Sign In

Remember Me

סיפור הגירה שלי לניו זילנד – ללא דרך חזרה, חלק 5

סיפור הגירה שלי לניו זילנד – ללא דרך חזרה, חלק 5

שלום חברים, אמשיך עם הסיפור האמיתי שלי בנוגע להגירה לניו זילנד.
עוד לפני שטסתי בפעם השנייה, כבר הרגשתי תושב. ידעתי שזה הולך להצליח ואמרתי אני הולך עד הסוף. לארץ אני חוזר אך ורק שאני בסטטוס “תושב”.

אז המשכתי עם תכניתי. זה היה דצמבר 2015 וכבר הייתי סגור על תכנית הלימודים הרלוונטית. עכשיו אני צריך להגיש ללימודים. הגשתי מסמכים וחיכיתי. את האמת, הגשתי למספר מקומות ברחבי ניו זילנד ללמוד את התוכנית הזאת. רק מקום אחד מתוך השלושה החזיר לי הצעת לימודים מסודרת תוך יומיים! שאר מוסדות הלימוד עיכבו אותי.

עכשיו זה נראה לי מעט הזוי שכל כך קל להתקבל ללימודי דיפלומה בהתמכרויות. מוסד הלימודים נקרא Wellington institute of Technology. אז טרם התייחסותי למסמך הזה ברצינות התכתבתי עם מנהלת התכנית ואחד המרצים. כמובן שאלתי אותם שאלות רבות כמו "מה הם הקורסים", "כמה שעות לימודים" והכי חשוב זה האם אוכל לקבל רישום מקצועי במקצוע עבודה סוציאלית וגם בתחום ההתמכרויות (שם זה מקצוע נפרד). בכל המיילים האלה הם הסבירו לי בהרחבה את כל מה שרציתי. רק אחרי שכל התשובות שלי נענו, המשכתי בתהליך.

הגשה לויזה וסגירת פינות בישראל

לאחר שהתרשמתי לטובה מכל הבחינות על המוסד הזה, החלטתי להתחיל תהליך ויזת סטודנט. בזמנו חלק מהתנאים לקבל ויזת סטודנט היו:
+ להראות כ-15 אלף דולר ניו זילנדי זמינים בבנק
+ כמובן להמציא הצעת לימודים ותשלום שכר לימוד מראש
אני החלטתי בסוף ללמוד באוקלנד בסמסטר חורף, זאת אומרת היה לי כ-7 חודשים לסגור פינות בארץ ולחכות לקבלת הויזה. אני אישית העדפתי להגיש לויזה בהקדם כי מי יודע כמה זמן זה יקח?

להפתעתי, את הויזה קיבלתי לאחר שבועיים. יכולתי להכנס לניו זילנד כבר מאמצע ינואר! תזכרו שהלימודים בכלל מתחילים ביולי. אך בארץ עדיין עבדתי ב-3 עבודות בו זמנית והייתי עסוק באירגונים. העבודה המרכזית שלי היתה בתחום העבודה הסוציאלית בארץ (כסף וניסיון לתושבות) והעבודות צדדיות. הייתי עובד 40 שעות בשבוע במשרה המרכזית שלי, ועוד כ-5 שעות נוספות בעבודות האחרות. סופ"ש גם היו מלאים בעבודה בדרך כלל. ככל שעבר הזמן ההתרגשות עלתה, זמן להתרגשות תמיד מצאתי. אם לא נהנים מהתהליך אז מה שווה השגת המטרה?

ויזת סטודנט ללימודים בניו זילנד

ביטול תושבות בביטוח הלאומי והסדרים מול מס הכנסה

לפני שנסעתי, רציתי לסגור כאן את כל הפינות שראש שלי יהיה ממוקד 100 אחוז בהגירה לניו זילנד. הלכתי למס הכנסה וסגרתי את כל הפינות שצריך. לאחר מכן הלכתי לחשבון בנק שלי, העברתי את כל הכסף לחשבון בנק בניו זילנד וסגרתי את החשבון. כאשר התפטרתי מהעבודות בשבועות האחרונים טרם הטיסה פתחתי קרן השתלמות ופנסיה, שילמתי מס ומשכתי כל מה שהיה. את כל הפעולות האלה עשיתי ברצון ושמחה כי ידעתי שזה חלק מהתהליך להפוך מדינה אחרת לבית.

בסוף הלכתי לביטוח הלאומי, הראיתי להם את כל ההוכחות לכך שמרכז החיים שלי לא הולך להיות בישראל (התנאי העיקרי שלפיו קובעים מי תושב ומי לא). לא רציתי לשלם ביטוח לאומי שאני בניו זילנד. ויזת סטודנט מאפשרת עבודה עד 20 שעות שבועיות ובחופשות משרה מלאה. תשלום של ביטוח לאומי או מיסים כאן לא היו מאפשרים לי בכלל להתקיים בניו זילנד עקב יוקר המחיה ותשלום מס כפול. בביטוח הלאומי כמובן לא קיבלו יפה את ההצהרה שלי אך לאחר משא ומתן הפקידה אמרה שהיא תעביר הלאה לביטול.
וזהו, סיימתי עם החלק המשעמם ועכשיו נשאר לי שבוע רק לנוח ולחכות לטיסה!

