הערה לפני שאתחיל: זהו אולי הפוסט שעשוי להישמע הכי פוליטי מצדי כי בדרך כלל אני מציגה רק את ההגירה ללא דעות עוקצניות. אולי זה פתח של תוכן חדש שבא לי כן להוציא החוצה ואולי זו תהיה מעידה חד פעמית, נראה בעתיד. אז נתחיל… אני בעניינים…. יש לי מעל 1400 חברי פייסבוק. אני עוקבת אחר חלקם וחלק עוקבים אחריי. ברור לי שאני לא חשופה (בצורה הדדית) לכל אותם אנשים, אבל ממה שאני חשופה (לאנשים ולקבוצות), א...
קרא עוד »
עברו שנתיים. האמת, זה נראה שאנחנו כאן הרבה יותר מזה. עם הזמן אני מפסיקה לחקור ומתחילה לחיות. דברים קטנים כבר לא מפתיעים אותי כפי שהפתיעו כשרק הגעתי ודברים גדולים מרגשים כנראה באותה מידה שהיו מרגשים בכל מקום אחר. עם זאת ועל אף שסף ההתרגשות כבר לא אותו הדבר, התחושה היום יומית החזקה ביותר, היא שהגעתי למקום הנכון. מה בסך הכל אני צריכה בחיים… (הטוב) האיש ואני נסענו לעוד נסיעה יום יומית רגילה ודיס...
קרא עוד »
את שנה שעברה סגרנו בלי לשים לב. בכל זאת, שנה ראשונה, אבל עכשיו, אנחנו סוגרים שנה שנייה בבתי הספר ולא סתם. הבת שלנו תסיים את החטיבה ותעבור לתיכון והבן מסיים את בית הספר היסודי ועובד לחטיבה. זהו שינוי משמעותי בחיים של שניהם. אני זוכרת את מעבר בתי הספר, הוא היה משמעותי ברמה האישית, ולא רק. ברמה היחצ"נית, יש תפקיד לסוף השנה. למעשה, מאז שהילדים שלי נכנסו למערכות (אפשר לקרוא לפעוטון מערכת, נכון?) מ...
קרא עוד »
לאחר התלבטויות ושיקולים שונים החלטתי לעשות מעשה ולהעביר, באופן רשמי, את העסק שלי לקנדה. אפשר להגיד שמבחינות רבות, הכל על הנייר בלבד, כי אני אמשיך לעבוד עם הקהל בישראל ואמשיך לתת שירותים בעברית. זו השפה שאני שולטת בה ואין כמו האינטרנט כדי ליצור עסק שיכול לעבוד מכל מקום בעולם. מבחינת הרשויות, בכל מקרה יש לי חובת דיווח בקנדה וישנה "השלמת" מס בין המדינות. אחרי כמעט שנתיים בקנדה (וואוו, שנתיי...
קרא עוד »
את "קריירת ההורות" שלי התחלתי קצת לפני גיל 25. לא, אני לא דתיה וגם לא קיבוצניקית (אם רק היה לי שקל על כל פעם ששאלו אותי…). כל חיי ידעתי שאני רוצה להיות אמא, כבר מגיל 7 ידעתי שזה מה שאני רוצה להיות כשאני אהיה גדולה ובאמת, בגיל 24 כבר ילדתי את ביתי הבכורה. אגב, הפרש הגילאים ביני לבין האיש הוא חודש, כך ששנינו נהנינו מהורות צעירה. קצת אחרי גיל 33 החלה אצלי ההבנה שאני לא רוצה להיות בישר...
קרא עוד »
אחרי שנשאלתי מאות פעמים אם לא קר לי (כי אני מקנדה) הרהרתי לעצמי בנקודה הזו. מה אנשים יודעים על המדינה בה אני חיה… כשהתגוררתי בישראל, נהניתי מהטיסות לאירופה ומצאתי עצמי לא פעם בחו"ל, בהרכבים שונים. מעולם לא התביישתי להגיד שאני מישראל. אני חושבת שאחד מרגעי השיא (שקשור לפוסט) היה בהצגה בלונדון. ישבנו, הבת שלי ואני במחזמר המופלא "מרושעת" ולידי ישבה אישה עם ילדיה הדי בוגרים ובן זוג...
