Sign In

Remember Me

מי אתה בכלל?

מי אתה בכלל?

לפני שהיגרתי ללונדון, ביקרתי בה מספר פעמים. הפעם הראשונה היתה לאחר השירות הצבאי. ביקרתי את אחותי שעבדה בזמנו בשגרירות ישראל. הייתי בלונדון שבועיים, הכל היה חדש ומלהיב עבורי, ההופעות ב- Covent Garden עוררו השראה, הפירות שאכלתי היו מתוקים להפליא, הבריטים היו חביבים ושמחו לעזור. הרבה מיתוסים ששמעתי בישראל על האירופים בכלל והבריטים בפרט נופצו בטיול הזה, למשל שהבריטים "קרים", או שהפירות בישראל הכי טעימים שיש (לא ייאמן, אבל האמנתי בזה). למרות החוויות המפתיעות לטובה לא עלה בדעתי להגר, הייתי ציוני גאה, ששבויי בתפיסה שישראל היא אור לגויים וירושלים היא מרכז העולם, קודש הקודשים לעולם ועד!


מופע רחוב ב- Covent Garden, לונדון

אחרי שנות העשרים העליזות בארץ ישראל שהיו חיוביות ומהנות המציאות טפחה על פניי, נתקעתי במקום מבחינה אישית ומקצועית והרגשתי תיסכול שהלך וגבר עד שבשלהי שנות השלושים (אף פעם לא מאוחר) החלטתי שאני יורד מהארץ.

עברתי מסע במספר מדינות עד שמצאתי את עצמית בשנת 2014 משתקע סופית בלונדון, בה אני מרגיש בבית.

במהלך השנים המעמד שלי השתנה ואני רוצה לחלוק אותו בשביל אלו שחושבים להגר וידעו למה לצפות.

אני אתחיל עם המעמד במדינה שלך:

המעמד במדינה שלך

במדינה שנולדת או שגדלת בה יש לך משפחה וחברים, אתה מכיר מקומות, את התרבות ומדבר את השפה, אתה מבין את הסלנג והבדיחות ואם שוטר תנועה יעצור אותך תוכל לתקשר איתו בהצלחה. לכן, המעמד שלך במדינת האם הוא גבוה. ייתכן שביחס לשכנים שלך המעמד שלך נמוך, אבל מבחינה מוחלטת המעמד שלך גבוה יותר משאר אזרחי העולם אילו היו השכנים שלך.

המעמד שלך כתייר

המעמד שלך כתייר הוא גבוה באופן משמעותי מהמעמד של תושב המקום. ראשית, אתה בחופשה בעוד המקומיים עובדים ביום יום. שנית, אתה מבקר במקומות הכי שווים שבדרך כלל המקומיים ביקרו בהם פעמים ספורות בחייהם אם בכלל. שלישית, אתה מתגורר במלון או בבית פרטי ואנשים משרתים אותך, שוטפים לך כלים, עושים לך כביסה ולמסעדות שאתה הולך מכינים לך אוכל. ודבר אחרון, אתה מבזבז הרבה כסף. בלי ציניות המעמד שלך כתייר הוא כשל מלך. תחשוב על זה שעד לפני כמה מאות רק מלכים ואנשים סופר עשירים היו יכולים להרשות לעצמם לטייל ככה. 99% מהאנשים עבדו קשה תמורת מזון בסיסי כל השנה, כל החיים עד יום מותם.

המעמד שלך במדינה זרה

כשאתה מהגר למדינה זרה השבועות הראשונים מסעירות ודומות לחוויותיו של תייר. הכל חדש ואתה נהנה מכל רגע.

תוך עד חצי שנה החוויה המעצימה של חו"ל מתפוגגת (כמו אישה יפה שהתרגלת אליה) ואתה מוצא את עצמך כתושב עם מעמד נחות: אין לך משפחה או רשת חברתית, אז אתה מחפש את בני הלאום שלך שיתנו לך תמיכה חברתית.

אתה מתחיל מאפס, לוקח שנים לבנות את עצמך. כשבכל הזמן הזה אתה נראה למקומיים כמו שעובדים זרים פיליפינים נראים לך.

אז אתה מדבר קצת אנגלית, צרפתית או גרמנית אבל לא ברמת שפת אם, אתה נעזר בקבוצת הישראלים בפייסבוק במדינה בה היגרת כדי לקבל מידע וטיפים, אבל בשום מצב הידע שלך משתווה למקומיים.

אני יכול להעיד על עצמי שהחברים שאני מכיר הם מהגרים לרוב, לא בריטים. יוצא מכך שהכרתי כמה אנשים שתוך שנה שנתיים הפכו להיות חברים טובים ואז הם חזרו למדינה שלהם.

האם אתה מוכן לזה? אני חושב שהרבה מהגרים ממדינות מערביות פשוט נשברים וחוזרים הביתה מסיבות חברתיות דווקא ולא כלכליות. (אני מציין ממדינות מערביות בלבד, משום שמהגרים מסומליה או מאיסלמבום לעולם לא ישובו לפאר מדינתם הערבית או המוסלמית)

כדי להנות מהגירה מוצלחת הדגש, בעיניי, צריך להיות על בניית קשרים חברתיים ופחות על אקדמיים או מקצועיים, למרות שלתקופה מוגבלת זה יכול לעבוד.

