Sign In

Remember Me

10 הרגלים של צרפתים שעדיין קשה לי להבין ו10 הרגלים שאימצתי

10 הרגלים של צרפתים שעדיין קשה לי להבין ו10 הרגלים שאימצתי

שש שנים בצרפת, וזה הזמן לעשות מעין סיכום עד כמה השתנתי. מצד אחד, כמו כל מהגר או מהגרת, עדיין יש דברים שאני מתקשה להבין, ואולי גם בחיים לא אבין, אבל זה לא גורם לי מבוכה וזה לא מונע ממני להשתלב בחברה. אפילו מצאתי צרפתים שחושבים כמוני. מצד שני, יש דברים שאימצתי, שלא חשבתי עליהם בארץ. הגיע הזמן לשים את הדברים על השולחן.

10 הרגלים שכניראה בחיים לא אבין :

1. הכנת אורז כמו שמכינים פסטה

כשראיתי בפעם הראשונה איך השותף הצרפתי מכין אורז, חשבתי שאני עומדת להתעלף. הוא שם אורז בסיר, שם מים בלי למדוד בכלל, בישל איזה 10-15 דקות ואז סינן את זה במסננת. מה !

עד עכשיו אני לא מבינה את זה, איך אפשר להכין אורז טוב ככה ? איך אפשר למדוד את מידת הבישול ? איך לעזאזל האורז לא עובר דין החורים הגדולים של המסננת ? למה. פשוט למה ?!

וכשהראתי את השיטה הישראלית להכנת אורז, הסתכלו עליי מוזר. בכל מקרה, אני ממשיכה תמיד לבשל אורז כמו שצריך : לטגן אותו קצת בשמן עם תבלינים, ועל כל כוס אורז 2 כוסות מים. לבשל עד שכל המים מתאדים תוך ערבוב קבוע, להוריד מהאש, לכסות עם מכסה ומגבת עוד 10 דקות וVoilà !

Cuisson du riz basmati : comment cuire du riz basmati blanc ?

2. לשתות מים מהברז של השירותים

בשירותי הבנות באוניברסיטה, אני מסבנת את הידים ושוטפת כמו שצריך, ובידיוק סטודנטית נכנסת עם בקבוק מים ו… ממלאת מהברז ליד. בפעם הראשונה הייתה לי תחושה כלכך מוזרה בגרון, שכל פעם חוזרת שאני עדה למחזה הזה. בין הרצון להקיא לגרון דואב בגלל דלקת. ואני כל הזמן רואה את זה, אפילו פעם אחת המרצה ביקש ממני למלות לו מים בברז (הוא ציין בשירותים)… כמובן שצייתי, אב עד עכשיו אני מתקשה להבין את זה. לקח לי אולי שנה להתחיל לשתות מים מהברז בלי להרגיש סלידה. אבל מהכיור בשירותים ? בחיים לא.

Évier De Toilette Intérieur Des Toilettes Publiques Avec Lavage Des Mains Et Miroir Doré, Toilette Propre | Photo Premium

3. להגיד שלום (כן כן)

זה נשמע מטומטם, אבל עדיין קשה לי עם זה שאנשים שאני לא מכירה אומרים לי שלום. אני מתחילה להכריח את עצמי, כי קיבלתי לא מעט הערות שזה לא מנומס. אבל אני לא יודעת אם זה נובע מביישנות, או מעצם העובדה שזה מרגיש לי עדיין מוזר

4. (מתחיל להיעלם מאז הקורונה) העקשנות של להשתמש בדואר (בתשלום) במקום במייל (חינם)

