Sign In

Remember Me

לעבוד בצרפת

לעבוד בצרפת

הקיץ הזה, הייתה לי ההזדמנות לעבוד בפעם הראשונה בחיי בעסק צרפתי אמיתי, ולהכיר מקרוב איך נראה באמת עולם העבודה צרפתי. ומהתרשמותי הראשונה, זה באמת גן עדן!

בצרפת המדיניות של רוב החברות, אותה מקדמת גם הממשלה בגאווה, היא 35 שעות שבועיות. 7 שעות ביום, אבל עם שעה הפסקה. ליטרלי שעה הפסקה. אולם לעורכי דין, זה 39 שעות שבועיות.

בעסק שבו עבדתי במהלך הקיץ, לעיתים כל העובדים היו מאריכים את ההפסקה בעוד חצי שעה ואפילו פעם אחת כולם יצאו להפסקה של שעתיים, כולל האחראיים והבוסים, ולאף אחד לא היה אכפת. אני לא יודעת אם זה ככה בכל העסקים, אבל איפה שעבדתי כל אחד לקח את הזמן שלו. בלי לחץ, בלי למה הארכת את ההפסקה בדקה, בלי סבתא שלי עובדת מהר יותר. המקום היה ממוזג, וזה פלא בצרפת, מה שהציל אותי בעת השרב הגדול שחל באירופה. בנוסף, פעם בשבוע הביאו לנו סלסלת פירות אורגניים טריים היישר למשרד.
ולא רק זה, כל יום אחד העובדים היה עובר במאפיה וקונה מאפים וקרואסונים או עובר בסופר וקונה עוגיות וצ'יפס לכולם. המשרד היה פתוח, זאת אומרת שהיו שולחנות עבודה וכל אחד היה בוחר איפה להתיישב עם הלפטופ שלו. על כל שולחן היו כלי כתיבה, ואפילו כל מיני פינוקים כמו עוגיות ונשנושים, קרם ידיים ואפילו תרופות טבעיות למקרה ומישהו לא מרגיש טוב!
לפחות 3 פעמים בשבוע, ב-10 בבוקר, הלכנו כולנו, כל העובדים, לשולחן הגדול שנמצא מול שולחנות העבודה והתיישבנו במשך שעה, אכלנו ודיברנו. אז כן, זה בנוסף להפסקת הצהריים של שעה (שגם הייתה מוארכת מידי פעם לשעה וחצי). העובדים היו מאוד מגובשים ופעם בחודש כולם הולכים לאכול ביחד צהריים במסעדה (אני הלכתי איתם רק בפעם האחרונה). ואם לא, הם היו מארגנים ארוחות צהריים משותפות, כל אחד היה מביא משהו והיינו אוכלים ביחד בשולחן הארוך במשרד. לרוב זה היה מעין ארוחת פרידה לסטאז'רים שעזבו או קולגה מאוד נחמדה שרק הכרתי וכבר יצאה לפנסיה.

מההתרשמות שלי, לעיתים נדמה שהצרפתים בקושי עובדים. גם במהלך העבודה, הם לא מפסיקים לפטפט אחד עם השני, להתעסק בטלפון ואפילו להאזין למוזיקה בעת שהם עובדים! אם בארץ תשימו אוזניות בעת העבודה, תחטפו מהבוס! לעיתים הרגשתי שאני עדיין בתיכון, בעבודת כיתה, שכולם מפטפטים אחד עם השני ובפלאפון במקום לעבוד. זאת הייתה חוויה מאוד מרגיעה, היה כיף לעבוד באווירה הזאת. כולם חברים של כולם, אף אחד לא בודק אותך, יש חופש.

לפחות שלוש פעמיים בשבוע, היינו אוכלים ביחד ארוחת בוקר במשרד.

כשמגיעים בבוקר למשרד, חובה להגיד שלום לכולם ולנשק, אחרת זה לא נחמד ולא מנומס. בפריז זה 2 נשיקות בלחי מכל צד. אני לפחות מבלה 5 דקות בלהתנשק עם כולם. אחד הקולגות אפילו נתן ממש נשיקות בלחי! כל עובד שמגיע מנשק. עם הבוס שלי לחצתי ידיים. לפי מה שהבנתי, עם האחראי לוחצים ידיים ועם הקולגות יותר מתנשקים. כניראה בקטע של כבוד היררכי.

