Sign In

Remember Me

זכינו בזכות הבחירה

זכינו בזכות הבחירה

אזהרה: לא פוסט על בחירות 😉

בזמן האחרון אני חוזרת עם עצמי על המשפט: "זה שיש לי זכות בחירה לא אומר שיהיה לי קל". אני מרגישה שיש משהו מאד מתעתע בזכות הבחירה. לפעמים נדמה לי, או שלפחות אני מצפה, שאם בחרתי לעשות משהו בחיים, אז גם יהיה לי קל.

אני נתקלת בזה גם אצל אחרים בהקשר להגירה. אנשים רוצים לדעת שזה יהיה "שווה" לעבור לקנדה. רוצים לדעת שהם ירוויחו יותר כסף, שהבית שלהם יהיה יותר גדול. יש היגיון ברצון להשיג את הטוב ביותר ובקלות. אבל… הגירה זה תהליך. שינוי של שפה, של מקום, שינוי מזג אוויר (ועוד). איך אפשר לצפות שכל זה יהיה קל. למעטים שבנינו, שיכולים לבחור את כיוון החיים שלהם, יכולה להיות האשלייה שבחירה = קל, אך המציאות שונה לחלוטין וזה באמת שלא משנה איזו בחירה נעשה.

איפה זה תופס אותי?

ה"חבוב" בבית כבר בן 4 חודשים. המפגש איתו הביא איתו כל כך הרבה רגשות והוא כמובן הביא וממשיך להביא המון, המון אושר (וגם חוסר שינה). כבר יצא לי שאנשים שפגשו אותי ושמעו שיש לי ילדה בת 14.5, ילד בן 12 ותינוק, שאלו אותי אם זה היה בטעות. אז לא, החבוב היה מאד מכוון, בחרתי להביא ילד שלישי ובעבר גם בחרתי לעבור לקנדה ובאמת שניתנה לי הזכות לבחור.

אבל פתאום עכשיו, אחרי שנתיים וחצי בקנדה, אני מוצאת נקודות אחרות של קושי. אולי קושי זו לא המילה, אלא עצבות קלה, פספוס… החבוב שהצטרף למשפחה כבר בן 4 חודשים ומעבר לצילום מסך, ההורים שלי לא ראו אותו. אין מילה נכונה ומדויקת שתסביר את הרגשות שלי לגבי זה.

שתי לידות בית

שני הילדים הבוגרים שלי נולדו בבית. הגדולה יצאה לעולם בשעה 2:16 ושמונה שעות לאחר מכן ההורים שלי כבר אחזו אותה. הבן שלי נולד בשעה 18:30 ופחות משלוש שעות לאחר מכן ישבנו כולנו יחד והסתכלנו על הקסם. עכשיו עברתי הריון שלם (כמעט שלם), ניתוח, עברו 4 חודשים ו… עוד לא התראינו. אמא שלי דייקה להפליא כשאמרה שהיא מתגעגעת אליי, אל שני הילדים הגדולים ועוד לא לחבוב, כי היא פשוט לא מכירה אותו ואני תהיתי אם אפשר להתגעגע למישהו שלא פגשנו.

זו הבחירה והיא בחירה טובה

לפני כארבע שנים וחצי עשיתי בחירה לעבור לקנדה. הייתה לי הזכות להיות בין האנשים שיש להם ברירה, שיכולים לבחור בשביל עצמכם וזו בחירה טובה. מכל נקודת מבט, זו הייתה החלטה מצוינת. הגענו ביולי ויצאנו לטייל עם מעילים, כי היה לנו קר. הילדים נכנסו לבית הספר, עברו משבר קטן ועכשיו אני יכולה להגיד שהמעבר עשה להם טוב ועוד טוב. אני גרה במקום שקט, רגוע ועל פי העיתונות, במקום עם האנשים הכי נחמדים בקנדה.

עד כה אני מסכמת את חוויית המעבר כטובה מאד. כמובן, עם קשיים, פחדים, התמודדויות. לא פעם הייתי העמוד התומך של הילדים (וכנראה עוד אהיה אך לא בטוח שבהקשר זה). זה מה שקורה כשעושים בחירה. מתמודדים איתה, נותנים לקשיים הזדמנות. הופכים את המילה קושי לאתגר ואז צולחים אותו.

קשקשטא אמר

אמא שלי נהגה לצטט את קשקשטא כשאמר שכאשר יוצאים לטיול כל מה שצריך לקחת זה את אמא. מנסיון עשיר של טיולים משותפים אני יכולה להגיד שהוא לגמרי צדק. אמא שלי אלופה בלסדר עניינים, לדאוג שלילדים יהיה מה לעשות, למצוא הנחות, אטרקציות והגעה למקומות מיוחדים. היא אלופה, זה הכל.

אבל אמא שלי גרה בישראל ואני פה. הייתי בהריון, ילדתי, עכשיו חבוב בן 4 חודשים וכשאני מפרסמת תמונות שלו בפייסבוק היא כותבת שהיא מחכה לחבק אותו. אני כל כך מבינה אותה, כי גם אני הייתי רוצה שהיא תיתן לו חיבוק, אבל זו הייתה הבחירה שלי וכמו שכתבתי, הייתה לי את זכות הבחירה אבל זה לא הופך את ההחלטה לקלה.

