Sign In

Remember Me

יש לי עסק קנדי (ורו"ח אופטימי)

יש לי עסק קנדי (ורו"ח אופטימי)

לאחר התלבטויות ושיקולים שונים החלטתי לעשות מעשה ולהעביר, באופן רשמי, את העסק שלי לקנדה. אפשר להגיד שמבחינות רבות, הכל על הנייר בלבד, כי אני אמשיך לעבוד עם הקהל בישראל ואמשיך לתת שירותים בעברית. זו השפה שאני שולטת בה ואין כמו האינטרנט כדי ליצור עסק שיכול לעבוד מכל מקום בעולם.

מבחינת הרשויות, בכל מקרה יש לי חובת דיווח בקנדה וישנה "השלמת" מס בין המדינות. אחרי כמעט שנתיים בקנדה (וואוו, שנתיים?) ולאחר התייעצות עם רואה החשבון, בשילוב התפתחויות בעסק, הוחלט שאעביר את העסק לקנדה.

אני יכולה לכתוב כל מיני דברים טכניים, כמו איך בפועל פותחים עסק ובאמת כדאי שאתייחס לצד הבירוקרטי, אך לפני כן, אני רוצה לדבר על רואה החשבון שלי.

את רואה החשבון הכרתי דרך חברה בקבוצת הכתיבה. היא סיפרה לי עם בן הזוג שלה שעוסק בתחום ושהוא הוגן וכבר ליווה מספר מהגרים בעבר. היא צדקה בכל הפרמטרים. איש מקסים, סבלני, מבין במה שהוא עושה והגון מבחינת העלויות. הוא הכין עבורינו ועבור מספר חברים את דיווח המס של שנה שעברה (דיווח שחל על כל התושבים והאזרחים ללא קשר להיותם עצמאיים או שכירים) ועכשיו הוא ממשיך ללוות אותנו.

השיחה המקדימה

בשיחה המקדימה, העליתי בפני רואה החשבון את השיקולים השונים, את המצב של העסק שלי היום ובחנו מה יהיו היתרונות של העברת העסק. הוא לא דחף, לא לחץ, רק הציע עצות שנוגעות לשיקולי מס והתנהלות עסקית. הוא הסביר לי על חוקים בקנדה, על הזכויות שיהיו לי, על התנהלות מול הבנק ועוד.

כל המידע הזה היה חשוב מאד מבחינתי והוביל להחלטה לעבור לקנדה, גם מבחינה עסקית. שלחתי אימייל לרו"ח בישראל וסיכמנו שתאריך הסגירה של העסק בישראל יהיה במאי. אבל לא רק המידע השפיע עליי, אלא השיחה העסקית שהייתה לי עם מישהו שכבר ליווה לא מעט עסקים בקנדה.

אחד הדברים שרואה החשבון אמר לי הוא שעסק אמור לגדול. הוא לא אמור להרוויח בשנה הראשונה כמו שהוא ירוויח בשנה השנייה. גם הרשויות לא מצפות לרווחים מידיים ולכן ההתנהלות, מבחינה זו ומבחינת הטבות שונות שיש לברר עליהן ולנצל אותן, הן בהתאם.

בואו נעצור כאן. זו הפעם הראשונה שרואה חשבון מדבר איתי על גדילה של עסק. הפעם הראשונה שמישהו אופטימי לגביי, לא נותן לי נתונים של אחד מכל חמישה עסקים ישרוד לאחר חמש שנים (ישרוד, אף אחד מעולם לא דיבר איתי על ישגשג).

איך זה היה בישראל

כשלקחתי רואה חשבון בעסק הנוכחי שלי בישראל, הוא שאל אותי למה אני צריכה להיות עוסק מורשה. אמרתי לו שאני רוצה להגיע ליעדים גדולים וגם ככה, אני עובדת מול עסקים, אז המע"מ מקוזז. "חבל" נאמר לי, זה סתם ידרוש ממך לתת דיווח כל חודשיים.

כן, "חבל", זה מה שנאמר לי. במילים אחרות ה"חבל" הזה אומר שאף אחד לא באמת מאמין שנותן שירות יוכל לקפוץ מעבר להכנסת העוסק פטור (שבעבר עמדה על 76,000 ש"ח בשנה אך מאז גדלה, למיטב זיכרוני לכיוון 100,000 בשנה). אני זוכרת את הבאסה בכל פעם שהגעתי לבעל מקצוע שאמור ללוות אותי ולכוון אותי להצלחה כשנאמר לי לחשוב בקטן יותר. לחשוב איך לשרוד.

