ניו זילנד, סיפור הגירה חלק 7: הכיף ממשיך

אז נגמר לו הסמסטר הראשון ללימודים והחלה חופשה ארוכה של 4 חודשים בניו זילנד!

למזלי הייתי מסודר עם עבודה בניו זילנד. גם אם הייתי בחוזה שהוא “על פי צורך”, יצרתי רשת של מנהלים שנתנה לי עבודה. ולמה אני מדבר על עבודה? כי לפי התנאים של ויזת סטודנט, אוכל לעבוד במשרה מלאה בחופשות המתוכננות! זאת אומרת יכולתי לעבוד ללא הגבלה!

בסוף נעצרתי בצוות שנקרא

Community adult mobile mental health service

זאת אומרת מתי שהעובדים הקבועים היו רוצים לצאת לחופשה, אז הם ביקשו ממני לטפל בפציינטים שלהם. אז מה עשיתי בפועל איתם? נסעתי אליהם, לקחתי אותם לקניות, לקחתי אותם (ברכב חבר’ה כמובן, הטיוטות הכי חדשות) לבתי קפה. לקחתי אותם לפארקים ולים. בקיצור ממש לא הרגשתי “עבודה”. כאילו עשיתי את זה בכיף, גם שיפרתי אנגלית, גם צברתי ניסיון  מקומי בבריאות הנפש וגם עבדתי 48 שעות בשבוע! זאת אומרת עשיתי קופה! והרגשתי מעולה כי במרץ אני כבר אצטרך לחזור להיות שוב מוגבל ב20 שעות בשבוע.

דבר נוסף שעשיתי קבוע בתפקיד הוא: היתה לי משמרת קבועה ביום ראשון שבה עבדתי בין 4-5 שעות ושילמו לי על 6. היה פשוט צריך לנסוע לבתים של הפציינטים ולוודא שהם לוקחים את הטיפול הרפואי שהמליץ להם הרופא. זאת אומרת אני מגיע, דופק בדלת, רואה שהם לוקחים את התרופה ואומר להתראות. קשה נכון?

הרגשתי ממש בר מזל שהגעתי לצוות הזה כי כמעט תמיד קיבלתי 48 שעות שבועיות של עבודה. ורציתי לעבוד מקסימום עד תחילת הלימודים.

בנוסף על עבודה, איפה הכיף בחיים הפרטיים בניו זילנד שסיפרתי לכם בפוסט הקודם?

התפתחות רוחנית

חוץ מזה שנהניתי בעבודה, גם התפתחתי מאוד רוחנית בניו זילנד. הגעתי למצב של שאילת שאלות מה באמת חשוב בחיים. הלכתי למה שנקרא SPIRITUAL CHURCH

זה לא מקום שהוא דתי ושייך לנצרות. להפך, במקום הזה אנשים נפגשים לצורך פיתוח יכולות על חושיות. אותי זה ממש סיקרן! אז הייתי הולך קבוע. בהמשך גם הצטרפתי לקבוצה של אנשים שמתרגלת את היכולות האלה והתחלתי לפתח יכולות של ידיעה מראש ופיתוח אינטואציה, ראיית הילות, לעשות הילינג ועוד.

הייתי הולך קבוע לשירת מנטרות, מה שנקרא קירטן. הבטחון עצמי שלי ממש עלה במפגשים האלה. כאילו אנשים נפגשים לשיר כל מיני מילים שאין לי ממש מושג מה הן, אך האנרגיות בקהל נהדרות ואני יוצא משם תמיד שמח! אחרי השירה תמיד נותנים ארוחה צמחונית מעולה ותוך כדי יש תקשורת עם אנשים. בהתחלה התביישתי לשיר ולרקוד מול כולם כי הקול שלי לא נשמע טוב. אך עם הזמן זה הפך למאוד טבעי ורקדתי שמה כמו מטורף! באוקלנד היו מספר אירועים כאלה במהלך השבוע ולא כולם היו דווקא הארי קרישנה. אני אשים כמה קישורים:

https://theloft.org.nz/

https://www.meditationnewzealand.co.nz/

https://www.frankoheke.com/

רוחניות מעל חומריות

החלק הרוחני שלי ממש התחזק. ראיתי בחומריות משהו שולי שמתקיים ומגיע כאשר החלק הפנימי שלם. איבדתי ענין בלבוש אלגנטי שלפי אנשים מסביבי אמרו שהוא יפה. אך לא רציתי ללבוש אותו, אז לבשתי דברים מאוד “רוחניים”. כל מיני בגדים מהודו ופונצ’ו. הרגשתי ממש טוב ככה. עכשיו גם התווספה מורה שלימדה אותי הילינג ושיעורים בעל חושיות.

כמובן, לא היה לי צורך בסמים, אלכוהול ותוספים כלשהם בשביל להרגיש טוב. אני גם מזכיר לכם שאני טבעוני בריא ככה שזה היה עדיפות מבחינתי, לא משנה כמה האוכל יקר. וזה כמובן תרם לי להתפתחות וההרגשה הטובה.

