Sign In

Remember Me

דברים שהספקתי לשכוח

דברים שהספקתי לשכוח

אנחנו פה (כתבתי ומחקתי מלא כי בעצם החבוב נולד פה) מעל לארבע שנים. מסתבר שזה מספיק זמן להתרגל וגם לשכוח. פתאום ההתחלה נראית כמו סיפור, כזה שיום אחד נספר לחבוב או אולי לנכדים. בהתחלה גרנו בדירה שכורה לא משהו בסיינט ג'ון ואז קנינו את הבית ועברנו, אבל זה היה לפחות מחודשיים, אז מי באמת זוכר איך היה.

היכולת להתרגל מדהימה. לא פעם אני רואה הורים ששואלים בפורומים איך כדאי להכין את הילדים להגירה ואני חושבת שהשפה לא חשובה ואין באמת דרך להגיד לילדים איך יהיה אז עדיף להשקיע בפרידה טובה ואם אפשר, ככל האפשר, לחזק את המשפחה.

כשהגענו לכאן חיפשנו כל דבר חמש פנים לפחות. כל קנייה בסופר הפכה לקניות כי אף פעם לא מצאתי את המשהו הנכון שרציתי. יותר מכך, נכנסנו פעמיים לקוסטקו בלי לקנות שום דבר. היום זה לא נתפס. היום אני חיה את השגרה. אני לא קנדית (אצטרך למצוא זמן לכתוב גם על זה) אבל אני בהחלט רגילה להיות כאן. כל כך רגילה שאפילו התחלתי להיות ביקורתית ושיפוטית לגבי החיים כאן.

עכשיו יכול להיות שתשאלו אותי (ובצדק) מה פתאום נזכרתי ששכחתי דברים? מה קרה בחיי שאני מרגישה צורך לספר בנוסטלגיה איך הייתה תחילת הדרך. אז… ההורים שלי באו לבקר. הם באו לבקר ואני מבינה שאני כבר לא לומדת יותר את קנדה.

ההורים שלי באו לבקר

להורים שלי קצת נמאס מהסגרים, סגירת חדר הכושר, המגבלות ומזה שהם לא יכולים לראות את הנכדים בישראל. כנראה שהם קצת התגעגעו אלינו (לא אלי, לילדים שלי) והעובדה ששתי טיסות בוטלו מאז שהתראינו גם השפיעה על ההחלטה להגיע אלינו. במשך חודש אמא שלי אמרה לי שהיא רוצה להתאוורר אבל היא לא תטוס עד אלי כי זו טיסה ארוכה. כנראה שכל ה"לא אלייך" היה כדי להכין אותי לכך שהיא תיכף תבוא.

אז בהזדמנות הראשונה אמא שלי הזמינה שני כרטיסי טיסה בהתראה של שבוע והנה הם כאן. אנחנו מילאנו טפסים שונים, מצאנו להם דירה לחודשיים (הזמן שהם שוהים פה) ודאגנו אפילו להחליף את הצמיגים לצמיגי חורף כדי שלא נצטרך לעשות את זה בזמן שהם פה. אהה… הנה עוד דבר שלא נראה לי מוזר – יש כאן צמיגי חורף וכן, יש לנו בגראז' שמונה צמיגים (לשתי מכוניות, לא לדאוג) שיוחלפו בערך במאי. אהה.. כן, גם יש גראז' 🙂

לאחר שבועיים בידוד ההורים שלי יצאו לחופשי ומאז נראה לי שהם "קורעים את העיר". לא שיש מה לקרוע אבל בואו נגיד שהם היו ביותר מסעדות מכפי שאני הייתי בארבע השנים האחרונות. הם נרשמו לחדר הכושר ובכללי, למקרה שדאגתם, טוב להם אצלנו.

מעיניים אחרות

בתכל'ס אתם לא באמת רוצים לקרוא על הביקור של ההורים שלי ובכל מקרה אני כאן כדי לספר על עצמי והנה, אני מגיעה לנקודה. מהרגע שהתחלנו לצאת יחד למקומות שונים שמתי לב שההורים שלי מתנהגים בצורה שונה ממני. בצורה שאני התנהגתי פעם.

