עברו בערך חמישה ימים מאז שנחתנו בקנדה והסיבה לכך שאני כותבת את המילה "בערך" היא פשוט כיוון שיש לי קושי לעקוב אחר כל מה שמתרחש בחיינו כרגע 🙂 בעיקרון, הנחיתה שלנו לא הייתה הקלה ביותר שאפשר לחשוב עליה והיא כללה בין היתר: אובדן של שלוש מזוודות מתוך ארבע וזאת בשתי תחנות שונות. עיכוב בקבלת הדירה כיוון שחברת ההשכרה שכחה לדאוג להסדיר אותה למגורים. דו"ח חניה כיוון שהחנינו את הרכב בצד הלא נכו...
קרא עוד »ביום שישי מסרנו את הבית שלנו לקונה ובכך הפכנו למשך כשבוע להומלסים המסתובבים בין ההורים, חברים ומעט משפחה. הקטן, בן ה-9.5 ביקש לישון יותר אצל סבתא אחת כשהוא ציין שהוא לא רוצה הפתעות. פעם אחר פעם ביקש שנגיד לו מה בדיוק עומד להיות במהלך השבוע, איפה הוא יהיה ומה נעשה. עבורו המידע הוא יציבות ולכן ענינו על שאלות שונות שיכולות היו להבהיר לו מה קורה. הגדולה, בת ה-12, זרמה יותר, הייתה ספונטנית, ביקרה אצל ח...
קרא עוד »ברגע שהחלטנו לעזוב קיבלנו גם החלטה שאנחנו נעזוב קלילים ככל האפשר. נפנה את כל מה שלא ממש משמש אותנו ביום יום, נעביר את מה שאפשר ויש תחושה שחבל להעביר למישהו שלא מכירים, נתרום קצת ונעביר את עצמנו לחיים חדשים. האתגר שלנו הוא לארוז את החיים בתוך 4 מזוודות גדולות + 3 טרולי + 1 תיק גב. במקרה שלנו בכל מזוודה מותר לנו להכניס 32 ק"ג, בטרולי ובתיק הגב 10 ק"ג (שדרוג של כרטיס הטיסה שנעשה מסיבות שונו...
קרא עוד »מאת: מיטל אור / עוברים הלאה טוב, אנחנו טסים בעוד 17 יום ופעם אחר פעם אני תוהה למה לא הקדמנו את הטיסה. כלומר, אני יודעת למה לא הקדמנו אבל… החום בבית בלי מזגן הוא קצת בלתי נסבל ועושה חשק עז לגור עכשיו בקנדה, אפילו בלי אריזות. בנוסף לכך, מסתבר שכל הניסיונות להתכתב עם רשות השידור לא הועילו ועיכלו לי את חשבון הבנק. כמחוסרת טלוויזיה שלחתי להם מיילים ומכתבים רשומים על כך שאני זכאית לפטור מאגרה, אך ...
קרא עוד »מאת: מיטל אור / עוברים הלאה אין שמחה בעזיבה. יש התרגשות, חששות, תקווה, הבנה, ביטחון גדול, אבל אין לי שמחה גדולה. בעוד 29 יום אעזוב עם האיש ושני הילדים, להלן המשפחה הקטנה, את הארץ. מהמשפחה הגדולה והמורחבת (והמתרחבת) אפרד ואין לי חלק שמח בכך. בחודשיים האחרונים הפכתי (שוב) פעמיים לדודה. שתי אחייניות נולדו לי ואני לא אהיה חלק מהחיים שלהן. למעשה, יש לי ספק אלו זיכרונות יהיו לנו זו מזו. אז קצת קשה לי לש...
