על אלו שלא הייתה להם ברירה
ההחלטה לעבור לקנדה התקבלה על ידי שני אנשים: האיש ואני (אני הודעתי שעוברים והוא אמר "בסדר"). הילדים לעומת זאת לא זכו לומר את דעתם. אנחנו הורים די בסדר, מנסים להיות קשובים לילדים, גמישים (אולי אפילו מדי), מוכנים לתת להם סולם כדי שיקטפו את הירח (שיטפסו לבד בסולם, זה המינימום שהם צריכים לעשות), אבל בכל הנוגע להחלטה באיזו מדינה לגור, לא שאלנו לדעתם. קבענו עובדה. בהתחלה היא נשמעה כמו משהו רחוק...
קרא עוד »