Sign In

Remember Me

על פריון בעבודה

על פריון בעבודה

לעבוד בדאון-טאון טורונטו, ובכלל בתרבות אמריקאית, שונה בתכלית מלעבוד בארץ. אני מנוסה בעבודה במספר מקומות באירופה ובשנה האחרונה גם בקנדה. אחת הדרישות להתקבל לעבודה פה היא "ניסיון עבודה אמריקאי" – כלומר כולם הפנימו שעבודה בצפון אמריקה שונה מעבודה בחצי כדור הארץ השני.

אני עובד באיזור הפיננסי בלב טורונטו – במקום שגורדי השחקים מסתירים את השמיים. במקום שבו בשעות הבוקר קשה לחצות את הכביש כי יש נחיל אנשים שחוצים בכיוון הנגדי. במקום בו אנשים מחויטים עוברים בסטארבאקס כדי לאסוף את הקפה שהם הזמינו באפליקציה – כי חלילה שיבזבזו זמן לעמוד בתור, או הנורא מכל: יאלצו להסיר את האוזניות ולשוחח עם מישהו על הבוקר – ואז ימהרו לקוביה שלהם בגורד השחקים בו הם עובדים.

בהתחלה נהנתי מהעניין: להזמין קפה בבוקר בלי לעמוד בתור! להגיע למשרד מוקדם ולבלות 20 דקות ראשונות מול הנוף מקומה 45. לשוחח עם כל מי שמגיע למשרד. די מהר זה עבר, קנדה אפקטיבית בלהמיר אנשים לקנדים – לא משנה מאיזו תרבות הגיעו וכמה היא היתה מושרשת בהם.
בהתחלה חינכתי את חברי הצוות שלי לאמר בוקר טוב למי שנכנס – היום אני מוצא את עצמי נמנע מלאמר בוקר טוב אלא אם זה חלק מאינטראקציה ארוכה יותר.
בהתחלה ניסיתי לארגן "ארוחת צוות" וכל יום לפני שיצאתי לאכול עברתי אחד אחד ושאלתי מי רוצה להצטרף – היום אני בורח לקנות אוכל ב11:30 כדי שאוכל לאכול בעמדה שלי לבד וכבונוס – אף אחד לא יטריד אותי בקוביה שלי גם כשאני אוכל, וגם כשהם אוכלים!
בהתחלה בשעה 16:00 הייתי שואל מי רוצה להצטרף אליי לקפה – היום בשעה 16:00 אני כבר מחוץ לדלתות המשרד.

וכאן ההבדל העיקרי! בישראל מקום עבודה הוא לא רק מקום שעובדים בו – אלא מסגרת עשירה יותר: יש חוקים. יש אנשים שאוהבים יותר ואנשים שאוהבים פחות. יש קליקות ופוליטיקה קבוצתית. יש השוואה מי טוב יותר במקום העבודה מבחינת שכר, תפוקה, יכולות. יש רכילויות, ויש גם השוואה למקומות עבודה אחרים.

בקנדה, ובאמריקה בכלל, עבודה היא עבודה – לשאול קולגה איפה הוא גר וכמה הוא משלם שכר דירה כדי להשוות אם שכר הדירה שאני משלם גבוה או נמוך נחשב ל"אסור". לשאול קולגה אם היא נשואה גובל בהטרדה מינית. מגיעים לעבודה כדי לעבוד! הידע שיש לי על החיים של הקולגות שלי מחוץ לעבודה מוגבל ביותר. אבל: בשעה 16:00 אני בדרכי הביתה.

קראתי עשרות כתבות על פריון העבודה בארץ: עובדים יותר שעות ומייצרים פחות לשעה. אני טוען: מדד הפריון מוטעה! בקנדה עובדים 8 שעות ביום – פחות שעות ברוטו מבישראל, אבל עובדים 8 שעות ביום – יותר שעות נטו מבישראל! ואז צריך לפצות על בדידות, חרדה ותחושה רעה שמגיעים לעבודה בבוקר – כל אחד בדרכו שלו.

אז אולי בארץ עובדים יותר שעות ביום – אבל מקבלים מהעבודה הרבה יותר מכסף. יש את סרטי הוליווד שבהם יש עובד ממורמר שנכנס למשרד עם תת-מקלע ומתחיל לירות בכולם. תמיד חשבתי שזו מעין הקצנה הוליוודית – היום אני מבין שבעצם אנשים יכולים להגיע למצב הזה במקום עבודה בו הם מרגישים שהם נעלמים לחלוטין.

