Sign In

Remember Me

גן עדן מסוכן ושמו קולומביה

גן עדן מסוכן ושמו קולומביה

קולומביה.

רגשות מעורבים של אושר צפים וגם באותו הרגע רגשות של בריחה. קולומביה היא מדינה מספר אחת שלי בעולם עד היום. עם זאת, בשלושה שבועות האחרונים במדינה, כל יום שנרדמתי התפללתי ואמרתי תודה אלוהים שעזרת לי להעביר עוד יום אחד פה.

אז מה הסיפור של המדינה הזאת? רבים מדווחים כי נפלו התאהבות קשה במדינה בטיול בה ובליבי אכן קיימת פינה מיוחדת מקולומביה. זכרונות מתוקים. אך עם זאת קולומביה היא עדיין חידה בלתי פתורה בי, שכנראה בעתיד אבקר בה שוב בשביל חוויה שנייה מבהירה ומספקת תשובות לשאלות.

אם הייתם מחזירים אותי ל 2015, לטיול הראשון הגדול בחיי שהיה באירופה שמטרתו הייתה התנסות, פריצה וגילוי אישי, רוב הסיכויים שהייתי מתנחל בקולמביה שנה. אבל הניסיון חיים הבהיר לי בטיול השני הגדול בחיי שמתרחש בימים אלו, שהגיע הזמן להמשיך הלאה, לחפש אופציות יותר טובות ואני בטוח שאמצע כאלה.

אז מה הסיפור הכל כך מיוחד של קולומביה אך גם באותה נגיעה שורף אותך באצבע ואתה מתרחק?

אנשים. ללא ספק. רגליי דרכו וחוו מעל 25 מדינות. הקולומביאנים, רובם לפחות שזה 80 אחוז ומעלה הם האנשים הכי חמים, נחמדים, אדיבים, מזמיני פנים, חייכניים, טובים שפגשתי עד היום. חוויתי רגעים של אושר חברי עם אנשים רנדימאליים לחלוטין שלא ביקשו, רצו שום דבר חוץ מאשר לעזור לך בלי תמורה. ברחוב, בסופרמרקט, באוטובוס, בכל מקום אתה תמצא אותם. אנשים עם לב חם וטוב.

לא אנשים. עם עוד 10 אחוז שהם לא מזיקים וגם לא נחמדים, קיים 10 אחוז של רוע תופת. ושאני מתכוון רוע, אני לא מתכוון על חוצפה ישראלית שכולנו מכירים, אני מדבר על גנגסטר בן 19, שבאמצע היום ישלוף עלייך אקדח או סכין ויגיד todo שזה הכל. באוטובוס, ברחוב, לא משנה איפה. נפלת לרגע הלא נכון, בשעה החסרת מזל וכנראה שגם עשית טעות של גרינגו על הדרך בלי לשים לב, הלכת כמו אידיוט עם סנדלים ברחוב, או עם תיק מלא בדברים ונעצו אותך כמטרה אידיאלית לשוד.חצי מהאנשים שאני מכיר שהיו בקולומביה נשדדו. למה? כי יש פרחחים, עבריינים, גנבים בשפע. מהרגע שהחשיכה יורדת, תראו את כולם בורחים עם הזנב ברגליים הבייתה וכל הג'אנק האנושי יוצא לרחוב. ראיתי טיפוסים כאלה הזויים שרעד לי הלב לכמה שניות והבנתי שהגיע הזמן להתחפף ומהר מפה לא פעם ולא פעמיים, ואני טיפוס עם ביטחון עצמי עצום. קולומביה היא קיצונית, יש אנשים עם לב זהב, ובאותו השנייה גם חלאות אדם שמספיק שיש לך עור בצבע לבן, אתה גבוה אתה יכול להיקלע לצרות גם בלי שאתה אחד שמחפש כאלה. פעמיים התבייתו עליי ותכננו לגנוב לי את האופנוע ונכשלו, 4 פעמים הלכו אחריי שודדים ונפטרתי מהם, שודד עם אקדח ניסה לשדוד רכבים על הכביש מול העיניים של כולם, שודד ניסה לשדוד אותנו באוטובוס ושנייה לפני קפצנו מהאוטובוס. אני לא מנסה להאדיר את עצמי, הרגישות שלי לאנשים שנמצאים ברדיוס שלי והניסיון בטיולים מאפשר לי לקלוט את הסיטואציה 2 שניות לפני שהיא קוראת. זה הכל. וכל זה קרה בחודשיים.

