Sign In

Remember Me

ברלינאית

אחים בדם?

אחים בדם?

פעם, כשהייתי ילדה קטנה, עמדתי ושרתי כשניגנו את ההמנון בטלוויזיה. ככל שהתבגרתי, הפסקתי לעמוד כשאני לא בסיטואציה של טקס, ואני לא שרה את המילים כבר. היום אני לא נמצאת כמעט בסיטואציות בהן ההמנון של מדינת ישראל מתנגן. פעם, כשגרתי בישראל, לעמוד בצפירה של יום הזיכרון ויום השואה היה משהו מובן מאליו. גם כשיצאתי לחופשות, הציק לי שאני לא בישראל בשביל לעמוד ביחד עם אחרים, אז תמיד מצאתי לי פינה שקטה לפני הצפיר...

קרא עוד »
מלחמה ושלום

מלחמה ושלום

כשרק עברתי לברלין, אחד הדברים שהממו אותי היה השקט. גרתי שנים בתל אביב, ובכל פינה היו צעקות, צפירות, שריקות – שלא לדבר על אזעקות. אבל בברלין – שקט. זה היה מלחיץ ברמות, ולקח לי כמה חודשים להתרגל לשינוי. לברלין הגעתי במטרה לעשות דוקטורט במדעי המדינה/יחסים בינלאומיים, בתחום הצר של לימודי מלחמה. לפני הגשת הבקשה, נפגשתי עם פרופסור באחת האוניברסיטאות כאן, והוא אמר לי משפט ששינה את חיי: "...

קרא עוד »
דירה להשכיר

דירה להשכיר

כשעברתי לברלין, לפני 5 שנים, שמעתי סיפורי זוועות על מה שקורה בעיר מבחינת דיור. חיפשתי דירה עוד מישראל עד שהבנתי שזה טיפשי לחפש חדר כשרוצים שאבוא לראות ביום שאחרי (אם עונים בכלל). אז חיכיתי. הגעתי מוכנה עם רשימות וכבר פניתי לאנשים וקבעתי ביקורים בדירות לשבוע שאני מגיעה. כשנחתתי היו לי 5 ימים למצוא מקום, כי החבר של החברה שלי לא רצה שאשן אצלם יותר מזה (לחלוטין הגיוני, אם תשאלו אותי). את כל הסידורים ה...

קרא עוד »
הכת החדשה בישראל – מפלגת זהות

הכת החדשה בישראל – מפלגת זהות

אני תוהה איך זה שמלא אנשים חילונים שנחשבים על ידי לנורמלים בדרך כלל, מוכנים להצביע למפלגת 'זהות'. זה תמיד נראה לי שהם לא קראו את כל המצע. אז כשירות לציבור אני מביאה כאן חלק מהסעיפים הבעייתיים (לדעתי) במצע של המפלגה, ואולי אצליח לשכנע מי מכם להבין לאן אתם רוצים להכניס את אזרחי ישראל. יעדי זהות -״זהות״ היא מפלגה ישראלית יהודית הדוגלת בחירות ושואפת לתיקון החברה והעולם מתוך נאמנות לא-לוהי ישראל (לא צר...

קרא עוד »
איך קונים טלוויזיה?

איך קונים טלוויזיה?

אנחנו לא צופי טלוויזיה אדוקים. אנחנו בעיקר צופים בסרטים ויוטיובים שיש במחשב. לפני שנה נכנס לבעלי ג'וק שהוא רוצה מסך ענקי שטוח. לי זה נראה ממש חסר טעם, גם כי אני לא חושבת שאנחנו צריכים (אנשים משתמשים בזה בשביל פלייסטיישן, לא? מי משתמש בדבר הזה לראות טלוויזיה?!), וגם כי זה עולה מלאן כסף. אבל בעלי עקשן, ושנה ישב לי על האוזן וטירטר ונתן הסברים למה אנחנו צריכים, ועשה סקר שוק מקיף. בסוף נשברתי והלכנו ל&...

קרא עוד »
זה אליפות עולם, זה?

זה אליפות עולם, זה?

ספורט זה דבר חשוב בגרמניה. גם מבחינה חינוכית (מתחילים בחשיבות פעילות כבר במעון), גם מבחינה מנטלית (ספורט זה לחזק את עצמנו ואת החברה), וגם מבחינת, וול, ניצחון. אולי עכשיו כבר כדאי לקרוא לזה וונאביז ניצחון. בגרמניה כל ספורט הוא טירוף בפני עצמו, כולל מירוצי פורמולה-1 וספורט חורף. כמובן שכדורגל הוא פסיכיות לאומית והבונדסליגה נחשבת לאחת מהליגות הטובות בעולם, אבל גם משחקי כדור אחרים תופסים מקום מכובד לא...

