פעם, כשעוד גרתי בישראל, נסעתי לראיונות לדוקטורט באוניברסיטאות בארה"ב. אחת מהן היתה אוניברסיטת ברנדייס במסצ'וסטס. היה באמת ביקור מדהים שם, פגשתי פרופסורים ודוקטורנטים שחוקרים בתחום שלי, עשו לי סיבוב היכרות ואפילו הייתי בהרצאה אחת בשביל התרשמות.אבל כשהגעתי למלון, כתבתי בפייסבוק שאין מצב שאני אלך לשם כי זו אוניברסיטה יהודית וזה כמו ישראל הקטנה. מה זה אומר אוניברסיטה יהודית וישראל הקטנה? יש להם ח...
קרא עוד »
כשקיבלתי סוף סוף תושבות לשנתיים הייתי בעננים. זאת אומרת כמעט שנתיים שלמות בלי כאבי ראש של בירוקרטיה לחידוש ויזה, ושסוף סוף יש לי כרטיס שהוא מעין תעודת זהות. ממש מקווה שאוכל לקבל תושבות ל-5 שנים. אבל ידעתי שזה לא נגמר רק כאן. המטרה הבאה : למצוא משרת סטודנט לסופי שבוע דבר ראשון, עליי להשקיע בלימודים, להוציא ציונים טובים (כי אני רוצה לעסוק ביחסים בינלאומיים ולצערי הכניסה לתואר שני סלקטיבית), וזה למרו...
קרא עוד »
שלום חברים, אמשיך עם הסיפור האמיתי שלי בנוגע להגירה לניו זילנד. עוד לפני שטסתי בפעם השנייה, כבר הרגשתי תושב. ידעתי שזה הולך להצליח ואמרתי אני הולך עד הסוף. לארץ אני חוזר אך ורק שאני בסטטוס “תושב”. אז המשכתי עם תכניתי. זה היה דצמבר 2015 וכבר הייתי סגור על תכנית הלימודים הרלוונטית. עכשיו אני צריך להגיש ללימודים. הגשתי מסמכים וחיכיתי. את האמת, הגשתי למספר מקומות ברחבי ניו זילנד ללמוד את התוכנית הזאת....
קרא עוד »
מאז ומתמיד, פריז הייתה הבירה האידיאלית של צרפת, האידיאל והמודל לחיקוי של כל אירופה. אפילו בימינו, תמיד יש משהו מיוחד בפריז. כי פריז, זה פריז. בשביל מי שלא צרפתי, פריז זאת עיר של שופינג יוקרה, מאפים טובים ואיכותיים בגרושים, היסטוריה מפוארת ולצערי לרובנו גם דיסנילנד, בלי לדעת שאפשר למצוא את אותם המוצרים בידיוק בפרימרק בשליש מחיר. אבל איך הצרפתים רואים את פריז? אחרת לגמרי מהזרים. ראשית, כל פריזאי מכי...
קרא עוד »
את החלק השני אכתוב בסדר לא הכי רגיל, אני הולך לחזור אחורה, אחורה לזמן שקדם להגירה. כאשר כתבתי שהסיפור ההגירה החל על ספסל בתחנה רכבת, זה נכון רק לגבי ההגירה לניו זילנד, אך מה לגבי הגירה באופן כללי? נולדתי באוקראינה בדיוק כאשר ברית המועצות התפרקה. זה איפשר להוריי להגר למדינה מכיוון שהחיים באוקראינה לא הצליחו להם אז מכל מיני סיבות הם היגרו לישראל. במשך השנים הייתי נוהג לשאול את הוריי, מדוע דווקא היגר...
קרא עוד »
אני מאמינה שאני חיה כבר מספיק בצרפת כדי להבין שצרפת זה כבר לא מה שהיא הייתה בעבר. אומנם אני חיה בצרפת כמעט שנה וחצי, אבל אני מכירה את התרבות הצרפתית כל כך טוב וקוראת כל יום חדשות באינטרנט בכל מיני עיתונים כמו le parisien ו-20 minutes, אולי העיתון היחידי בעולם שמשתמש באימוג'י בכתבות שלו. והעתיד פה מרגיש לי בדרך לטמיון, מיום ליום המצב במדינה מתדרדר, מיום ליום, מרפובליקה צרפת נהפכת לאוליגרכיה. אוליגר...
קרא עוד »
אני נכנסת לאמפי הגדול, כולם ממהרים לשבת ואני מבינה עד כמה אני פרט קטן וחסר משמעות, חלקיק אבק ביקום, לעומת החברה. אף אחד לא דוחף לי יותר את האף לחיים, כל אחד מתעסק בעניינים שלו. חלק מדברים אחד עם השני, חלק מתעסקים בטלפון שלהם, ואני רואה טיפוסים מכל הסוגים והצבעים. נוצרים, מוסלמים (אולי גם יהודים?), אפריקאים, ערבים, צרפתים ועוד. אבל בניגוד אליהם, אני לא נולדתי וגדלתי בצרפת, בניגוד אליהם, אני לא הדור...
קרא עוד »
תמיד היה לי פטיש לשפה הגרמנית, אתם יכולים לשאול את אימא שלי, שסובלת מזה הכי הרבה, היות שהיא דיברה גרמנית שוטף בעבר [המבטא נשאר חח]. אבל בחיים לא לקחתי את זה ברצינות, השקעתי בלימודי אנגלית וצרפתית. והגרמנית, תמיד נשארה בצד. מדי פעם למדתי לומר מילה או שתיים ונטשתי את העניין. תמיד הרגשתי משיכה לשפה הזו ולתרבות הגרמנית, אך היות וגדלתי בישראל גרמו לי להרגיש שזה לא בסדר לאהוב את המדינה שיזמה את השואה. ע...
קרא עוד »המאמר נכתב באדיבות קמפוס לימודים בגרמניה בשנים האחרונות גרמניה עלתה למודעות של הסטודנט הישראלי בהקשרים חדשים: מוסדות לימוד איכותיים, עלות מחיה אטרקטיבית, איכות חיים גבוהה, קצב מסחרר, תרבות, הווי שוקק, גישה לאירופה וגולת הכותרת – הלימודים האקדמיים הם ללא עלות. ברלין וערים מרכזיות נוספות בגרמניה מסתמנות כיעד פופולארי ללימודים גבוהים, כמעט בכל מסלול, מלימודי מנהל עסקים, דרך רפואה ועד לימודי פסי...
קרא עוד »