יש לי עסק וגם אופטימיות

אופטימיות יכולה להיתפס כדבר מטומטם. טיפשות. עם אופטימיות לא הולכים למכולת. אבל… עם כל זה, סבתא שלי אמרה לי שבזכות האופטימיות היא ניצלה בשואה… שאתווכח עם זה? אז אני דובקת באופטימיות ועכשיו, גם יש לי כוח עזר, חיובי, תומך, מלווה, שמוכן ומזומן לעזור לי ולעמוד לצדי.

רואה החשבון החדש שלי לא באמת ילמד אותי איך לנהל את העסק שלי או איך להרוויח כסף. אין לו מושג וחצי מושג בתחום הדיגיטל, שיווק וכתיבה. אשתו עושה עבורו עבודת שיווק מעולה והוא גם ככה מחזיק במקביל במשרה. הוא גם לא מנסה להתיימר ללמד אותי משהו שהוא לא יודע. אבל את מה שהוא יודע, אני כנראה לא אוכל ללמוד בקלות, כל החוקים, התקנות, ההטבות והמיסים של קנדה (זה חצי נכון כי אנחנו מדברים על פרובינציה ולאו דווקא על קנדה כולה).

עכשיו, כשאוטוטו יוני, אני כבר מוכנה להגיש את הקבלה הראשונה. מצאתי תוכנת חשבוניות דיגיטליות שמתאימה לעוסק בקנדה וכל מי שצריך ייעוץ, כתיבה וליווי, יכול ויכולה לפנות אליי.

כמה מילים על השוני בפתיחת העסק

אציין כי קנדה היא מדינה הפועלת על פי פרובינציות. מערכת המס, למעט קוויבק, מנוהלת מול גורם ממשלתי אחד שמתנהל בעצמו מול הפרובינציה (בקוויבק ולמיטב ידיעתי רק שם, יש להגיש שני דו"חות ולא אחד). מה המשמעות? שאין מס הכנסה, ביטוח לאומי ומע"מ. יש גורם אחד שדואג לקבל את הכספים ולחלק אותם.

הפיצול בין הרשויות בישראל מוביל לכל מיני דברים. בין היתר זו הסיבה לכך שתושבי ישראל שאינם מתגוררים בה אך לא ביטלו את התושבות, מחוייבים לתשלום מינימום לביטוח לאומי. זו רק נקודה אחת.

בישראל, יש לפתוח את התיק מול כל הרשויות ויש להתנהל מולן. עסק צריך להגיש דו"ח כל חודשיים (או חודש) למע"מ ולדווח כל שנה למס הכנסה. ביטוח לאומי כבר יודעים לקבל את הכסף שלהם והם מקבלים מדי חודש ומקזזים או גובים תשלומים נוספים בהתאם לדיווחים שנמסרו.

מבחינת פתיחת העסק, בישראל נסעתי למס הכנסה וביטוח לאומי (אני כבר לא זוכרת אם ביקרתי במע"מ או לא, נראה לי שחסכו לי את הנסיעה, אבל אני לא סגורה על זה). פה אפשר ועדיף לפתוח עסק באינטרנט.

פה, יש לקנות לעסק שם ולשלם גם דמי פתיחת עסק. על השם ולדעתי גם על העסק יש לשלם מדי שנה. גם פה, התשלום משתנה בין פרובינציה לפרובינציה. אני שילמתי 45$ בעבור רכישת השם (תשלום שנתי) ועוד 120$ עבור פתיחת העסק. כל זה כשאין אף פקיד שעובד על זה אלא מערכת אינטרנטית אוטומטית.

התהליך מבחינתי לא ברור פה בכלל ולכן רואה החשבון עשה עבורי את התהליך ועכשיו… יש לי עסק בקנדה 🙂

 

לסיום, שוב, אציין כי העלויות ותהליך פתיחת העסק יכול להשתנות בין הפרובינציות. אני מאמינה שהאופטימיות והאמונה בעסקים ובכוח שלהם זהה בכל רחבי קנדה.

מקווה שהשתלם על אף האורך 🙂 מיטל.

