אנחנו פה (כתבתי ומחקתי מלא כי בעצם החבוב נולד פה) מעל לארבע שנים. מסתבר שזה מספיק זמן להתרגל וגם לשכוח. פתאום ההתחלה נראית כמו סיפור, כזה שיום אחד נספר לחבוב או אולי לנכדים. בהתחלה גרנו בדירה שכורה לא משהו בסיינט ג'ון ואז קנינו את הבית ועברנו, אבל זה היה לפחות מחודשיים, אז מי באמת זוכר איך היה. היכולת להתרגל מדהימה. לא פעם אני רואה הורים ששואלים בפורומים איך כדאי להכין את הילדים להגירה ואני חושבת ...
קרא עוד »
וואוו… עבר המון זמן מאז שכתבתי. החיים עמוסים והשגרה לא באמת מלאה באירועים מכוננים ששווים כתיבה. אז החודש ציינו (פחות או יותר) 4 שנות מגורים בקנדה. לפני ארבע שנים ריכזנו את החיים שלנו לתוך ארבע מזוודות ויצאנו לדרך חדשה. זה נראה כל כך מזמן ועם זאת את הימים הראשונים של המעבר אני לא שוכחת. ארבע שנים חלפו ועדיין לא פעם אנשים שואלים אותי "אז איך החיים בקנדה". ותנו לי לגלות לכם משהו, החיי...
קרא עוד »
קפקא כתב עלי בלי להכיר אותי. אי שם באירופה, בתחילת המאה הקודמת, כתב קפקא את ספרו "המשפט" (טוב, הוא לא בדיוק כתב אותו כדי לפרסם, אבל לא נרד לקטנות, תמיד אפשר להרחיב ולקרוא על כך בנפרד). בספר, עובר הגיבור, פקיד בנק, מסע בו הוא מנסה להבין במה מאשימים אותו. המערכת אינה מערכת המשפט הרגילה וכל האירועים הזויים ולא ברורים לגיבור ואם תשאלו אותי, גם לקוראים. לפני יותר מעשר שנים היה ברשות בן הזוג ש...
קרא עוד »
כמעט כל הורה למתבגרים יכול להודות לפחות פעם אחת על הרגע בו הצלחות לא מעופפות בבית. כלומר, זאת בהנחה שאפשר יהיה למצוא את הצלחות (בארון, במדיח או בכיור, וכן, בסדר החשיבות הזה). יש לנו בבית מתבגר שמעבר לכך שהוא עבר אותי בגובה (אני יודעת, לא ממש חוכמה), הוא לא ממש מבין שהוא מתבגר. לעומת זאת, אחותו מבינה יותר טוב. אמנם זכינו בילדה/ נערה/ מתבגרת מדהימה. היא אחראית (יחסית), מצחיקה (מאד), חכמה, כיף לדבר א...
קרא עוד »
במשך שנים רבות לא הרגשתי "בבית". לעתים התחושה הייתה לגמרי באשמתי, כיוון שלא ייחסתי חשיבות רבה ליצירת מקום משלי ולא השקעתי באנרגיה הדרושה ליצירת הבית שלי. לעתים התחושה נבעה ממשהו גדול יותר שלא יכולתי לשנות אותו. למשל, כשגרתי בבניין בקומה רביעית, לא הרגשתי בבית. האדמה הייתה חסרה לי, אך כדי לגור בעיר הייתי צריכה לגור גם בדירה שבה גרתי (וגרנו). בישראל התמקמנו במשגב. התאהבתי ביישוב שלנו שנים ...
קרא עוד »
"אז את מגיעה לארץ באוגוסט? מעולה. אז נתראה בארץ". יצא לי לדבר ולהתכתב לאחרונה עם אנשים מישראל וברוב השיחות מושג "הארץ" חזר על עצמו. כבר כתבתי שאני טיפוס של מילים, נכון? אז אני אומרת "כן, אני אגיע לישראל". מבחינתי, זה כמו שמישהו אומר לי "תגידי לבעלך" ואני אענה לו "אמסור לבן הזוג שלי". נראה לי שאין צורה יותר מנומסת ומכבדת לתקן ולהצביע על טעות במילים....
