בואו נהיה כנים: המצב בישראל לא הולך ומשתפר. הסימן הבולט ביותר לזה הוא שבני נוער מבקשים מידע על הגירה מישראל. לפעמים הם עושים זאת בגלוי (באתר עצמו), אבל לרוב זה בשושו, דרך טופס צור קשר שלנו.
ראשית, חשוב לי לומר שעד כמה שאני מעריכה את הבגרות הנפשית הנדרשת לתכנון העתיד, ילדים עד גיל 18 הם עדיין ילדים על פי חוק (כן, גם בני 15-16-17). לכן, אין לנו אפשרות לתת להם יעוץ פרטני, ולצורך העניין, כל בעל מקצוע אחראי לא צריך לתת מידע פרטני לילדים, ללא הסכמה מפורשת מהאפוטרופוס.
אני אנסה לרכז כאן עצות כלליות לילדים עד גיל 18 שמעוניינים להגר "מיד" מישראל. מוזמנים להוסיף עצות משלכם בתגובות.
- חשוב מאוד להבין שאתם לא עומדים ברשות עצמכם, אלא קטינים על פי חוק, וכמעט כל מדינה בעולם לא תאפשר לכם קבלת ויזה אם אתם בלי ליווי והשגחה של אפוטרופוס. כמובן שאנחנו מדברים על ויזות, ולא על אזרחות קיימת (רוב מדינות העולם לא מאפשרות להגיש בקשה לאזרחות לקטין, ללא אישור מפורש מהאפוטרופוס, גם אם הקטין עומד בכל תנאי קבלת האזרחות).
- עד שמתישהו נגיע למצב שיונה עם עלה של זית זה לא חלום, ישראל עדיין מדינה בה השירות הצבאי הוא שירות חובה, על פי חוק, ושחרור מהצבא ניתן רק לאוכלוסיות מסוימות. אם אתם לא חלק מהאוכלוסיות המסוימות האלו… עצוב, אבל אתם מחויבים בגיוס. לפיכך, או שתתגייסו ותהגרו לאחר השירות הצבאי, או שלא תתגייסו. אם אתם בוחרים באפשרות השניה, כדאי לעשות זאת על פי חוק ולהיעזר בעורך דין שמתמחה בעניין. אחרת, אתם נחשבים לעריקים וכנראה תופנו למשטרה הצבאית כשאתם עדיין בביקורת הגבולות בנתב"ג. אז אולי כדאי להסדיר את מעמדכם חוקית.
- אני יודעת שהכי מרגיש שבוער בעצמות לקחת את הדברים וללכת, אבל כאן יש לכם הזדמנות נפלאה שאין לכולנו: שבו ותבדקו ותתכוננו להגירה. תבחרו מדינת יעד, תלמדו שפה, תתכתבו עם אנשים מאותה המדינה, תכירו חוקי הגירה וכו'. עבודת התכנון הזו היא חשובה, ופי אלף לכאלו שרוצים להגר מיד עם סיום הלימודים בתיכון (או אחרי הצבא, מה שבחרתם).
- כסף, כסף, כסף. הגירה זה עסק יקר. מאוד. תעבדו ותחסכו כסף. אף אחד לא מחכה לנו בזרועות פתוחות ונותן לנו כסף (חוץ מאזרחים אירופיים למיניהם שמקבלים קצבת סעד, אבל אתם לא ממש רוצים לחיות מקצבת סעד, נכון?)
- בהנחה שאתם מסיימים את התיכון ומתכוונים ללכת על ויזת סטודנט במדינה שהיא לא ישראל, תבדקו טוב טוב את דרישות האוניברסיטה שאתם רוצים ללכת אליה. כדאי לבדוק גם את דרישות שוק התעסוקה באותו המקצוע. תתכוננו בהתאם.
אני משאירה עוד מקום לעצות של הקוראים, אבל תוחמת אותן לעצות חוקיות, טוב? בלי לגנוב מכוניות או להיות עריקים 😉
לעניין "עריקות", אני זוכר את עצמי מתחצף – באופן ארסי במיוחד – לאיש חוק ישראלי… ומסיים את דברי ב"אתה לא אוהב את מה שאמרתי? למה שלא תגרש אותי מישראל? נו??? איפה הכוח שלך, חתיכת דרעק!?!?!?". עוד שנה ועוד שנה עוברת, ועדיין איני מגורש מישראל. נו, והחבר'ה עם המדים הכחולים עוד רוצים שאכבד אותם. אם אין להם סמכות או כוח, למה הם רוצים שאכבד אותם? אותו דבר לגבי חבר'ה שהיו -מפקדים- בצה"ל. אין לי כבוד לאנשים כאלה, ולעולם גם לא יהיה… וחוסר יכולתם לגרשני (האם, באמת, עד הרגע בו פגשו אותי היו משוכנעים שיש להם כוח? האם, באמת רק כשפגשו אותי… Read more »
מיום ליום ההגירה הולכת וקשה יותר.עודף מהגרים לא חוקיים.ופליטים הציף את מדינות המערב כך שהם לא ששים לקבל עוד.אפילו לבני זוג אין קבלת ויזה אוטומטית.וכדי לקבל מעמד קבע צריך לעבור תהליך ארוך ומייגע.בקיצור זה אפשרי אבל נהיה קשה יותר.
תודה על המאמר 🙂 הגירה מתאימה למי שמוכן לעבוד קשה, כמו שטל כתבה. אם אתם מחפשים לחיות על חשבון אחרים מקצבאות סעד, וממדיניות רווחה נדיבה אז תשכחו מזה, כי זה משתנה. מה שיפה באירופה ובטח בארה"ב הוא לא מדיניות הרווחה אלא שרוב המדינות האלו חופשיות יותר מבישראל – זו הסיבה שאנשים מכל העולם מהגרים למדינות חופשיות יותר, לא להיפך.
אגב הגירה היא לא רק למערב, אלא גם למזרח, במדינות שמקדמות שוק חופשי כמו אוסטרליה, סינגפור, טייוואן והונג קונג.
כל הכבוד על הפנייה לבני נוער אבל אם כבר כותבים להם, אני מניחה שהם ישמחו לשמוע מה *כן* אפשר לעשות כדי לבנות את העתיד לכיוון חו"ל (חוץ מלחסוך כסף), ומשהו מעורר תקווה ומעשי. אני בטוחה שיש המון דרכים יצירתיות לנצל את הזמן כמו ללמוד שפה, לחקור את הגלובוס ולנסות להבין מה המקום שהכי מתאים להם, לבחון אפשרויות הגירה במדינות האלה ועוד. הרי ברור שהם לא יכולים לקום וללכת בגיל 15 -16, אבל זה אחלה שבאחלה גיל להתחיל לתכנן את הצעד הזה. לגבי ה"שירות" הצבאי בארץ – כבר מזמן לא כולם מתגייסים. ממש מזמן. זה כמובן לא המקום לעצה בנושא איך… Read more »
חשבתי שזה מה שעשיתי… אשמח אם תצרפי המלצות משלך. זה מאוד חשוב שיהיו לבני נוער המלצות מכולנו 🙂
(ותודה על התמיכה)