בשני המאמרים הקודמים ביקורת הדרכונים ומספיק להיות פראייר כתבתי על החוויות השליליות בארץ ישראל כך שבמאמר הזה אני כפוף לחוק המתמטי שקובע שמכפלה של שני מאמרים שליליים יוצרים מאמר חיובי אז אני יכול לסכם את הביקור כמוצלח ומהנה. זה עשה לי טוב לפגוש את אמא והחבר הקנדי שלה, דון, שמבקר אותה בארץ. בשבוע הראשון נסענו למנזר סטלה מאריס בחיפה כי דון נוצרי ובשבילו זו הייתה חוויה מעוררת התרגשות דתית. הוא כל כך אוהב את ישראל שהיה מלא התלהבות מכל סלע ושיח שהוא ראה בדרך. משם הלכנו לממתקי עבד אלהאדי ששם אפשר לאכול את הקנפה הטוב ביותר בארץ עם הרבה גבינה מתוקה ורכה. ואז נסענו לעכו כי דון רצה לראות את חומותיה. כפי ששמתם לב דון הוא בעל הדעה כי הוא גם בעל המאה ומי שמשלם על הטיול הוא זה שמחליט! בעכו עצרנו במסעדה ערבית מול הים ואכלנו צוואר טלה עם אורז, קלמרי וסלטים. ולמרות שאני לא אנין טעם במיוחד נהניתי מאוד מהטלה הרך והטרי שכנראה גדל בכפר הערבי הסמוך וזכה להישחט באותו הבוקר לכבודנו… הגענו לחומות העיר העתיקה בסביבות ארבע בצהריים והלכנו בסמטאותיה הצרות, פגשנו רוכלים ערבים בדוכנים מאולתרים, קבוצת תיירים מאוקראינה שרכשה דגמי סירות עץ קטנים ואפילו נכחנו בפשיטה משטרתית באחד החצרות שם תפסה המשטרה מוצרים מזויפים. המשכנו ללכת עד שדון התעייף ואז נסענו לכיכר המרכזית של עכו שם בהתאם למסורת הערבית נסעתי בניגוד לשלטי התנועה כי רציתי להראות לו את השוק. איכשהו עקפתי סוסים, כלבים וערבים והגענו לכיכר המרכזית הומה אדם ומוזיקה ערבית ברקע. אהבתי את האווירה של השוק כאילו אנחנו במדינה ערבית. וחשבתי לעצמי שאולי עכו זו העיר הערבית הכי שמחה במזרח התיכון. למחרת הזמין אותי חבר מהתקופה ששירתנו יחד בצבא לחברה בה הוא עובד כמתכנת ברמת החייל הת״א. האזור מקסים ומושקע עם מלא מסעדות ואווירה נעימה. הוא ערך לי היכרות עם האנשים במשרד, ניסה לשדך לי את גברת א' שקיבלה הזמנה רשמית לביקור בלונדון והלכנו לאכול בגג הבניין המבוגר עם בשר סרטן! זה פעם ראשונה שניסיתי והיה דווקא טעים. אחרי זה נסענו לשדרות רוטשילד והסתובבנו שם כי זה היה אחד מהמסלולים הקבועים שלנו שגרתי בארץ. יום אחר נסעתי לדיזנגוף סנטר והתיישבתי בחנות הגדולה של צומת ספרים, זו הייתה הזדמנות לעיין בכל הספרים החדשים שיצאו בשנה האחרונה וקניתי את הספר מאחד לאפס של פיטר ת'יל שאני מאוד מעריך. למי שלא מכיר הוא ייסד את חברת פייפל והיה אחד המשקיעים הראשונים בפייסבוק, מן הסתם הוא גם מליארד. בנוסף הוא ליברטארין וככזה הוא נחשב אוטסיידר (שבניגוד למיינסטרים אלו האנשים הכי מעניינים עם התרומה הגדולה ביותר לחברה). הוא מתנגד נחרץ של המוסד האקדמי שרבים וטובים מבזבזים בו את מיטב שנות חייהם בשביל פיסת נייר חסרת