זוגיות

בקושי דיברתי על החלק הזה, אולי אשתף מעט. בחודשים הראשונים לא התפתח כלום בנושא הזוגי. אך מאז שהתחלתי להיות מאוד פעיל בסגנון חיים שלי דברים התחילו לזוז.

הכרתי בחורות בפסטיבלים וגם בריקודי סווינג שהם בעיקר היו בזוגות. (אחלה מקום להכיר, באמת). תמיד הייתי עצמי וזה מה ששידרתי. נכון לבחורות מסויימות היה הזוי לשמוע על גלגולים בחיים קודמים ושאר הנושאים הללו. אבל מה לעשות, זה השלב שבו הייתי. מה שכן לא ראיתי שזה ממש הפריע לי להשיג תוצאות שלהן ייחלתי עם בחורות, להפך.

הכרתי מישהי מדהימה

אחרי מס’ יציאות הכרתי בחורה מבלרוס שגם נמצאת בתהליך הגירה והיא הצטרפה לסמסטר השני ללימודים. מה אני אגיד לכם? התאהבתי. מאז שהכרנו היינו נפגשים כל יום. הייתי מגיע ללימודים ותוך שעתיים היינו מבריזים בשביל לבלות זמן ביחד. כל הסמסטר הזה בלימודים ממש לא שמתי לב איך הוא עבר, 4 חודשים. כמובן שהמשכתי לעבוד ולקבל 20 שעות בשבוע. אך ממש לא הרגשתי איך הלימודים עברו כי היחסים איתה היו מאוד אינטנסיביים.

אז נכון, אני מאוד אוהב לטייל, אבל לטייל עם בת זוג כיף פי 10 מאשר לבד. אז תודות ליקום, לחוק המשיכה שהביא לי מתנה כזאת.

סיום הלימודים

אז כמו שכבר כתבתי, הסמסטר השני עבר כאילו הוא לא היה. סיימתי אותו בהצלחה. הציונים ממש לא עניינו אותי. כאשר למדתי בישראל הייתי ממש מתעקש לקבל ציון גבוה ובסוף סיימתי עם ממוצע תואר 85. הפעם עניין אותי רק לקבל עובר. מבחינתי אני עושה זאת בשביל התמקדות מקצועית וקבלת ויזה. אם יהיה לי ציון B או A ממש לא עניין אותי.

כאשר סיימתי את לימודיי התחלתי להגיש ישר לויזת עבודה כי ויזת הסטודנט היתה קרובה להיות פג תוקף. הויזה בזמנו נקראה

Post study work visa – open

זאת אומרת מה שהויזה הזאת איפשרה לי לעבוד משרה מלאה בניו זילנד למשך שנה אצל כל מעסיק. אבל יש קאטצ'. היתה לי רק שנה אחת למצוא עבודה שהיא בתחום שבו למדתי או בניסיון המקצועי שלי בשביל להגיש לתושבות קבע בניו זילנד. ככה שהייתי צריך לחשב את צעדיי כמו שצריך. לא יכולתי להתפשר על כל עבודה, הייתי מאוד ממוקד במה שאני מחפש וידעתי במדוייק איזה משרות יתנו לי תושבות.

אז עשיתי בדיקות רפואיות ואספתי מסמכים. בניו זילנד הבירוקרטיה מאוד פשוטה יחסית לארץ וזה זרם טוב. הגשתי לויזה וקיבלתי אישור תוך שבוע.

הקשחת תנאי הגירה לניו זילנד

בניו זילנד חוקי ההגירה הפכו לקשים יותר במהלך השנה שלמדתי. היו 4 שינויים עיקריים שהקשו על התהליך שלי:

1. עבודה סוציאלית ירדה מרשימה מקצועות הביקוש לטווח ארוך
2. דרישת האנגלית עלתה מ6 ל6.5 במבחן האיילטס. אצלי הציון היה 6. אז הייתי צריך לעבור את הבחינה בשנית
3. העלו את רף הנקודות לויזת תושבות, מהגר מיומן מ-140 ל-160 נקודות
4. העלו את רף השכר ל-25 דולר לשעה או 52 אלף מינ’ בשביל שהעבודה תחשב מקצועית לצורך תושבות.

אז אוקי, היו לי כמה משימות לעשות וכמובן להתאים את עצמי לשינויים החדשים. בארץ ביטלתי את התושבות שלי, זאת אומרת פתח חזרה לא היה. זכרתם מה אמרתי, שלארץ אני חוזר רק כאשר אני תושב! אז צריך להמשיך.

