מאת: מיטל אור / עוברים הלאה
טוב, אנחנו טסים בעוד 17 יום ופעם אחר פעם אני תוהה למה לא הקדמנו את הטיסה. כלומר, אני יודעת למה לא הקדמנו אבל… החום בבית בלי מזגן הוא קצת בלתי נסבל ועושה חשק עז לגור עכשיו בקנדה, אפילו בלי אריזות. בנוסף לכך, מסתבר שכל הניסיונות להתכתב עם רשות השידור לא הועילו ועיכלו לי את חשבון הבנק. כמחוסרת טלוויזיה שלחתי להם מיילים ומכתבים רשומים על כך שאני זכאית לפטור מאגרה, אך באין מענה ההחלטה שלהם הייתה לעכל לי את החשבון. כיוון שאין לי זמן לטפל בכך, שילמתי את הכסף ועכשיו אוכל לסגור את החשבון ברוגע.
העובדה שאנחנו אוטוטו עוזבים וזה שנותר לנו קצת יותר משבוע בבית שלנו, הופכת את העצבים שלי לרופפים. יש המון דברים קטנים לסגור ואמנם אנחנו מתקדמים ממש יפה (ולרוב על פי הרשימות שלנו), אני מגלה כי כל ההתעסקות הזו דורשת ממני הרבה כוחות נפשיים שלא התכוננתי אליהם כראוי. כיוון שאני עובדת מהבית, הכל נמצא באותו מקום, הצורך לעבוד יחד עם הצורך לארוז ולפתור עניינים לקראת העזיבה. בקיצור, המון רגשות מעורבבים ואני מוצאת את עצמי באותו היום מאושרת ומבואסת יחדיו.
לגביי הסידורים…
כתובת – אתמול העברנו את הכתובת שלנו לכתובת של ההורים שלי כדי שאם יגיע דואר, הוא יגיע אליהם. זה היה קצת מצחיק לחשוב על זה שהנה, גם אני לאחר גיל שלושים עברתי אל ההורים… (סתם נקודה שהצחיקה אותי).
ביטוח מושלם – נדרשנו לשלוח פקס לביטול הביטוח המושלם בקופ"ח אז נעשה זאת היום. לטענת הקופ"ח הטיפול לוקח שלושה ימים.
ביטוח לאומי – כיוון שיש לי עסק, נתתי לרו"ח לטפל בזה כשיגיע הזמן (אז כאן אין לי דרך לעזור בשאלות שאולי יעלו).
סגירת חשבון בנק – מסתבר שאפשר לעשות זאת גם דרך האינטרנט/ פקס ואין צורך אפילו להגיע באופן פיזי לסניף. כיף ואנו נתחיל את התהליך ברגע שהעיכול יוסר…
העברת כספים – אני עדיין צריכה לכתוב לבנק בקנדה שמשהו לא מסתדר לבנק שלי ואכתוב להם מייל עוד היום (לעומת זאת מט"ח כבר רכשתי).
ענייני חתול – החלטנו להעביר את החתול אך לא מיד וזאת כדי שלא ייסחב איתנו ממקום למקום. אז נעביר אותו להורים שלו והם יביאו אותו ברגע שנתארגן שם. עוד לא עשיתי את כל הסידורים, כשיהיה לי את כל המידע אקדיש לכך פוסט שלם.
דיור – סידרנו. ביום/לילה הראשון נישן במונקטון לכמה שעות. משם ניקח את הרכב אל סנט ג'ון ושם יש לנו מוטל לשלושה ימים ובמקביל דירה לחודשיים. נכון, הדירה לא מרוהטת, אבל אנחנו נתארגן על כל מה שצריך במהירות. בצורה זו חסכנו לא מעט כסף ומה שנקנה בהתחלה ימשיך איתנו. את הילדים הכנו לכך מראש כדי שלא יופתעו ממה שעומד לבוא. אני מתארת את זה כמו שינה באוהל רק לא חם או קר… מאמינה שיהיה בסדר.
זהו לבינתיים. אם אתם קוראים/קוראות, היו נחמדים ונחמדות והשאירו תגובות 🙂
מבין את ההרגשה של לכתוב ולכתוב ולא לקבל פידבק, אז שתדעי שאנחנו גומעים את הפוסטים שלך בשקיקה. אשתי ואני בעיצומו של התהליך (יש לנו כבר ITA ועוד רגע מגישים את כל המסמכים לPR) ואוטוטו נהיה שכנים (בדרך לNova Scotia). מאוד מתחברים עם רוב הדברים שלך (בכל זאת, עדיין ללא ילדים), ושמחים שיש מישהי שיכולה לתמלל את התחושות תוך כדי התהליך המשמעותי הזה לכדי מילים, זה מאוד עוזר. בכל מקרה אשמח לקרוא, לשמוע ולדבר איתך בהמשך.
תודה רבה 🙂
מרגש לקרוא. שנה טובה ומתוקה ונתראה בנובה סקושיה (או אצלנו, ביתנו פתוח למבקרים).
המייל שלי הוא:
meytalorim@gmail.com או בפייסבוק, מיטל אור בעברית.
היי מיטל
תודה רבה לך על כל הפוסטרים. זה מעודד מאוד ונותן הכוונה למי שרוצה גם לעבור את התהליך.
הגעתי אלייך בחיפוש באינטרנט על סנט ג'ון וישראלים.מכיוון שאני ומשפחתי בשנים האחרונות רוצים לעזוב את הארץ מכל הסיבות שכתבת ואפילו יותר.ואני אשמח לדבר איתך בפרטי ולקבל יותר מידע על התהליך.
נשמח לדעת עוד על סנט גוו(הערים הגדולות לא ממש קורצות לנו למרות שיש לי שם משפחה גדולה )
אשמח למייל או דרך ליצור איתך קשר בשביל כל השאלות שיש לי.
וכן אנחנו כיום מאה אחוז רוצים לעשות את התהליך!
תודה לך
דבי.
היי דבי,
עכשיו, באיחור של חודשיים, ראיתי את התגובה לפוסט זה.
המייל שלי הוא:
meytalorim@gmail.com אם עדיין רלוונטי לך.
.