הטלפון הישן שלי התחיל לגסוס ב-2021, והחלטתי להשתמש סוף סוף בביטוח שדחפו לי. התקשרתי אליהם והכל טוב ויפה עד שהפקיד אומר לי "תשלחי את הטלפון בדואר". ואני כזה "רגע, רגע, רגע, שמעתי נכון?". היה מדובר על גלאקסי S7, טלפון שעלה לי 500 יורו שקניתי עוד כשזה היה בשימוש. אז כן, אני לא מבינה את הקטע של לשלוח אותו בדואר, במיוחד שיש גנבות (כבר כמה פעמים גנבו לי חבילות, מזל שקיבלתי החזר כספי). אני סירבתי כמובן ואומרת שאני רוצה ללכת לסניף קרוב בכדי לתת את הטלפון ביד, ושיתנו לי טלפון חלופי כפי שהבטיחו לי שאפשרי. הפקיד אמר שזה בלתי אפשרי ושזה דרך הדואר. אמרתי לו "טוב, אני מבטלת את הביטוח", והרגשתי כזה כעס וחלחלה שגנבו לי ככה 130 יורו על משהו שבכלל לא ברור איך שהוא עובד. וגם מה אעשה בלי טלפון ? בלי שיחות ?

מאז אני לא לוקחת ביטוחים כאלו, ואני עברתי לטלפון יד 2. יש בצרפת פלטפורמות מקצועיות שמוכרות טלפונים משומשים שהם כמו חדשים, הם מתקנים אותם והכל, זה לעיתים אפילו חצי מחיר. את הטלפון הבא שלי אני אקנה אצלם, ובלי ביטוח מעפן.

בנוסף, כשבאתי ב-2017, אני זוכרת הייתי צריכה לרוץ בין הספרייה ולדואר בכדי לשלוח מלא מסמכים לכל מיני רשויות, לשלם כסף על כל שליחה בגלל שהם "סירבו לקבל את זה במייל". יאמר לטובת ה"מגיפה", שמאז הצרפתים התקדמו, ועכשיו ניתן לשלוח כמעט הכל דרך האתר או האינטרנט. תודה לאל. אבל חוץ מהקטע של הביטוח טלפונים, שאת זה הם מתעקשים שתשלחו בדואר. ועדיין מידי פעם ממליצים לי, לשלוח דברים בדואר למקרה ש… ואני פשוט עונה להם "למה אני צריכה ללכת לסניף דואר, לעמוד בתור ועוד לשלם דמי משלוח, כשאני יכולה לעשות את אותה הפעולה בחינם, מהבית שלי, ובמהירות ?" ובדר"כ אין להם מה להגיב לזה.

Paris : La mythique Poste de la rue du Louvre rouvre mais pas 24h/24

5. הצורך הטבעי שלחתן כמה מאכלים רק אחד עם השני

זה סוג של OCD שנתקלתי בו רק בצרפת. יש כמה מאכלים שצריך לאכול אותם רק לצד מאכל אחר, כמו אורז עם דג, עוף עם צ'יפס… אני מתקשה להבין את זה. ואם אני אוכלת אורז עם עוף, ישלחו אותי לכלא ? חחח

גם יש להם סוג של "סלט" שאני מתקשה להבין מה טעים בו, גזר מגורד. זה פשוט מגעיל אותי, והם פשוט חייבים לדחוף את זה תמיד בתור מנה ראשונה. במיוחד את הקנויים, שזה כבר מלא במים ובטעם של חימצון. איכ. אני גם ככה שונאת סלטים, ובצרפת הבנתי עד כמה. כל הסלטים שלהם נראים כמו קיא. אכן, צרפת היא חזקה בגסטרונומיה, אבל מבחינת סלטים, לא רק שמעולם לא אהבתי, זה אפילו לא נותן חשק לטעום.

Quel vin boire avec un poulet frites ?

6. לאכול ארוחת ערב ב-8-9 בערב

שמתי לב שהרגל שלי לאכול ארוחת ערב בין 5 וחצי ל-6 נחשב גרמני ! אה. לא ידעתי שככה נהוג בגרמניה, אבל מה שכן, תמיד אמרו לי שאני אוכלת מוקדם. מה לעשות שבין השעות האלו אני מתחילה להיות רעבה ? בצרפת לרוב אוכלים בין 8 ל-9 בערב, וזה משהו שאני לא מצליחה להבין. בשעות האלו אני כבר עייפה, ובאמת אין לי כוח להתחיל לבשל, אפילו לחמם פסטה. כל מה שאני רוצה זה לנוח.

