חבריי הליברלים חיים בלה לה לנד. אין דרך אחרת להתייחס להתנהלות שלהם בשבועות האחרונים. הפגנות, צעקות, דגלים, "לך", "הפיכה משטרית" ועוד ועוד… וכל זה – בשביל מה? בשביל להרוויח אולי עוד כמה חודשים, גג כמה שנים בודדות של לחיות כאן בחום הנורא, האובך והצפיפות, וזאת למרות שהמציאות ברורה כשמש. מה עובר עליכם? חשבון אתם יודעים? תרגיל בחשבון: באוכלוסיה יש שתי קבוצות שוות –...
קרא עוד »
מה שמדהים אותי בויכוח הציבורי סביב הרפורמה המשפטית זה שהוא מתעלם מהתמונה הרחבה האמיתית ביחס למדינת ישראל ועתידה ולכן הוא לא יותר מאשר זריית חול בעיניים. הרפורמה היא בסך הכל רכיב אחד הרפורמה המשפטית היא צעד אחד, קטן מאוד, בשרשרת תהליכים ארוכת שנים ורחבת היקף (שכבר החלה, אגב) שמטרתה היא שינוי אופיה וצביונה של מדינת ישראל כפי שזו הוקמה לפני 75 שנים והתאמתה לרוח אלו שמרכיבים אותה כיום – רוב גדול...
קרא עוד »
כתבתי כבר מספר מאמרים באתר, וכל הזמן חוזרת ועולה אותה התגובה בצורות שונות על-ידי קוראים שונים ונדמה לי שאני יודע מאיפה היא נובעת. ישראלים רבים שמתוסכלים מהמצב בישראל חושבים שהסיבה לכל מה שקורה במדינה היא בורות, פופוליזם, טיפשות וכו'. אני מסכים שיש גם את אלה. אבל העניין הוא שאני חושב שישראלים רבים מפספסים את הנקודה המהותית יותר שנמצאת מתחת לפני השטח: החילוניות הליברלית בישראל היא מיעוט קיצון שבקיצו...
קרא עוד »
בקרב רבים מהישראלים שזועמים על המהלכים הפוליטיים-משפטיים האחרונים בישראל עומדת תפיסה שלפיה למרות שמדובר במדינה דמוקרטית, עדיין צריכות להיות מגבלות על כוחו של הרוב, על מנת למנוע עריצות ופגיעה בזכויות מיעוט. למרות שאני נגד הממשלה הזאת, נגד מה שהיא מייצגת, ובמיוחד נגד האנשים שעומדים בראשה, אני חושב שגישה שמבקשת להגביל את כוחו של הרוב שגויה ולא מוצדקת. במדינה דמוקרטית, רק הרוב קובע לדעתי, מדינה דמוקרט...
קרא עוד »
טענה שראוי להתמודד איתה נוגעת לכל היורדים ולמעשה לכל הישראלים והיהודים שמבקרים בתקיפות את מדינת ישראל באשר הם – האם לא מדובר, בסך הכל, בסופו של דבר, בשנאה עצמית? טוען הטוען ראשיתו של הפוסט הזה בביקורת שאני ואנשים רבים זוכים לה מעת לעת בכל הנוגע לעמדה הנוקבת והחדה כנגד מדינת ישראל והכיוונים שאליה היא פוסעת. לפי העמדה שאני ורבים אחרים שותפים לה, ומבלי להיכנס לפוליטיקה עכשווית, מדינת ישראל בתוצ...
קרא עוד »
אתה משתתף במשחק קבוצתי. אתם כקבוצה צריכים לקבל החלטה בנוגע לדרך הפעולה הרצויה על מנת לחדור לבסיס של הקבוצה השניה ולקחת משם את מגן הניצחון. אתה יודע בביטחון של מאה אחוז מה צריך לעשות: צריך לחצות את הנהר ולהיכנס דרך הכניסה המזרחית. שם הקבוצה השניה בודאות תציב הכי פחות שמירה. איך אתה כל כך בטוח? כי אתה יודע איך הם חושבים. אתה מכיר אותם. אתה משוכנע. אין לך ספק בכלל מה הדבר הנכון שצריך לעשות. חצי שעה ל...