הם חיפשו את המאכלים שהם אוהבים (אני טבעונית ובכלל לא יודעת לכוון אותם לאן ללכת), ניסו לעבור עם העגלה בקוסטקו בצד הלא נכון והגישו את כרטיס האשראי למוכר. מצאתי את עצמי שוב ושוב אומרת: "לא עושים את זה ככה" או חמור יותר "לא עושים אצלנו ככה". אגב, דוגמה לכך הייתה כשדפקו אצלנו בבית שוטרים ואמרו לנו שתדלקנו ולא שילמנו. מסתבר שההורים שלי תדלקו "לא נכון" והם היו בטוחים שהם שילמו אבל כרטיס האשראי לא באמת עבר.

אחרי מספר פעמים שהערתי או הארתי (ככה אני מעדיפה לחשוב על עצמי) ועצרתי אותם מביצוע דברים כאלה ואחרים, הבנתי. אני התרגלתי. אני לא יודעת מתי זה קרה, אבל בשלב מסוים הפכתי לפחות זרה והבנתי את הכללים והחוקים. אני כבר יודעת איפה לקנות כל דבר, מתי להחליף לצמיגי חורף ואפילו מבינה בניואנסים קטנים של שיחה.

אני תופסת את עצמי וחושבת על זה שהחיים השתנו. שאני השתנתי, התרגלתי. לא הפכתי לקנדית (ואני לא אהיה קנדית לעולם) אבל אני כבר חושבת אחרת, מתנהגת באופן ש"מתאים" לסביבה ולא פעם אפילו מבקרת אותה.

מאת

Subscribe
Notify of

4 Comments
Newest
Oldest Most Voted
Inline Feedbacks
View all comments
Guy from Toronto
Guest
3 years ago

למה קוראים לבלוג לרדת מן הארץ?
ההפך..עולים מן הארץ לחיים יותר טובים! עלייה באיכות החיים לא ירידה. לכן המונח הנכון הוא לעלות מן הארץ!!
אנא תיקונך לשם הבלוג

אתימולוגיה
Guest
Reply to  Guy from Toronto
3 years ago

אני מבינה שלא באמת איכפת לך מקור הביטוי, ואתה רק רוצה להכניס עוד שטוזה קטנה לישראל, אבל בכל זאת:
הביטוי לרדת מהארץ קיים כבר בספר בראשית, שם יעקב ומשפחתו "יורדים" מצריימה. יותר מזה- אלוהים אומר ליעקב "אנוכי ארד עמך מצריימה"! אז אתה רוצה לריב עם אלוהים? 🙂 ; העניין הוא שהעברים חיו בהרי שומרון ויהודה, ומשם זו ירידה למצריים המישורית. סתם, שתדע.

אבא
Guest
3 years ago

ואני בטוח שאני זר במקום . תייר שמצהיר שהוא אורח לרגע . מתקבל בחיוך שלום לבבי . ואל מתבייש בכלל שאני שונה .כי אני קצת " חוצפן " ישראלי . אז מגיב על דברים בצורה לא קנדית .ולא מתפלא על החיוך שנמרח על הפרצוף המקומי . כי כזה אני ולא חושב להשתנות .נכון – יש דברים שלומדים מטעויות , אבל באמת מי לא עושה טעויות .אז חזרנו לשלם על הדלק , התנצלתי על אי הבנתי . התגובה הייתה – אתה לא היחידי ולא הראשון . נרגעתי אני לא כל כך מיוחד .אז אני הרגשתי עד סוף השבוע הזה נהדר .ואז… Read more »

Last edited 3 years ago by אבא
Admin
3 years ago

המאמרים שלך גורמים לי לחשוב על ההגירה שלי, יש משהו "מתבונן" בכתיבה שלך, את מנתחת וגם אני עם הסיפור שלי – כשאחותי הגיעה לבקר בלונדון עם בנה הקטן, אביב, הלכנו לאחד הפארקים ואביב יצא ממסלול ההליכה והתחיל לטפס על ענף של איזה עץ. אני הרגשתי מאוד לא בנוח, הרי ברור לי שרק ברברים ישלחו את הילדים שלהם לטפס על עצים אבל הם משפחתי. אחותי, צהלה משמחה לראות את אביב מטפס על הענף שכמעט נשבר ואני עמדתי מהצד עד שגבר בריטי חמור סבר גרע באחותי והיא לא הבינה על מה המהומה, הרי אביב משחק אז אין בזה רע. מקרה אחר –… Read more »