תגובה שהפכה לפוסט מאת עלמה כשעזבתי את הארץ לפני 16 שנים לניו יורק, הארץ היתה שונה לגמרי. אני זוכרת שאנשים פינו את מקומם באוטובוס לנשים וקשישים. אני זוכרת כשנסענו ב"פחוניות" של גיל 18, שהיו לרוב נתקעות על הכביש, תמיד היה מישהו שעוצר לעזור. אני זוכרת אחווה. היום, זה לא כך. ארץ ישראל השתנתה ללא היכר. גסות החליפה את החוצפה, ועויינות החליפה את האחווה. כולם מתלוננים. ההבדל הכי גדול בין פה לשם-...
קרא עוד »מאמר אורח מאת אורן נתן שלום, שמי אורן, בן 37, מתגורר כחצי שנה בשוודיה אחרי 5 שנים בהן טיילתי ברוב חלקי העולם. 5 שנים בהן ניתן לאמר שהקשבתי לרחשי העולם. מאמר זה אני כותב לאחר ששומע אני תגובות כמעט זהות מהאנשים סביבי, קרובים וזרים כאחד בנוגע למקום מגוריי. לא קשה לנחש את תבליל השטויות אותו אני שומע ורובו ככולו עקב בורות וצרות אופקים אשר אותם מזינה המדיה המקומית תוך כדי התעלמות מוחלטת מתרומתם האדירה ש...
קרא עוד »מאמר אורח מאת גיל ר. (תגובה שהפכה למאמר) אני רוצה לנתח את הנושא מנקודת מבט שאיננה רגילה בויכוח הנצחי הזה של "ללכת" או "להשאר", ולשם שינוי איננה רגשית, זועמת או נפעמת… ישנה סיבה מספיק טובה אחת לקיום האתר הזה, והיא מקור מרבית הצרות שאנו מתמודדים איתן בישראל: ישראל היא מונופול לאומי. למה אני מתכוון? הישראלים היהודים, בעידוד לא מועט מהממסד שלהם (וכמה זמרות), מאמינים בלב שלם שאין לה...
קרא עוד »פוסט אורח מאת גיל, גרמניה. סיפור ההגירה שלי לגרמניה מתחיל לפני 9 שנים. הייתי מיואש מהחיים בישראל, בעיקר מהסיבות הידועות של המנטליות, האלימות והאגרסיביות שהן תוצאה ישירה של המצב הבטחוני והכיבוש בשטחים. לא היה לי רע מבחינה כלכלית- ההפך הוא הנכון, עבדתי בחברת הייטק במשרה שמאוד אהבתי, הרווחתי משכורת סבירה פלוס, היה לי בוס נפלא, היו לי קולגות נחמדים, אלו היו הדברים שהחזיקו אותי בישראל שפוי. כשהייתי חוז...
קרא עוד »פוסט אורח מאת ירוא ביומיים האחרונים אנו עדים למהומה לא קטנה שפרצה בגלל האמירה הלהט"בופובית, חידוש לשוני מעניין "להטבופוב", פעם היו אומרים רק "הומופוב", של כבוד השר שי פירון, השר הממונה על חינוך ילדי ישראל, שככל הנראה גם מחזיק בתואר המפוקפק: להיות הראשון להציע שיעורי שואה לגיל הרך. להלן קישור אל הנוסח המדויק של האמירה שהרעידה את אמות הספים כל הזכויות שמורות לבלוגר יוסי גרוב...
קרא עוד »פוסט אורח מאת ירוא ראש ממשלתה של הדמוקרטיה היחידה במזרח התיכון נוהג להתבטא בחריפות כנגד איראן. הוא אף הגדיל לעשות והשווה אותה לגרמניה הנאצית ערב מלחמת העולם השנייה: "השנה היא שנת 1938 ואיראן זאת גרמניה". אני לא מתכוון להתייחס לאמירה הזאת ברצינות, החיים קצרים מכדי לנתח אמירות מטופשות של ראשי ממשלה ישראלים, כאלה יש בשפע, אני מתכוון לשנות אותה קצת. נניח שראש ממשלתנו הדגול היה אומר: "הש...
קרא עוד »פוסט אורח מאת אריאל אסקר לכם מנקודת המבט שלי: אני חי בפינלנד כבר שנתיים, ברחתי מישראל בגיל 18 מאותה סיבה, כיום אם אחזור לישראל גורלי יהיה כמו כל אותם אלה שנחשבים "אסירים מנהליים" גורלי יהיה לרצות את עונשי בכלא הצבאי, ברחתי מישראל בלי כלום, עם קצת כסף שצברתי במהלך עבודה בחודשי הקיץ באחד מחופי הכנרת ,סך הכל היה לי ביד זמין\נדיף כ-9,500 ש"ח, ככה הגעתי לפינלנד, לא ידעתי למה לצפות… תמיד ...
קרא עוד »פוסט אורח מאת ירוא במהלך השבוע האחרון, בעקבות אירוע החטיפה, אנחנו מתוודעים יותר ויותר לשיח הישראלי הכוחני כפי שהוא נגלה לפנינו במערומיו. בזמן שההשתוללות בשטחים נכנסת לשבוע השני שלה הציבור הישראלי המשולהב על ידי התקשורת וההנהגה הלוחמניות שלו מתבצר בעמדותיו ובצדקתו המוחלטת המדומיינת. כל זה נעשה תוך התרסה כלפי מסרים מפייסים וחסרי תקדים מצד ההנהגה הפלסטינית. היטיב לתאר את אותו השיח עיתונאי הארץ אורי מ...
קרא עוד »פוסט אורח מאת ירוא ישראל היא מקום קטן ומוכה גורל. מסביב לה מדבר עצום ורב. מצבה הכלכלי אינו מזהיר. השחיתות השלטונית פושה בה. כבר קרוב לחמישה עשורים שהיא מנהיגה משטר צבאי שמקדם נישול ודיכוי בשטחים הנתונים לשליטתה. היא מהווה גורם מתסיס באזור. קברנטיה מובילים אותה אל עברי פי פחת. עברה מלא מחדלים ואסונות. עתידה לוט בערפל, איש לא ישורנו, ישראל היא מדינה העומדת על סף תהום. ישראל בעבור העולם היא כמו ירוחם...
קרא עוד »פוסט אורח מאת ירוא ברומן המפורסם "הדבר" (La Peste) מאת אלבר קאמי מסופר על עיירה קטנה בצפון אלג'יריה בשם אוראן שנחרבת בשל מחלה מסתורית ולא ברורה (ידועה רק בשם דבר). בתחילה המחלה מתפשטת לאט. פה ושם נודע על מקרים של הידבקות. אחר כך אנשים מתחילים למות… שערי העיר נסגרים. התושבים, כ-300 אלף (!), נכלאים בפנים במין הסגר המוני… ככל שנמשך הסיפור נדבקים יותר ויותר אנשים ומניין הגופות וה...
קרא עוד »פוסט אורח מאת ירוא היה היה פעם ג'ונגל באו אנשים מחוץ לג'ונגל ונכנסו לתוך הג'ונגל האנשים חיפשו מקום לבנות בו בית בית ל"עם האנשים" חיפשו, חיפשו ובסוף מצאו. מצאו אזור בלי הרבה עצים התחילו לבנות העצים שאלו אותם מה הם עושים? "מה זאת אומרת? אנחנו בונים בית!" אמרו האנשים לא ולא! אמרו העצים. היער הוא שלנו. תמצאו מקום אחר לבנות לכם בית. אז נהייתה מלחמה בין האנשים לעצים האנשים ניצחו אז ה...
קרא עוד »