא ש"זה נקי יותר ולא מסתכנים בלהשפריץ מסביב". לא בדקתי את הטענה, אבל באמת נראה שזה יותר נוח, ובטח לי, שאני לא צריכה להתווכח עם בעלי על הר...
קרא עוד »
חצי שנה עברה בלי ששמנו לב ואפילו לא חגגנו את האירוע. מדי פעם אני מוצאת עצמי אומרת "איזו טעות זו הייתה לעשות…" ולפתע מוצאת שכמוני, רבים עושים טעויות. הנטייה שלי באופן כללי היא להכות על חטא, גם אם אני יודעת שזו טעות וכדי שאתם לא תעשו זאת (כלומר תטעו אבל לא תתבאסו מאד) ריכזתי טעויות שמצאתי כמשמעותיות. טעות ראשונה במעבר – לקחת דברים שלא צריך אהבתי את המעבר. הוא נתן לי הזדמנות &qu...
קרא עוד »
לפני שנתיים, אולי קצת יותר, כתב כלשהו שאל את ישראל כ"ץ (שר התחבורה בחמישים השנים האחרונות בערך) איך הוא רואה את עתיד התחבורה הציבורית בישראל. התשובה של השר היתה קצרה, פשוטה ובעיקר כנה: "תקנו מכונית". בישראל קשה להסתדר אם אין לכם רכב משלכם. בסופי שבוע וחגים האופציה היחידה שלכם היא מונית שירות, שבדרך כלל מסריחה והנהג נוהג כאילו הרגע יצא משוד בנק של מיליארדים, וכל הדרך אתם תוהים אם תגי...
קרא עוד »עברנו לקנדה עם שני ילדים, הקטן בן 9.5 (כיתה 4) והגדולה בת 12 (כיתה 7). יש לי המון מה להגיד על ההסתגלות שלהם ומלא סיפורים עליהם, אבל את הסיפורים האישיים אני לא אספר מתוך כבוד לפרטיות שלהם. אבל, אני לא אמנע משיתוף של מה שעובר עליי… אל מסגרות החינוך הילדים נכנסו בשבוע השני של חודש ספטמבר. החששות שלהם היו גדולים וכנראה אפילו יותר מאלו שלנו. בשיחות לפני שהתחילה השנה בדקתי שהם יודעים מילים בסיסיות...
קרא עוד »