מאמר זה נכתב כתגובה למאמר מאת "הנוסע המתמיד: רק הרוב קובע". כשנוטעים בננות, צריך לקבל החלטה על אופן ההשקיה. ההחלטה מתקבלת תוך כדי הפעלת שיקולים מקצועיים: צרכי הצמח, תכונות הקרקע, מאפייני אקלים, תקציב קיים, לוחות זמנים להשלמת הפרויקט ועוד. אלה שיקולים שיש מי שמתמצא בהם יותר, ויש מי שאיננו מתמצא בהם כלל. עוד לפני כן יש לקבל החלטה האם ההשקעה במטע בננות היא הדבר הנכון. אולי השטח מתאים יותר ל...
קרא עוד »
על הקשיים ואיך לקחת אותם קצת יותר בקלות אמרו לי שמה שמביא לאתר טראפיק וגורם לאנשים להגיב, הם טיפים ועצות להגירה. אמרתי סבבה, נזרום עם זה. נפתח בדיסקליימר: אין לי מושג "איך לעשות". אינני יועץ לענייני הגירה, וזה נושא סבוך. אבל באופן בסיסי קנדה "קולטת עלייה". שנת 2022 היתה שנת שיא כאשר למעלה ממיליון מהגרים נקלטו בקנדה. ממשלת קנדה משתדלת לעודד בעלי מקצוע בתחומים נדרשים להגר אליה, ו...
קרא עוד »
בשיח על ההגירה מישראל, משהו חוזר בלי יוצא מן הכלל כמעט, בכל שטח שנתפס על המסך: איומים באנטישמיות. אני כבר לא מדבר על אותם כותבים שמאשימים ישראלים באנטישמיות. כלומר, ביקורת על ממשלת ישראל היא-היא, לדבריהם, מקור האנטישמיות. לא, אני לא הולך לשם: אני מדבר על "תחזיות", על "איחולים" ועל איומים. להלן ציטוטים שהפסקתי להעתיק מהר מאוד, כשראיתי שהדברים פשוט חוזרים על עצמם: "יחזירו את...
קרא עוד »
לחפש היגיון בשיגעון המכנה המשותף לרשומות שפרסמתי פה עד כה, הוא ניסיון להיות לא-טריוויאלי. השתדלתי לעסוק בשאלות הקשורות להגירה, לא דרך משקפיים "רגילים מדי". מיד ייאמר כי מקוריוּת איננה מטרה בפני עצמה. כל Lorem Ipsum הוא מקורי אבל אין לו ערך רב. המקוריות כאמצעי שהוא גם הכרח, היא מפלטו של מי שמתבונן במציאות ומחפש הגיון בשיגעון. נדושות-מן-המוכן המחליפות חוות דעת מנומקת – אלה דברים נפוצים שאי...
קרא עוד »
תודה על התגובות למאמרים קודמים, יש להבחין בין שיוויון (כלומר בהקשר של זכויות) לבין דמיון (כלומר בהקשר של תכונות). שיוויון הוא אידיאל, פרי החלטה ערכית, ואיננו דבר-מה שאפשר לראות במציאות. מידת מימוש עקרון השיוויון תהיה נתונה לויכוח. דימיון, הוא פרי השוואה מתמטית באופיה, בין תכונות של שני דברים. המהפיכה הצרפתית ידועה בשימוש שעשתה במושג השיוויון וקשרה אותו לזכויות, אבל הבסיס לזה נוצר קודם. בתקופת הרנס...
קרא עוד »
טענתי פה במאמר קודם כי קיימת סתירה מהותית, בלתי ניתנת ליישוב, בין העיקרון המכונן של הציביליזציה המערבית המודרנית, לבין המסרים שבשמם נבחרו בני אדם לייצוג במוסד המחוקקים הישראלי, מתוך כוונה מפורשת ליישם אותם בזרוע המבצעת. אני טוען כי סתירה זו מתבטאת בעימות ולא בפשרה. יהיו פשרות מקומיות, אבל לא בין שתי ההשקפות אלא בין אנשים, והן אינן נובעות מנכונות להתפשר אלא ממאזני כוחות מקומיים. אלה מילים גדולות, ו...