חודשים ראשונים כסטודנט באוקלנד

עליתי על הטיסה הבלתי נגמרת לניו זילנד. מה שכן, אני חייב להגיד שהזמנתי את הטיסה דרר תאילנד. נשארתי בתאילנד כשבועיים כי רציתי קצת חופשה מכל השנה וחצי הרצופים בעבודה ותכנון. עם זאת שעשיתי הכל באהבה, לעבוד ב-3 עבודות בו זמנית, 7 ימים בשבוע היה קשה!

צובר כוחות בתאילנד !

לאחר תאילנד המשכתי לניו זילנד, סגרתי מגורים בבית חב"ד באוקלנד עם אהרון. נהג מטעם Weltec (המכללה) הגיע לפגוש אותי בשדה התעופה והסיע אותי לבית חב"ד. הייתי מאוד עייף. החלק הכי מעייף זה ה-jet leg, יש כ-9-11 שעות הבדלים בזמנים בין ישראל לניו זילנד. הדבר הראשון שעשיתי זה היה ללכת לישון.

לאחר התאוששות הלכתי לעשות סידורים – חשבון בנק, טלפון, תהליך של רישיון נהיגה,קניית רכב ומעט הכנת קורות חיים ומכתב מקדים. הכל היה באיזי ללא לחץ. הדבר העיקרי שהיה לחוץ לי זה למצוא מגורים לטווח ארוך יותר. עם כל הכבוד לבית חב"ד (בזמנו היה מבנה מאוד ישן), שכר השכרת חדר היה יחסית גבוה ובית היה פשוט קפוא בחורף. חדר המקלחת היה מזכיר לי את הכפור האוקראיני בשלג. אז את רוב המשאבים שלי הקדשתי לחיפוש מגורים וקניית רכב.

קניית רכב

אספר לכם מעט על התהליך של קניית רכב. לצערי, בניו זילנד התחבורה הציבורית לא נתנה לי את המענה לצרכים שלי. להיות בעל רכב היה בשבילי עדיפות גבוהה. כבר היה לי ניסיון עם קניית רכבי יד שניה מהטיול הארוך שלי בניו זילנד, אז למצוא רכב היתה לא בעיה. מה שכן, שכחתי כיצד בודקים רכב יד שניה, אם הוא ראוי לקניה או לא. אז מה שעשיתי – הדלקתי יוטיוב ולמדתי קצת בודקים רכבים יד שנייה. למדתי כיומיים מהבוקר עד הלילה תאוריה מה ואיך לעשות. עכשיו שתאורטית הבנתי מה עושים, צריך לעבור לפרקטיקה. עכשיו איך אני אתרגל זאת אם הרכבים מפוזרים ברחבי אוקלנד ואין לי רכב מלכתחילה להגיע לעשות בדיקה?

אז מצאתי פתרון גם לזה. הגשתי התעניינות לרכבים שונים באוקלנד והסברתי שאני לא נייד, אז ביקשתי שיבואו אליי. להפתעתי הרבה מהמוכרים הסכימו לבא עד אליי. במשך מספר ימים תירגלתי את כל מה שלמדתי על 10 רכבים! התחלתי להרגיש בטחון ולהיות משופשף, ואיתרתי את כל הבעיות הרציניות שבגללם דחיתי את אותם מוכרים. בסוף השבוע, קיבלתי הודעה בפייסבוק ממישהי שמוכרת רכב ב-Pukekohe. זה היה כשעתיים נסיעה בתחבורה ציבורית מ-MT EDEN (איפה שגרתי). אמרתי שאלך לבדוק את הרכב הזה והשאר זה היסטוריה. היה רכב מעולה! העניין הוא שלמוכרת לא היה כוח להגיע עד לאוקלנד למכור אותו אז היא מכרה אותו במצב מצויין ומחיר מציאה. הרכב עד היום בחזקתי.

מגורים מצאתי מהר

את המגורים מצאתי דרך אתר טריידמי. החדר היה 2 מטר על מטר וחצי רוחב ללא דלת. זה היה במקום מרכזי באוקלנד אך היה זול מאוד (110 דולר לשבוע כולל הכל!). כל עוד לא היתה לי עבודה לא רציתי להתחייב לחדר עם תנאים יותר טובים! לי זה התאים, כי במקום לדאוג לזה שהכסף מתחיל להגמר, התפקסתי בחיפוש עבודה ללא דאגות. גם ככה ישבתי רוב הזמן בסלון או שהייתי בחוץ, בחדר רק הייתי צריך לישון. גם את האנגלית הייתי צריך לתרגל והיתה אחלה הזדמנות לדבר עם השותפים האחרים בבית. באיזור גם היה פארק One Tree Hill והיה לי כיף לקום בבקרים ולהתאמן שם. בקיצור הכוס היתה הרבה יותר מלאה מאשר ריקה.

