לא ידעתי אם לכתוב את הפוסט הזה. אם יש מקום שאני שונאת לעורר בו סערה זה האתר הזה. אני חושבת שעצם קיום האתר הזה כבר מעורר בלאגנים אצל אנשים שלא מצליחים להבין אנשים שרוצים עתיד טוב יותר לעצמם ולאחרים, ואיך זה אפשרי מחוץ לגבולות מדינת ישראל. אנחנו מנסים לשמור את האתר מפוליטיזציה של המאמרים, ובאמת לשמור על רמה מקצועית גבוהה, ושירות עם חיוך, למרות שאנחנו עושים הכל בהתנדבות (כולל המענה לשאלות וכתיבת התכנ...
קרא עוד »
היום מתחילים משחקי המונדיאל, והמדינה (ואני) בטרפת. כל ארבע שנים (אם נהיה הוגנים, אז כל שנתיים – ביורו גם), גרמניה נכנסת למוד של גאווה לאומית וכולם מתעסקים רק בדבר אחד – המאנשפט (הנבחרת הלאומית). אבל בואו נלך קצת אחורה. אני חובבת כדורגל גרמני כבר הרבה מאוד שנים. השחקן הראשון שהתחברתי אליו היה מיכאל באלאק, שהצית אחד מהויכוחים הכי קשים עם חברה שלי, שבאה ללמוד סימסטר קיץ בישראל. היא שנאה את באלאק, ושע...
קרא עוד »
כשעברתי לברלין, לפני ארבע שנים, חשבתי שאני בן אדם עם דעות מתקדמות. בכל זאת, בישראל הייתי פעילה בנושא הפליטים, זכויות אדם וכדומה. חשבתי שכשאני עוברת למדינה אחרת, דרך המחשבה שלי תתאים עצמה אוטומטית למקום, ואני אשתלב כמו דג במים. גיליתי שזה לא בדיוק כך. הייתי פתוחה לכל רעיון חדש, הכרתי אנשים שאין מצב שהייתי יכולה בכלל להכיר בישראל, למדתי על תרבויות חדשות ומדינות חדשות, ועל אנשים בכלל. כשפגשתי בשכנינו...
קרא עוד »
אני בדרך כלל לא כותבת כאן כשאני כועסת, אבל אני חושבת שהיום, אפילו הם הצליחו להתעלות על עצמם. לא יאומן. אז היום נודע לכולנו שנשיא הונדורס, ישתבח שמו, יבוא לטקס הדלקת המשואות ואפילו ידליק משואה. אני לא מאלו המייחסים חשיבות יתירה לטקס הזה, ולמען האמת הטקס תמיד הצליח לעצבן אותי כשראיתי יחד עם ההורים שלי, אבל כבודו במקומו מונח, ויש הרבה מאוד אנשים שכן מעוניינים בהמשכיות הטקס הזה. אותם אני מכבדת. אותם, ...
קרא עוד »
אחת התחושות הקשות בלהגר ממדינה שאתה מכיר היא תחושת אי-הוודאות. כמובן שיש את אלו שעוברים עם עבודה ביד, אבל לא על אלו אני כותבת היום. לפני שעזבתי את ישראל עבדתי כמו אתון. הייתי עוזרת מנכ"ל בחברה פיננסית מצליחה, ועבדתי בממוצע 14 שעות ביום. הבוסים היו נפלאים, המשכורת היתה גבוהה, העבודה מעניינת, אין תלונות לגבי כל אלו. אבל לא משנה כמה קיבלתי בנטו, עדיין שכר הדירה הרקיע שחקים בדרום תל אביב ויוקר המ...
קרא עוד »
הייתם פעם במכירה פומבית של חברות תעופה? הייתי לפני כמה זמן באחת של לופטנזה, וזה אחד הדברים הכי הזויים אבר. קודם כל, המכירה היא של כל תכולה שלא נדרשה על ידי הבעלים בתקופת זמן מוקצבת, שלאחריה חברת התעופה רשאית למכור את התכולה. מה זה כולל? אתם תמותו. טוב, אל תמותו. התכולה כוללת מזוודות (שמציעים מחיר עליהן ולא יודעים מה יש בפנים), תיקי גב לילדים ומבוגרים, מגלשי סקי, לפטופים, אייפונים, טאבלטים, נעליים,...