קרא עוד »
אתמול הלכתי לחנות שמביאה גם מוצרים ישראליים. האחראי או הבעלים עדיין לומד את השוק וכל פעם מתווספים מוצרים חדשים. הפעם הביאו שקדי מרק של אסם ומרוב התלהבות שכחתי שרציתי לקנות גם זיתים… שמעתי שיש פה גם חנויות של סורים ושל הודים, אבל עוד לא ביקרתי בהן. בשבוע שעבר הלכתי לפארק כלבים. הייתה שמש ואנשים כבר הסתדרו בחברויות שלהם. בצד היו שני חבר'ה במראה שלפי השיפוט שלי נראה סורי. הכלבה שלהם גורה חמודה ...
קרא עוד »
לרוב אני לא כותבת על הילדים שלי. אני לא חושבת שיש לי את הזכות לדבר בשמם ולמרות זאת חשוב היה לי להביא נקודה שעלתה בבית והבהירה לי את ההבדלים הענקיים בין מגורים בישראל לבין מגורים בקנדה. אז אני מקווה שבבוא היום הבת שלי תסלח לי על כך שכתבתי פוסט שהתחיל משיחה של שתינו. "אמא, אני לא יודעת מה אני רוצה ללמוד באוניברסיטה" אמרה הבת 13.5 "אז מזל שיש לך זמן להחליט" עניתי. "כן, אבל לא...
קרא עוד »
בילדותי, אחד מסימני החורף היה "צ'ולנט". לא הגעתי מבית דתי (ממש לא) אבל מדי שישי אמא שלי הייתה שמה על הגז (לא על הפלטה) את הסיר ובשבת זה מה שאכלנו. לרוב, הסיר נגמר באותה השבת, אך כמובן כשנשאר הייתה לנו ארוחה לכל השבוע. אמא שלי לא הייתה בשלנית גדולה, היא הכינה בעיקר כי היינו צריכים לאכול משהו והעובדה שהייתי צמחונית מגיל צעיר לא הקלה עליה. סבתא שלי הייתה באה אלינו פעמיים בשנה לתקופה ארוכה ו...
קרא עוד »
יש לי כל כך הרבה דברים להגיד על השלג שברור שאם אנסה לכתוב פוסט אחד ארוך אני אתבלבל ואבלבל. אז, קבלו, (כמעט) כל מה שחשוב לי לספר על השלג ובנקודות. יש צורות שונות של שלג – לפני החורף הקודם, שבעצם היה החורף הראשון שלנו פה, שוחחתי שיחת חולין מאחד מאנשי הקהילה הוותיקים והוא אמר לי "את תגלי שיש צורות שונות של שלג". אני חשבתי לעצמי "כן, בטח" ואז הגיע השלג. יש לו צורות שונות ומשו...
קרא עוד »
השנה חג החנוכה נחגג לפני הכרימס (בניגוד לשנה שעברה ששני החגים נפלו זה על זה). חנוכה זה החג האהוב עליי ואפילו התפרסם סיפור שלי על החג בעיתון הטלגרפ של סיינט ג'ון. החג הספציפי הזה, זה שאמור להיות קליל ולכלול רק אוכל טוב, מלא בפעילות, כזו שאני ממש אוהבת. במסגרת היותי טבעונית ואיפה שאני בקנדה, מילאתי את הבית בסופגניות והתלונה שקיבלתי הייתה שאין כל סיבה לאכול אותן רק בחנוכה. חוץ מזה, הגעתי לבית הספר של...
קרא עוד »
ההורים שלי היו פה. לא כתבתי על זה כי היה לי עומס חיובי בחיים, אבל הם היו פה והגיעו קצת לפני יום כיפור. כשאמא שלי כתבה לי דוא"ל (כן, אנחנו מתכתבות) שהיא קנתה כרטיס טיסה, מלא תגובות עלו בבת אחת: הייתי מופתעת כיוון שהתראינו באוגוסט, מאושרת כי ההורים שלי מגיעים וחרדה ממה הם יחשבו על המקום. אני לא ילדה קטנה, אבל עדיין אוהבת לקבל "אישור" מההורים והעובדה שהם לא ממש התלהבו מההגירה (איזו בחי...
קרא עוד »