השבוע הראשון ללימודים

סיימתי את כל הסידורים הראשוניים, כבר לא היה ג'ט לג והייתי מוכן ליום הראשון ללימודים. בפעם הראשונה שהגעתי זה היה לצורך עשיית כרטיס סטודנט, רישום לקורסים והיכרות עם מנהלת הבית ספר לשירותים חברתיים. היום השני כבר היה יום לימודים מלא, זאת אומרת היה קורס אחד לדוגמא (התמכרויות הערכה וטיפול) אז למדנו אותו מ-9 בבוקר עד 4 אחר הצהריים. ובכן, לפי התוכנית זה מה שהיה רשום. אך בפועל כבר בשעה 2 המרצה סיים לדבר. המרצה שאל אם אנחנו רוצים לסיים מוקדם, אז מי שהיה בכיתה היה בעד, אני היחיד שהתנגדתי. למה? בגלל שאני שילמתי סכום כזה גבוה על לימודים, אז באמת רציתי ללמוד ולהפיק את המקסימום מהלימודים, לקצר את היום בשעתיים מבחינתי היה לא מקובל! אז המרצה היה נשאר איתי לשעה וקצת נוספים להעביר לי את השיעור בזמן שאחרים כבר מזמן הלכו.

מי היו חבריי לתואר?

אצלי בתכנית לא היו אנשים רבים. בגלל שהתחלתי בחורף, כך גם חלק נוסף התחיל בחורף. היינו סך הכל כ-30 תלמידים! רוב האנשים היו הודים וסינים ומעט ניו זילנדים. האנשים היו מאוד מוכשרים, היו להם תארים שניים בסיעוד, עבודה סוציאלית, רפואה והיו להם עשרות שנים ניסיון. ההודים דיברו בהודית, הסינים דיברו בסינית והניו זילנדים דיברו מחוץ לכיתה. כשסיימנו את השיעור, כל אחד התפזר לדרכו והתנפצה הפנטזיה שלי שיהיו לי חיי חברה נהדרים בקמפוס. כשהייתי סטודנט לעבודה סוציאלית באילת, החיים הסטודנטאליים שלי היו בלתי נשכחים, אך כאן זה היה אחרת, לפחות ביום הראשון.

הגירה לניו זילנד, המשך

לכאורה ימי ההתאקלמות הראשונים היו לא פשוטים. חובה לזכור שאת כל התהליך עשיתי לבד. בתור אחד שהוא יצור חברתי ואוהב תקשורת. למצוא אנשים קרובים לשתף בהם את חיי היה לי חשוב פסיכולוגית. ההתחלה היתה לא פשוטה, אך התחלתי לראות שדברים מסתדרים ומתנהלים כמו שצריכים להתנהל. הרגשתי כיצד היקום היה לטובתי ולא היה לי ספק שכל מה שתיכנתתי יתממש. בפרק הבא על הגירה לניו זילנד. אספר לכם על התפתחויות לגבי תעסוקה, מגורים, חיי חברה ועוד.

שלכם,

דמיטרי בילצקי, מנטור הגירה

דמיטירי בילצקי, מנטור הגירה, עובד סוציאלי, כרגע בגילאי ה20 המאוחרות. הגרתי מאוקראינה לישראל בילדות, והגרתי מישראל לניו זילנד בשנות ה20 המוקדמות.

Subscribe
Notify of
16 Comments
Newest
Oldest Most Voted
Inline Feedbacks
View all comments
מיכל
Guest
13 days ago

דימיטרי, איזה כיף לך. איזה אומץ. הלוואי עלי. ניו זילנד היא פנטזיה שלי מזה שנים.

Member
8 months ago

שיתוף נהדר. הבחירות שלך והמוכנות לשלם את המחיר ראויות להערכה. שמחתי לקרוא.