טבע. דמיינו הרים עצומי ממדים שכל סנטימטר ירוק. ירוק חזק, של טבע בריא, יפה. זאתי 90 אחוז מקולומביה. הנוף הכי יפה שראיתי עד היום. זה קשה להבין את היופי והעוצמה של האיזור הזה שנקרא אמאזונאס עד שלא מבקרים בו. שפע המים, הגשם מחיה הכל. נותן חיים להכל. הרכיבה בהרים האלה זכורה לי כרגעים מתוקים של שלווה ואושר. מדיטציה חיה. מרכז קולומביה, השופע בהרים של עצי קפה ופלטנו בשטחי ענק זה פשוט יופי טהור. מערבקולומביה ה choco זה פשוט אמאזונאס טרופי על חוף ים, גן עדן. שום תמונה לא יכולה לתת את התחושה.

האוכל. קולומביה היא מבין המדינות הבודדות בכדור הזה, שיש מעל 100 סוגים שונים של פירות הדר, פירות טרופיים, ירקות כל יום בשנה, כל חודש, כל השנה, לא מוקפאים ולא מרוססים, אורגניים וטבעיים ישר מהשדה. יש חנויות בגודל של סופר מרקט עם רק פירות וירקות וזה כמו ללכת במפעל השוקלד של ווילי ונקה, רק של פירות וירקות. האוכל הכי טעים, אורגני, בריא ועשיר שאכלתי עד היום אכלתי כאן. ולא רק זה, חכו לדובדבן שבקצפת, הוא גם זול בטירוף. 7 שקל לארוחה צהריים במסעדה. 10 שקל בלהעמיס פירות וירקות לשבוע לבן אדם, קילו בשר אסאדו ב 17 שקל. כן זה מחירים אמיתיים. חשוב שאתם מסתובבים עם בחור מקומי עד שתלמדו את המחירים שלא יתנו לכם מחיר גרינגו. לא רק זה, הם גם מבשלים טעים. לא כל מדינה יש לה את הטאקט הזה בלתבלן ולבשל טעים.

בחורות. אחחח. אם יש בי געגוע חזק זה ליופי הנשי הקולמביאני. הכל פשוט במקום הנכון. גוף לטיני, עם קימורים במקומות הנכונים,לא שמנה וגם לא רזה, מלאה איפה שסקסי, שופעת, מטופחת, מריחה טוב, עם סקס אפיל ואופי נשי. הבחורה הקולמביאנית היא ליגה אחרת לגמרי מכל אישה מערבית שתפגשו. ואל תבינו אותי לא נכון, לא כל בחורה ברחוב היא פצצת על או אישה טובה, אבל האחוז שלהן מסך הנשים הכי גבוה שראיתי בעולם. ראיתי דברים שהעיניים שלך לא ימצמצו ל דקה, ואת זה אשאיר לך לגלות.

פתיחות לזרים. זה לא משנה כמה מדינה יפה, הבחורות מדהימות, האוכל נמס בפה, אם האנשים בתרבות שלהם, לא פתוחים ולא אוהבים זרים מחוץ לה, היא פשוט מפוספסת. ולדבש, הקולמיביאנים חולים בדם על זרים. הם פשוט מתים על זרים, לארח אותם, להזמין אותם להיניות איתם. לא הרגשתי לרגע אחד מופלה וההפך, הרגשתי שווה, מקומי, אחד משלהם בכל רגע נתון. זאת הרגשה כל כך נעימה וטובה להרגיש בבית, שנהניתי כל כך מזה. אני שייך. לא צריך להרשים או להוכיח את עצמי לאף אחד.