אני לא יודעת אם זה בכל העסקים הצרפתיים, אבל אם אתם מאחרים בחצי שעה לא אכפת להם. אני ראיתי מלא עובדים מגיעים באיחור ולא אמרו להם כלום. אני אפילו כמה פעמים הגעתי באיחור של חצי שעה, בעת שאני רגילה שבארץ הייתי מה זה חוטפת, בעודי מתנצלת כולי נבוכה לאף אחד אפילו לא אכפת שאיחרתי, והם פשוט אומרים הכל בסדר אל תדאגי.

בעסק שעבדתי בו, וזה לא מובן מאליו, היה חדר אוכל. ארוחה של מנת בשר ותוספת עלתה 3-4 יורו. עוף או דג 3 יורו ו-4 יורו בקר/כבש/עגל. וזה עם תוספת לבחירה כמו אורז, צ'יפס, ירקות מאודים. את כרטיס העובד מטעינים בכסף ואפילו מקבלים החזר כספי של 20% ממה ששילמתם!
כל יום היה משהו אחר. פעם אחת אפילו הגישו ירכי ארנב. זאת הייתה הפעם הראשונה בחיי שטעמתי ארנב. והאמת … אימא שלי צודקת, זה באמת בשר חסר טעם. זה כמו לאכול עוף, רק שהבשר טיפה גס יותר ופחות טעים. היה מקרר שלם עם משקאות מכל מיני סוגים שונים ומשונים, 10 סוגים של מעדנים ויוגורטים, לצד מבחר ענק של קינוחים שנראה שכאילו תקעו את המאפיה באמצע החדר אוכל, ומבחר נוסף של גבינות, סלטים איך לא, ואפילו יין! כל אחד מוצא מה שהוא אוהב. וזה לא יקר בכלל. בקופה יש קפסולות קפה ב-35 סנט, שהוא היה לא רע, ולחמניות בחינם. כן, אפשר לקחת כמה לחמניות שרוצים וזה בחינם. היה גם בית קפה לצד הקפיטריה, אך לצערי לא יצא לי לנסות אותו כי הוא נסגר איך כשהתחלתי לעבוד שם.

בכל משרד יש מכונת קפה וארון שלם עם תה, קפסולות קפה, סוכר וכד'. הקפה אגב, היה מגעיל. כמו לשתות מים מפולטרים בטעם קפה. איכסה, הקפה בחדר אוכל הרבה יותר טעים.

בעמדת הקפה היה רשום בעברית על כל האריזות של הקפסולות !

הצרפתים מאוד חמים ובעבודה יש באמת אווירה של משפחה. מדברים על הכל, ליטרלי על הכל. ואף אחד לא שופט אותך. אנשים מקשיבים לסיפורים שלי על הארץ ומאוד מתעניינים, שואלים שאלות וגם מחמיאים לי איך בחורה צעירה היא כלכך אמיצה כדי לעזוב הכל ולבוא ללמוד בצרפת. הם אמרו לי שהם עצמם לא היו מסוגלים!
בימים הראשונים, כל הקולגות ממש עזרו לי, אמרו לי אל תהססי לשאול אותנו אם יש לך בעיה או שאת לא מבינה משהו. כולם היו ממש חברותיים. והיו אנשים מכל הצבעים ולא כולם היו בהכרח עם אזרחות צרפתית. יש לי קולגה מקונגו ועוד אחד ממרוקו, ושניהם עם ויזת שהייה. אז אני לא הייתי הזרה היחידה חח.
בנוסף, בעסק שבו עבדתי, לעובדים יש אפשרות לעבוד מהבית! יש ימים שהם פשוט לא באים ונשארים לעבוד מהבית. זה פשוט חלום חיי לעבוד מהבית כמה ימים, ובימים האחרים לבוא למשרד. זה באמת משנה קצת ונותן אפשרות להתרענן ולנקות את הראש.
בנוסף, בעסק שעבדתי בו, אפילו יש חדר מנוחה שבאמת ובתמים יצרו בשביל שהעובדים יוכלו לקחת סייסטה!
בחדר הישיבות הספות גדולות ומרווחות ופעם אחת קולגה אחת הרשתה לי לישון שם כי לא הרגשתי טוב. והיא באה כל רבע שעה לבדוק אם הכל בסדר!