קרא עוד »
אובססיה ובחירות

אובססיה ובחירות

ביבי החליט סופסוף לפרק את הקואליציה שלו, והכריז על בחירות באפריל. הגיע הזמן. כל העולם נכנס לסערת רגשות, חברים שולחים לי הודעות של "את באה להצביע? כל קול חשוב!!", "הפעם מורידים אותו מכס המלכות שלו.." ועוד כל מיני. האינסטינקט הראשוני הוא תמיד לומר "ברור, אני באה להצביע כי הגיע הזמן שישתנה משהו אצלכם", אבל אחרי שעוברות שתי השניות הראשונות, השכל נכנס לפעולה. בפעם שעברה שה...

קרא עוד »
מה זה בית?

מה זה בית?

לפני חודש וחצי יצא קמפיין של משרד הפנים הגרמני, שמעודד אנשים לחזור לארצות מוצאם, עם קבלת תנאים כספיים טובים לבניית חייהם שם. בין היתר, קבלת תמיכה בשכר דירה למשך השנה הראשונה לחזרתם. כשיצא הקמפיין התגובות עליו היו מעורבות. ישראלים רבים בברלין ראו את עקבות הקמפיין שעשתה ממשלת ישראל (הטראומה עודנה צרובה בזיכרון), וכעסו אימים. אחרים ראו בזה ניסיון להתנער מהפליטים הרבים ששטפו את גרמניה, ואחרים – כמוני ...

קרא עוד »
עצות למהגרים הצעירים

עצות למהגרים הצעירים

בואו נהיה כנים: המצב בישראל לא הולך ומשתפר. הסימן הבולט ביותר לזה הוא שבני נוער מבקשים מידע על הגירה מישראל. לפעמים הם עושים זאת בגלוי (באתר עצמו), אבל לרוב זה בשושו, דרך טופס צור קשר שלנו. ראשית, חשוב לי לומר שעד כמה שאני מעריכה את הבגרות הנפשית הנדרשת לתכנון העתיד, ילדים עד גיל 18 הם עדיין ילדים על פי חוק (כן, גם בני 15-16-17). לכן, אין לנו אפשרות לתת להם יעוץ פרטני, ולצורך העניין, כל בעל מקצוע ...

קרא עוד »
בית חולים זה כיף

בית חולים זה כיף

ממש לאחרונה עברתי ניתוח באחת העיניים. עברתי שנתיים של גיהנום רק בשביל להגיע לניתוח הקטן הזה, שנראה כי מוכיח את עצמו. אבל הניתוח פה הוא לא העיקר. אני יודעת שסיפרתי כאן בעבר על מערכת הבריאות הברלינאית, אבל אני גם יודעת שתסלחו לי אם אספר שוב על נפלאותיה, כי הפעם זה האשפוז בבית החולים. המחלקה: עיניים כירורגית, אחת משתיים (שאני יודעת עליהן, לפחות). מספר חדרים במחלקה: 15. מספר מיטות בחדר: 2, אין יותר או...

קרא עוד »
בין שכירים לעצמאים

בין שכירים לעצמאים

כשאנחנו עוברים למדינה בלי עבודה מובטחת, זה מבאס. אנחנו יודעים שאנחנו רוצים ללמוד, לעבוד, להתחיל חיים חדשים – אבל מה לעשות, בישראל היינו שכירים, ועכשיו, מה נעשה? אז בישראל הייתי שכירה כל חיי. מגיל 16, כשעבדתי בפעוטון בהחלפת חיתולים, ועד שלושה חודשים לפני שעברתי לברלין, הייתי שכירה. גם לשירות הצבאי אפשר לקרוא שכירה, כי קיבלתי שכר (זעום של 300 שקל, אבל דיטיילז). לברלין הגעתי בכוונה לעשות דוקטורט, עד ...

קרא עוד »
בואי, שרהל'ה, הולכים

בואי, שרהל'ה, הולכים

אני מקבלת המון אימיילים מאנשים שכל מה שהם רוצים זה לעזוב את ישראל, ומהר. "רק תתנו לנו איך ואנחנו עפים מפה" זה נוסח שחוזר על עצמו. אנשים בלי ניסיון מקצועי, בלי מינימום של דיבור אנגלית (לפחות), בלי תואר אקדמי, בלי כסף, ובלי דרכון זר. המצב בישראל הפך להיות כזה בלתי נסבל, שאנשים רק רוצים לעזוב, וכמה שיותר מהר. אני מבינה את זה. מי יודע טוב יותר ממני על הרצון לעזוב את מדינת ישראל, שרק התגבר במ...

קרא עוד »