Sign In

Remember Me

מחבר: ברלינאית

עונת החתונות

עונת החתונות

אתמול הייתי, יחד עם בעלי שיחיה, בחתונה הגרמנית הראשונה שלי מאז שעברתי לגרמניה (חוץ מזו שלי, שזה לא נחשב). תשמעו, חתונה גרמנית זו וואחד חוויה. וחוויה ארוכה. מאוד. לפני שנתחיל, חשוב לציין שהתמונות והחוויות הן מחתונה גרמנית מסורתית. יש כאלו שנפגעו מהטרנד העולמי הנוראי (בעיניי) של חתונות מפוצצות ושמלות נסיכה פסיכיות, אבל באופן יחסי, בגרמניה אחוז החתונות הגדולות האלו הוא ממש קטן. למשל, מספר האורחים: במ...

קרא עוד »
משפחה זה משפחה זה משפחה

משפחה זה משפחה זה משפחה

מאוד השתדלתי שלא להביע את דעתי לגבי נושא האימוץ, כדי שלא להיכנס לעימותים עם אנשים, אבל עכשיו אני כבר לא יכולה לשתוק. מהי משפחה? המשפחה ממנה באתי היא משפחה שמוגדרת "נורמטיבית". אבא ואמא, שתי אחיות, גיסים, אחיינים ואחיינית. יש לנו היסטוריה ארוכה ביחד, יחד עם שמחות, עצבות, ריבים ושתיקות. אנחנו אוגדים יחדיו אוצרות של זכרונות משותפים, כאלו שלא יהיו לי עם אף אחד אחר. בעלי בא ממשפחה שהסבים גידל...

קרא עוד »
פסטיבלים ומסיבות רחוב בברלין – חלק א'

פסטיבלים ומסיבות רחוב בברלין – חלק א'

חשבתי לעצמי שבטח נמאס לכם שאני מברברת בלי סוף, אז הנה קצת תמונות מהחיים בברלין. מסיבות ופסטיבלים מהעיר שאין בה סופשבוע/שבוע בלי פסטיבל או מסיבת רחוב… חלק א' מתחיל כאן!! פסטיבל הדלעת!! כן, כן, פעם בשנה יש פסטיבל שמוקדש כולו לדלעת, אבל גם ירקות אחרים מקבלים כבוד… כמובן שיש דוכני שתיה ואוכל שלא קשורים לדלעת, אבל דלעת זה פתאום נורא מגניב 🙂 לא רק לילדים!!              ...

קרא עוד »
אמנים ישראלים בברלין

אמנים ישראלים בברלין

לפני הרבה מאוד שנים, עוד בישראל, עשיתי טעות והלכתי עם חברים להופעה של אדיר מילר. מעבר לעובדה שההומור שלי לא בדיוק נושק להומור של מרבית האנשים (או בעולם, אם נהיה כנים, לא רק בישראל), אדיר מילר הוא באמת אחד הסטנדאפיסטים עם ההומור הכי רדוד בישראל. אבל בסדר, הלכתי. הבעיה היא, שלא רק שהלכתי, אלא גם בטיפשותי כשאדיר שאל אותי מאיפה אני באה, גם עניתי את האמת. כמה סתומה אפשר להיות? אני הוכחתי שאפשר, ובגדול....

קרא עוד »
כדורגל זה בנשמה

כדורגל זה בנשמה

טוב, לא תכננתי לכתוב עוד פוסט כל כך מהר, אבל אתמול התקיים בברלין גמר הגביע הגרמני. לצערי הגדול, משחק הגמר הנוכחי, בין בורוסיה דורטמונד לאיינטרכט פרנקפורט, היה בין היחידים ללא השתתפות של באיירן מינכן (גילוי נאות: הכותבת היא אוהדת באיירן, בעלה אוהד הרטה ברלין), מה שעושה כמה וכמה אנשים עצובים, והרבה יותר אנשים שמחים (כמות הגרמנים ששונאים את באיירן מינכן היא מטורפת). אם לרגע נהיה כנים, לשתי הקבוצות הג...

קרא עוד »
לגלות את אמריקה

לגלות את אמריקה

כשהייתי בכיתה ז', שאלו אותי מה אני רוצה לעשות כשאהיה גדולה. מכיוון שהייתי חננה לא-נורמלית, ולמדתי במסגרת נוער שוחר מדע באוניברסיטת תל אביב יחסים בינלאומיים, אמרתי בלי היסוס שאני רוצה להיות פרופסורית ליחסים בינלאומיים באוניברסיטת תל אביב. מאז כיוונתי את כל חיי למען המטרה הנעלה הזו, עם קצת שינויים בדרך. את התואר הראשון (ביחסים בינלאומיים, אלא מה) עשיתי באוניברסיטה העברית, אחרי שחלום תל אביב התנפץ (א...