קרא עוד »
התגובות למאמר שפורסם כאן היום, מעניקות הזדמנות מצוינת לדייק בזיהוי הבעיה שהתבטאה באופן ההצבעה בבחירות בישראל. היו פה תגובות שפשוט שמחתי לקרוא, לא כי זה נחמד לקרוא – זה מהפך קרביים, אלא כי זה מאפשר זיהוי. אני מרגיש קצת כמו פתולוג שמאבחן מחלה קשה, וחש מעין שמחה מקצועית על כך שפיצח בעיה. עד כדי כך. איפה פה העניין, באמת? הבעיה היא הסתירה המהותית בין העיקרון המכונן של הציביליזציה המערבית המודרנית, לבין...
קרא עוד »
בספטמבר האחרון יצא דו"ח מטעם ארגון העבודה הבינלאומי (ILO) בשיתוף עם ארגון "Walk Free" וארגון ההגירה הבינלאומי, בנושא "עבדות מודרנית". מה זה בכלל? "עבדות מודרנית" בהקשר הזה, איננו תיאור של בעיות בהתייחס להייטקיסטים, מטעם עצמם או מטעם מי שדואג להם במרכאות, או שלא במרכאות. כותב שורות אלה התלונן לא אחת, על הדרישות שהופנו כלפיו – לעיתים מפורשות, בדרך כלל סמויות, במסגר...
קרא עוד »
לאחרונה נשמעים קולות הקוראים לאפשר הצבעה של ישראלים המתגוררים בחו"ל, בבחירות לכנסת. בין יתר הנימוקים עולה גם נימוק המיסוי. העיקרון ידוע בכינויו: "אין מיסוי ללא ייצוג" no taxation without representation – סיסמה פוליטית שמקורה במהפכה האמריקאית. השימוש בנימוק זה איננו חדש. המיסוי בישראל איננו טריטוריאלי אלא פרסונלי. מי שלא ניתק תושבות בישראל יצטרך לשלם בה מיסים ודמי ביטוח לאומי גם אם ה...
קרא עוד »
נאמר בעבר כי אחת התרופות הטובות ביותר לגעגועים לארץ, היא ביקור בישראל. אני מתבונן במשפט אחרי שהקלדתי אותו ומבחין בהבדל בניסוח: בהקשר של געגועים, אני כותב "הארץ", ואילו לצורך ביקור – בקונטקסט של התפכחות, אני כותב "ישראל". אולי זה מקרה, אולי לא – אני מניח שיותר מסטודנט אחד כבר כתב תיזה על ההבדל בין שני המונחים. מצד אחד, תמיד היתה בי נטייה למלא תפקיד של מתבונן, לא רק משתתף. אמרו ע...
קרא עוד »
הדימוי העצמי הרווח של ישראלים, הוא של חברה סולידרית, תומכת ומחבקת. הניסיון מראה שזה לא בהכרח נכון. זה היה ביום השני לחיפושים אחר מטייל שאיבד את דרכו במדבר יהודה. מישהי ראתה ממרחק גדול, חוט כחול אשר – כך התברר – נפרם מבגדיו של אדם. כשמצאו את מה שמצאו המחשבה הראשונה היתה "מצאנו אותו". אבל השרידים היו ישנים מדי. אמנם נמצאו שם טלית ותפילין, ארנק ובו תעודת זהות, וכן תרמיל ובגדים מתפוררים וגם ...
קרא עוד »
לפני ארבעים שנה נתקלתי בספר – לא מי יודע מה, אבל אני זוכר כמה אנקדוטות ממנו. באחד הפרקים מתוארת שלומיאליות צה"לית בשיבוץ אנשי מילואים. פרופסור לאלקטרואופטיקה משרת במילואים במטבח של מחנה גדול. במשך כמה שבועות כל שנה הוא שוטף כלים ומקלף תפוחי אדמה. ממשיך הספר ומתאר כיצד במרחק של כמה קילומטרים משם עומד פרויקט תקוע, כי הצבא זקוק לאלקטרו-אופטיקאי ליעוץ בפרויקט מוגבל בזמן. אורך גל וזמן מחזור לא עבר...
קרא עוד »