לחפש היגיון בשיגעון המכנה המשותף לרשומות שפרסמתי פה עד כה, הוא ניסיון להיות לא-טריוויאלי. השתדלתי לעסוק בשאלות הקשורות להגירה, לא דרך משקפיים "רגילים מדי". מיד ייאמר כי מקוריוּת איננה מטרה בפני עצמה. כל Lorem Ipsum הוא מקורי אבל אין לו ערך רב. המקוריות כאמצעי שהוא גם הכרח, היא מפלטו של מי שמתבונן במציאות ומחפש הגיון בשיגעון. נדושות-מן-המוכן המחליפות חוות דעת מנומקת – אלה דברים נפוצים שאי...
קרא עוד »
תודה על התגובות למאמרים קודמים, יש להבחין בין שיוויון (כלומר בהקשר של זכויות) לבין דמיון (כלומר בהקשר של תכונות). שיוויון הוא אידיאל, פרי החלטה ערכית, ואיננו דבר-מה שאפשר לראות במציאות. מידת מימוש עקרון השיוויון תהיה נתונה לויכוח. דימיון, הוא פרי השוואה מתמטית באופיה, בין תכונות של שני דברים. המהפיכה הצרפתית ידועה בשימוש שעשתה במושג השיוויון וקשרה אותו לזכויות, אבל הבסיס לזה נוצר קודם. בתקופת הרנס...
קרא עוד »
טענתי פה במאמר קודם כי קיימת סתירה מהותית, בלתי ניתנת ליישוב, בין העיקרון המכונן של הציביליזציה המערבית המודרנית, לבין המסרים שבשמם נבחרו בני אדם לייצוג במוסד המחוקקים הישראלי, מתוך כוונה מפורשת ליישם אותם בזרוע המבצעת. אני טוען כי סתירה זו מתבטאת בעימות ולא בפשרה. יהיו פשרות מקומיות, אבל לא בין שתי ההשקפות אלא בין אנשים, והן אינן נובעות מנכונות להתפשר אלא ממאזני כוחות מקומיים. אלה מילים גדולות, ו...
קרא עוד »
התגובות למאמר שפורסם כאן היום, מעניקות הזדמנות מצוינת לדייק בזיהוי הבעיה שהתבטאה באופן ההצבעה בבחירות בישראל. היו פה תגובות שפשוט שמחתי לקרוא, לא כי זה נחמד לקרוא – זה מהפך קרביים, אלא כי זה מאפשר זיהוי. אני מרגיש קצת כמו פתולוג שמאבחן מחלה קשה, וחש מעין שמחה מקצועית על כך שפיצח בעיה. עד כדי כך. איפה פה העניין, באמת? הבעיה היא הסתירה המהותית בין העיקרון המכונן של הציביליזציה המערבית המודרנית, לבין...
קרא עוד »
בספטמבר האחרון יצא דו"ח מטעם ארגון העבודה הבינלאומי (ILO) בשיתוף עם ארגון "Walk Free" וארגון ההגירה הבינלאומי, בנושא "עבדות מודרנית". מה זה בכלל? "עבדות מודרנית" בהקשר הזה, איננו תיאור של בעיות בהתייחס להייטקיסטים, מטעם עצמם או מטעם מי שדואג להם במרכאות, או שלא במרכאות. כותב שורות אלה התלונן לא אחת, על הדרישות שהופנו כלפיו – לעיתים מפורשות, בדרך כלל סמויות, במסגר...
קרא עוד »
לאחרונה נשמעים קולות הקוראים לאפשר הצבעה של ישראלים המתגוררים בחו"ל, בבחירות לכנסת. בין יתר הנימוקים עולה גם נימוק המיסוי. העיקרון ידוע בכינויו: "אין מיסוי ללא ייצוג" no taxation without representation – סיסמה פוליטית שמקורה במהפכה האמריקאית. השימוש בנימוק זה איננו חדש. המיסוי בישראל איננו טריטוריאלי אלא פרסונלי. מי שלא ניתק תושבות בישראל יצטרך לשלם בה מיסים ודמי ביטוח לאומי גם אם ה...
