Sign In

Remember Me

כל הזמן מתלוננת

כל הזמן מתלוננת

פעם אחת חברתי האמריקאית אמרה לי, שאין אנשים שמתלוננים יותר מהאמריקאים. השבתי לה בלי להסס שהיא לא ראתה עד כמה צרפתים מתלוננים.אז, נפל לי האסימון, אני מדברת כמו מקומית. את חברתי האמריקאית הכרתי לפני 4 שנים באינטרנט, היא גדולה ממני בשנה, ואנחנו מדברות בצ'אט מידי פעם ושואלות לשלום כל אחת. כשהכרנו התביישתי לומר לה שאני מישראל אז פשוט אמרתי שאני מצרפת, ומאז "השקר" לא התגלה והמשכנו כך. יותר דיברנו על התחביבים שלנו ועל מה שאנחנו אוהבות, ולא על מדינות המוצא שלנו. היה לנו הרבה במשותף בלי שהיא ידעה מזה, כיוון שגם היא לא אהבה את המדינה שלה ורצתה לגור בצרפת (ובאירופה בכללי). תמיד היא פרקה לי את רגשותיה בעודה אומרת ש"אני אוהבת את אמריקה, זאת המדינה שלי, אבל אני מרגישה שהמדינה לא שמה עלי, קשה לי להסתדר פה, אני לא רואה את עצמי גרה לבד, המדינה יורקת על הצעירים …" והרגשתי כאילו בחורה ישראלית מדברת איתי !
ניסיתי לעודד ולתת לה עצות בעודי אומרת לה "אל תדאגי, יום יבוא ותגורי באירופה". השיחות שלנו מתנהלות עד היום חצי באנגלית חצי בצרפתית – היא עוזרת לי עם האנגלית, ואני עוזרת לה עם הצרפתית.
אפילו אז כבר ידעתי צרפתית טוב ועזרתי לה עם דקדוק ותיקנתי אותה והיא ממש העריכה את זה. ואז השקר נהפך למציאות, אפילו לפני כשעברתי לצרפת, היא ראתה שאני מפרסמת פוטסים בצרפתית בפייסבוק, ושכל החברים שלי צרפתים, אז אני לא בטוחה שזה היה בידיוק שקר. גם השם שלי בכלל לא ישראלי …
נפשית, "היגרתי" לצרפת בסביבות 2013, כשהחלטתי לפתוח חשבון פייסבוק צרפתי ולעקוב רק אחר תכנים בצרפתית, כך הכרתי מלא חברים צרפתים ונחשפתי למנטליות הצרפתית … ככה בעצם הבנתי שאולי ארגיש שם יותר שייכת וחופשייה לבטא את עצמי.
אבל כשהגעתי לצרפת, אחרי חודש שהייתי כולי מתלהבת שאני פאקינג בצרפת, אחר כך התחלתי להתרגל ולשגרה וככל צרפתי, להתלונן. כל הזמן התלוננתי, "נמאס לי מהבירוקרטיה" "נמאס לי שיש מוסלמים בכל מקום" "נמאס לי מהשביתות של הרכבת" "נמאס לי שהשניצלים פה זה רק שניצל דג ואני אלרגית לדגים ואני רק רוצה לאכול שניצל עוף נורמאלי" ועוד ועוד. ואז שמתי לב, שאני מתנהגת כאילו חייתי שם שנים. גם לאחר כמה חודשים בצרפת הדברים לפתע נראו לי מובנים מאליו, ובתור אחת שדוברת צרפתית שוטף פשוט הרגשתי שאני בבית. כי להתלונן זה מהטבע שלי, וזה מהטבע של הצרפתים. הצרפתים מתגאים בכישרון שלהם להתלונן ולקטר כאילו זה משהו יחודי מהמורשת שלהם !

Résultat de recherche d'images pour "permis à râler"

רישיון לקטר [התמונה נלקחה מגוגל]

והדבר הכי אבסורדי זה, שכפעם אחת נתקעתי בפריז בגלל השביתה התחלתי ממש לבכות לאימא שלי בטלפון "נמאס לי מהמדינה הזאת בא לי לעוף מפה" חחח ואז היה לי דה ז'ה וו, זה בדיוק מה שאמרתי כל פעם שהייתה לי בעיה בארץ. ואז הבנתי, הרי אין דבר כזה מקום מושלם … בכל מקום יש פאקים, וצריך לדעת לחיות איתם. חוץ מהפאקים שציינתי למעלה, אני מאוד מרוצה בצרפת. אני מתה על התרבות, המנטליות, השפה והארכיטקטורה ממיסים אותי וכל הירוק והחופשים עושים לי ממש טוב … אולם, הם פאקינג לא שמעו על מזגן. יותר חם בצרפת מהארץ, ואני לא צוחקת, 35 מעלות בפריז בזמן שבתל אביב 30 ! ואין להם מזגן !