חשיבות. לכן, הוא הציע 25 אלף דולר במזומן לסטודנטים למנהל עסקים שיעזבו את לימודיהם באמצע התואר ויתחילו לבנות עסק עצמאי משלהם. הוא טוען שלימודי מנהל עסקים לא מלמדים סטודנטים איך להקים עסקים, אז חבל על הזמן והכסף – תקימו עסק משלכם ותלמד מטעויות. בדיזנגוף סנטר קניתי אייס קפה בארומה ועוגת קרנץ שוקולד וחמאה ברולדין, הלכתי לגן מאיר ונהניתי ממזג האוויר החמים. בשבוע האחרון אמא, דון, חבר טוב שלי (מופיע בתמונה הראשית במאמר!) ואני נסענו למתחם שרונה בתל אביב, עשינו סיבוב בשוק, ראינו את החנויות, דון קנה פסל קטן של חתול במחיר שערורייתי ואכלנו צהרים בעראיס. כן, דון הזמין. אחרי זה הלכנו לקפה לנדוור והזמנו עוגת תפוחים וקפה. אני העדפתי את האייס קפה במקדונלדס הסמוך! יום לאחר הנחיתה בארץ פרסמתי מאמר שהגעתי לביקור. בערב קיבלתי הודעה לוואטסאפ שלי ( שלושה ימים לאחר מכן, יצר איתי קשר בחור נוסף מהאתר והסתובבנו בטיילת בנתניה שהיא אולי הטיילת היפה ביותר בארץ. הוא אמר לי ״כשהייתי חייל הייתי קורא את האתר שלך בשמירות״. איזה מחמאה! מי היה מאמין?! הזמנתי אותו למילקשייק ויסקי בלונדון. זה רק בנים שנפגשים איתי משום מה… רגע! סליחה טל. את מנהלת האתר פגשתי בלונדון לפני שנתיים ובזכותה האתר חזר לחיים (תודה!) ותוך כדי כתיבה נזכרתי שפגשתי את מיטל והבת שלה באותה שנה, הלכנו למוזאון והזמנתי אותן לארוחה במסעדה הודית. ברצינות, רק בשביל לפגוש אנשים מהאתר היה לי שווה להקים אותו. תודה לכולכם! ❤ גם הסיבוב הבא יהיה על חשבוני. לסיכום: היו הרבה חוויות עם המשפחה, החברים והאנשים שפגשתי במפתיע, למשל, הכרתי בחורה אמריקאית צעירה מניו-גרסי שהתאהבה בישראל ועשתה עלייה ולרגע חשבתי לשדך אותה לדון, אבל אמא הייתה כועסת. היו גם כמה אכזבות ורגעים פחות נעימים של אנשי שירות עם פנים זועפות שמקבלים את פניך במשפט ״מה אתה רוצה?״ ונותנים לך הרגשה רעה שנכנסת לחנות שלהם. אך הכי חשוב בעיניי היה הזמן עם אמא שלי, השיחות שהיו לנו יחד קירבו אותנו יותר. גם עזרתי לה בדברים קטנים כמו שלשכן בקומה העליונה הדלת חרקה והפריעה לה לישון אז שימנתי את החיבורים בדלתות שלו. בדרך לשדה התעופה, קיבלתי מייל מאמא עם התמונה הזאת שגרמה לי לחייך. תודה 🙂 המאמר נכתב במטוס בדרך הביתה, ללונדון.
הארכיבישוף הקדוש ג'ינג'י קיבל את פנינו במנזר סטלה מאריס,
אחרי זה הלך לאכול עכבר…
ניסיתי להסביר לדון שישראלים חושבים שהם קקטוסים, הוא שאל אם רק גברים חושבים ככה…
בתמונה משמאל: נס בעכו העתיקה! מחזה מרהיב של חומה מאבן שצפה על הים.
לאחר קריאה בספר מאפס לאחד הבנתי
ששתיית אייס קפה בגן מאיר העבירה אותי מצמא לרווה
בארוחה משפחתית במתחם שרונה: ביצת עין בתוך פיתה
משמאל: מרנג אחד בשישה שקלים. אמא ביקשה עשרה!
