Sign In

Remember Me

מיטל

זה לא כמו בישראל…

זה לא כמו בישראל…

כמה פעמים שמעתי לפני שעברתי "את אף פעם לא תרגישי כמו בישראל…" ישנן גרסאות נוספות של המשפט הזה, חלקן מעבירות את אותו המסר בדיוק רב ואחרות פחות. התחושה הישראלית לא חסרה לי, יש תחושת זרות קבועה, אך היא מרתקת אותי ואני לפעמים מרגישה כחוקרת עצמית. ביום יום, גם כשאני זרה, אני לא שונה, בסך הכול חלק ממכלול של החיים. בחגים זה אחרת. בראש השנה הרגשתי שזה "ראש השנה שלי" ושמתי מעין חו...

קרא עוד »
שנה טובה ומתוקה

שנה טובה ומתוקה

תקופת החגים תמיד מעלה אצלי הרהורים. מה עשיתי השנה, מה אני רוצה לעשות בשנה הבאה ומה אני רוצה לשנות בעצמי. המעבר למדינה חדשה הוא בגדר הגשמה. טוב לי פה, אני לא מתחרטת אפילו לא לשנייה. מצאתי לעצמי בית, שלל חברות, אני פעילה כמו שלא הייתי בחיי ועדיין, היום, רגע לפני שמגיע ראש השנה, אני קצת מרגישה חוסר באווירת החג. לפני כשבועיים מצאתי עצמי מחליטה על דעת עצמי לעמוד מול קהל של 40 איש, אנשי אמנות, כותבים וי...

קרא עוד »
חוצפה ישראלית

חוצפה ישראלית

אחת העבודות ה"מסודרות" ביותר שלי הייתה בחברת תקשורת. הייתי נציגת שירות וזכיתי לאייש תפקיד זה אחרי שעברתי יום שלם של מבחנים שכלל שלושה ניפויים (והאחרון היה בטלפון בו הודיעו לי שהתקבלתי). היינו שלושה אנשים שזכו להתקבל לעבודה וכיוון שהיה מחסור עובדים הכניסו אותנו לקורס זריז של שלושה ימים. קורס בו לימדו אותנו איך להתנהג עם הלקוחות ואיך להיות שירותיים. ביום השני או השלישי, דיברנו איתנו על לקו...

קרא עוד »
שנה בקנדה ומחשבות על הגירה

שנה בקנדה ומחשבות על הגירה

עברה שנה. לפני כחודש (סוג של) ציינו שנה בקנדה. לא ממש עשינו שום דבר ולא חגגנו כי לא היינו כל המשפחה יחד וגם כי הייתי עם ההורים שלי. הם הגיעו ל BC ויחד טיילנו באזור וונקובר, אלברטה (כמה ימים ברוקי) והאי וונקובר. שלושה שבועות של טיול שבלי אמא שלי ככל הנראה לא הייתי עושה בשנים הקרובות. הזמן הארוך מחוץ לבית גרם למחשבות שונות ובעיקר געגוע לבית. ואיפה הבית? כאן, ב-NB. כל מי ששאל אותי בדרך "מאיפה את...

קרא עוד »
סיימנו שנת לימודים ראשונה בקנדה

סיימנו שנת לימודים ראשונה בקנדה

ביום שישי האחרון, 23/6, הילדים הלכו ליומם האחרון בבית הספר לשנה זו. התרגשתי לפני, תוך כדי ואחרי. זהו, עשינו את זה, הם סיימו את השנה. הם הגיעו שניהם חסרי ביטחון בשפה, ללא רצון מיוחד להישאר, בלי חברים וסיימו כשהשפה נראית להם קלילה, עם חברים וחברות וביטחון עצמי גבוה (דיו, לא צריך להגזים). סוף שנה הוא הזמן הנכון ביותר לטעמי לעשות סיכום בית ספרי, לעמוד על ההבדלים בין מה שהיה לנו בסך הכל רק לפני שנה ומה...

קרא עוד »
גן עדן לגיקים

גן עדן לגיקים

אוטוטו נהיה פה שנה ורק עכשיו הבנתי שהגענו למקום המושלם עבור גיקים. אני בטוחה שאוכל למצוא שלל פעילויות גיקיות ברחבי העולם ובערים גדולות, אבל ממש לידנו, העיר ה"גדולה" סנט ג'ון המונה כ-100K איש מציעה כל כך הרבה אפשרויות ויש לי תחושה שאגלה שיש יותר ממה שכבר גיליתי. המקום הראשון שגילינו היה "לייזר טאג" – אזור מושלם לקרבות לייזר בין שניים או יותר. הבן שלי התאהב בקונספט ומצאנו ע...