קרא עוד »
עם ישראל אוהב לקטר, זה כבר ידוע. מה שלא מדובר מספיק הוא קיטורים של לקוחות. הלקוח הישראלי כועס, זועף ומתרעם – אבל על מה בדיוק? היגיון כלכלי פשוט מוצר מסוים עולה 100 ש"ח. א' חושב שהמוצר משתלם, לכן הוא משלם 100 ש"ח. זה אומר בשפה כלכלית פשוטה ש-א' הפיק תועלת שעולה על 100 ש"ח. כלומר, כש-א' קנה את המוצר הוא הרוויח מהקניה שלו איזשהי תועלת כלשהי שעולה על עלות המוצר. שאם לא כך – ...
קרא עוד »
אחד הערכים המרכזיים שישראלים לא ניחנו בהם בעליל – עקביות. עם ישראל לא עקבי, מתנהל בהפכפכות ובחוסר איכפתיות לצביעות שלו – והכל מהמקפצה. מה זו עקביות? עקביות זו תכונה, או ערך של אדם כלשהו, שמשמעו היא שקיימת לוגיקה מסוימת שלפיה הוא פועל. הלוגיקה הזאת מקיימת את התנאי הבסיסי של "אם – אז", כלומר שיש סדר הגיוני לדברים כך שאם מתרחש אירוע מסוים אז ההשלכות הצפויות שלו הן כך וכך. ...
קרא עוד »
כחלק מתהליך הלימוד וההכנה שלי לרילוקיישן, אני קורא ולומד רבות על המהלך, האתגרים והתהיות שכרוכות בכך. ישנן מספר סוגיות שאני חוקר ולומד במיוחד, שמאוד חשוב לי לקבל תמונה מקיפה ורחבה לגביהן. אחת מהן, היא סוגיית פערי התרבות בין החיים בישראל לבין החיים בחו"ל. הייתי שמח אם חברי האתר שנמצאים ברילוקיישן יוכלו לסייע. עכשיו, אני יודע שזו סוגיה ענקית, ולכן הייתי רוצה למקד את הזרקור במספר שאלות, אך לפני כ...
קרא עוד »
אחת התופעות הבעייתיות והמרגיזות ביותר לטעמי בחברה הישראלית היא ניצול הקשרים לטובת כל דבר בערך. החל מרשויות ציבוריות, כלה בחברות ממשלתיות או גדולות אחרות ועד לכל גורם שעומד בדרכו של הישראלי הממוצע אל מחוז חפצו. עם ישראל מורגל היטב – מי שלא מכיר, לא קיים. אלא שהגישה הזאת, אף שנשמעת חברתית וערכית, מקפלת בתוכה התנהגות דורסנית וחסרת התחשבות שרק מדרדרת ומחריפה את הבעיה. אז למה לא לפעול אחרת? קשרים...
קרא עוד »
לא אחת יוצא לי להיתקל בהתנהגויות לא סימפטיות בלשון המעטה של ישראלים בחו"ל. ההתנהגויות האלה מביישות אותי כישראלי, עד שלפעמים בא לי לעצום את העיניים והאזניים מרוב מבוכה. סיפור (אחד מני רבים…) לפני כמה שנים עליתי על טיסת פנים באירופה. טיסה קצרה של כשעה שלאחריה המתינה לי טיסת אל על לתל-אביב. התיישבתי במטוס במחלקת עסקים בשורה 1, כשבמושבים המקבילים אליי באותה שורה, מעבר למסדרון, התיישב אדם שכ...
קרא עוד »
לפעמים אני מוצא את עצמי בלבו של דיון סוחף וגועש אודות מקומו הטבעי של עם ישראל, הבוז והפחד כלפי מי שמהגר, והטענה הניצחת לפיה אין מקום טוב בעולם מאשר פיסת האדמה הזאת. אני נקלע לשיחות כאלה בטעות, בדרך כלל. מעיר איזו הערה, שנתפסת תמוהה בידי הצד השני, מעודד את אלמונית לדרבן את בתה ללמוד בהארוורד ולא בבינתחומי, או סתם מדפדף בעיתון בקול רם ומותח ביקורת על מלחמת הכיסאות החדשה בפארק מים. אני לא מחפש את הדי...
קרא עוד »