7. לפתוח חלונות כשיש שרב

איך מבדילים בין אדם אינטלגנטי למטומטם ? בזמן שרב, רואים איזה בית הוא עם תריסים סגורים, ואיזה בית עם חלונות פתוחים.

בכל גל חם, אני רואה תופעה שאני מעולם לא מצליחה להבין, מלא בתים עם חלונות (ואפילו דלתות) פתוחים לחלוטין ! ומהניסיון האישי, לא מדובר על אנשים שאוהבים חום. אלא על כאילו שרוצים "לאוור" ואז הם מתלוננים שחם להם ולא משנה כמה הם מאווררים, הם לא מצליחים להתרענן. מן הסתם כשפותחים חלון ב-40 מעלות בחוץ איך אפשר לקרר את הבית ?!

מצד שני, אפילו בשרב, אם לא גרים במרכז העיר, יש רוח קרירה ובלילה הטמפרטורות יורדות אפילו ל-17 מעלות ! מה שאני עושה כל קיץ (ואת העצה הזאת קיבלתי מצרפתים, אגב, כי אין מזגן), אני ישנה עם חלון פתוח ושמיכת פוך (זה כמו לישון עם מזג בארץ) ודוחה יתושים. בבוקר מוקדם, בסביבות 6-7 אני סוגרת את כל החלונות והתריסים בבית, והבית נשאר קריר ונעים במהלך כל התקופה החמה. יש לחדש כמובן את הפעולה כל ערב.

Pose en installation de volets en neuf ou rénovation

8. העדפה של הרוב הגדול של הבנות להסתובב עם קארה

ידוע שזה באופנה הצרפתית להסתובב בקארה, וזה לא סטריוטיפ, באמת מלא בנות מסתובבות עם התספורת הזאת פה. הבעיה היא שלי זה לא מחמיא ! מה שכן, שמתי לב שיש גם לא מעט שמסתובבות עם שיער ארוך, אז כן, האופנה בקארה עדיין קיימת, אבל שמתי לב שזה יותר במעמדות החברתיים העמידים יותר, ואפילו שמה, שמתי לב לכמה בנות עם שיער ארוך. אופנה נשארת אופנה.

9. אכילת צדפות והתלהבות מזה כאילו זה זהב

כשהגעתי לצרפת גיליתי מאכל שידעתי על קיומו, אבל שמעולם לא הצלחתי להבין מה מלהיב בו, מאכל שמזכיר לי את הנזלת של סבתא שלי, צדפות. לא משנה כמה ישלמו לי, בחיים לא אטעם את הגועל נפש הזה. לא מבינה מה כולם מתלהבים מזה, למה בכל פעם שזאת העונה אנשים קופצים על חנות הדגים הקרובה או על המחלקה בסופר לקנות את זה ? למה זה האוכל הכי נפוץ על שולחנות חג המולד ? מה טעים בזה ? אני לא מצליחה להבין, באמת שלא.

10. התלהבות לא מובנת מהמחוז ברטני (Bretagne)

צרפת מדינה מהממת, עם מלא סוגי נוף שונים – ים, הרים, כפרים ומישורים. יש מה לראות בכל מקום, ליטרלי בכל מקום, תמצאו טירה נטושה, כפר ציורי שעמד מלכת ומישורים שיצאו מציור של ואן גוך (זה יותר נכון הוא שקיבל השראה מהמראות הללו). לא סתם צרפת נחשבת בין המדינות הכי יפות בעולם, ואילולא הבניינים בסגנון קומוניסטי של שנות ה-50, היא הייתה כניראה המדינה הכי יפה בעולם בעיניי.

אבל מה שכן, כמו שלישראלים יש את אילת, לצרפתים יש את בריטני. זה המחוז האהוב והנפוץ ביותר בשביל החופשות. במהלך הקורונה, מלא אנשים קנו שמה בתים ועברו לגור שמה (בזמן שהמשיכו לעבוד מהבית לרוב בשביל חברה פריזאית, מה שיצר לאחר מכן מלא קייסים מול בית המשפט בעקבות פיטורין של עובדים שלא רצו לחזור לפריז).

