Sign In

Remember Me

הגירה לקנדה

הטוב, הרע והלא נורא – שנתיים בקנדה

הטוב, הרע והלא נורא – שנתיים בקנדה

עברו שנתיים. האמת, זה נראה שאנחנו כאן הרבה יותר מזה. עם הזמן אני מפסיקה לחקור ומתחילה לחיות. דברים קטנים כבר לא מפתיעים אותי כפי שהפתיעו כשרק הגעתי ודברים גדולים מרגשים כנראה באותה מידה שהיו מרגשים בכל מקום אחר. עם זאת ועל אף שסף ההתרגשות כבר לא אותו הדבר, התחושה היום יומית החזקה ביותר, היא שהגעתי למקום הנכון. מה בסך הכל אני צריכה בחיים… (הטוב) האיש ואני נסענו לעוד נסיעה יום יומית רגילה ודיס...

קרא עוד »
שלג – בנקודות

שלג – בנקודות

יש לי כל כך הרבה דברים להגיד על השלג שברור שאם אנסה לכתוב פוסט אחד ארוך אני אתבלבל ואבלבל. אז, קבלו, (כמעט) כל מה שחשוב לי לספר על השלג ובנקודות. יש צורות שונות של שלג – לפני החורף הקודם, שבעצם היה החורף הראשון שלנו פה, שוחחתי שיחת חולין מאחד מאנשי הקהילה הוותיקים והוא אמר לי "את תגלי שיש צורות שונות של שלג". אני חשבתי לעצמי "כן, בטח" ואז הגיע השלג. יש לו צורות שונות ומשו...

קרא עוד »
חוצפה ישראלית

חוצפה ישראלית

אחת העבודות ה"מסודרות" ביותר שלי הייתה בחברת תקשורת. הייתי נציגת שירות וזכיתי לאייש תפקיד זה אחרי שעברתי יום שלם של מבחנים שכלל שלושה ניפויים (והאחרון היה בטלפון בו הודיעו לי שהתקבלתי). היינו שלושה אנשים שזכו להתקבל לעבודה וכיוון שהיה מחסור עובדים הכניסו אותנו לקורס זריז של שלושה ימים. קורס בו לימדו אותנו איך להתנהג עם הלקוחות ואיך להיות שירותיים. ביום השני או השלישי, דיברנו איתנו על לקו...

קרא עוד »
שנה בקנדה ומחשבות על הגירה

שנה בקנדה ומחשבות על הגירה

עברה שנה. לפני כחודש (סוג של) ציינו שנה בקנדה. לא ממש עשינו שום דבר ולא חגגנו כי לא היינו כל המשפחה יחד וגם כי הייתי עם ההורים שלי. הם הגיעו ל BC ויחד טיילנו באזור וונקובר, אלברטה (כמה ימים ברוקי) והאי וונקובר. שלושה שבועות של טיול שבלי אמא שלי ככל הנראה לא הייתי עושה בשנים הקרובות. הזמן הארוך מחוץ לבית גרם למחשבות שונות ובעיקר געגוע לבית. ואיפה הבית? כאן, ב-NB. כל מי ששאל אותי בדרך "מאיפה את...

קרא עוד »
אביב גשום בקנדה

לקחו לי את האביב

האביב הגיע. לפחות ככה זה בחנויות. יש פה קטע של "נושא," לפני הכריסמס כל החנויות היו מקושטות לחג, יום אחרי שהוא עבר כבר קישטו לחג הבא וכך כל פעם יש נושא אחר אותו מוכרים. כשהאביב הגיע (ביומן) כל החנויות התחלפו לנושא הקיץ והאביב. בקוסטקו מוכרים כל מה שאפשר לדמיין שמתאים לעונות החמות; קייקים, בריכות לגינה, גזיבו, ריהוט גן (מלא סוגים ובשפע) וכמובן שבכל מקום האופנה אביבית ואפילו פיג'מה ארוכה לא...

קרא עוד »

האם הייתי צריכה ללכת כל כך רחוק?

לפני מספר חודשים הייתה לי שיחה עם אמא שלי בה היא סוג הודיעה לי שאני והילדים מגיעים לפסח לישראל. לא ארחיב בשיחה אך אגיד שהשתכנעתי שהסיבות מצדיקות את הטיסה. אני רואה מסביבי לא מעט "ישראלים" ורבים הגיבו ב"איזה כיף לכם" אבל בשבילי זה היה מוקדם מדי. הרגשתי שהילדים עוד לא התרגלו לחיים החדשים ולהביא אותם למפגש עם החברים והסביבה המוכרת יעשה להם לא טוב (ולכך יש להוסיף עוד שישה ימי חופשה...