תמיד הויתי מעודכן בכל חוקי ההגירה. לא היה לי צורך בסוכן הגירה כי הוא לא תמיד נחוץ ויכול בהרבה מקרים דווקא להאט תהליך. גם סיפרתי לכם בבלוג פוסט קודם איזה יחס משפיל ולא מקצועי קיבלתי מסוכן הגירה של ארגון יהודי בניו זילנד שלא אפשרתי להתנהגות שלו להוריד לי את הרוח מהמפרשים.

תראו את הסרטון שלי כאן שמסביר מתי מומלץ לעשות שימוש בסוכן ומתי לא:

קבלת רישיון מקצועי

בשביל לעשות רישום מקצועי בניו זילנד כעובד סוציאלי וגם כיועץ (הלימודים שזה עתה סיימתי) הייתי צריך לעשות הליך של רישום מקצועי. בשביל ההליך הייתי  צריך להגיש יותר מסמכים ממש שהיה צריך לכל ויזה שאי פעם הגשתי. בנוסף היה צורך להמחיש את היכולות שלי כעובד סוציאלי בכל מיני משימות שהם ביקשו. היה גם צורך במס’ ממליצים מקצועיים שחלק מזה עובדים סוציאליים עם רישיון מינ’ של 5 שנים. אז למזלי כל זה היה לי! בחברה שבה עבדתי הייתי בקשר טוב עם מנהלים שנתנו את התמיכה שלהם בי לצורך רישום מקצועי. תחשבו רק שאם הייתי עובד במהלך הלימודים כמלצר, לא הייתי יכול לקבל רישום מקצועי! למה? כי במקרה הזה לא יכלו להיות לי הקשרים המתאימים בתחום. אז כפי שאתם רואים דברים עברו חלק כמו חמאה. את הרישום המקצועי שלי של עבודה סוציאלית ושל דאאפנז (התמכרויות) קיבלתי. והיתה לי הסמכה כפולה! מה שהעלה הסיכויים שלי למצוא עבודה רלוונטית לצורך תושבות. אז היה לי ניסיון בארץ. והיה לי כבר ניסיון של שנה בניו זילנד, וגם רישום מקצועי! אומנם פרויזנל, אבל זה גם היה מספיק. רואים כיצד אפשר לבנות את עצמך כמהגר מקצועי ונחשק?

מבחן באנגלית פעם נוספת, IELTS השטני

עשיתי את המבחן איילטס בשנית. ממש לא אהבתי את המבחן הזה, לא נהנתי לעשות אותו אבל מה לעשות, הוא היה חלק אינטגרלי מהתהליך. יש אנשים שטובים עם מבחנים עם לחץ זמן. אני לא טוב במבחנים, גם בפסיכומטרי בארץ עשיתי פעמיים וקיבלתי ציונים נמוכים מהממוצע גם עם קורס. אני לא אדם למבחנים ויש לי גבול. אך זה לא הפריע לי להתקבל לעבודה סוציאלית עם פסיכומטרי נמוך משמעותית, אך הנס הזה הוא לבלוג אחר =)

 בכל מקרה, למדתי ממש מעט וחזרתי רק על כתיבה. לא עבדתי על שום חלק אחר מהבחינה. כי כתיבה היה לי הכי נמוך, 6. ניגשתי לבחינה, חיכיתי 40 יום וקיבלתי ציון כללי 7. אך הכתיבה עדיין נשארה 6. יודעים מה? אוקי זה מספיק לי כי לתושבות צריך 6.5 . תודה רבה ולא רוצה להפגש עם המבחן הזה יותר בחיים.

התחלת הגשה לעבודות רלוונטיות

עכשיו שהכל מוכן – רישיון מקצועי, רישיון נהיגה ניו זילנדי מלא (לא סיפרתי על רישיון הנהיגה כי.. למה? אם תרצו אספר), ויזת עבודה פתוחה, אנגלית משופשפת, ממליצים מקומיים, מסמכים מוכנים מתורגמים לאנגלית. המסמך היחיד שהיה חסר זה ההצעת עבודה ואני מגיש לתושבות!

התחלתי להגיש לעבודות. לא יכולתי להגיש באוקלנד כי היה לי חסר נקודות בגלל השינויים החדשים. אך אחד השינויים שדווקא כן היו לטובה שפיצו על זה היה 30 נקודות אם ההצעת עבודה מחוץ לאיזור אוקלנד!

אוי לא! כל החיי חברה והכיף שאני עובר פה, עכשיו מה? לעזוב הכל? להתחיל הכל מההתחלה במקום קטן בניו זילנד שבו אני לא מכיר אף אחד?? אז כן, לתושבות זה יכסה לי בדיוק את הנקודות שאני צריך וזה טוב. אך זה שאני מאבד את כל החיים שיצרתי באוקלנד? ממש לא הייתי שמח לגבי זה.

בפוסט הבא אני הולך לספר לכם מה קרה עם העבודה, האם קיבלתי עבודה תואמת לתושבות? האם עזבתי את כל הגן עדן שהיה לי באוקלנד בשביל להתקדם למטרה העיקרית שלי – תושבות בניו זילנד?