אני פיתחתי את הדרך שלי להתמודד עם תחושת הניכור בעבודה: מצאתי חברים בבניין בו אני עובד, אני שומר על חלון וואטס-אפ פתוח לתקשר עם העולם מחוץ לעבודה ואני לומד קורסים בהפסקת הצהרים. וכמובן: בשעה 16:00 אני מחוץ לדלתות המשרד.

 

מאת
היגרתי לטורונטו ב2017 - לא כי היה לי רע בארץ, לא כי אני חושש לעתידה של הארץ, לא כי אני חושב שבקנדה טוב יותר, ועוד כל מיני דעות השוואה בין הארץ לחו״ל… היגרתי פשוט כי ״למה לא?״ - אני ורעייתי צעירים, בלי ילדים, ורוצים להתנסות בכל מה שיש לעולם להציע כל עוד אנחנו יכולים - אם יהיה כיף, נישאר, ואם לא - נחזור! לחיות בטורונטו זו חוויה מעשירה מאד, שגרמה לנו להעריך דברים מסוימים בארץ וגם להעביר ביקורת על דברים אחרים בארץ. כל מדינה בה ביקרנו נהדרת מבחינות מסוימות ונוראית באספקטים אחרים. אשתף פה על חוויות ההגירה.

Subscribe
Notify of

24 Comments
Newest
Oldest Most Voted
Inline Feedbacks
View all comments
Whatsinaname
Guest
1 year ago

קנדה כנראה גדולה מספיק כדי להכיל גם את המקום שבו אני גר, עם מנטליות שונה. תודה על התובנות..

מדינה גדולה
Guest
Reply to  Whatsinaname
1 year ago

יש בקנדה כל מיני סוגי אנשים.
לבנים.שחורים.אינדיאנים.אסיאתים.לטינים.ערבים.
הכל מהכל.איזור אנגלי איזור צרפתי.איזור סיני.
איזור יהודי.הכל מהכל

ron
Guest
4 years ago

קנדה זו מדינה יפייפיה לטיולים, לא לחיות שם לטעמי, היא קיבלה מוניטין של מדינה בעלת רווחה כלכלית ואיכות חיים, אבל מבחינה חברתית כנראה לא נתנו את הדעת מספיק, לא מספיק הרי שמקבלים את אורח חיי האנשים כמו שהם ונותנים להם מרחב, דרושה אינטרקציה ודינמיות, אופציות ליצירת קשרים ענפים וכו'… יש מספיק מדינות אחרות ששם ניתן למצוא זאת, אבל כולן עדיפות, כמו שרשמתם חלקכם, על הגועל, הרשעות הציניות הזלזול של המנטליות הישראלית, אני אישית כבר מפחד לצאת מהבית, להכנס לאוטובוסים, לתור, לסופר, רק בשבוע האחרון נהג אוטובוס ונהג מונית צעקו עלי, בלי בושה, על דברים חסרי הגיון, הנהג אוטובוס צעק עלי… Read more »

Kek
Guest
Reply to  ron
4 years ago

אף אחד חוץ מהוריך, לא חיכה לך כשבאתה אל העולם. כמו שבאת אליו לבד כך גם תעזוב אותו . עשה את משצריך לעשות .

הישראלי המכוער
Guest
Reply to  ron
4 years ago

מזדהה איתך… אני גם לא אוהב לצאת מהבית… הערים הגרועות ביותר הן לדעתי תל אביב ובאר שבע בקטע הזה. גם בחיפה לא חסרים טיפוסים. בישראל אני נמנע מאינטרקציות עם אנשים ושומר על פרופיל נמןך. לא יוצא מהבית אם לא חייב ממש. אם המצב הכלכלי שלך לא משהו ואתה יכול לגרד קצת כסף תשקןל אפילו את איסטנבול בתור אופציה, לדעתי אתה צריך ללמוד בחו"ל ולגרד קצת כסף

Ariel
Guest
Reply to  הישראלי המכוער
4 years ago

תמיד אמרתי שבירושלים יש אווירה טובה וחיובית יותר 🙂
ירושלמים זה עם אחר, אנושי ומכיל יותר

עומר
Guest
Reply to  Ariel
4 years ago

בתור מישהו שחי בירושלים עכשיו זאת עיר ממש לא טובה וחיובית. חרדים ודתיים עושים שם המון בלאגן, לנסוע ברכבת הקלה איתם זה סיוט, בטח כשהם מביאים לשם מלא ילדים ועגלות (שהם לא טורחים לקפל), בנוסף להתנהגות שלהם בשווקים ומסביב להם… /:

Reply to  עומר
4 years ago

בתור מישהי שגרה בירושלים ארבע שנים, ירושלים היא הכל חוץ מטובה וחיובית.

