חוויות של סטודנטית בצרפת

כשקיבלתי סוף סוף תושבות לשנתיים הייתי בעננים. זאת אומרת כמעט שנתיים שלמות בלי כאבי ראש של בירוקרטיה לחידוש ויזה, ושסוף סוף יש לי כרטיס שהוא מעין תעודת זהות. ממש מקווה שאוכל לקבל תושבות ל-5 שנים. אבל ידעתי שזה לא נגמר רק כאן.

המטרה הבאה : למצוא משרת סטודנט לסופי שבוע

דבר ראשון, עליי להשקיע בלימודים, להוציא ציונים טובים (כי אני רוצה לעסוק ביחסים בינלאומיים ולצערי הכניסה לתואר שני סלקטיבית), וזה למרות שעובר מספיק לרשויות הצרפתיות כדי לקבל את הויזה, אולם לא אם רוצים ללמוד תואר שני באוניברסיטה טובה. אני רוצה להראות שאני תלמידה טובה, שאני רצינית. בנוסף, כרגע יש מולי אתגר יותר קשה והוא למצוא משרת סטודנט, שהיא לא בייביסיטר, ולסופי השבוע. כי לאט לאט מתחילים להיות לי קורסי ערב, וזה די מציק להיות תלויה ברחמים של החברים לכיתה שישלחו לי את החומר. אני מעדיפה ללמוד ישר אחרי הקורסים, כשאני עוד מרוכזת ועם הראש בלימודים ולא בסוף שבוע שאני רק רוצה לנוח, ומאוד קשה לי להתרכז. אני מעדיפה לעבוד בסוף שבוע ובשאר הזמן לנוח.

בנוסף, בתור בייביסיטר לא מרוויחים כלום, ואני מוצאת את עצמי חיה על חסכונות. למרות שיש לי חוזה עבודה, זה CDD (חוזה זמני). אני רוצה משרת סטודנט שתאפשר לי לחיות וגם לחסוך כסף, ושאוכל להרשות לעצמי יותר לצאת ולטייל במדינה היפה שהיא צרפת ואפילו באירופה. אז המטרה מולי היא למצוא עבודה נורמאלית, חוזה ללא הגבלה (CDI), עם משמרות רק בסופ"ש, וזאת משימה מתאגרת. מאוד. וכמובן, אם אני רוצה לבקש תושבות ל-5 שנים אני חייבת עבודה עם חוזה CDI.

מבחינת השפה

הצרפתית שלי מאוד השתפרה. כבר אין לי בעיות של הבנה בהרצאות, אני מבינה 99% מהמילים (טוב, תמיד יש מילים שלא מכירים, אפילו צרפתים שמדברים צרפתית מלידה לא מכירים את כל המילים בצרפתית. אפילו לימדתי חברה צרפתייה ללימודים מילה בצרפתית שהיא לא הכירה! הרגשתי כזאת גאווה גדולה!). יותר קל לי להבין מה המרצה אומר, לרשום את הדברים ההכרחיים ולא כל שטות שהוא אומר (כמו המרצה ההוא שאמר כל 2 דקות שהוא לא פסיכולוג, ורשמתי את זה…). לצערי, עדיין יש לי מבטא קנדי מרגיז שאני לא מצליחה להיפטר ממנו. נמאס לי שבכל פעם שאני פותחת את הפה אומרים לי "יש לך מבטא, מאיפה את, מקנדה? מגרמניה?". עדיין קצת קשה לי להתבטא בעל פה בצרפתית, אבל זה בטח כי אני מגמגמת קצת…

מבחינת הלימודים

אין לי מושג איך זה ללמוד לימודים אקדמאיים בארץ, כי מעולם לא למדתי לא באוניברסיטה ולא במכללה בארץ. עשיתי את הבגרות שלי בארץ, קיבלתי תעודת בגרות מלאה עם ציונים יפים (ממוצע 84) ואחרי שנתיים נרשמתי למכינה באוניברסיטה המיועדת לסטודנטים זרים שרוצים ללמוד בצרפת. אבל מבחינת האוניברסיטה, באמת בתור דיסלקטית עם הארכת זמן קיבלתי כמעט כל מה שאני צריכה. חדר קטן עם מספר מועט של תלמידים, הארכת זמן, הזכות לרשום מבחנים במחשב (כי אני כותבת לאט ואם אני צריכה לכתוב במבחן אני נלחצת, כותבת מהר ויוצא חירבושים והמורים צריכים לקרוא לאגיפטולוג כדי להבין מה רשמתי), והכי טוב, הפריוולגיה לבחור את הקורסים שלי לפני כולם ובשעות שאני רוצה ושמתאימות לי. רשום לי אפילו בתיקייה הרפואית שאני לא יכולה ללמוד בערב, כי באמת אני מאוד עייפה ולא יכולה להתרכז (וגם כי אני צריכה לעבוד). בארץ היו צוחקים עליי ואומרים שאני עצלנית ומפונקת, בצרפת באמת לקחו את זה ברצינות, והרופאה המקסימה של האוניברסיטה באמת הבינה אותי! אז הם מחוייבים לדאוג לכך שיהיה לי הרצאות רק בבוקר ובצהריים, ואם בערב, אז לסטודנט שישלח לי את החומר באופן קבוע.

