Sign In

Remember Me

מחבר: מיטל

יש לי עסק קנדי (ורו"ח אופטימי)

יש לי עסק קנדי (ורו"ח אופטימי)

לאחר התלבטויות ושיקולים שונים החלטתי לעשות מעשה ולהעביר, באופן רשמי, את העסק שלי לקנדה. אפשר להגיד שמבחינות רבות, הכל על הנייר בלבד, כי אני אמשיך לעבוד עם הקהל בישראל ואמשיך לתת שירותים בעברית. זו השפה שאני שולטת בה ואין כמו האינטרנט כדי ליצור עסק שיכול לעבוד מכל מקום בעולם. מבחינת הרשויות, בכל מקרה יש לי חובת דיווח בקנדה וישנה "השלמת" מס בין המדינות. אחרי כמעט שנתיים בקנדה (וואוו, שנתיי...

קרא עוד »
עברנו, למרות הילדים

עברנו, למרות הילדים

את "קריירת ההורות" שלי התחלתי קצת לפני גיל 25. לא, אני לא דתיה וגם לא קיבוצניקית (אם רק היה לי שקל על כל פעם ששאלו אותי…). כל חיי ידעתי שאני רוצה להיות אמא, כבר מגיל 7 ידעתי שזה מה שאני רוצה להיות כשאני אהיה גדולה ובאמת, בגיל 24 כבר ילדתי את ביתי הבכורה. אגב, הפרש הגילאים ביני לבין האיש הוא חודש, כך ששנינו נהנינו מהורות צעירה. קצת אחרי גיל 33 החלה אצלי ההבנה שאני לא רוצה להיות בישר...

קרא עוד »
את מקנדה? לא קר שם?

את מקנדה? לא קר שם?

אחרי שנשאלתי מאות פעמים אם לא קר לי (כי אני מקנדה) הרהרתי לעצמי בנקודה הזו. מה אנשים יודעים על המדינה בה אני חיה… כשהתגוררתי בישראל, נהניתי מהטיסות לאירופה ומצאתי עצמי לא פעם בחו"ל, בהרכבים שונים. מעולם לא התביישתי להגיד שאני מישראל. אני חושבת שאחד מרגעי השיא (שקשור לפוסט) היה בהצגה בלונדון. ישבנו, הבת שלי ואני במחזמר המופלא "מרושעת" ולידי ישבה אישה עם ילדיה הדי בוגרים ובן זוג...

קרא עוד »
אמא שלי אמרה לי שזה יקרה

אמא שלי אמרה לי שזה יקרה

אתמול הלכתי לחנות שמביאה גם מוצרים ישראליים. האחראי או הבעלים עדיין לומד את השוק וכל פעם מתווספים מוצרים חדשים. הפעם הביאו שקדי מרק של אסם ומרוב התלהבות שכחתי שרציתי לקנות גם זיתים… שמעתי שיש פה גם חנויות של סורים ושל הודים, אבל עוד לא ביקרתי בהן. בשבוע שעבר הלכתי לפארק כלבים. הייתה שמש ואנשים כבר הסתדרו בחברויות שלהם. בצד היו שני חבר'ה במראה שלפי השיפוט שלי נראה סורי. הכלבה שלהם גורה חמודה ...

קרא עוד »
לחשוב על העתיד

לחשוב על העתיד

לרוב אני לא כותבת על הילדים שלי. אני לא חושבת שיש לי את הזכות לדבר בשמם ולמרות זאת חשוב היה לי להביא נקודה שעלתה בבית והבהירה לי את ההבדלים הענקיים בין מגורים בישראל לבין מגורים בקנדה. אז אני מקווה שבבוא היום הבת שלי תסלח לי על כך שכתבתי פוסט שהתחיל משיחה של שתינו. "אמא, אני לא יודעת מה אני רוצה ללמוד באוניברסיטה" אמרה הבת 13.5 "אז מזל שיש לך זמן להחליט" עניתי. "כן, אבל לא...

קרא עוד »
צר עולמי או צ'ולנט

צר עולמי או צ'ולנט

בילדותי, אחד מסימני החורף היה "צ'ולנט". לא הגעתי מבית דתי (ממש לא) אבל מדי שישי אמא שלי הייתה שמה על הגז (לא על הפלטה) את הסיר ובשבת זה מה שאכלנו. לרוב, הסיר נגמר באותה השבת, אך כמובן כשנשאר הייתה לנו ארוחה לכל השבוע. אמא שלי לא הייתה בשלנית גדולה, היא הכינה בעיקר כי היינו צריכים לאכול משהו והעובדה שהייתי צמחונית מגיל צעיר לא הקלה עליה. סבתא שלי הייתה באה אלינו פעמיים בשנה לתקופה ארוכה ו...

