הבחירות באופק!!

הבחירות הארציות בגרמניה עוד פחות מחודש, והמתח בשיאו. זאת אומרת, אצל המהגרים, הגרמנים לא ממש מתוחים. אם לדייק, אין להם כוח לבחירות האלו.

בעלי שמאלני, אבל שמאלני גרמני. זה אומר שהוא לא מתלהב מקפיטליזם כמו שאר העולם, המערכת לא מוצאת חן בעיניו, הוא לא רוצה מפלגות שתומכות במעורבות צבאית כלשהי, הוא רוצה שיתמקדו בנושאים החשובים באמת כמו איכות הסביבה, למשל. הבעיה אצלנו בבית היא שאני, יחסית אליו, ימנית (לפחות מבחינה כלכלית). מצחיק אותי לרשום את זה, כי בישראל אני נחשבת לסופר שמאלנית, אבל בעולם הנאור שמאל וימין זה כלכלה ושמרנות, ולא התנחלויות.

אבל בעיקר הוא שונא את אנגלה מרקל, הקנצלרית. עד כדי כך שאני מזכירה לו לפעמים שלהרוג מנהיג מדינה זה לא הרעיון הכי מוצלח בעולם, ואז אני גם משווה את הדברים שהוא אומר למצע של AfD, מה שמשתיק אותו די מהר. הייתי רוצה להחמיא לעצמי ולומר שההבנה שלי במערכת הפוליטית הגרמנית ובמצב במדינה היא מעל ומעבר, אבל אני אסתפק במעל ומעבר, יחסית למישהי שהיגרה למדינה לפני שלוש שנים וחצי. מרקל מרתקת אותי, ואני מאוד אוהבת את ההתנהלות שלה. נכון, היא מנהיגה של מפלגה ימנית-שמרנית, אבל בלעדיה לא היה מתאפשר חוק החתונה לכולם, שהמפלגות משמאל לא העלו להצבעה בכלל כל עוד לא הייתה הסכמה מצידה.

למי שלא מכיר את הסיפור, מפלגות השמאל מנסות להעלות כבר כמה שנים חוק שמאפשר חתונה ואימוץ גם לזוגות חד-מיניים, אבל לא היו מוכנות להסתכן בהעלאת החוק ללא הסכמה רחבה של הבונדסטאג. מרקל הסכימה לאפשר חופש הצבעה לחברי המפלגה שלה, ובכך סללה את הדרך לאישור החוק. כן, היא עצמה הצביעה נגד החוק, ומבחינתי זה לא משנה אם היא הצביעה ככה מבחינה פוליטית או שהיא באמת מאמינה שנישואין זה רק בין גבר לאישה. אמונה אישית או לא – הקנצלרית איפשרה את החוק, וזו השורה התחתונה.

אז בחירות. המהגרים והעולם מתרגשים יותר מהגרמנים עצמם. אין עצרות המוניות להבעת תמיכה במועמדים, אלא כנסים קטנים וצנועים, יחסית. הסערה הכי גדולה שהתעוררה כאן היתה שהמפלגה של מרקל, CDU, שכרה במחיר נמוך ממחיר השוק מסוקים ומכוניות עבור קמפיין הבחירות (מרקל לא הייתה מוכנה להשתמש במטוס הרשמי שלה). אכן פשע בל-יסולח.

אין להם פרופורציות, לגרמנים. הם מתלוננים על כל דבר, כי הם לא מכירים משהו אחר. אני מבינה את זה, ואני שומעת די בתכיפות את המשפט "זה שזה המצב במדינות אחרות לא עושה את זה בסדר". אבל בחייאת רבאק, תבינו על מה הם מתלוננים לקראת הבחירות, ובכלל (רשימה חלקית, כמובן):

תחבורה ציבורית – התחבורה הציבורית לא תכופה מספיק ויש איחורים, יש כל הזמן שיפוצים בתחנות (בעיקר בקיץ, אבל בחורף אי אפשר לגעת בכלום, וגם המתלוננים יודעים את זה), ולפעמים אוטובוס לא בא מתי שאמור להגיע.
תבואו לסופשבוע או חג בישראל, תחכו לרכבת שמגיעה כל 20 דקות במקום כל 5, תנסו לבקש מהנהג שיחכה רגע כדי שנכה יוכל לעלות לאוטובוס, או אישה עם עגלה ותינוק.