המרצים בהחלט חופשיים, הם אומרים לעיתים כל מה שהם חושבים ואפילו את דעתם הפוליטית. יש מרצים שיש להם את הכישרון לדבר במשך שעתיים כדי לבסוף לסכם במשפט אחד "אין לי מושג איך לענות על השאלה הזאת" אבל אני מניחה שזה בכל אוניברסיטה ככה. המרצה האהוב עליי התחיל לפתע לדבר, באמצע שיעור מדעי המדינה, על חייזרים ועל עולמות מקבילים, ובאמת שלא היה שום קשר לחומר. זה היה גדול! וחברתי לכיתה התחילה להיקרע מצחוק ולומר "מאיפה הוא הקריץ את זה".

רוב המרצים מאוד מצחיקים או סתם מוזרים. אף פעם לא משעמם באוניברסיטה. רוב המרצים באמת אוהבים לספר בדיחות באמצע השיעור, או דברים מצחיקים ומוזרים שקרו להם במהלך עבודתם. למשל שלמרצה למשפט פלילי יש חברה עורכת דין שפשוט ישר פרשה מהמקצוע כי הלקוחה שלה הטביעה מישהו רק כי היה לה משעמם וזה כל כך זיעזע אותה שהיא פשוט הלכה לעבוד במשרה ממשלתית. המרצה התחילה ממש להתעצבן ולומר "משפטים זורם אצלה כל כך טבעי, עברה בכזאת קלות את מבחני הלשכה ואני עבדתי כמו חמור ובסוף היא מוותרת על להיות עורכת דין זה באמת לא הוגן!".

בנוסף, בשנה שעברה, המרצה למוסדות אדמניסטרטיבים צרפתיים דיבר במשך שעתיים לאוויר בהרצאה, ואז 5 דקות לפני הסוף נזכר בכך שיש לנו הפסקה. סטודנטית אמרה שאולי עדיף שישחרר אותנו כבר הביתה. והמרצה ענה לה : "את לא אומרת לי מה לעשות! אתם יוצאים ל-5 דקות הפסקה או שאני מבטל לכם את ההפסקה!" אחרי ההפסקה, המרצה מסתכל בשעון ואומר: "אוי, הגיע הסוף של השיעור שלנו" ואז מדבר לקיר במשך עוד חצי שעה.

עוד מקרה מצחיק, יש דמות היסטורית מהמהפכה הצרפתית בשם Saint-Just שזה בתרגום מופשט קדוש פשוט. אז המרצה להיסטוריה משפטית התחיל פעם את ההרצאה בכך שציין שסן ז'וסט זה בסה"כ השם שלו, ושפעם סטודנט שאל אותו "אם סן ז'וסט הוא נגד הדת, למה הכנסייה הכריזה עליו כקדוש?" והוא נראה ממש לא מרוצה והתחיל להטיף לנו מוסר שלא לזלזל בהיסטוריה של העם שלנו. הוא אמר את זה בצורה כל כך מצחיקה, שאני פשוט לא יכולתי להתאפק ונקרעתי מצחוק. והייתי היחידה. פאדיחות.

יש קורסים מאוד מעניינים. למשל בחרתי קורס של היסטוריית משפט הפלילי. זה באמת מעניין, למדנו על איך היתה בנויה מערכת המשפט בשלטון הישן (לפני 1789) וזה פשוט הזוי להאמין שלצרפת יש אפילו היסטוריה משפטית מפוארת. והכי הזוי, שהמרצה מציג את תהליכי המשפט, יש שלב שנקרא "חקירה בעינויים". וזה היה מסודר בטקסט חוקתי, חתום ע"י המלך. עם הסבר איך צריך לעשות את זה! הזוי!