קרא עוד »
שלג – בנקודות

שלג – בנקודות

יש לי כל כך הרבה דברים להגיד על השלג שברור שאם אנסה לכתוב פוסט אחד ארוך אני אתבלבל ואבלבל. אז, קבלו, (כמעט) כל מה שחשוב לי לספר על השלג ובנקודות. יש צורות שונות של שלג – לפני החורף הקודם, שבעצם היה החורף הראשון שלנו פה, שוחחתי שיחת חולין מאחד מאנשי הקהילה הוותיקים והוא אמר לי "את תגלי שיש צורות שונות של שלג". אני חשבתי לעצמי "כן, בטח" ואז הגיע השלג. יש לו צורות שונות ומשו...

קרא עוד »
בין חנוכה לכריסמס

בין חנוכה לכריסמס

השנה חג החנוכה נחגג לפני הכרימס (בניגוד לשנה שעברה ששני החגים נפלו זה על זה). חנוכה זה החג האהוב עליי ואפילו התפרסם סיפור שלי על החג בעיתון הטלגרפ של סיינט ג'ון. החג הספציפי הזה, זה שאמור להיות קליל ולכלול רק אוכל טוב, מלא בפעילות, כזו שאני ממש אוהבת. במסגרת היותי טבעונית ואיפה שאני בקנדה, מילאתי את הבית בסופגניות והתלונה שקיבלתי הייתה שאין כל סיבה לאכול אותן רק בחנוכה. חוץ מזה, הגעתי לבית הספר של...

קרא עוד »
ההורים שלי הגיעו ועדיין רגוע פה…

ההורים שלי הגיעו ועדיין רגוע פה…

ההורים שלי היו פה. לא כתבתי על זה כי היה לי עומס חיובי בחיים, אבל הם היו פה והגיעו קצת לפני יום כיפור. כשאמא שלי כתבה לי דוא"ל (כן, אנחנו מתכתבות) שהיא קנתה כרטיס טיסה, מלא תגובות עלו בבת אחת: הייתי מופתעת כיוון שהתראינו באוגוסט, מאושרת כי ההורים שלי מגיעים וחרדה ממה הם יחשבו על המקום. אני לא ילדה קטנה, אבל עדיין אוהבת לקבל "אישור" מההורים והעובדה שהם לא ממש התלהבו מההגירה (איזו בחי...

קרא עוד »
זה לא כמו בישראל…

זה לא כמו בישראל…

כמה פעמים שמעתי לפני שעברתי "את אף פעם לא תרגישי כמו בישראל…" ישנן גרסאות נוספות של המשפט הזה, חלקן מעבירות את אותו המסר בדיוק רב ואחרות פחות. התחושה הישראלית לא חסרה לי, יש תחושת זרות קבועה, אך היא מרתקת אותי ואני לפעמים מרגישה כחוקרת עצמית. ביום יום, גם כשאני זרה, אני לא שונה, בסך הכול חלק ממכלול של החיים. בחגים זה אחרת. בראש השנה הרגשתי שזה "ראש השנה שלי" ושמתי מעין חו...

קרא עוד »
שנה טובה ומתוקה

שנה טובה ומתוקה

תקופת החגים תמיד מעלה אצלי הרהורים. מה עשיתי השנה, מה אני רוצה לעשות בשנה הבאה ומה אני רוצה לשנות בעצמי. המעבר למדינה חדשה הוא בגדר הגשמה. טוב לי פה, אני לא מתחרטת אפילו לא לשנייה. מצאתי לעצמי בית, שלל חברות, אני פעילה כמו שלא הייתי בחיי ועדיין, היום, רגע לפני שמגיע ראש השנה, אני קצת מרגישה חוסר באווירת החג. לפני כשבועיים מצאתי עצמי מחליטה על דעת עצמי לעמוד מול קהל של 40 איש, אנשי אמנות, כותבים וי...

קרא עוד »
חוצפה ישראלית

חוצפה ישראלית

אחת העבודות ה"מסודרות" ביותר שלי הייתה בחברת תקשורת. הייתי נציגת שירות וזכיתי לאייש תפקיד זה אחרי שעברתי יום שלם של מבחנים שכלל שלושה ניפויים (והאחרון היה בטלפון בו הודיעו לי שהתקבלתי). היינו שלושה אנשים שזכו להתקבל לעבודה וכיוון שהיה מחסור עובדים הכניסו אותנו לקורס זריז של שלושה ימים. קורס בו לימדו אותנו איך להתנהג עם הלקוחות ואיך להיות שירותיים. ביום השני או השלישי, דיברנו איתנו על לקו...

קרא עוד »