קרא עוד »
היום לפני ארבע שנים הייתי עדיין בישראל, מזועזעת עד עמקי נשמתי. נושא הפליטים/מהגרי עבודה היה עדיין לוהט (ואני חנכתי ילדה אריתראית, אז הזעזוע הוכפל מהיכרות אישית איתה ועם סביבתה) וגם הגזענות כלפי אזרחים ערבים היתה נושא חם. האמירה של אלי ישי, של "לנצל את התאספות המסתננים ולהעלותם לאוטובוסים", או של יריב לוין, של "אפריד בחקיקה בין ערבים מוסלמים לנוצרים", פוגעות בערכים של כל מדינה ש...
קרא עוד »
ערב השנה החדשה בברלין הוא חוויה בלתי נשכחת. כבר בימים שלפני נשמעים פיצוצים, שמתגברים לקראת הגעת השנה החדשה, ושיאם בחצות פלוס קצת, בכניסת השנה לעירנו. קיצור, טילים ליד הבית. זהו ערב השנה החדשה הרביעי שלי בברלין. בפעם הראשונה נסעתי עם חברים לבוקרשט, ובילינו בשלג מטורף וקור של -25 מעלות (כלומר, אי אפשר בכלל היה לצאת מהמלון, ופשוט ראינו את הזיקוקים מהחדרים). בפעם השניה והשלישית היינו עם חברים בארוחת ר...
קרא עוד »
איך אני אוהבת את התקופה הזו… הכל מקושט, שירים ברקע, ותצוגות מרשימות של מיצגים מוארים. יש שווקי חג מולד בכל פינה, ובכל שנה אני הולכת משוק לשוק, מעלה תמונות ומתלהבת כמו ילדה קטנה. בעלי צוחק עליי, הוא לא מבין מה הסיפור. כמו שאומרים, כשלא חווית משהו כל חייך, אתה מתחיל מאפס כשהחוויה מתחילה. זה חג המולד בשבילי. אז בלי לקשקש הרבה, אלו חלק משווקי חג המולד שעד כה ביקרתי בהם בברלין! &nbs...
קרא עוד »
אני ממש אוהבת את הסתיו כאן. הכל מסביב מאדים, מצהיב וגם קצת לפעמים נשאר ירוק. הכל מתערבב בהכל, וכל מי שמסביב יכול להרגיש את השינוי… הטמפרטורה יורדת עוד קצת (היום אנחנו ב-8 מעלות), הרוח מתגברת, ויורד עוד גשם (בזה דווקא אין שינוי מהקיץ). כולם מסתובבים עם מעיל אקסטרה עליהם, מחזיקים שוב מטריות, והצעיפים מתעופפים. הריח באוויר הוא של משהו חדש. קסום. יש לי אמא ושתי אחיות בישראל, ויש לנו קבוצת ווצאפ ...
קרא עוד »
הבטחתי לאמא שלי לפני חצי שנה שנגיע לבקר ליותר משלושה ימים לראש השנה. חלק מזה היה שגם רציתי להוכיח לבעלי שיחיה, שהתלונות שלו על התחבורה הציבורית בברלין שוות לטוסיק לעומת התחבורה הציבורית בישראל, ועוד בחגים. בתחום הזה, אגב, נרשמה הצלחה מסחררת 🙂 בארבעת הימים הראשונים אכלנו. זה בערך מתאר את כל מה שעשינו. אכלנו אצל אמא שלי, אכלנו אצל אחותי, אכלנו ביער אילנות, אכלנו בבית הפנקייק, אכלנו בחוף הים. אכלנו. ...
קרא עוד »
הבחירות הארציות בגרמניה עוד פחות מחודש, והמתח בשיאו. זאת אומרת, אצל המהגרים, הגרמנים לא ממש מתוחים. אם לדייק, אין להם כוח לבחירות האלו. בעלי שמאלני, אבל שמאלני גרמני. זה אומר שהוא לא מתלהב מקפיטליזם כמו שאר העולם, המערכת לא מוצאת חן בעיניו, הוא לא רוצה מפלגות שתומכות במעורבות צבאית כלשהי, הוא רוצה שיתמקדו בנושאים החשובים באמת כמו איכות הסביבה, למשל. הבעיה אצלנו בבית היא שאני, יחסית אליו, ימנית (לפ...
קרא עוד »