להלן מספר טיפים שיעזור לך אם אתה מתכנן להגר לצמיתות או אם ירדת מהארץ לאחרונה:

חפש דירת שותפים עם מקומיים אם אתה בא לתקופה קצרה של עד שנתיים, אז זה מתבקש שתגור עם ישראלים, אבל אם אתה חושב להגר לצמיתות אז מגורים עם מקומיים יעניקו לך ערך גבוה יותר לטווח הארוך. למה שותפים? משום שאם תגור לבד לא תלמד כלום. שותף אחד או זוג יכולים לסייע לך בהתמצאות בעיר החדשה וגם מבחינה חברתית. כשעברתי ללונדון חלקתי דירה עם זוג צעירים הומואים איטלקים (19, 22) שהפכו את הערבים שלנו להרבה יותר מעניינים אילו גרתי לבד. אחרי שנה או שנתיים תוכל לעבור לגור לבד.

צא לאירועים של זרים ככל שתרחיב את הקשרים החברתים שלך עם זרים כך תגדיל את סיכוייך להשתלב בקהילה המקומית וגם תיחשף להזדמנויות רבות. אני משתמש באתרים כמו meetup, airbnb experiences, funzing, eventbrite וכמובן יש שפע אירועים בפייסבוק.

הגר בגיל צעיר הרבה יותר קל לצעירים (עד 25) לבנות את חייהם בחול מאשר מבוגרים יותר. אילו הייתי עם יותר ביטחון הייתי מהגר אחרי השירות הצבאי. מדינות מסויימות מעניקות הקלות בקבלת ויזות לימודים או עבודה לצעירים עד גילאי 30.

מצא אהבה שתי מערכות יחסים זוגיות רציניות (מעל לשנה) היו לי בלונדון: הראשונה קוראנית (הכרנו בשיעור אנגלית), השניה פולניה (הכרנו בבריכה). הקוראנית חזרה לסיאול. הפולניה חזרה לוורשה. ואני נשארתי לבד 😉 רוצה לומר, אם מצאת ישראלית, סביר להניח שתחזרו ביחד לארץ, אבל אם היא תושבת המקום ומערכת היחסים טובה, היא תמשוך אותך להישאר. (טיפ: בחו"ל המחירים של ספיד דייט זולים משמעותית ושווה לנסות. במקום 220 ₪ בת"א, בלונדון המחירים בסביבות 40 – 50 ₪ ואם יש מקומות פנויים, אז בחינם).

המטרה היא להקיף אותך בקהילה של זרים, עדיף מקומיים מהסיבה הפשוטה שכך שתשתלב מהר יותר.

לסיכום: אם תוכניות ההגירה שלך היא קצרה של עד שנתיים, אז תעשה ההיפך ממה שכתבתי כי בכל מקרה תחזור לישראל. אם אתה רוצה להגר לצמיתות בנה לך רשת קשרים מקומית שתחזיק אותך ברגעי משבר.

בהצלחה!

אני מקווה שהפוסטים שלי יעודדו אותכם ויעניקו לכם השראה להגר וגם למצוא את האושר האישי שלכם :) קריאה נעימה.

9
הגב

4 Comment threads
5 Thread replies
0 Followers
 
Most reacted comment
Hottest comment thread
5 Comment authors
  Subscribe  
החדש ביותר הישן ביותר לפי מספר הצבעות
הודע אל
סקאי

איזה פוסט משובח
המשך כך
סקאי

טיפים נפלאים.
במקרה שלך עברת כרווק, אני רק אשלים שמה שכתבת במידה רבה נכון גם לזוגות ומשפחות, לנסות להתערבב, לצאת לאירועים מקומיים ואם אפשר להגר כשהילדים צעירים, אך לא להיבהל אם זה לא יוצא ולא להימנע מהגירה בשל הגיל.

חורף

תודה! אני מניח שאכן יהיה נכון ללכת על דירת שותפים, עד כמה שאני לא משוגע על לחלוק דירה עם "זרים" (הם כאלה לפחות בהתחלה), אבל זה מה שנכון חברתית וכלכלית בשלב הזה.

צריך לבחור את השותפים בקפידה, ואם אפשרי לעשות איתם "ראיון". להיפגש איתם לפני, לדבר ולהכיר אותם, אחרי הכל אתם הולכים לגור ביחד. לי לא הייתה בדיוק ברירה כי זה הדבר היחידי שמצאתי אבל השותפים יחסית בסדר, וזה ממש עוזר לי לתרגל את הצרפתית, ממש השתפרתי גם בזכות זה שאני משוחחת עם השותפים, אפילו משפטים פשוטים כמו "אני יכולה בצל אחד ? פשוט נגמר לי". זאת באמת חוויה לכל החיים וזה ממש שווה וחוסך מלא כסף, יותר קל להשתלב כי הם מכירים את המדינה והאיזור ומייעצים לך וגם לא מרגישים בודדים. היה מקרה שחטפתי שפעת והתעלפתי, כניראה מחום ממש גבוה, היה… קרא עוד

איזה כיף שחזרת לכתוב! הכתבה שלך מנסחת באופן מושלם את מהות ההגירה – יש כאלו שרוצים לעשות "מכה" ולחזור ויש כאלו שרוצים לבנות חיים חדשים. אני באה ממשפחה של מהגרים, יש לי משפחה ביותר מ-5 מדינות בעולם וכולם השתלבו שם באופן מלא. זה פשוט מלהיב שהדוד מדבר אנגלית עם מבטא אמריקאי שותף כאילו נולד שם והדודה מדברת איטלקית שווייצרית כאילו נולדה בשוויץ האיטלקית וכד וכד כשנאלצתי ללכת לשגרירות ישראל הרגשתי ממש תחושות ניקור, והעובדים חשבו שאני צרפתייה עד שראו את הדרכון הישראלי והיו בשוק. "אה את מדברת עברית" חחח. ואז כשחזרתי לתרבות הצרפתית הרגשתי הרבה יותר טוב… בצרפת רוב ההטבות… קרא עוד