קרא עוד »
ללמד קנדיות לשחק קרוסלה

ללמד קנדיות לשחק קרוסלה

אף אחד לא מחכה לנו כאן. הסיפורים שליוו אותי בילדות/ תקופת הנעורים על אלו שעלו מרוסיה כרופאים, אחריות ושלל מקצועות מכובדים ונאלצו בישראל לנקות משרדים ובתים, חוזרים אליי. בסביבה שלי יש לא מעט אנשים שעזבו עבודות טובות (כך הם מספרים) וכאן הם נאלצו לרדת ברמה, לעבוד בעבודות זמניות ולעבור תהליך מתיש של אישורים כדי לעסוק באותו עיסוק שעבדו בעבר. לפעמים נדמה לי שבטח אני ממש מעניינת ובמיוחד אנשים שבקושי יצאו...

קרא עוד »
אביב גשום בקנדה

לקחו לי את האביב

האביב הגיע. לפחות ככה זה בחנויות. יש פה קטע של "נושא," לפני הכריסמס כל החנויות היו מקושטות לחג, יום אחרי שהוא עבר כבר קישטו לחג הבא וכך כל פעם יש נושא אחר אותו מוכרים. כשהאביב הגיע (ביומן) כל החנויות התחלפו לנושא הקיץ והאביב. בקוסטקו מוכרים כל מה שאפשר לדמיין שמתאים לעונות החמות; קייקים, בריכות לגינה, גזיבו, ריהוט גן (מלא סוגים ובשפע) וכמובן שבכל מקום האופנה אביבית ואפילו פיג'מה ארוכה לא...

קרא עוד »
היום לא אעלה לקבר

היום לא אעלה לקבר

היום לא אעלה לקברו של שאול יחד עם חברתי, אחותו. 13 שנים שכבר התרגלתי שיש פעם בשנה בה אני עושה את אותו הדבר (אפילו את יום ההולדת אני לא תמיד חוגגת). השנה אני בקנדה ולא איתה. דיברנו על כך כשהייתי בישראל, בקטנה, היא אמרה לי "אז השנה את לא תבואי" ואז הוסיפה בציניות "זה ממש לא בסדר מצדך." בפעם הראשונה, לפני 13 שנים, בית הקברות הקיבוצי היה מלא מצד לצד. צעירים במדים שעוד עיכלו את אובד...

קרא עוד »
על אלו שלא הייתה להם ברירה

על אלו שלא הייתה להם ברירה

ההחלטה לעבור לקנדה התקבלה על ידי שני אנשים: האיש ואני (אני הודעתי שעוברים והוא אמר "בסדר"). הילדים לעומת זאת לא זכו לומר את דעתם. אנחנו הורים די בסדר, מנסים להיות קשובים לילדים, גמישים (אולי אפילו מדי), מוכנים לתת להם סולם כדי שיקטפו את הירח (שיטפסו לבד בסולם, זה המינימום שהם צריכים לעשות), אבל בכל הנוגע להחלטה באיזו מדינה לגור, לא שאלנו לדעתם. קבענו עובדה. בהתחלה היא נשמעה כמו משהו רחוק...

קרא עוד »
יש ערימה של שלג בחוץ…

יש ערימה של שלג בחוץ…

הפעם אני אעשה את זה קצר. מאד קצר… אחת השאלות שנשאלתי על ידי חברי פייסבוק (קרובים יותר ורחוקים) היא: "לא קר לכם?" לרוב הקור הוא לא בעיה. כל שיש לעשות הוא להתלבש נכון, בשכבות ולא לבנות על הבגדים מישראל כדי להתחמם. עם זאת, אנשים שרגישים לקור ואנשים שנכנסים לדיכאון קשה מהחורף (ובעיקר מחוסר השמש) יסבלו פה. אני שייכת לאנשים שאוהבים את האפרוריות, השלג הלבן ושכבות הביגוד ובטוח שמעדיפה את כ...

קרא עוד »
תגיות:, ,
איך תלמדו ואיך לא תלמדו אנגלית

איך תלמדו ואיך לא תלמדו אנגלית

בתוך רשימת המטלות השונות לפני המעבר לא כללנו את למידת האנגלית. עכשיו, לאחר שבעה חודשים בקנדה, זה זמן טוב לבחון אם עשינו נכון או לא. אנגלית היא לא ממש שפה זרה ההבדל בין אנגלית לבין שפות אחרות אשר מדוברות באירופה ובעוד שלל מדינות הוא שלא מדובר בשפה זרה. ביוטיוב ישנם שלל סרטונים באנגלית, הטלוויזיה דוברת אנגלית (לא הייתה לי אבל נראה לי שרוב הסדרות והסרטים כאלה או לפחות בילדות שלי כל הסדרות היו מיובאות...

קרא עוד »