לפי מה שהבנתי, העסקים בצרפת באמת מפנקים את העובדים שלהם, ועושים הכל שיהיה להם באמת נוח וכיף לעבוד. הידיד של השותפה שלי עובד בעסק של מחשבים, והיא סיפרה לי שרוב הזמן הם מבלים בלשחק בפלייסטיישן ושהעסק מארגן להם נסיעות לחו"ל! והיא אפילו אמרה שזה לא מספיק ושיש עסקים שאפילו הולכים רחוק יותר. מההכרות שלי עם עולם העבודה הצרפתי, אני בהחלט רוצה להישאר ולעבוד כאן. ואני מאוד מקווה שתהיה לי הזדמנות נוספת לעבוד בעסק המושלם הזה. ובכללי, מקווה שאוכל למצוא עבודה לחיים, בעסק כזה. באמת שיש לי חמימות בלב שאני רושמת את זה, זה גרם לי כלכך אושר לעבוד בעסק שבאמת אכפת לו מהעובדים שלו ולא מהכסף שהוא מרוויח. באמת רואים שהעובדים מרוצים, מאושרים ועובדים הרבה יותר טוב כשהם חופשיים לדבר עם הקולגות שלהם, לקחת הפסקות ארוכות, לאכול טוב ולאחר.

מאת
אני לא באה להראות את הצדדים היפים בסיפור ההגירה כפי שרבים נוהגים לעשות. אני באה להראות לכם מנקודת מבט של מישהי צעירה, עד כמה זה קשה ומאתגר להגר. אני רוצה לתת את התקווה לעוד אנשים בגילי וגם צעירים יותר, שלא רואים את עתידם בארץ וחולמים להגר בעתיד.

14
הגב

5 Comment threads
9 Thread replies
1 Followers
 
Most reacted comment
Hottest comment thread
11 Comment authors
  Subscribe  
newest oldest most voted
Notify of
הישראלי הער

שמח שאת נהנית שם ושלאט לאט את מוצאת את מקומך! מאחל לך שימשיך ככה ושתמשיכי למצות את הפוטנציאל שלך. כמו לכל דבר בחיים, יש מחיר לתנאים האלה (שבמקרה הזה בעל העסק משלם עליהם)… בהחלט לא הייתי רוצה להיות בעל עסק בצרפת של היום. הגישה שתיארת שיש לעובדים הצרפתיים (לקיחת הפסקות של 2-3 שעות במסתבר, הגעה מאוחרת, אי רצפיות בעבודה, וכו'), בתוספת לכל התנאים שחייב המעסיק לספק לעובדיו, היא לא מתכון טוב לעסק שרוצה להצליח או לפחות לשרוד לאורך זמן, וגם לא הוגן מבחינת בעל העסק שמשקיע גם ככה המון בעובדיו. גן עדן לשכיר, גיהנום למעסיק. אולי במקרה שלך זה בסדר… Read more »

Kek

טוב זה סובייקטיבי.

הישראלי הער

למה הכוונה "זה סובייקטיבי"? הכוונה בין החוויה ששכירים עוברים לבין החוויה שבעלי עסקים עוברים?

אם לכך הכוונה אז כן, החוויה של כל אחד מן הקבוצות הללו היא סובייקטיבית בהחלט. כמו שאמרי, גן עדן לשכירים, גיהנום לבעלי עסק.

הישראלי הער

*החוויה של כל אחת מן

Kek

תלוי איזה ,בעלי עסק.

נשמע נהדר! אחרי סיום הלימודים, תוכלי לקבל מהם המלצות ולמצוא עבודה – אז יהיה לך ויזת עבודה והדרך לאזרחות צרפתית קרובה יותר מתמיד!

כל הכבוד 🙂

אלכסנדר משה

איפה הקאצ? היזהרי מפיתויים מזוייפים. אל תביני לא נכון צרפת מדינה מדהימה . אני עצמי יש לי אזרחות ומתכוון להגר בקרוב אבל משהו כאן טיפה אוטופי

Flying Dutchman

וואו ונוס, אין מילים!! אני מקנא בך ממש. זה נשמע כמו שילוב של מקצוענות והטבה עם העובד יחד עם קצת סטלבט ישראלי. רק מסקרן אותי לדעת באיזה תחום בדיוק את עובדת? באיזו משרה? האם את מרוויחה טוב בעבודה שלך? יש לך תנאים סוציאליים נאותים? בכל מקרה אני שמח בשבילך בעודי נאנק כאן ב"ארץ הקודש" ושורד עד לקבלת הדרכון האירופי המיוחל שלי. רק תשמרי על הבריאות שלך, זה הכי חשוב. בסוף אני עוד אלמד צרפתית בגללך 😉

Kek

אבל כשצריךלעבוד עובדים כן ? איך העסקים ממנים את כל זה ?