קרא עוד »
על אלו שלא הייתה להם ברירה

על אלו שלא הייתה להם ברירה

ההחלטה לעבור לקנדה התקבלה על ידי שני אנשים: האיש ואני (אני הודעתי שעוברים והוא אמר "בסדר"). הילדים לעומת זאת לא זכו לומר את דעתם. אנחנו הורים די בסדר, מנסים להיות קשובים לילדים, גמישים (אולי אפילו מדי), מוכנים לתת להם סולם כדי שיקטפו את הירח (שיטפסו לבד בסולם, זה המינימום שהם צריכים לעשות), אבל בכל הנוגע להחלטה באיזו מדינה לגור, לא שאלנו לדעתם. קבענו עובדה. בהתחלה היא נשמעה כמו משהו רחוק...

קרא עוד »
הטעויות (שכנראה) גם אתם תעשו בארץ החדשה שלכם

הטעויות (שכנראה) גם אתם תעשו בארץ החדשה שלכם

חצי שנה עברה בלי ששמנו לב ואפילו לא חגגנו את האירוע. מדי פעם אני מוצאת עצמי אומרת "איזו טעות זו הייתה לעשות…" ולפתע מוצאת שכמוני, רבים עושים טעויות. הנטייה שלי באופן כללי היא להכות על חטא, גם אם אני יודעת שזו טעות וכדי שאתם לא תעשו זאת (כלומר תטעו אבל לא תתבאסו מאד) ריכזתי טעויות שמצאתי כמשמעותיות. טעות ראשונה במעבר – לקחת דברים שלא צריך אהבתי את המעבר. הוא נתן לי הזדמנות &qu...

קרא עוד »

זהירות – מתבגרת לפנייך

עברנו לקנדה עם שני ילדים, הקטן בן 9.5 (כיתה 4) והגדולה בת 12 (כיתה 7). יש לי המון מה להגיד על ההסתגלות שלהם ומלא סיפורים עליהם, אבל את הסיפורים האישיים אני לא אספר מתוך כבוד לפרטיות שלהם. אבל, אני לא אמנע משיתוף של מה שעובר עליי… אל מסגרות החינוך הילדים נכנסו בשבוע השני של חודש ספטמבר. החששות שלהם היו גדולים וכנראה אפילו יותר מאלו שלנו. בשיחות לפני שהתחילה השנה בדקתי שהם יודעים מילים בסיסיות...

קרא עוד »

למה לא הקדמנו את הטיסה???

מאת: מיטל אור / עוברים הלאה טוב, אנחנו טסים בעוד 17 יום ופעם אחר פעם אני תוהה למה לא הקדמנו את הטיסה. כלומר, אני יודעת למה לא הקדמנו אבל… החום בבית בלי מזגן הוא קצת בלתי נסבל ועושה חשק עז לגור עכשיו בקנדה, אפילו בלי אריזות. בנוסף לכך, מסתבר שכל הניסיונות להתכתב עם רשות השידור לא הועילו ועיכלו לי את חשבון הבנק. כמחוסרת טלוויזיה שלחתי להם מיילים ומכתבים רשומים על כך שאני זכאית לפטור מאגרה, אך ...

קרא עוד »

אין שמחה בעזיבה – עוד 29 יום לטיסה

מאת: מיטל אור / עוברים הלאה אין שמחה בעזיבה. יש התרגשות, חששות, תקווה, הבנה, ביטחון גדול, אבל אין לי שמחה גדולה. בעוד 29 יום אעזוב עם האיש ושני הילדים, להלן המשפחה הקטנה, את הארץ. מהמשפחה הגדולה והמורחבת (והמתרחבת) אפרד ואין לי חלק שמח בכך. בחודשיים האחרונים הפכתי (שוב) פעמיים לדודה. שתי אחייניות נולדו לי ואני לא אהיה חלק מהחיים שלהן. למעשה, יש לי ספק אלו זיכרונות יהיו לנו זו מזו. אז קצת קשה לי לש...

קרא עוד »

10 שאלות ואמרות נפוצות

מאת: מיטל אור / עוברים הלאה עוד 46 יום הטיסה, אבל מי סופר? (רמז… אני) וישנן שפע של הערות/ הארות ושאלות מאנשים שלאו דווקא מכירים אותי מקרוב. הדבר המפתיע ביותר הוא שכל המשפטים חוזרים על עצמם ומופנים לשנינו באותה צורה (למשל, אצלו בעבודה, אצלי ברחוב). אז אתם באמת טסים? טוב, התשובה לכך היא פשוטה מאד. כן, אנחנו באמת טסים. השנתיים שעברו מאז שהתחלנו את התהליך לא שינו את דעתנו ולא גרמו לנו לחשוב שפה ...

קרא עוד »