שוק העבודה – קשה למצוא עבודה טובה אחרי לימודים באוניברסיטה, אחוז אבטלה גבוה, יום עבודה ארוך ולא מספיק ימי חופש.
כל אדם שני שסיים לימודים אקדמיים מוצא עבודה בתור יועץ, יש כאן רשת ביטחון של ג'וב סנטר שמשלם שכר דירה ושכר לימוד לקורסים מקצועיים לזכאים, דמי אבטלה נהדרים, אחוז האבטלה עומד על 4%-5%, יום העבודה הממוצע עומד על 8 שעות, יש חוק שמטרתו למנוע מצב בו העובד מוטרד על ידי מקום העבודה לאחר סיום שעות העבודה שלו (כלומר אחרי סיום יום העבודה, בסופשבוע ובחגים), יש מינימום של 23 ימי חופש לאדם, אומרים לעובד ללכת הביתה אם הוא רק מתעטש (בישראל, לפני שעברתי, הבוס שלי היה עם מנטרה של "אם את לא מתה, את באה לעבודה). מה אתם עוד רוצים?

גידול בעוני – לפי נתונים שמתפרסמים לאחרונה, כל אדם חמישי בגרמניה הוא עני. במדינה של 87 מיליון איש זה באמת נשמע מדאיג. קו העוני נקבע על פי הכנסה חודשית של 700 אירו לאדם לחודש. מי שלא מסוגל לקיים את עצמו בסכום הזה זכאי לקבל קצבת ג'וב סנטר (לאזרחי גרמניה והאיחוד, כמובן, לא האחרים). יש עניים? תעשו לי טובה, הרבה מהם לא מעוניינים לעבוד כי הם יצטרכו לשלם מיסים.

המערכת מושחתת – הפוליטיקאים מושחתים, הממשלה מושחתת ולא משנה מאיזו מפלגה היא, כולם מושחתים.
שתי פרשות השחיתות הגדולות שהיו בגרמניה בשנים האחרונות היו השחיתות בדרך לבניית שדה תעופה חדש בברלין (וראש עיריית ברלין התפטר לאחר גילוי הפרשה, למרות שלא היה מעורב בשחיתות), ופרשת תיאום המחירים בין חברות הרכב הגרמניות. בכל מדינה יש פוליטיקאים מושחתים, אבל זה שהגרמנים עושים פוליטיקה (שלרוב נקייה, בוודאי ביחד למקומות אחרים) לא אומר שהם מושחתים. רוצים להחליף את שלכם בביבי, דרעי, קצב וכו'?

איכות הסביבה – הממשלה לא עושה מספיק על מנת להגן על הסביבה, ולפתח את הנושא.
מעבר להובלת הסכם פריז והשמירה האדוקה עליו, גרמניה היא אחת המדינות המפותחות בעולם בנושא שמירה על איכות הסביבה. נכון, גרמניה היא לא קוסטה-ריקה עם 100% אספקת אנרגיה ירוקה, אבל בהחלט עם השנים מנסים להוריד את אחוזי הגזים הרעילים ולפתח את תחום האנרגיה הסולארית, גם אצל תושבים פרטיים.

מלחמה – גרמניה מעורבת בכמה מלחמות בעולם, כחלק מקואליציה של המערב. גרמניה לא צריכה להיות מעורבת יותר במלחמות, אלא להתמקד בשלום.
למי שנולד אחרי מלחמת העולם השניה אין מושג מה זה לחיות במלחמה. לא מפחדים כאן מטרוריסטים (הפחד הוא רק בראש של כתבי YNET), ולא רואים בפיגועי טרור דרך חיים שמשתקת מדינה שלמה. גרמנים נוטים לשכוח שגרמניה היא חברה מובילה בנאט"ו ושכזו, היא מחויבת לשלוח את חייליה. אגב, בגרמניה הצבא הוא לא שירות חובה ויש פרסומות בכל חור כדי לגייס אנשים לצבא.

טוב, זו רק רשימה חלקית, אבל הבנתם את הפואנטה. אני בעיקר מתבאסת שאני לא יכולה להצביע.

לא נורא, בבחירות הבאות.