באמת שאני לא מבינה מה כלכך מלהיב ומיוחד במחוז הזה (כמו שאני לא מבינה מה מתלהבים מאילת !). כן, הוא יפה, הוא מלא בהיסטוריה. אבל הוא לא קורץ לי. קודם כל, זאת מלכודת תיירים, זה מפוצץ באנשים כל השנה. מצד שני, זה אחד המחוזות בו דגים בו צדפות, ועל זה צרפתים חולים. אז כן, ללכת למחוז בו אפשר לאכול הרבה צדפות, לא תודה. מעדיפה איזור כפרי בו אני יכולה לאכול בקר או כבש טוב. זה גם גרם לי להבין עד כמה אני בן אדם של כפרים ומישורים. כבר ב-2016 כתבתי פה פוסט שאני שאני לא סובלת חום ושמש, ושאני אף פעם לא הולכת לים. זה לא השתנה, כי בכל פעם שאני מסתובבת על החוף, יש לי מחלת ים נוראית, אני לא סובלת דגים ומאכלי ים כי רק מלהריח את זה ישלי סחרחורות וכאבי ראש, ואפילו האף מתנפח ! אז כן, ישלי מחלת ים קשה ורגישות. לכל אחד יש העדפות שלו, וכשמהגרים, צריך לדעת לבחור מדינה שתוכל גם להתאים לגוף שלנו (כך אני יודעת שבחיים לא אוכל לחיות על אי, מבחינת אקלים ואוכל, זה לא ילך, אני אסבול ואמות מרעב חח).

אבל המחוז הזה אשכרה זוכה לקבוצות שלמות עליו, לממים, למזכרות בסגנון של "גאה להיות תוצרת ברטני" וכד'. כן, הייתה הגירה גדולה מהמחוז הזה, של פועלים, לפריז, במהלך המהפכה התשיעתית, כמו מכל צרפת. אבל אלו האנשים שעושים הכי הרבה רעש, רק אותם שומעים. אני אישית לא כזה מחבבת אותם, והם אפילו מרגיזים אותי. למה ? הם ממש מזכירים לי את הציוני הממוצא, שאומר "אין לי ארץ אחרת" גם אם הוא גר בחו"ל, ושלא מפסיק להשוויץ ולהתלהב עד כמה הוא מה"עם הנבחר", אותו דבר האנשים מהמחוז הזה. בכל הזדמנות, הם חייבים לציין את זה שהם מה"העם הברינטי הנבחר". בפעם הראשונה, הרגשתי שמצאתי את אותה התופעה בחו"ל, הייתי בהלם. המחוז הזה אפילו רצה כמה פעמים לקבל עצמאות מצרפת, ועד המהפכה הצרפתית, הוא זכה לפריבילגיות ספציפיות ולשלטון עצמאי, תחת חסות מלך צרפת. זה כמו הקטלוניה של הספרדים, אילת של הישראלים (רק שאילת לא רוצה עצמאות).

בעיקרון, אני לא מצליחה להבין על מה המהומה, כן, עדיף לגור שמה מאשר מישראל, אבל המחוז האהוב עליי זה דווקא פיקארדי. והאנשים שמה חמים, נחמדים וצנועים. ויש גם לא מעט מהם שהיגרו לפריז במהלך השנים, זה רק טיפה צפונה יותר. והם לא משוויצים כל היום עד כמה הם גאים לבוא משמה.

Vacances Bretagne: les meilleurs conseils de voyage et d'hébergement

 

הרגלים שאימצתי :

1. להתלונן על איחור של רכבת שבאה כל 5 דקות, בזמן שבארץ זה כל חצי שעה

למרות הבעיות הרבות בתחבורה הציבורית, התחבורה הציבורית בישראל לא מגיעה לקרסול של זאת הצרפתית. כשמרתגלים לכך שהמטרו מגיע כל 3-5 דקות, ושהרכבת מחוץ לעיר כל 10 דקות בשעות עומס, לפתע כשיש איחור קטן, זה נעשה בלתי נסבל !