Member
4 years ago

וואלה איזה שונה זה.
אצלי בניו זילנד הקולגה שלי סיפרה לי שהיא נכנסה להריון רביעי עם בעלה שהיתה על גלולות =)
וזה היה בשיחה קבוצתית שכולן היו נשים ואני גבר יחיד בססייה.
ההבדלים בין ניו זילנד לקנדה =)

הישראלי המכוער
Guest
4 years ago

לא שאני מחבב את המנטליות הקנדית, מהיכרות שלי עם קנדים הם אנשים מאוד משעממים וקרירים. עם זאת, הייתי שמח לקנות את הקוראסון שלי בבוקר מבלי שהמוכר בסופר ישאל אותי אם אני נשוי ואם יש לי ילדים. באמת שאין לי סבלנות לחפירות של ישראלים. אני זוכר שלפני שנתיים בערך הבנקאית בישראל שאלה למה אני לא רוצה ילדים והתחילה להטיף לי מוסר…ה' ירחם.

לפה או לשם, צריך איזון…

גיל נסע לחו״ל
Guest
4 years ago

כל הקשיים המתוארים ע״י דניאל, עדיפים על פני חיים במדינה גזענית וחסרת סובלנות (לא רק כלפי ערבים, אלא גם כלפי יהודים), שמטורגטת תמידית ע״י טרור.

הישראלי המכוער
Guest
Reply to  גיל נסע לחו״ל
4 years ago

אין ספק. ישראל זו אחת המדינות עם המנטליות הגועלית ביותר בעולם. באירופה יש שקט נפשי, מרחב אישי – אין ספק שזה עדיף מהטינופת שיש בארץ. בישראל אני כל כך מתאמץ להימנע פה מכל אינטרקציה בינאישית, האנשים פה על גבול הבלתי נסבלים. זוועה לצאת מהבית, זה אסון.
אפילו טורקיה, שזו לא מדינה מערבית, הרגשתי שם פי 100 יותר נוח לצאת מהבית ולקנות אוכל בסופר, הטורקים לפחות לא דוחפים את האף שלהם לעניינים שלא שלהם.

Editor
5 years ago

אם ככה הם החיים בקנדה אין מצב שהייתי מסוגלת לחיות שם. איך אפשר ככה ? כמו רובוט, בלי לדבר עם הקולגות, בלי צחוקים בלי בדיחות. אין, דיכאון ! בצרפת זה ממש לא ככה, הצרפתים דיי דומים באופי שלהם לישראל, אפשר לומר שהם ישראלים בלי החוצפה והגסות רוח, שהם כמו ישראלים אבל מנומסים חח. אני צחקתי עם המרצים שלי באוניברסיטה, אמרנו בדיחות ודיברנו חופשי והכל בקלילות וכייפות זה למה אני מרגישה שיותר קל לי להתחבר לצרפתים מנטלית כבר עדיף ישראל, מסכימה לגמרי עם ליברל אירופאי נהניתי לקרוא את הכתבות שלך וכמו שאומרים, ברוך הבא לאתר ! זה עושה לי כיף בלב… Read more »

ליברל אירופאי
Guest
Reply to  Venus
5 years ago

לגמרי. יש הרבה צרפתים בעבודה שלי והם אנשים מאוד חמים ומראים הרבה רגש. לא פחות מישראלים. גם זה שהקבוצה שלהם מנצחת לא מזיק 🙂

בכלל, אני לא מבין מאיפה נוצר המיתוס הזה של "האירופאים קרים". אני כל פעם מגלה מחדש כמה אין לזה שום קשר למציאות. לא רק לגבי צרפתים אלא גם לגבי עמים אחרים כמו הגרמנים.

Editor
Reply to  ליברל אירופאי
5 years ago

מסכימה, אני ממוצא אירופאי שנחשב "קר וחסר רגש" והמשפחה שלי ממש חמה ואוהבת לארח סתם סטיגמות וזה בהחלט ככה גם כשפוגשת אירופאים מארצות שונות הם חמים ונחמדים, חוץ מפולנים משום מה הם באמת קרים וסגורים

Bar
Reply to  ליברל אירופאי
5 years ago

המיתוס נוצר בגלל ציפייה של הרבה ישראלים ל"חיבה מוגזמת" מכל בן אדם שהם רואים באיזור. ישראלים הופכים כל בן אדם שהם רואים להיות מהר מאוד "האח/ות שלהם". המלצר, מי שבא לתקן את המזגן, המוכר כרטיסים בקולנוע, ועוד. מהר מאוד השיחות יכולות להגיע לשאלות וביקורתיות על חייו האישיים של בן האדם.
באירופה אנשים לא נוטים להיות כל כך מהר "החבר של כולם", ולא נוטים לשפוך את כל חייהם לבן אדם שהם פגשו לפני דקה, ובגלל זה ישראלים חושבים שהם קרים ומנוקרים. דעה שגויה לדעתי