8 months ago

איזה סיפור! אני מעריך אותך על התיכנון, הנחישות וההתמדה האינסופית! אני קורא את זה מתאילנד – לגמרי מבין למה נסעת לחופשה כאן בדרך לניו זילנד 🙂 אתמול ניסיתי פעם ראשונה שייק ליצי ושייק תות עם יוגורט, נדמה לי שעם שלושים מעלות ומזג אוויר טרופי כל השנה, התאילנדים שיכללו את השייקים שלהם לרמה הגבוהה ביותר – זה מדהים. גם הדירות כאן, אני מתגורר במגדל דירות עם מכון כושר, בריכה במרפסת שמשקיפה על איזור, לובי מפואר ממנו אני כותב את התגובה הזאת, ובקומה ה- 32 העליונה יש נוף מרהיב עם כורסאות ישיבה. זו איכות חיים שאני לא רגיל אליה בלונדון (למרות שיש… Read more »

Yosef
Guest
8 months ago

זה לא ממש סיפור על הגירה לניו זילנד, אלא קבלת ויזת סטודנט, והחיים בניו זילנד. לא ממש קשה להשיג ויזת סטודנט בניו זילנד. הייתי גם סטודנט, ולמדתי מדעי המוח לתואר שני בניו זילנד באוניברסיטת אוטגו בשנים 2002-2004, וזה היה נהדר. סיפור נחמד.

Kek
Guest
Reply to  Yosef
8 months ago

ונשארת בניו זילנד?

Yosef
Guest
Reply to  Kek
8 months ago

לא. כמעט ולא קיימת הזדמנות למדען למצוא עבודה בניו זילנד.

Kek
Guest
Reply to  Yosef
8 months ago

אז מצאת במקום אחר?

Yosef
Guest
Reply to  Kek
8 months ago

כן, ארה"ב.

אבי
Guest
8 months ago

סחטיין דימיטרי,הרבה זמן חיכיתי להמשך הסיפור. בזמן האחרון כמעט לא כותבים באתר פוסטים ועושה רושם שהאתר בשלבי גסיסה/סגירה,האתר רחוק מאוד ממה שהוא היה פעם מאז שעזב אותו הבוס.

Reply to  אבי
8 months ago

הי אבי, ראשית- אין צורך להעליב. האתר לא בשלבי סגירה וה"בוס" לא עזב מעולם. הכותבים כולם הם מתנדבים וכרגע כל אחד ואחת עסוקים בענייניהם. מה לעשות, יש גם לנו חיים 🙂 לכן קצב הכתיבה וההעלאה של חומרים חדשים לאתר הוא איטי עוד יותר מהרגיל ואני מקווה שישתנה בקרוב. שנית, אופי האתר השתנה, זה נכון. פעם זה היה הבלוג האישי של הישראלי הנודד, אבל מאז הרבה דברים השתנו, כולל הוא, כי אלו החיים ואנשים משתנים ורוצים לפעמים דברים אחרים בשביל עצמם ובשביל אחרים. אני מקווה שנחזור לפעילות מלאה בשנה שבאה עלינו לטובה, נעלה חומרים חדשים לאתר, עוד מאמרים, עוד פוסטים ועוד… Read more »

אבי
Guest
Reply to  ברלינאית
8 months ago

היי ברלינאית. האתר הזה הוא אוויר לנשימה עבורי ואני מחכה לפוסטים בקוצר רוח,אני כל כך מקנא באלו שעזבו את ישראל ועברו לחיות במדינה אחרת,אני עצמי מוקף באנשי ליכוד שרופים שמאמינים בכל ליבם שישראל היא המקום הטוב ביותר בעולם עבור יהודים,אינני מעיז לדבר לידם על עזיבת ישראל כדי שלא יבצעו בי לינץ',ההתקפות על האתר באות מאנשים כאלו שזוהי השקפת עולמם וזה עצוב.באשר לי אני יכול להצהיר שאינני מרגיש שייך או מחובר למדינת ישראל שלא לומר מתעב ושאני נמצא בה רק מחוסר ברירה,הנתונים האישיים שלי לא יתקבלו להערכתי במדינות מפותחות הקולטות הגירה (למעט אולי מדינות עולם שלישי) ולכן אני אנוס להשאר בישראל.המצב… Read more »

Ariel
Guest
Reply to  אבי
8 months ago

אחשלי, לא יודע איך הגעת למסקנה הזאת שאתה אנוס להישאר בישראל. אני לא יודע מה אותם נתונים 'בעייתיים' כהגדרתך, אבל אשמח לפתוח בפניך כמה אופציות לא רעות בכלל…בפרטי

Adele
Guest
Reply to  Ariel
7 months ago

הי אשמח שגם תשלח לי במייל אופציות! אני מרגישה חסרת אונים .. קיבלתי ויזת תייר לארהב ואני רוצה להגר מכאן משאירה לך את המייל;
*המייל נמחק מטעמי ביטחון ברשת, נשמח אם אריאל ואדל ישלחו לנו (בטופס צור קשר) את המיילים שלהם ונקשר בין מי שצריך. תודה, מערכת האתר*

Member
8 months ago

מרתק כתמיד! אני מאמינה שהכל הסתדר לא בגלל היקום שהיה לטובתך, אלא בגלל שהיתה לך תכנית מסודרת וידעת בדיוק מה שאתה רוצה. כל הכבוד!