קרא עוד »
באיחור קל אני רוצה לכתוב על פורים. החג השני האהוב עליי (נראה לי שחפרתי לא מעט על חנוכה…). היום הכי כיף בשנה לפתוח את הפייסבוק הוא היום שלפני פורים. היום בו ההורים מעלים אינספור תמונות של הילדים, עם תחפושות מקוריות יותר ופחות. אפילו אני נהגתי לצלם את הילדים כשהיינו בישראל. הילדים שלי נטו להפתיע אותי עם הבקשות שלהם. הבת שלי הרבה פעמים מצאה לעצמה תחפושת מקורית ולבן שלי היה מנהג להגיד לי שהוא לא...
קרא עוד »
אזהרה: לא פוסט על בחירות 😉 בזמן האחרון אני חוזרת עם עצמי על המשפט: "זה שיש לי זכות בחירה לא אומר שיהיה לי קל". אני מרגישה שיש משהו מאד מתעתע בזכות הבחירה. לפעמים נדמה לי, או שלפחות אני מצפה, שאם בחרתי לעשות משהו בחיים, אז גם יהיה לי קל. אני נתקלת בזה גם אצל אחרים בהקשר להגירה. אנשים רוצים לדעת שזה יהיה "שווה" לעבור לקנדה. רוצים לדעת שהם ירוויחו יותר כסף, שהבית שלהם יהיה יותר גד...
קרא עוד »
מאז ומעולם לא הרגשתי שייכת במיוחד. יש לי זיכרון עוד מהגן בו שיחקנו, כל הילדים ואני איכשהו מצאתי עצמי מחוץ למשחק וזאת למרות שהייתי חברה של כולם ואיכשהו זכור לי שהגן היה מהנה. לימים, החברות הטובות באמת שלי היו רחוקות ממני, מה שאומר שאיפה ששהיתי לא ממש הרגשתי שייכת. לא נראה לי שהייתי מוזרה במיוחד. לעתים הייתי שונה; ילדה צמחונית (היום טבעונית), שאוהבת לשחק כל משחק עם כדור, שלא ממש מבינה מה המורים רוצי...
קרא עוד »
קיסר קנדי נולד למשפחתנו. חיכינו לו זמן רב. מאז ומתמיד רציתי משפחה גדולה ובוודאי לא "רק" שני ילדים והנה, בקנדה דברים התחילו לזוז וההריון הגיע. הכל היה בסדר. מערכת הבריאות התגלתה אליי, השוני בא לידי ביטוי. השוני נובע מכך שעד היום הכרתי מערכת אחת ופתאום התגלתה לי מערכת אחרת. קנדה מביאה אל חיי שינויים רבים. מאז המעבר אני מופתעת מכל מיני תפניות, נסיבות ו"תופעות לוואי" אישיות ומשפחתי...
קרא עוד »
בואו נשים את זה על השולחן. לא נשקר, לא נלך סחור וסחור. נסתכל על המציאות בעיניים ונודה באמת. כולם גונבים. אהה, כן, גם כולן. זה לא נעים, נכון? אולי גורם לכם להתפתל מעט, אבל אם תבחנו את עצמכם ותשאלו מתי בפעם האחרונה פתחתם אתר לא חוקי למוזיקה, לסרטים ואם אתם בעלי עסקים, מתי "עיגלתם פינות" עם מע"מ ושאר השטויות. נזכרתם? כן? גם לכם כבר יצא לגנוב? לא יצא לכם לגנוב? אם עוד לא יצא לכם לגנוב ו...
קרא עוד »
לאף אחד לא ממש אכפת בקנדה איך אני אחיה את החיים שלי. כמובן, כל עוד אני שומרת על החוקים והכללים, אנשים לא מוצאים לנכון להגיד לי איך לחיות. זה נכון לכל כך הרבה דברים ונכון לדבר שרלוונטי במיוחד למצבי בשבעת החודשים האחרונים. זמן לשתף – אני בהריון הפכתי לאמא בגיל 24 ובגיל 27 הייתי אמא לשניים. תמיד רציתי הרבה ילדים (רציתי חמישה) אבל היו לנו חיים שלקחו אותנו לכל מיני מקומות. כשהיינו מוכנים לעוד ילד...
קרא עוד »