Sign In

Remember Me

זה לא כמו בישראל…

זה לא כמו בישראל…

כמה פעמים שמעתי לפני שעברתי "את אף פעם לא תרגישי כמו בישראל…" ישנן גרסאות נוספות של המשפט הזה, חלקן מעבירות את אותו המסר בדיוק רב ואחרות פחות. התחושה הישראלית לא חסרה לי, יש תחושת זרות קבועה, אך היא מרתקת אותי ואני לפעמים מרגישה כחוקרת עצמית. ביום יום, גם כשאני זרה, אני לא שונה, בסך הכול חלק ממכלול של החיים. בחגים זה אחרת.

בראש השנה הרגשתי שזה "ראש השנה שלי" ושמתי מעין חומה לא נראית ביני לבין האחרים, כי לי יש יום מיוחד ולהם לא. אני התבסמתי בחדשנות והם, לא. ביום כיפור הרגשות היו עזים עוד יותר.

אני צמה ביום כיפור יחד עם הבת שלי. הבית היה מלא וממולא וכולם הקפידו לשמור על תנאים סבירים בבית: בלי בישולים, בלי נסיעות וטיול רגלי עד לאגם וחזרה. בזמן שלא התייחסתי למשפחה, התעסקתי במהות הסליחה וחשבון נפש.

בשנה שעברה יום כיפור היה באמצע השבוע. הילדים לא הלכו לבית הספר ואני כתבתי למורים הסבר על יום כיפור. השנה מדובר היה בסוף שבוע, אבל הבת שלי רצתה להספיק לאכול עוד ארוחה לפני הארוחה המפסקת, אז הוצאתי אותה מוקדם מהרגיל.

רק אני הרגשתי שזה יום מיוחד

ביום הצום הלכתי מוקדם לאימון, כדי להספיק להכין אוכל, לקחת את הבת שלי מבית הספר ובכלל, שיניתי את סדר היום כי מבחינתי מדובר היה ביום מיוחד. הסברתי למאמנת שאני אצום מהערב למשך כ-25 שעות והיא ענתה לי בתגובה "אז לא תעשי ספורט מחר?" זה עוד רגע בו הבנתי שיש בנינו פער (לאו דווקא ביני לבינה).

רק אני הרגשתי שיום כיפור הוא יום מיוחד וכשיצאנו לטייל באגם המכוניות נסעו כהרגלן, אנשים כיסחו את הדשא, ריח עלה מהמקדונלד והחנויות עבדו כמו בכל יום אחר. הכול היה רגיל, רק אצלי, בפנים, נעשה חשבון נפש.

האיש שלי אמר לי שהאווירה של ישראל היא אווירה ייחודית, "של יום כיפור אמתי" ופה זה מרגיש כמו עוד יום. אני לעומתו, אוהבת לציין את יום כיפור בחו"ל. אני לא יודעת אם זה האגו שעולה ומרגיש טוב ונעלה כשהוא עושה חושבים או אם זה פשוט הבולטות, כששמים את הצום בתוך ההתנהלות הרגילה של היום יום… כמו נקודה לבנה על דף שחור. אני לא יודעת להגיד מה בדיוק, אבל דווקא פה אני מרגישה שהבחירה לצום היא עוצמתית יותר.

פה אף אחד לא ישאל אותי "צמת?" או "צמת באמת או עם טלוויזיה?" ועוד שאלות משונות. פה אף אחד לא יודע שיש צום, הכל מתנהל כרגיל, אבל אצלי, היה יום כיפור וצפיתי בכל ההתנהלות השגרתית במבט אחר. יום כיפור בקנדה אף פעם לא ירגיש כמו בישראל. לא טוב יותר, לא רע יותר, אלא אחר.

ועוד נקודה, פה ביום כיפור קר יותר…

 

 

מאת

הגב

2 תגובות ב "זה לא כמו בישראל…"

הודע אל
מיון לפי:   החדש ביותר | הישן ביותר | לפי מספר הצבעות

מי שרוצה להרגיש ישראליות.
יכול להתחבר לקהילה ישראלית.
ויש המון כאלה בכל מקום

אני לגמרי מזדהה עם המשפט שכתבת "התחושה הישראלית לא חסרה לי, יש תחושת זרות קבועה, אך היא מרתקת אותי ואני לפעמים מרגישה כחוקרת עצמית.", גם אצלי בלונדון זו תחושה דומה.

פוסט יפה, תודה 🙂

wpDiscuz