 

מאת

12
הגב

7 Comment threads
5 Thread replies
2 Followers
 
Most reacted comment
Hottest comment thread
9 Comment authors
  Subscribe  
החדש ביותר הישן ביותר לפי מספר הצבעות
הודע אל

האמת אני גם חשבתי שאת הולכת לדבר על הבחירות. כתבה מאוד יפה. לא לכל אחד האמת יש את הזכות לבחור מה שהוא באמת רוצה. אנחנו תלויים ברצונות החברה, ההורים שלנו ולעיתים כדי לעשות צעד משמעותי צריך תעוזה, אומץ וגם כסף. כן, כסף משחק משקל גדול בבחירות גדולות בחיים. כדי לבחור צריך להשקיע לעיתים לא מעט כסף. במיוחד כשעוברים למדינה חדשה או שמחליטים להרחיב את המשפחה. וזאת אכן זכות, זכות שצריך להעריך. כי לא כל אחד מסוגל לעזוב הכל ולפתוח דף חדש, למען חיים טובים ויותר ובטוחים. אך לבסוף, אם כמה שזה קשה. כל שינוי לטובה. ואם את מרוצה מהבחירה שלך,… קרא עוד

הישראלי המכוער

אני אהיה כנה, ציפיתי לפוסט על הבחירות על פי הכותרת (אני לא מצביע בבחירות בישראל)… ודווקא אני רואה שכתבת על קנדה. אני אמנם לא מתעניין בקנדה או בהגירה לשם, אבל אני חושב שהעלאת נקודה מעניינת לדיון. ואני דווקא מסכים עם מה שאת אומרת, לי אישית יש את זכות הבחירה ואני עצמאי לגמרי אבל אני עשיתי הרבה בחירות והחלטות לא נכונות והלכתי למקומות שאני לאו דווקא אהבתי או התאימו לי, אבל זה חלק מהחיים ולפעמים מגלים שזה לא מתאים וצריך לנסות לעשות משהו אחר ולשנות משהו בהתנהלות שלנו בחיים. לי אמנם אין משפחה או ילדים, אבל לכל אחד יש את הקשיים… קרא עוד

גרשון

טוב ! אז קראתי את כל מה שכתבת . וכרגיל תמיד יש לי הערות ( ולא הארות ) . תמיד יש הטוב והרע אז נתחיל בטוב – נהנתי לקרוא את כל מה שכתבת . הכתיבה היא רהוטה שוטפת ומושכת . את מעלה נושאים שהרבה פעמים אנשים שומרים אצלם בבטן במשך כל החיים . כמי שמכיר אותך כבר כמה שנים אני חושב שאני יכול (לא תמיד רשאי ) להגיב לכמה דברים . ראשית תמיד היית עקשנית ורצית את הדברים בדרך שלך . שנית בילדותך תמיד היו לך חברים ולא היו לך חברות , או כמו שאמרת "הרבה חברים" . כשהבנות מהכיתה… קרא עוד

היי גרשון, כותבת המאמר מציינת, ציטוט:"הילדים… אני יכולה להגיד שהמעבר עשה להם טוב ועוד טוב… עד כה אני מסכמת את חוויית המעבר כטובה מאד.", אז בסופו של דבר מה התכלית שלנו כבני אדם? בעיניי הוא האושר האישי, המעבר של מיטל עשה לה ולמשפחתה טוב, היא הייתה אמיצה, יצאה מאזור הנוחות ומצאה 'מקום שקט, רגוע ועל פי העיתונות, במקום עם האנשים הכי נחמדים בקנדה.' ולמרות ה"עצבות קלה, פספוס", היא מודל לחיקוי להרבה אנשים בכל רחבי העולם שבעיקר מתלוננים ולא עושים דבר. הכותבת ראויה למחיית כפים, להוקרה, לפרס על הנחישות והלהט – כל כך שאנשים כמוה משנים את העולם לטוב יותר. במקום… קרא עוד

אשמח מאוד אם תוכלי לעזור לי במשהו קטן, אני ואישתי מתכננים מעבר אחרי התואר שלי (בסיעוד) וכנראה שגם היא תעשה הסבה עד שאני יסיים.עכשיו היא נולדה בארה"ב. היא לחוצה מהמעבר (כי אנחנו נהייה כבר עם ילד/ה ואנחנו נהייה בני 37/8) בטענה שאנחנו נהייה מבוגרים כבר. אז אם תוכלי לכתובה כמה "משפטי עידוד" והיא תראה שעוד אנשים עם ילדים בגיל X היגרו, אני מאמין שזה יעזור לה.
תודה רבה על העזרה.
ואם יש עוד אנשים ("מבוגרים" עם ילדים) פה במצב דומה שהיגרו גם טוב

אנונימי

בשביל לבנות צריף צריך לכרות כמה עצים.

פוסט מרגש מאוד. אני כל כך מסכימה איתך בכל מילה. לפעמים, כשגרים במדינה אחרת, זה אומר שמפסידים המון אירועים בחיים, של אלו שנשארו בישראל. בין אם זה לוויות, אזכרות, חתונות, לידות וכו'. ואני לגמרי מזדהה עם איך שאת מרגישה, גם אני מקבלת את אותן שאלות ועונה את אותן התשובות: "אני נתקלת בזה גם אצל אחרים בהקשר להגירה. אנשים רוצים לדעת שזה יהיה "שווה" לעבור לקנדה. רוצים לדעת שהם ירוויחו יותר כסף, שהבית שלהם יהיה יותר גדול. יש היגיון ברצון להשיג את הטוב ביותר ובקלות. אבל… הגירה זה תהליך. שינוי של שפה, של מקום, שינוי מזג אוויר (ועוד). איך אפשר לצפות… קרא עוד

Flying Dutchman

מרגש מאוד ומעניין. אשמח מאוד לשאול אותך כמה שאלות לגבי הגירה לקנדה..