2. הרבה חופשים

צרפת ידועה כאחת המדינות עם ההכי הרבה חופשים. בכל פעם יש חופש, כמעט בכל חודש. כל הזדמנות היא לחגיגה, ליציאה לחופשה, להתנתקות מהכל. בהתחלה לא הצלחתי להבין, כי בגלל סופשים של 3 ימים הייתי צריכה לחכות יותר למשל בכדי ללכת לרופא או בכדי לקבל תשובה מעבודה. אבל עם הזמן, מתרגלים, וכשאנחנו בצד הצרפתי, קשה להיפרד מזה. גם ככה אחת הסיבות שעזבתי את הארץ, היא העובדה שמתייחסים אלינו כעבדים, כל היום רק עבודה, עבודה, עבודה, ואין הרבה חופשים. לעבוד מסביב לשעון, ועוד להיתקע בפקקים. לא תודה. מעדיפה את הרוטינה הצרפתית של לעבוד 7 שעות ביום, לקחת כל שעה הפסקת קפה עם הקולגות ולחזור הביתה ב-5, עם זמן פנוי לכל הערב !

3. להיות ישיר וכנה בהכל, גם אם זה לא נעים

הרוב הגדול של הצרפתים הם לא צבועים, הם אומרים ישר בפנים גם מה שלא מתאים. כמובן שאני לא מכלילה, ונפלתי על לא מעט צבועים וטחחנים, זה בכל חברה ככה, אבל הרוב הגדול לא. כשחברה שלי שלחה לי סמס שבו היא מודה שהיא ממש נעלבה ממשהו שאמרתי (ובכלל לא בכוונה להעליב) הרגשתי כאילו תקעו לי סכין בגב. לא הבנתי מאיפה זה בא. אבל כן, אמרתי לה קודם כל שאני מצטערת, שלא התכוונתי להעליב, והודתי לה על הכנות שלה. אבל היא לא היחידה, הרוב הגדול ככה. לא מרוצים, ישר אומרים זאת. אני גם הפכתי לכזאת, עם הזמן.

4. לאכול פיצה והמבורגר עם סכין ומזלג

ב-2017 בקפיטריה של האוניברסיטה ראיתי סטודנטית מתענה לחתוך פיצה עם סכין באיכות גרועה. הרגשתי קצת רחמים עלייה, אבל חודש אחריי, מצאתי את עצמי באותה סיטואציה. לאכול עם הידיים זה לא מנומס. ואני שמחה מההרגל החדש הזה, כי הידיים נשארות נקיות, ואפילו זה הסתיים בכך שאנשים שאוכלים עם הידיים מגעילים אותי. במיוחד שהם לא שותפים אפילו ידיים אחרי. אז כן, הצד האירופאי יצא בי, כי גם במשפחה שלי גם ככה היו תמיד אוכלים הכל עם סכין ומזלג, ובגלל שהסתכלו עליי מוזר, התחלתי לאכול המבורגר ופיצה עם הידיים. אבל מה שאומרים, בצרפת חזרתי לשורשים.

Quel vin choisir pour accompagner sa pizza ? - Quitoque

5. אובססיה להיסטוריה, ידע כללי ודיבור צרפתית נכונה ורהוטה (טוב כבר היה לי את זה)

לא נדיר למצוא בכל פוסט עם טעות קטנה בצרפתית, לפחות מורה לצרפתית בשקל 90 שאומר "קודם כל תלמד לכתוב בצרפתית לפני ש…" שמקבל מלא תגובות שיוצאות עליו. אז כן, צרפתים הם פנאטים לשפה שלהם, ומבחינתם, מי שלא יודע לכתוב ולדבר נכון, מבייש את השפה. אומנם, זה לא מונע מכך שאפילו בתואר שני, כמעט לכל הסטודנטים היו שגיאות כתיב (ולי כמעט ולא !).