) מ״ליברל אירופי״ שהציע להיפגש! אוו, הרגשתי חשוב לרגע! מישהו קורא את המאמר שלי! התקשרתי אליו וקבענו להיפגש בצפון הארץ למחרת. הגעתי לתחנת הרכבת שם והוא אסף אותי. הוא הכיר אותי דרך המאמרים באתר וצדק שאנחנו חולקים הרבה מהמשותף. הייתה לנו שיחה מרתקת. לאחר מכן הזמין אותי לביתו שם פגשתי את הוריו שקצת נבהלו שהכרנו דרך דרך אתר שמעודד הגירה לחו״ל, אבל הם היו חביבים מאוד כולל הכלבה וליברל שעובר בקרוב לליסבון בפורטוגל אז בהצלחה!
המאזן המסחרי בשוקולד:
בצד ימין השוקולד שנכנס לארץ, בצד שמאל ההוא שיצא (צולם במטוס)
אשוב לבקר בישראל בסביבות ספטמבר!
מאוד מאוד אוהב את הכתיבה שלך,כל הזמן בודק אם העלת משהו חדש.
מזכיר לי את אוקטובר 2016 ומאי 2014, דודים שלי מארה"ב בא לבקר והיה כל כך כיף. הם לקחו אותי איתם לטיולים ואפילו את אימא שלי, אותי ואת אחותי למסעדת יוקרה על חשבונם. הכי נהנתי בזכרון יעקב. העיר האהובה עליי בישראל. בישראל יכול להיות כיף, בתור תיירים. זה מה שאמרתי לדוד ודודה שלי. אחרי שהם נסעו נכנסתי לדיכאון כי חזרתי לשגרה בארץ וכבר לא הסתובבתי עם תיירים ודיברתי רק אנגלית … אני אישית מאוד אוהבת את השוקולדים שמוכרים בארץ. לואקר, מילקה, וכל השוקולדים השוויצרים והגרמניים. בצרפת הם יותר נדירים, יש שוקולדים תוצרת צרפת לא פחות רעים אבל אני עדיין מעדיפה את… Read more »
פעם מישהו אמר לי שאם אתה עשיר, אז למה משנה באיזה מדינה אתה גר, יהיו לך חיים יפים. וזה מזכיר לי מה שכתבת, ישראל יכולה להיות מקום נהדר אם אתה עשיר (או תייר). זכרון יעקב מקום יפיפה, פעם ראשונה שטיילתי בגן הנדיב הודות לליברל אירופי שהזמין אותי 🙂
שבועיים הספיקו בארץ ואני שמח לחזור לבית בלונדון. יורד עכשיו שלג בחוץ ואני מול המחשב עם החתולה המפונקת שיושבת לידי ומפנטזת על ארוחת הערב שתקבל בקרוב.
נ.ב: הכי משתלם להיות חתול. לא צריך לשלם שכר דירה, מקבלים אוכל חינם ואין דאגות.
דוקא ההתרשמות שלי מהאתר הזה היא בדיוק להפך, שאנשים כאן בעד הגירה בגלל עקרון. אפשר לחיות בישראל טוב מאד כמו שגם אפשר להקים עיר פלא עתידנית במדבר בדובאי אבל ברגע שבפעם הראשונה זקוקים למדינה מגלים שמדובר בג'ונגל ושהמדינה לא יודעת להתנהל ולא לוקחת אחריות על עצמה. כשבפעם הראשונה זקוקים לביטוח לאומי או למשטרה או בית משפט פתאום מגלים שאין צדק ואין שכל וסתם האכילו אותנו שקרים על ישראל.
מסכימה איתך. אני ויתרתי על איכות חיים גבוהה בארץ כדי לגור בחו"ל באיכות חיים ירודה יותר בשביל העתיד. כי הבנתי שהמדינה יורקת עליי בפרצוף ולא שמה עליי. בקשר לעשירים, יש דברים שכסף לא קונה, כמו למשל שירותים סוציאלים יעילים, אנשים אדיבים ומנומסים שלא מתנהגים כמו פרא אדם ושחושבים רק על עצמם … מה הטעם לגור בארמון אם כל האנשים חרא ? אנשים הם הדבר הכי חשוב לפעמים. העובדה שבתור צעירה דירה לעצמי היא חלום בלהות שלא לדבר על לימודים גבוהים שתנאי הקבלה גבוהים באופן מוגזם והמחירים בשמיים … ואיך לא, החברה הישראלית לא מקבלת אנשים ביישנים ושקטים …
טוב לשמוע שנהנית 🙂 בהחלט לא מובן מאליו 😉