תגובה למאמר אז כאן זה נגמר…
אתמול בשעה 22:20 קיבלתי ממך הודעה בוואצאפ: ״הי, אתה פנוי במקרה?״
התקשרתי אליך וכששמעתי את טון הדיבור שלך הבנתי שהשיחה הזאת הולכת לכיוון מפתיע, אבל לא ידעתי לאן עד שאמרת בעדינות שהחלטת לפרוש מסיבות אישיות…
זה מעציב, אבל אני מבין אותך, את עסוקה מעל ומעבר והחיים ממשיכים, אנחנו משתנים וזה מובן. אז נותר לי להקדיש עבורך את הפוסט הזה ולהודות לך על ארבע שנים של ניהול האתר בהתנדבות, על האמון המלא, על התמיכה השוטפת, על הסבלנות האינסופית – ותודה נוספת מעשרות או מאות אלפי המבקרים השנתיים "השקטים" שקיבלו מידע מקצועי, עידוד והשראה להגר לארץ אחרת.
בשנים האלו כמנהלת האתר הובלת אותו…
- למקומות הראשונים במנועי החיפוש בכל המונחים המרכזיים הקשורים בהגירה.
- גישתך המתונה וחברותית עודדה כותבים חדשים לשתף את הקוראים בסיפוריהם האישיים.
- ביוזמתך הוספנו חבילות הגירה וייעוץ מקצועי שכיסו את עלויות התפעול הטכניות של האתר.
- התרחבנו ופתחנו דף פייסבוק וקבוצת וואצאפ.
- נוספו לאתר עוד מאות מאמרים.
- שירות הלקוחות שהענקת מכל הלב עזר לנו לבסס מוניטין של אתר מקצועי ומוביל בתחומו.
- והיו עוד כמה פעילויות חשאיות (;
מה צופן העתיד ל- leaveisrael.com?
האתר הזה קיים קרוב לעשר שנים והוא ימשיך לפעול עוד עשר ועשרים שנה ובעצם כל זמן שהמדינה קיימת תמיד יהיה משהו לכתוב 🙂 ותמיד תהיה סיבה להגר, לא?
את, הכותבים והכותבות נתנתם את הטון, אתם הרוח האמיתית של האתר ואני, בלי להמעיט בערכי, רק חלק יחסי קטן מתוך כל המאמרים שנכתבו. לכן, רוחו ואופיו של האתר ישארו כפי שהם – כתיבה חופשית של דעות שונות, עצות וסיפורים אישיים. הוא ימשיך לשמש "בית" למהגרים לעתיד שמתלבטים ורוצים קצת עזרה, וגם למהגרים בהווה שרוצים לכתוב על נקודת מבטם כמהגרים בארץ חדשה.
ויש משהו נוסף שאני מעריך ולמדתי ממך – את היית הקול המתון מבינינו שפונה אל כולם ומציע בשפה בהירה, משכנעת ואוהדת את הרעיונות של האתר באופן שהוכיח את עצמו לכל אורך הדרך.
תודה טל,
נתראה בברלין (או פעם שלישית בלונדון?)
האתר הזה באמת מאופיין בדעות שונות מאוד זו מזו, ובכל זאת השיח מתון ומכבד. לא מפתיע שכל האנשים פה עזבו/יעזבו את ישראל.
תודה, תני, מכל הלב. תחסרו לי כולכם 🙂 דנקשון.