מה שאני אוהבת פה, זה שהתרבות וההיסטוריה היא בכל מקום. ללכת למוזיאון בסופ"ש, יש על כל פיפס. מוזיאון ההיסטוריה של פריז, מוזיאון הצבא, מוזיאון המאה ה-17, מוזיאון ימי הביניים, מוזיאון הגבינה… כלכך הרבה מוזיאונים, ועל נושאים שבחיים לא תיארתי ! ולא לדבר על הטירות שפתוחות למבקרים, ומלא פעילויות בחינם או בגרושים. יש מה לראות, ומה לעשות, בלי להוציא הון תועפות. וכן, מעניין אותי יותר לדעת איך אנשים חיו במאה ה-18 בצרפת מאשר שיחפרו לי עוד פעם על ציונות במוזיאון בארץ.

גם הצרפתים מאוד רגישים לידע הכללי שלך, ומי שלא יודע דברים בסיסיים, כמו איזה מי הקים את הרפובליקה החמישית ואיזה מלך בנה את וורסאי, נחשב בור.

6. Raclette !

זה לא כשר, אבל למי אכפת. היישר משוויץ, מסורת שהצרפתים אימצו וגאים בא. איך שהטמפרטורות יורדות ומוציאים את הסוודרים מהארון, נפתחת עונת ה"רקלט". השם בא ממגב, כן. רקלט בצרפתית. חברים מתאספים סביב השולחן ומטיחים גבינה בעלת אותו השם, שהם שופכים על נקניקים ותפוחי אדמה. האמת בהתחלה לא הבנתי מה מלהיב בזה, אבל כשטעמתי, זה באמת טעים. זה נחמד, מדברים, צוחקים, ונהנים. יש יותר טוב ?

Raclette allégée : toutes nos petites astuces pour rendre ce plat calorique plus léger (et le consommer sans culpabiliser)

7. להתלונן, לקטר, להתבכיין

אומרים זאת גם על הישראלים, אבל צרפתים הם לא כאלו שונים. כל היום מתלוננים, כל היום מתבכיינים ומקטרים. זה הרגל רע, אבל אני כבר בארץ הייתי כזאת. אז לא כזה הרגשתי שונה ומנוכרת. אפילו תמיד אומרים פה בצחוק, כשבן אדם זר מתחיל לקטר, רואים שהוא השתלב בחברה הצרפתית.

8. לשים חצאיות וגרביונים

בארץ בחיים לא הייתי לובשת זאת. מצד אחד כי חם מידי, מצד שני, אם מישהי לובשת חצאית, היא הרי ישר תחת הקייס "דתייה". בצרפת זה פשוט באופנה, ויש מלא מבחר של חצאיות יפות. בישראל לא רק שאין מבחר, אלא זה גם מכוער וזה רק בשביל "צניעות". בצרפת זה בשביל האלגנטיות.

9. לאכול איכותי, מקומי ; לשלם יותר בשביל פחות אבל באיכות גבוהה יותר

עוד מסורת שבאה מהבית שגילית בצרפת, לקנות בשוק תעשייה מקומית, לאכול איכותי, גם אם פחות, ולאכול מגוון. תודה להורים ולסבים שהרגילו אותי מגיל קטן ללכת לשוק, לבשל ולאכול אוכל ביתי ולתת העדפה לתוצרת מקומית. בישראל זה לא כזה נפוץ, בצרפת זאת דרך חיים. אין יותר צרפתי מלעשות קניות בשוק של יום רביעי ושבת !

10. Second degré (ציניות)

מה שנקרא "מדרגה שנייה" בצרפתית זה בעצם לדבר בציניות, להגיד משהו שהוא לא נכון, למרות שמתכוונים לההפך. למשל כתבה של "10 סיבות למה לא כדאי לנסוע לבקר בבלגיה" תדבר על למה הכי כדאי.

זה משהו שכבר היה לי קצת בגנים, אבל גיליתי שבצרפת זה באמת חלק מהשפה ומהתרבות. שמתי לב שזה כבר כלכך נהפך לחלק ממני, כשפרסמתי את המאמר "צרפת מדינה אנטישמית". חלק מהתגובות אמרו לי שהם בהתחלה לא הבינו את הכותרת, ושהם ממש הופתעו מלראות אותה. לא הבנתי בהתחלה מה לא ברור, הכותרת היא בציניות, וכשקוראים, מבינים שההפך הוא הנכון. אבל מסתבר שזה כבר החלק הצרפתי שחילל לי לתודעה, ושללא צרפתים זה לא מובן מאליו להשתמש בטריק השפתי הזה. לכן שיניתי את הכותרת בכדי לא לבלבל יותר את הקוראים.