סמים. משהו שלא אהבתי בכלל. קולומביה לא מעבדת סמים, היא כור היתוך של המילה. המחיר של אצבע או שורה יעלה לך פחות מבקבוק מים, ואם חשבתם שהרואין זה חזק, יש שמה דברים שיקחו אותכם לחלל וגם לא תחזרו מפה בגלגול הזה. אנשים משחקים עם השלולית ברחוב, מלטפים תמרורים, מדברים לעצמם, מתקלחים בממטרה ציבורית זה חלק מהנוף בקאלי, העיר הדרומית וגם בלילה של בוגוטה. ואכן זה נשמע מאוד מצחיק, אבל אתם תראו אנשים שנמחק להם המוח לחלוטין וזה לא בר תיקון פור אוור. אין שום דבר חוץ מעצוב מבן אדם שאיבד את היכולת שלו להצליח בחיים בגלל סמים. מה זה? שאריות של קוקאין עם חומצה כימית שעולה 3.5 שקלים לשורה וזה מוחק לגמרי תמוח. שמקיפים אותי אנשים עם עיניים אדומות ומרחפות, גמורים ומחוקים בשפע, זה בכלל לא משהו שאני אוהב. כן, אני סחי, חד וחריף שכלית, מחשבה צלולה ועמוקה, רגוע עם רגשות בהירים ומשמעותיים ואני ממש לא אוהב "לדפוק" תראש. עברתי תגיל הזה ממזמן ואני בשלב לגמרי אחר בחיים. לא אהבתי בכלל. נקודה. מספיק שתשאלו את האדם שמכוון תמכונויות מתחת לבית שלכם ברחוב, והוא מסדר אותכם בחצי דקה המתנה. קולומביה מפוצצת בסמים, בכל חור, בכל פינה.

מחיר. קולומביה היא תענוג. המקום הכי זול שהייתי בו בחיים עם איכות גבוהה של מוצרים של מדינה מערבית. יש מגוון אדיר של הכל מהכל, כלכלה פתוחה למסחר, פשוט תענוג של קניות. סידרתי ציוד שלם לאופנוע קומפלט למסע יבשתי ב 700 שקל. בארץ זה היה מינימום 6000 שקל ובאותה איכות. הרגשה של חופש. מתכוון להכל מהכל, מבגדים, לאוכל, לכלי עבודה יש הכל. אומנם זה דרום אמריקה, אבל קולומביה היא ממש, אבל ממש לא חור. מפותחת.

ארגוני טרור. ברחתי ממדינה אחת עם טרור והגעתי למדינה שנייה. לא עשיתי בזה הרבה, אה? בתור מדינה חדשה להגירה. בקולומביה יש ארגוני טרור לא ממניעים דתיים, אלא ארגונים שהשליטו במשך 60 שנה טרור על האנשים שלהם. מיליונים נהרגו,4 מיליון ברחו מהמדינה, מאות אלפי משפחות עם אבדות. Farc, eln, החוואים הקומוניסטים. לא חסר. פעם הייתה להם אידיאולוגיה קומוניסטית שמהר מאוד התחלפה במסחר וגידול של קוקאין  ומריחואנה ועשו מיליארדים וקנו בזה נשק. יש איזורים במזרח, ובדרום שאפילו מקומי לא יעיז ללכת שם, במיוחד באיזור הגבולות וזאת סכנת תופת של חטיפה וסחיטה של תיירים שיתגלו שם. צריך לדעת טוב טוב לאן אתה הולך בקולומביה. במזרח אירופה שוטטתי בערים הגדולות ביום, לפעמים בלילה, גם שיכור מפה ושם עם 4000 יורו בכיס והרגשתי ביטחון אבסולוטי. בקולומביה מפחיד לצאת עם 30 דולר ברחוב.

נדל "ן זול. מאוד. 40000 דולר לדירת 3 חדרים בקומפלקס איכותי עם שמירה ומגודר בעיר בירה קרוב למרכז, ו 5000 דולר לחווה עם בית על הקטר אדמה 3 שעות מחוץ לעיר. שזה- גרושים. זה כלום כסף למשכורת במדינה מערבית. בר הישג לקנייה בחודשים עד כמה שנים של חיסכון, תלוי מה תבחרו.

עתיד. העתיד אכן לא ברור. מדינה שלפני 10 שנים הייתה אחד היעדים המסוכנים בעולם לטייל, נפתחה לזרים. ייתכן והשתקעות במדינה וקניית נדלן היום תוביל למדינה מפותחת ועוצמה כלכלית בעוד 30 שנה, או שהיא יכולה לחזור למה שהייתה עם פאבלו אסקובר. אחרי ש 1500 חיילים אמריקאים רצי בג'ונגלים במשך שנתיים והורידו את מלך הסמים הגדול בהיסטוריה עם 40 מיליארד דולר לגלגול הבא, עתיד המדינה התבהר מאוד. אחוז המטיילים בקולומביה לעומת שטחה הוא אפסי וזה מעיניי הרואות, וזה מצויין, אין הרבה תיירים.  נשארת טהורה, נקייה מהג'נקייה של התיירים הקפיטליסטים.