קרא עוד »
אין כותרת, רק עצב

אין כותרת, רק עצב

אני חייבת להודות שהתגובות לפוסט הקודם שכתבתי קצת הממו אותי. מסתבר שדי הרבה אנשים מרגישים לא שייכים, או לא מתחברים, או שגנבו להם את המדינה, ולא משנה מאילו טעמים. ישבתי לעצמי וחשבתי שאני מבינה לגמרי את האנשים שמגיבים ככה. כי פעם גם אני הייתי כזו. פעם התרגזתי מכוחות האופל של הימין ופעם מהערסים של נתניה. פעם מישי שליסל, פעם מהחברים שלו ברבנות ופעם מהמאמינים בני מאמינים שהורסים כל חלקה טובה אפשרית, רק ...

קרא עוד »
משבר זהות

משבר זהות

כל פעם שהייתי שומעת את הצירוף "משבר זהות" זה הרגיש לי נורא רחוק. מבחינתי, פסיכולוגים המציאו את המונח הזה, או הבעיה הזו, רק בשביל שתהיה להם יותר עבודה. או שלא בהכרח פסיכולוגים – אולי אלו עיתונאים וכל מיני כתבים מחפשי סנסציות שלקחו את הרעיון וטחנו אותו עד דק כדי לנפח כותרות וכתבות. ואף פעם לא חשבתי שזה יכול לקרות גם לי. או לפחות כך היה נדמה לי. שזה מוזר, כי אף פעם לא שייכתי את עצמי לזהות ז...

קרא עוד »
יום שואה שמח

יום שואה שמח

אני לא כותבת הרבה פוסטים כאלה, אם בכלל, ולפני שתתחילו לקרוא אני מזהירה מראש שזה פוסט תסכול וכאב, מעורבבים יחד בעצב וקצת דיכאון מכל התהליכים שאני, וכולנו, עוברים ועברנו. זה פוסט כועס ומתעצבן, ומוציא המון דברים שלא רציתי בכלל לכתוב עליהם, אבל הם יצאו לי עם כל הכעס מהמקלדת, אז כבר השארתי. אתם כנראה תכעסו שאני "שוחטת פרות קדושות" ואומרת דברים שקשה לעכל אותם, אבל זה עניין של השקפה. אני לא מתכ...

קרא עוד »
שירות לקוחות גרמני – ההיית או חלמתי חלום?

שירות לקוחות גרמני – ההיית או חלמתי חלום?

הבטחתי כבר מזמן פוסט נפרד על שירות הלקוחות הגרמני, והנה – הגיע הזמן. חוץ מזה, שהבטחתי כאן לאחד הקוראים שאני לא אספר רק על הדברים הנפלאים שיש בגרמניה, אז זו תמיד התחלה טובה, כי אין כמו שירות הלקוחות הגרמני בשביל להזכיר לכם שיש גם דברים טובים בישראל, ובגרמניה עדיף לברוח כמו מאש… בתור ישראלים התרגלנו להתלונן על שירות לקוחות נוראי. יש המון דוגמאות, ואפילו לא צריך לבחור בין בזק להוט, לסלקום או פל...

קרא עוד »
השיבה לישראל

השיבה לישראל

אני יושבת לי בשדה התעופה שונפלד, ומחכה, פעם ראשונה מזה שנה, לטיסה שתביא אותי לישראל ליומיים וחצי. אני יושבת ומחכה לטיסה, ובינתיים עולים זיכרונות ומחשבות. האמת, זה התחיל כבר אתמול, כשפתאום נפל לי האסימון שאני טסה לישראל ליומיים וחצי. בדיוק באמצע הלחץ בעבודה, בדיוק בזמן הלא-מתאים כי יש לנו אירוע בשבוע הבא. אבל מה לעשות, אני חייבת לסגור כבר את החשבון בנק הזה. לא רציתי לשלוח נציג. רציתי לעשות את זה בע...

קרא עוד »
שתהיו בריאים

שתהיו בריאים

אם יש משהו שחשוב לגרמנים זה בריאות. ביטוח הבריאות כאן הוא חובה (נראה מובן מאליו, לא?) והכיסויים של הביטוחים הציבוריים הם מצוינים. לפעמים אפשר ליפול על רופאים אנטיפתיים, שבעיקר מתעצבנים על זה שאת גרה כאן כבר 3 שנים ועדיין לא דוברת גרמנית שוטפת, אבל למזלי, אני בדרך כלל נופלת על רופאים צעירים, חתיכים ודוברי אנגלית שוטפת 🙂 אני לא מהבריאים. אני אפילפטית, דכאונית והתאבדותית. כשהגעתי לברלין החלטתי שאני ח...

קרא עוד »