לונדון 💂♀️
חזרתי שנה שעברה מתאילנד ללונדון, לאחר שבע חודשים מדהימים, גם קיץ 2020 בלונדון היה חביב, אבל החצי הראשון של 2021 היה נוראי, בעיקר בגלל הסגר. אין מה להוסיף על מה שכבר כתבתי על הקורונה, אז אדלג לחצי השני של השנה – הקיץ הגיע ועברתי לדירה חלומית באיזור St Katharine Docks Marina, גדולה ומרווחת עם חימום מהתקרה! קניתי לראשונה טלוויזה חדשה עם מערכת קול ואני בכלל לא טיפוס של טלוויזה, אבל מצאתי את עצמי צופה בסרטים. יוטיוב הצליחו לשכנע אותי לעשות מנוי אחרי 15 שנה 🙂 סוף סוף בלי פרסומות.
באיזור המגורים שלי גרים בעיקר בריטים ואיכות החיים דיי מפנקת. מאז סוף יולי כבר אין חובה לכבוש מסיכה (למרות שקיבלתי פטור), אין הגבלות, הכל פתוח והחיים חזרו לנורמליות.
ליד הבית ישנה מרינה יפיפה עם מסעדת המבורגר מצויינת (Honest)
אני ממשיך לעבוד עם צוות הפיתוח על הסטארטאפ שלי לשוק האמריקאי, עברו שנתיים מאז שהתחלנו ויש מוצר שעובד יפה ואלף משתמשי ביטא. אני כרגע מתמקד בשיווק, שזה תחום חדש ומאתגר. צריך גם לתקן באגים ולהוסיף תכונות חדשות אז אני עובד שבע ימים בשבוע, נהנה מכל רגע והעבודה מעסיקה אותי רוב הזמן.
צרפת 🇫🇷
בספטמבר נסעתי ברכבת יורוסטאר לצרפת לפגוש חבר, ישראלי לשעבר, שהתחתן עם בן זוג צרפתי ועבר לשם (כבר החבר השני שהיגר עם ויזת נישואים), טיילנו שבוע, איזה קינוחים טעימים! כמה שכבות שוקולד! איזה מבחר, המדינה המובילה בעולם לאוכל מתוק. מאוד נהנתי מהארכיטקטורה בפריז, היא מרשימה, צבעונית ומפוארת יותר מבלונדון, האווירה חופשית (וסקסית), והצרפתים היו מאוד חביבים ומנומסים (מי אמר שהם סנובים?).
מהפנט, ואפילו טעים יותר ממה שנראה
גן עדן לחובבי הסוכר, זוללים כל היום ואז מפתחים עמידות לאינסולין
המרפסת שלנו בשכונה שקטה שצופה לכיכר ברובע ה- 12 בפריז
Arc de Triomphe – בגדי המלך החדשים? זו לא אומנות, זה בלוף ואף אחד לא מעיז למחות
ישראל 🇮🇱
אחרי הטיול בפריז חזרתי לשבוע לבית בלונדון ואז טסתי לישראל לפגוש את המשפחה לאחר שנתיים שלא ראיתם אותם. היה נהדר לראות את האחיין שגדל, לפגוש חברים שעוד נשארו בארץ (הצלחתי לשכנע אחד להוציא דרכון פורטוגלי) ולאכול שווארמה! התקשרתי למשרד הבריאות, הציעו לי לקבל חיסון קורונה במד"א גם כתושב חוץ, ובלי ביטוח, אז התחסנתי בחיסון שלישי (פעמיים ראשונות בבריטניה).
אל תבינו לא נכון, כתייר ישראל היא אטרקציה, כתושב ישראל היא סיוט.
שדה התעופה, נמל בן גוריון 🔫
אין ספק שהמפגש עם רשויות הביטחון גרם לי להיזכר עד כמה אני סולד מהמדינה שפעם הייתה ביתי. בגלל שאני ישראלי (דרכון ישראלי, לא תושב), המדינה כלאה אותי שעתיים בשדה התעופה חזרה ללונדון (התירוץ קורונה), סתם, אין סיבה רציונלית, פשוט כי יש להם רובים. מדינת משטרה שאזרחים ברחוב פונים אחד לשני ודורשים לחבוש מסיכה. ישראלים עם תפיסה פשיסטית שלא מכירה באינדיבידואל. מדינת משטרה. ישראל דומה לאירן או לטורקיה הרבה יותר ממה שחושבים. אולי בגלל זה שירותי הביטחון הישראלים מגוייסים כולם נגד אירן? כי הם רואים את עצמם במראה? אין הבדל – אותם ערכים, מדינה דתית, קולקטיביסטית, עם מאפיינים סוציאליסטים מובהקים בה שירותי הביטחון הם ברמה של 'אל' כל יכול, וגיוס לצבא הוא חובה כמו במדינות העולם השלישי – כי לאינדיבידואל אין ערך בישראל. אתם, החיים שלכם, החירות שלכם היא חסרת משמעות בעיניי הפוליטקאים, הגנרלים והרבנים שמנהלים את מדינת העבדים היהודים.
אחת ההחלטות הכי טובות שקיבלתי בחיים היא להגר מישראל ולא לחזור לעולם ✈️
אם אתם צעירים, חילונים ומשכילים, אל תתנו לרגשות (או להורים שלכם) לתקוע אותכם בארץ לא שלכם. צאו מהעבדות! העתיד שלכם ושל ילדיכם יהיה טוב יותר במדינה אחרת. האחריות המוסרית הראשונה שלכם היא לעצמכם, לטובתכם.
בגלל השקרונה הזאת, כמעט בלתי אפשרי עבורי לצאת מישראחלם.
אני בכלל רוצה לעבור לרוסיה.
מספיק לי רוסיה.
היי ישראלי נודד, איך אוכל ליצור עמך קשר להתייעצות בנוגע להגירה?
היי sarit, אתה מוזמן לכתוב לסטיב, יועץ ההגירה שלנו 🙂
https://leaveisrael.com/advice-and-consultation/
נהנתי לקרוא את העדכונים שלך, עבר זמן אכן. ד״ש לישראלי הנודד!
'הישראלי הנודד' ישמח לבקר אותך בהולנד בבוא היום 🙂 ואתה יותר ממוזמן ללונדון כמובן!
סוף סוף פוסט חדש! כבר כמעט חצי שנה אני מחכה
והסבלנות השתלמה
תודה הישראלי הנודד על הפוסט המרתק
מחמיא לי, תודה.
הרבה זמן לא כתבתי, ואני מודה שזה בעיקר משום שאחרי שבע שנים בלונדון אין לי את אותו הלהט לכתוב כמו פעם. אני עסוק בעבודה שלי ונדמה לי שגם כותבים אחרים, חיים את החיים שלהם ונמצאים בשלב אחר בחיים.
אבל אני מבטיח לחזור לכתוב ומזמין כותבים חדשים להצטרף 🙂