הייתי שבועיים בישראל. יש אנשים שקוראים לזה חופשה, ובדרך כלל אני לא נכללת בתוכם. הפעם באמת יכולתי להגיד שהייתי בחופשה, אבל זה היה מוזר. קצת רקע. חברה טובה שלי, מדנמרק, אובחנה עם סרטן השד באוגוסט שעבר. כשהיא הלכה לטיפולי כימותרפיה, הבטחתי לה שאקח אותה לטיול של שבועיים בישראל ברגע שתבריא. היא כבר שנים מחכה שאציע לה לטוס יחד איתי, ומאז נלחמה כלביאה בסרטן. בינואר הכריזו הרופאים שהיא נקיה מסרטן לאחר הכי...
קרא עוד »
לאחר שקיבלתי את כל הרישיונות שלי – של עבודה סוציאלית וגם של יועץ התמכרויות, התחלתי להתקדם בהליך לקראת תושבות. הויזה שלי היתה – ויזת עבודה פתוחה לפרק זמן של שנה. זאת אומרת שאם לא אמצא עבודה מתאימה לתחום שבו למדתי תוך פרק הזמן הזה, אצטרך לעזוב את ניו זילנד. כמובן שדיברתי עם אנשים שעשו זאת לפני. היה איתי בעבודה בחור הודי שהיה לו תואר שני בעבודה סוציאלית וגם ניסיון של 10 שנים בתחום בהודו. ...
קרא עוד »
לפני שלושה שבועות התחלתי עבודה חדשה. זו משרה חלקית, כזו שמאפשרת לי לתמרן עם עוד משרה חלקית שכבר היתה לי. המשרה עצמה הוגדרה כ- Office assistant, יחד עם מנהל משרד שכבר היה שם. סבבה, אמנם יש לי ניסיון של יותר מעשרים שנה בתחום, אבל מדינה חדשה שהניסיון שלי פחות רלוונטי בגלל מנטליות העבודה, שפה שאני לא מדברת שוטף וכו'. ניחא, נגיד. כולה עבודה, לא החיים. כבר בראיון הראשון מנהל המשרד (בואו נקרא לו קלאוס) ה...
קרא עוד »
הקיץ הזה, הייתה לי ההזדמנות לעבוד בפעם הראשונה בחיי בעסק צרפתי אמיתי, ולהכיר מקרוב איך נראה באמת עולם העבודה צרפתי. ומהתרשמותי הראשונה, זה באמת גן עדן! בצרפת המדיניות של רוב החברות, אותה מקדמת גם הממשלה בגאווה, היא 35 שעות שבועיות. 7 שעות ביום, אבל עם שעה הפסקה. ליטרלי שעה הפסקה. אולם לעורכי דין, זה 39 שעות שבועיות. בעסק שבו עבדתי במהלך הקיץ, לעיתים כל העובדים היו מאריכים את ההפסקה בעוד חצי שעה וא...
קרא עוד »
לעבוד בדאון-טאון טורונטו, ובכלל בתרבות אמריקאית, שונה בתכלית מלעבוד בארץ. אני מנוסה בעבודה במספר מקומות באירופה ובשנה האחרונה גם בקנדה. אחת הדרישות להתקבל לעבודה פה היא "ניסיון עבודה אמריקאי" – כלומר כולם הפנימו שעבודה בצפון אמריקה שונה מעבודה בחצי כדור הארץ השני. אני עובד באיזור הפיננסי בלב טורונטו – במקום שגורדי השחקים מסתירים את השמיים. במקום שבו בשעות הבוקר קשה לחצות את ה...
קרא עוד »
אחת התחושות הקשות בלהגר ממדינה שאתה מכיר היא תחושת אי-הוודאות. כמובן שיש את אלו שעוברים עם עבודה ביד, אבל לא על אלו אני כותבת היום. לפני שעזבתי את ישראל עבדתי כמו אתון. הייתי עוזרת מנכ"ל בחברה פיננסית מצליחה, ועבדתי בממוצע 14 שעות ביום. הבוסים היו נפלאים, המשכורת היתה גבוהה, העבודה מעניינת, אין תלונות לגבי כל אלו. אבל לא משנה כמה קיבלתי בנטו, עדיין שכר הדירה הרקיע שחקים בדרום תל אביב ויוקר המ...
קרא עוד »