מה עוד? זהו. או ששכחתי משהו. בקיצור גן עדן בשלביו הראשונים. אך טומן בתוכו עוקץ ארסי ומכאיב למי שייעקץ. אכן גרים ישראלים בודדים פה ושם בקולומביה. תיירים כמוני שגילו פנינה יפהפייה על כדור הארץ והחליטו ליישב אותה, אחוז אפסי.

אז למה לא השתקעתי מקולמביה אם אני כל כך אוהב אותה? כי אני בשלב אחר בחיים. ביטחון אישי של להקים משפחה ולהביא בן לעולם, זה ערך חשוב ביותר לי. אישית. לא כל אחד רוצה את זה או בגיל ובשלב הזה, לכן לא כולם זה אני ואני לא מכליל. אני מחפש מקום יותר שליו, רגוע, איזי, בטוח בשביל להקים משפחה. מחפש מדינות שיענו לי בנוסף, על הקרטריון הזה. אם לא אמצא מדינה טובה יותר, אחזור לקולומביה? אין טעם לענות. כי כן.

לקולומביה. אחזור בטוח לסיבוב שני. לא ככה נפרדים מפנינה מתוקה כזאת בלי למצות אותה. ובמיוחד שלא טיילתי בחלקה הצפוני, כי היא פשוט מדינה עצומה בשטחה. וכן, אם לא אמצא אישה טובה ויפה במדינה שאליה אהגר, לא אחשוב פעמיים לאיפה לחזור בשביל אחת להביא כזאת. כי גברים יקרים, שתגיעו לקולומביה, אוף, בחורה בלונדינית, גבוה, רזת סרגל עם עיניים כחולות מאירופה לא תקפיץ לכם אפילו לרגע קט. שיעמום זה מילה יפה להגדרה.

ממליץ להגר לקולומביה? ברור איזה שאלה.

האם זאת הגירה שטומנת בתוכה סיכונים פיננסיים וביטחון אישי? העתיד שלכם יגיד. אינדיבידואלי. נוטה לכן.

קולומביה היא מדינת must שחובה לדרוך בה כל גבר חי ונושם. מזל שכל הישראלים הטיפשים מתחילים את הטיול מפטגוניה ונגמר להם הכסף בפרו. השאירו לי להינות מכל הקצפת והדובדבן על העוגה. או יאה.

סקאי.

 

מאת

נווד עולמי, חופשי ברוחי, הרפתקאן, אוהב ללמוד תרבויות דרך עשייה, עובד בחו"ל, מטייל, רוכה על אופנועים, שליו, במסע לגלות ולחוות את עצמי והעולם ולעבר חופש כלכלי.


הגב

5 תגובות ב "גן עדן מסוכן ושמו קולומביה"

הודע אל
מיון לפי:   החדש ביותר | הישן ביותר | לפי מספר הצבעות

הישראלים כבר הגיעו לקולומביה
והם מכל הסוגים.חלקם למטרוצ
סמים.וסקס.וגם לקנות אייפונים בזול.
כך שהישראלים בכל מקום.

כל הכבוד על הכתבה, בהחלט מרתקת ומחכה לשמוע עוד ממך

תודה רבה גבר ! אחלה כתבה, כמעט והצלחתי לדמיין כל זאת כמו סרט… מאיך שאני חוצה את המדינה אם אופנוע ואקדח מאחור להגנה עצמית.. ועד לגקוזי של פירות שאני יושב בתוכו וזולל בלי הפסקה)))

 

משהו ששמתי לב – מצד אחד אתה מדבר על הפתיחות לזרים, הרגשת שווה ולא מופלה וכו', ומצד שני אתה אומר שיש מחירים ל"גרינגוס" ויש יחס שונה למי שלא מקומי…

חתיכת מאמר מושקע, תודה רבה.
אכן קולומביה היא מלכודת דבש, שבדומה לונצואלה וקובה עוברת תהליכים ניאו-ליברטריאנים איטיים
שנבלמו בזכות מנהיגים שנויים במחלוקת כמו פידל קאסטרו, הוגו צ'אבס ואחרים
עכשיו אחרי שהסתיימה מלחמת האזרחים לאט לאט אנחנו נראה התעצמות של קולומביה כמעצמה אזורית וכלכלית,
והשפעות של אמריקניזציה.
תהליכים אלו יכולים לקחת עשורים או לא לקרות במלואם, בוודאי עם כזה חוסר יציבות עולמית ותחילת שחיקת הקפיטליזם.
אז אל תמהר לשלול את קולומביה על הסף, היא עוד עלולה להפתיע.
בכל אופן, בהצלחה בהמשך החיפושים !