מאמר שלי חוקים שלי: מדיניות התגובות באתר

מאת
אני לא באה להראות את הצדדים היפים בסיפור ההגירה כפי שרבים נוהגים לעשות. אני באה להראות לכם מנקודת מבט של מישהי צעירה, עד כמה זה קשה ומאתגר להגר. אני רוצה לתת את התקווה לעוד אנשים בגילי וגם צעירים יותר, שלא רואים את עתידם בארץ וחולמים להגר בעתיד.

Subscribe
Notify of

17 Comments
Newest
Oldest Most Voted
Inline Feedbacks
View all comments
אייל
Guest
3 months ago

השורשים שלנו הם כאן כבר אלפי שנים. לא בגולה. וההתלהבות מהיסטוריה הצרפתית וממוזיאונים? יש לנו היסטוריה של אלפי שנים. היו ממלכות ישראל ויהודה מלפני שצרפת הייתה קיימת. מלפני שהשפה הצרפתית הייתה קיימת.

SID
Guest
Reply to  אייל
3 months ago

כל שטופי המוח צועקים בכל הזדמנות ששורשים שלנו פה, זאת המדינה שלנו, ביחד ננצח, עם ישראל חי ושאר שטויות. אבל באותו הזמן גם שונאים אחד את השני שנאת מוות.
אתם עם משונה.

Reply to  אייל
3 months ago

היסטוריה של אלפי שנים? בממלכת ישראל לא דיברו עברית, אבל שחטו כבשים והעלו אותם על מוקד לאל, שבכפר השני סקלו באבנים איזו אישה, שהכהן הגדול כינה אותה "מכשפה".
לשיטתך, למצרים של היום, היו את הפרעונים, לפחות בנו פירמידות – מה ההיסטוריה המופארת של היהודים?
חוץ מזה שהיהודים בישראל, רובם הגיעו מארצות הניכר.

בקיצור, ההיסטוריה המערבית עולה בחשיבותה ובערכה על שבט ברברי שבקושי שרד אבל כורת לתפארת את אברי מין של תינוקות זכרים.

לוי
Guest
4 months ago

ב”ה.

”זה לא כשר, אבל למי איכפת.”.

לך זה נראה מאד איכפת. .

עד כדי כך שהיית צריכה לכתוב את זה. ולהוציא את זה לעולם. ש-ל-א א-י-כ-פ-ת ל-י-י-י!!!!!

מזכיר לי אותי כשהייתי ילד (וגם קצת אחרי.. ☺) שהייתי צועק לאמא שלי: "!I DON'T EVEN CARE".

זה לא פלא עבורי, בתור אחד שקצת הציץ בפילוסופיה החב”דית (ספר התניא, וספרי הרבי מלך המשיח (מליובאוויטש)) ולמד קצת אודות פנימיות ועצמות הנשמה של היהודי ”שלא יכול ולא רוצה להתנתק מאלוקות”.

Admin
5 months ago

נראה שבכל מדינה ותרבות יש את היתרונות והשריטות שלה, רק שהדברים המוזרים בצרפת הם חיובים למדיי 🙂 כמו אכילת רגלי צפרדעים.
בבריטניה יש להם אהבה מיוחדת לקרמל מלוח, שאני אישית לא סובל, אבל הבריטים דוחפים אותו לכל מקום.
לגרמנים יש אהבה למרציפין שזה בעיניי גן עדן 🙂 נראה שהבלגים אוהבים שוקולד שחור…

תמונות יפות!

Last edited 5 months ago by הישראלי הנודד
Kek
Guest
5 months ago

אפשר לרכוש מזגן? או דירה שיש לה מותקנת?