קרא עוד »מאת: מיטל אור / עוברים הלאה עוד 46 יום הטיסה, אבל מי סופר? (רמז… אני) וישנן שפע של הערות/ הארות ושאלות מאנשים שלאו דווקא מכירים אותי מקרוב. הדבר המפתיע ביותר הוא שכל המשפטים חוזרים על עצמם ומופנים לשנינו באותה צורה (למשל, אצלו בעבודה, אצלי ברחוב). אז אתם באמת טסים? טוב, התשובה לכך היא פשוטה מאד. כן, אנחנו באמת טסים. השנתיים שעברו מאז שהתחלנו את התהליך לא שינו את דעתנו ולא גרמו לנו לחשוב שפה ...
קרא עוד »מאת: מיטל אור / עוברים הלאה זה בלוג שנקרא במקור "עוברים הלאה" אבל היום נפלה בי ההבנה שביום בו נתתי לעצמי את האישור לעבור הלאה פתחתי פתח לא רק להגירה כי אם לדברים רבים נוספים. *זהירות – קצת רגשי בדרך 🙂 הכל התחיל לפני שנתיים וכמה ימים ביום העצמאות לפני שנתיים (שנת 2014) מילאתי טפסים למעבר לקנדה. את ההחלטה לעבור קיבלתי באופן רשמי יום לפני. האיש היקר שלי הגיב להחלטה שנעשתה יום לפני ב&q...
קרא עוד »מאת: מיטל אור / עוברים הלאה טוב… בעוד כמה שעות כבישי הארץ יתחילו להתמלא בנהגים עצבניים שמרגישים שהם אוטוטו מאחרים. חלקם באמת יאחרו, חלקם סתם ירגישו את הלחץ וחלקם דווקא יצאו טיפה קודם ובכלל לא יתקעו בפקק. כמונו, אשר בפעם הראשונה בהיסטוריה המשפחתית ניסע לבית מלון 45 דקות מהבית לחגוג יחד עם כולם. כיוון שנולדה לי אחיינית חדשה נצא מוקדם יותר ונפגוש אותה, מה שאומר שאני עדיין שלווה לחלוטין לגביי הח...
קרא עוד »מאת: מיטל אור / עוברים הלאה טוב, זה רגע מרגש, רכשנו כרטיס טיסה לכיוון אחד בלבד וזה אירוע של… פעם בחיים כנראה. בשבת ישבנו שנינו יחד, בדקנו את האפשרויות העומדות מולנו ורכשנו 4 כרטיסי טיסה לכיוון אחד בלבד. רעדה לי היד כל הזמן ואת ההזמנה התחלנו בערך ארבע פעמים. כל פעם לא היינו בטוחים במשהו, אם כתבנו את כל השמות נכון ותהינו אם לשנות פרטים בכרטיסים או לא. לאחר בחינת האתרים השונים החלטנו לטוס עם חב...
קרא עוד »מאת: מיטל אור / עוברים הלאה טוב… על פניו החיים בארץ ממשיכים כהרגלם, כולל פרויקט בת המצווה של הבת שלנו (שעליו אני כותבת בבלוג אחר) ולאחר שהיא הבינה שמהרגע שנעבור לקנדה יהיה מסובך הרבה יותר לעשות טיול בת מצווה, היא החליטה בספונטניות שחודש פברואר הוא הטוב ביותר לחופשה. יצאנו לטיול בת מצווה, רק שתינו, בת 11.5 ואני, אמא שלה. ולי יש תכונה מאד ישראלית והיא – חברמניות. בכל מקום שאני מגיעה אליו...
קרא עוד »מאת: מיטל אור / עוברים הלאה בעיקרון לא קורה בזמן האחרון שום דבר, אבל זה רק בעיקרון. מעשית כל מה שיכול קורה, אבל בשקט, בלי לצעוק יותר מדי, רק בין ארבעת קירות הבית (או ארבעת כיווני האוויר). את השינוי בסטטוס ראינו לפני כשלושה שבועות ואז גם נשלח אלינו מייל ששואל איך נרצה לקבל את הויזות? הגעה עצמית/ איסוף עם שליח מטעם/ שליחה של הויזות בדואר. כמה שזה מפתה לטוס לרומא כדי לקחת את הויזה… ויתרתי (ת'כל...
קרא עוד »