 

מאת

11
הגב

4 Comment threads
7 Thread replies
0 Followers
 
Most reacted comment
Hottest comment thread
6 Comment authors
  Subscribe  
החדש ביותר הישן ביותר לפי מספר הצבעות
הודע אל

תודה רבה על המאמר מיטל 🙂
כיף לראות את הגיוון באתר, ולקרוא גם מאמרים בנושאים עסקיים. המון בהצלחה עם העסק בקנדה, מחכה לקרוא כתבות נוספות.

אני לא מבינה בעסקים אבל שמחה שהולך לך בקנדה. שיהיה לך בהצלחה עם האופטימיות הקנדית, אל תתני לפסימיות הישראלית לנצח אותך ! כבר הבנו ש"אין מה לעשות" "זה מה שיש" "תמודדי" אלו סתם מילים של אנשים שמנסים להוריד אותך ולמנוע ממך להתקדם

איזה כיף לשמוע שהתקנדת (על משקל התגרמנת..). מכירה את זה מהעסק שלי. הם לא מניחים שתיכשלי, אלא רק מזהירים שהשנה הראשונה לא תהיה כזו רווחית, ולצפות לרווחים משמעותיים רק מהשניה והלאה. אני הייתי בשוק מהנחמדות והאופטימיות גם כן. זה כל כך לא מובן מאליו!

המאמר הזה נוגע לנקודה משותפת בעניין רואה חשבון לעסק שיש לי בבריטניה (לא לאתר הזה, אלא לעסק אחר). לפני שנתיים וחצי פתחתי חברה בערבון מוגבל בבריטניה ולא היו לי הכנסות כלשהן מתוך הנחה שבשנים הראשונות אבנה את העסק ורק לאחר שאסיים אקצור את הפירות, בינתיים, אני יכול להנות מהחזר על מע"מ, לנהל את כל הפעילות תחת שם ישות משפטית נפרדת, לקזז רווחים בעתיד ועוד יתרונות שלא רלוונטיים לתגובה זו. מה שנכון שחברה בע"מ עולה כסף, אבל שלא כמו בישראל – העלויות נמוכות מאוד, העלות לפתיחת חברה בע"מ בבריטניה הוא רק 12 פאונד וזהו. לאחר כל שנה יש להגיש דוחות לרשויות… קרא עוד

אני למדתי להתרחק מישראלים שחיים בחו"ל כמו מאש. אחרי שהם חקרו אותי בזלזול ובגסות כמו "מה את עושה פה בלי דרכון אירופאי" "איך את יודעת את השפה" וכד' וכד' אני לא רוצה שום קשר עם הקהילה הישראלית. מפלים בין אנשים עם אזרחות אירופאית ועם ויזה. גועל נפש.
טוב שהיית חכם ופנית אל הבריטי, לפעמים קל לפנות למה שמוכר לנו, גם אם זה לא טוב …

גדי

יש בארץ תרבות שלילית רק שהעניין יותר תופס נפח מאשר מציאות.כי בארץ יש אנשים נפלאים.ולא כולם מקשה אחת.יש מזרחיים נחמדים.ויש אשכנזים גסים.ולהיפך.התרבות בארץ מתערבת ופה מדובר בבעיה.כי הישראלי הממוצע תמיד דוחף את דעתו כי הוא טיפוס מעורב.אין זה בא מרוע.אבל זה מעיק.לרגישים קשה בארץ.מי שרגיש ואוהב שקט יחיה טוב בחול ויהנה מהחיים.גם בחול יש טובים בינונים ורעים.רק מה שם המרחב גדול ואפשר למצוא שקט.ובארץ השטח קטן או לא מתאים למגורים ברמה גבוהה היכן שיש שקט בארץ זה במקומות מרוחקים יחסית.

אני מסכים איתך מאוד, ובסוף זה עניין של תרבות.
ישראלים בדרך כלל מעדיפים לשפוט ולתת ביקורת, כי זה מרגיש להם חם ושיתופי יותר. מה שכן, בהרבה מאוד מקרים הם לא מבינים שהם מתערבים לאנשים בהחלטות ופוגעים להם בפרטיות בלי שהם רצו. יש כאלה שיאמרו שזה חלק מהתרבות החמה של ישראל.
אני אישית חייתי שנה אחת באנגליה והרבה יותר מעדיף את התרבות שם, בה מקבלים שירות על מה שמבקשים, בלי העלאת ספקות.