Calm Techno
Guest
5 months ago

וואלה מאמר מעניין ! 1. הכנת אורז כמו שמכינים פסטה – חחחחחחחחחחחחח אני מכין אורז כמו צרפתים לא כי אני איזה שארל דה גול אלא כי זה כישורי הבישול שלי. 2. לשתות מים מהברז של השירותים – איכס, פשוט איכס. אני לא שותה מהברז של הבית מהפחד של איך שנראית הצנרת מאחורה, איזה שירותים? 3. להגיד שלום (כן כן) – וואלה זה באמת מוזר. סתם שלום שלא מכירים? אפילו בארץ לא רואים את זה הרבה. 4. (מתחיל להיעלם מאז הקורונה) העקשנות של להשתמש בדואר (בתשלום) במקום במייל (חינם) – הלאה מדינת ישראל עקפה במשהו את אירופה !!!!! אבל בסדר… גם… Read more »

אבי
Guest
Reply to  Calm Techno
5 months ago

יש לנו קיץ של 5-6 חודשים ולא 11 חודשים כפי שכתבת ולא כולם סובלים מזה ממש,זה תלוי במוצא ובגנום,חייתי 26-27 שנים ללא מזגן בבית אם כי הטמפרטורה היתה פחות מעיקה מאשר בשנים האחרונות. באשר לארץ המדברית שלנו והנוף שאין לנו-עוד מעט גם זה לא ישאר,הצבא השתלט על שטחים שהיו פתוחים לציבור וסגר אותם,רשות הטבע והגנים כנ"ל ואם כל זה לא מספיק אז לחגיגה הצטרפו כל מיני נדלניסטים ארורים ותעשיית מלונות וסגרו חופים לשימושם הפרטי בתשלום,אילת/טבריה/חופי התיכון/נחל האסי/ושו"ת. ואם במדבריות עסקינן אז יש מקומות יותר קשים בעולם שלידם הנגב ואילת מחווירים,המדבריות באוסטרליה/הסהרה/עמק המוות בקליפורניה,לא הכל דבש בעולם ורק אצלנו חרא-הרי לא… Read more »

Kek
Guest
Reply to  אבי
5 months ago

אז לא עזבת את הארץ?

אבי
Guest
Reply to  Kek
5 months ago

לא עזבתי עדיין ואם הייתי מקבל הזדמנות הייתי עוזב,זה יותר מסובך לאנשים במצבי וכתבתי על זה פעם כאן באחד הפוסטים. מהדברים שכתבתי אולי מצטיירת תמונה כאילו אני "פרו ישראלי מורעל" אבל זה בדיוק ההיפך,האנשים בישראל הפכו להיות מנוכרים אחד לשני וכל אחד מעניינת אותו רק הצלחת שלו ומעניין אותו הכיס הכיס שלו,זה לא היה כך פעם-האנשים השתנו. וונוס יקירתי,כתבתי שמזג האוויר הוא אינדיבידואלי וכל אחד והגנום שלו,אני למשל חי בשלום עם טמפרטורה של 28 צלסיוס ולא מזיע בכלל,אבל בחורף אני משלם את המחיר ביג טיים-ב22-23 צלסיוס אני כבר מתחפר מתחת לשמיכות ועם מזגן על חום,כל אחד והגוף שלו. כשאני רואה… Read more »

Calm Techno
Guest
Reply to  אבי
5 months ago

יש אנשים אוהבים חום ויש אנשים שלא אוהבים חום, מי שלא אוהב בכללי חום יסבול גם פה וגם באוסטרליה וגם באריזונה וגם באיפה שלא תזרוק אותו שחם שם, לא אוהב חום ולא חושב שצריך יותר מחודשיים קיץ בשנה. הכי טוב זה שקר מקפיא בלי גשם ורוח. גם שני אלה סבילים סך הכל יותר ממה שעבר עליי הקיץ. לגבי הנופים לא יודע, לא יצא לי ממש לטייל בישראל חוץ מסיורים בבית ספר אבל יש סיבה למה ישראלים טסים לכל מקום שהוא לא ישראל כדי לנפוש שם. כי יקר פה, אין פה מה לראות פה, והתיירות פה מוזנחת. אבל בסדר. אם ישראל… Read more »

Last edited 5 months ago by Calm Techno