קרא עוד »
נאמר בעבר כי אחת התרופות הטובות ביותר לגעגועים לארץ, היא ביקור בישראל. אני מתבונן במשפט אחרי שהקלדתי אותו ומבחין בהבדל בניסוח: בהקשר של געגועים, אני כותב "הארץ", ואילו לצורך ביקור – בקונטקסט של התפכחות, אני כותב "ישראל". אולי זה מקרה, אולי לא – אני מניח שיותר מסטודנט אחד כבר כתב תיזה על ההבדל בין שני המונחים. מצד אחד, תמיד היתה בי נטייה למלא תפקיד של מתבונן, לא רק משתתף. אמרו ע...
קרא עוד »
הדימוי העצמי הרווח של ישראלים, הוא של חברה סולידרית, תומכת ומחבקת. הניסיון מראה שזה לא בהכרח נכון. זה היה ביום השני לחיפושים אחר מטייל שאיבד את דרכו במדבר יהודה. מישהי ראתה ממרחק גדול, חוט כחול אשר – כך התברר – נפרם מבגדיו של אדם. כשמצאו את מה שמצאו המחשבה הראשונה היתה "מצאנו אותו". אבל השרידים היו ישנים מדי. אמנם נמצאו שם טלית ותפילין, ארנק ובו תעודת זהות, וכן תרמיל ובגדים מתפוררים וגם ...
קרא עוד »
לפני ארבעים שנה נתקלתי בספר – לא מי יודע מה, אבל אני זוכר כמה אנקדוטות ממנו. באחד הפרקים מתוארת שלומיאליות צה"לית בשיבוץ אנשי מילואים. פרופסור לאלקטרואופטיקה משרת במילואים במטבח של מחנה גדול. במשך כמה שבועות כל שנה הוא שוטף כלים ומקלף תפוחי אדמה. ממשיך הספר ומתאר כיצד במרחק של כמה קילומטרים משם עומד פרויקט תקוע, כי הצבא זקוק לאלקטרו-אופטיקאי ליעוץ בפרויקט מוגבל בזמן. אורך גל וזמן מחזור לא עבר...
קרא עוד »
שמעתי וקראתי גם כאן, על אנשים שעזבו את ישראל בכעס. אני קורא פה ביקורת על המציאות בישראל. אני שומע בדברים כאב, אהבה, תחושת בגידה, אני מזהה פצעים פתוחים. החיים שלי אינם פעולת גמול אם לי יש פצעים ואם הם הגלידו או לא – אני לא מוצא טעם להפוך אותם לנושא. החיים שלי אינם פעולת גמול. כל עוד כעסתי – היה לי אכפת, מה שנתן לי סיבה להילחם. אבל עייפתי ממלחמות. אני הרבה יותר מפויס היום. איך אמר עמוס עוז? אנו באנו...
קרא עוד »
מהי Duricle ואיפה היא נמצאת? Duricle היא – ובכן, איך היו קוראים לזה באטלס ברוור מהדורה שישית, זו שבשנות השבעים יכולת להתגאות בה, כי היתה חדשה? "מקום נושא שם". יש שם בקושי כמה בתים, מאוד לא סמוכים זה לזה. מבחינה מוניציפלית המקום "שייך", אם אפשר לומר כך, ל "עיירה" (עאלק…) Fox Cove-Mortier, אשר יש בה בממוצע אדם אחד ל- 100 דונם, ואשר הידלדלות האוכלוסייה בה היא חלק מ...
קרא עוד »
תארו לכם אדם משנות החמישים של המאה ה- 20. ציירו לעצמכם אותו כאיש משכיל ורחב אופקים, אשר מבקר באופן קבוע בספרייה ציבורית. דמיינו כי אתם פוגשים אותו ומצליחים לגרום לו להאמין כי הגעתם מהעתיד, שבעים שנה קדימה. ספרו לו כי בעתיד, יש בכיסו של כל אדם מכשיר שיכול לגשת אל כל עולם הידע האנושי הקיים, ולשלוף כמעט כל פיסת מידע בזמן קצר ביותר. ואם ישאל האיש משנות החמישים: ומה עושים אנשים בעתיד באותו מכשיר? בעיקר...
קרא עוד »