מבחינת הציונים, אני באותה רמה כמו הצרפתים. אני תלמידה ממוצעת. אני מנסה להיות מצטיינת אבל זה מאוד קשה. ראשית כי צרפתית זאת לא שפת האם שלי וכי במהלך השנה הראשונה היו לי הרבה קשיים בשפה (צרפתית משפטית זה לא צרפתית רגילה!) ובנוסף כי לא הבנתי עדיין מי נגד מי באוניברסיטה ואיך ללמוד באופן יעיל ואפקטיבי.

בצרפת הציונים הם מתוך 20. פעם אחד המורים בכיתות קטנות, החזיר לי את המבחן. הציון שלי היה 20\1.4 ואני כזה כולי בשוק ואני שואלת את המורה איך זה שקיבלתי ציון כזה איום?! והמורה כזה "קיבלת 14, זה הכתב שלי שמוזר". ו-14 מתוך 20 באוניברסיטה בצרפת, זה נחשב כמו לקבל 90 בארץ. אפילו 12 זה מעולה. זה ציון ממש טוב. הייתי בעננים. במבחן אחר הוא רשם שקיבלתי 135, ולקח לי זמן להבין שזה 13.5 …

יש בקמפוס ספרייה ענקית עם חדרי לימודים פרטניים וגם שולחנות שבכל אחד מהן יש שקע להטענת המחשב. יש מגוון ספרים להשאלה, כמעט כל מה שצריך ללימודים. בקפיטריה מוכרים קפה וניל מושלם שעולה 60 סנט ואני כל הזמן לוקחת אותו. התמכרתי. בנוסף אפשר לבחור בתור קורס ספורט כמו שחייה ואפילו רכיבה על סוסים, אבל לצערי נגמרו המקומות. גיליתי את זה מאוחר מדי. מקווה שאצליח להירשם בשנה הבאה.

ואיך מתכוננים למבחנים?

לצרפתים יש שיטה מאוד מעניינת ללמוד למבחנים. הם מסכמים את ההרצאה, אבל זה לא בדיוק סיכום אלא מעין סוג של כרטיסיות שינון (fiches de révision). מוכרים בחנויות כרטיסיות ריקות והסטודנט/התלמיד רושמים על כל כרטיסיה את החומר ממש בקצרה ובנקודות. למשל אם מדברים על חתולים, אז הסטודנט ירשום, לדוגמא:

שם בעל החיים : חתול (שם מדעי : Felis silvestris catus)
תכונות : יונק ממשפחת הטורפים, אשר פעיל בעיקר בלילה. לחתול יש ציפורניים שהוא יכול לשלוף בכל רגע, אוזניים מחודדות, ניבים וראיית לילה מפותחת. החתול הוא יונק זריז, בעל מבנה גוף אלסטי ויכולת טיפוס וקפיצה מפותחות.
תזונה: בשר ודגים. לעיתים אוכל גם סוג מסוים של עשבים כדי להקל על העיכול.
ביות: יש כבר עדויות משנת 4000 לפני הספירה במצרים העתיקה על חתולים מבויתים ששימשו כקוטלי עכברושים במחסני התבואה.

השיטה הזאת מאוד פופולרית בצרפת ומשתמשים בה מבית הספר היסודי ועד תואר שני. זאת שיטה גאונית שבחיים לא נתקלתי בה בארץ, ומאפשרת לזכור ולשנן היטב את החומר, במיוחד לפני מבחן, כי כדי להכין את הכרטיסיות הללו צריך לקרוא היטב את החומר ולדעת לסכם ולהוציא את הנקודות החשובות ביותר. אחר כך כמובן ממרקרים את מילות המפתח, תאריכים וכד' עם קוד צבעים. התחלתי להשתמש בה ואני מודה שיותר קל להבין את החומר ככה, ולפתע הרצאה של 100 עמודים שנהפכת ל-50 כרטיסיות זה הרבה פחות מלחיץ!

נ.ב. אני לא קונה כרטיסיות מוכנות, לפי דעתי זה בזבוז כסף. יש לי מלא דפים בבית שאני פשוט חותכת לחצי.

אז זהו בנתיים. אני נכנסת לסמסטר עמוס, ומקווה שאצליח בלימודים שהם מאוד קשים, אינסטיביים, אבל מאוד מעניינים. אני מאוד מרוצה שבחרתי ללמוד משפטים בצרפת.