Ariel
Guest
Reply to  Bar
4 years ago

אני יכול להבין את אלו שחושבים שהאירופאים קצת קרירים יותר מהישראלי הממוצע כי כולם בישראל התרגלו כמו שאמרת שהטכנאי של המזגן מסתחבק איתם.
לדעתי ההגדרה הנכונה היא שהישראלים פשוט חמימים, כלומר הישראלים הם החריגים(לטוב או רע, איש לפי דעתו)והאירופאים הם הנורמה של העולם המערבי.

קוויבק
Guest
Reply to  Venus
1 year ago

יש בקנדה מחוז צרפתי
קוויבק
הם כמעט קיבלו עצמאות
מונטריאול העיר המרכזית

Venus
Guest
5 years ago

אם ככה הם החיים בקנדה אין מצב שהייתי מסוגלת לחיות שם. איך אפשר ככה ? כמו רובוט, בלי לדבר עם הקולגות, בלי צחוקים בלי בדיחות. אין, דיכאון ! בצרפת זה ממש לא ככה, הצרפתים דיי דומים באופי שלהם לישראל, אפשר לומר שהם ישראלים בלי החוצפה והגסות רוח, שהם כמו ישראלים אבל מנומסים חח. אני צחקתי עם המרצים שלי באוניברסיטה, אמרנו בדיחות ודיברנו חופשי והכל בקלילות וכייפות זה למה אני מרגישה שיותר קל לי להתחבר לצרפתים מנטלית כבר עדיף ישראל, מסכימה לגמרי עם ליברל אירופאי ואגב הקפה בצרפת מושלם, רק שהוא קצת יקר, אבל בסופר אפשר לקנות קפה איכותי בגרושים. אפילו… Read more »

ליברל אירופאי
Guest
5 years ago

התיאור שלך נשמע כמו גיהינום עלי אדמות. עבורי, לפחות.

אם אלה החיים בקנדה- אז אני שונא את קנדה.

המאמר עורר בי תחושות עזות של בחילה וזעם. איך יכול להיות שאנשים מסכימים לחיות ככה? אני כל כך שמח שאני חי באירופה.

הייתי מעדיף לחיות אפילו בישראל any day.

Bar
5 years ago

כתבה מעניינת דניאל, תודה רבה 🙂
ידעתי שפיריון העבודה בהרבה מקומות באירופה וצפון אמריקה גבוה משמעותית מבישראל, אבל לא חשבתי שאפילו בהפסקות צהריים כל אחד נמצא עם עצמו. בדיעבד, זה גורם לי להבין את האוטומציה שאני רואה בחברות מזון ושתייה אמריקאיות (מכונות ומערכות מתקדמות להזמנות עצמאיות של אוכל ושתייה, וכדומה).
שוב תודה על הכתבה, מחכה לכתבות הבאות 🙂

Admin
5 years ago

קשה היה לי לראות את עצמי מסתדר במקום עבודה שאתה מתאר… אבל האם זו ההרגשה הסובייקטיבית שלך או שגם העובדים האחרים מרגישים את הניכור שאתה מדבר עליו?

בכל מקרה, הביקורת התרבותית שאתה כותב עליה מוסיפה מאוד לאובייקטיביות של האתר – אז תודה 🙂

ליברל אירופאי
Guest
Reply to  Daniel
5 years ago

השאלה היא כמה נואשים לעבודה אנשים צריכים להיות כדי להסכים לזה?

אני משווה את מה שתיארת בכתבה לאנשים שעובדים איתי באירופה- חייכנים, חברותיים, מלאי שמחת חיים, יוצאים לבלות ביחד, שותים ביחד, עושים סמים ביחד. יש רומנים בעבודה כמובן.
חשוב לציין שאני עובד עם חבר'ה צעירים יחסית, אבל גם במקומות עבודה של "מבוגרים" פה אין שום דבר שמתקרב לניכור שאתה מתאר, שהוא לדעתי הסיבה שיש כל כך הרבה אנשים בצפון אמריקה שמקימים עסקים ולא מוכנים להיות שכירים בשום אופן. באירופה (כלומר- בחלק באירופה שבו אני חי) אתה מוצא את זה הרבה פחות, כי יש תרבות עבודה הרבה יותר ידידותית.