אז נסעתי לארץ רק כדי להיות קצת במזגן [ולבקר את המשפחה]. בהתחלה כשנחתתי בארץ הייתי ממש שמחה כי ממש התגעגעתי למשפחה ובמיוחד לאימא ולסבתא שלי. התחבקנו בשדה תעופה במשך כמה דקות רצופות, עד שאבא שלי הפריד בינינו ואמר שנמשיך להתחבק בבית. נכנסתי לאוטו של ההורים, לאחר ששנה נסעתי רק בתחבורה הציבורית, וחזרתי לחיים הטובים של הילדות, כשאבא ואימא היו הנהגי המונית ומסיעים לכל מקום. נסענו הביתה ואז הבחנו מהחלון בקו 17, ואימא שלי אומרת לי "הנה קו 17 הקו שאת כל כך אוהבת" [סיפור ארוך] וכולי התרגשתי … אפילו מאוטובוס. מודה שהתגעגעתי קצת לארץ.
בשבועיים הראשונים הייתי בבית, חיה את החיים הטובים. הלכנו כמעט כל יום למסעדה, או שהזמנו פיצה וכאלה. ביקרתי את כל המשפחה וחילקתי מתנות, סיפרתי חוויות והיה ממש כיף. אחר כך מצאתי איזשהיא עבודה זמנית כדי לעבוד מעט ולהעביר את הזמן.
כשהגענו הביתה ואימא שלי פינקה אותי באוכל שלה שאני כל כך אוהבת, ואז הלכתי לחדר שלי והארון שלי היה פשוט מפוצץ בממתקים ובחטיפים שאחותי החביאה שם מתחילת שנה וזה הצטבר ; אימא שלי אמרה שהיא לא נוגעת בזה בכלל ושאני מוזמנת לאכול כמה שבא לי …
אחרי שלוש שבועות שחזרתי ממשמרת ראשונה בחנות בגדים, עליתי לאוטובוס ושאלתי את הנהג ברוגע אם הוא עשה לי נסיעה לעיר שלי ולא לעיר אחרת, והוא פשוט התחיל לצעוק עליי בגסות רוח בלי סיבה. אמרתי לו Halt die schnauze והלכתי משם עצבנית בעודי מגחכת. עוד בצרפת שמתי לב כשאני רוצה לפלוט "קללה" זה פשוט יוצא לי בגרמנית. הפסקתי להילחם בתת מודע שלי ואני פשוט זורמת עם זה שבמקום מרד יוצא לי תמיד שייסה …

בימים הראשונים בארץ, הרגשתי כמו עולה חדשה. היה לי כל כך מוזר לשמוע עברית ברחוב, המשפחה שלי לא הייתה מדברת איתי כלכך עברית בטלפון [למרות שאני הייתי עונה תמיד בעברית] ועם חברות הייתי מתכתבת, כך שדי יצא שלא שמעתי עברית מלא זמן. בהתחלה אפילו היה לי קשה להבין ! אחרי יום האוזן התרגלה, אחרי הכל זאת שפת האם שלי …

פונטיינבלו, לבנתיים העיר המועדפת עליי בצרפת

אחרי חודש בארץ התחלתי ממש להתגעגע לצרפת. אבא שלי צפה בתוכנית בטלוויזיה ודיברו על פריז, הוא קרא לי וליבי החל לצוף בגעגועים. ואז התחלתי לומר בהתלהבות "יו הייתי פה" "וגם פה" "אני מכירה את המקום הזה" …

למרות הכל החופשה בארץ דיי מהנה, אני עם המשפחה, החברות ואני מסדרת את כל הדברים שלא יכולתי לסדר מצרפת. אני גם קצת עובדת מידי פעם ומשחקת עם החתול שלי ^_^ בתור ה"טכנאית" של הבית אימא שלי כבר הכינה לי רשימה מה לסדר …

אז מה מייחד את הצרפתים מלבד זה שהם מתלוננים כל היום ושמים תמונה של גיליוטינה בכל כתבה של פשע ? זה שהם איכשהוא שורדים קיץ [יותר חם מבארץ!] בלי מזגן בשום מקום …

מאת
אני לא באה להראות את הצדדים היפים בסיפור ההגירה כפי שרבים נוהגים לעשות. אני באה להראות לכם מנקודת מבט של מישהי צעירה, עד כמה זה קשה ומאתגר להגר. אני רוצה לתת את התקווה לעוד אנשים בגילי וגם צעירים יותר, שלא רואים את עתידם בארץ וחולמים להגר בעתיד.

Subscribe
Notify of

14 Comments
Newest
Oldest Most Voted
Inline Feedbacks
View all comments
Flying Dutchman
Guest
5 years ago

מאוד נחמד, כיף מאוד לקרוא! יש לך אחלה של סיפורים ונראה לי שבקצב הזה, גם אני בסוף אעבור לצרפת 😉

Jonathan
Guest
5 years ago

היי, תודה על הפוסט.
באמץ מעניין מי יותר "אוהב" להתלונן, צרפתים או ישראלים, מעניין גם להשוות על מה מתלוננים פה ושם.

אגב, סתם מתוך עניין – איך הכרת את החברה האמריקאית באינטרנט?

שאלת תם
Guest
5 years ago

מי שהוא יודע למה אין מזגנים באירופה?הרי בניו יורק לקנדה שקר מאוד בחורף כן יש מזגנים בקיץ .ובחורף מחממים במערכת חימום אחרת.אשמח לדעת.

ליברל אירופאי
Guest
5 years ago

גם בפורטוגל זה אותו סיפור: חם ולח הרבה יותר מבארץ (אם כי מדי פעם יש גשם וימים קרירים גם ביוני-יולי, מה שאין בארץ) כשרק הגעתי לפה שמחתי שיש מטרו- היום אני לא יכול לראות תחנת מטרו. מערכת הבריאות פה נוראית- אני ממש מתגעגע לרפואה המצוינת בישראל (בלי ציניות!) יש פה המון קתולים שמרנים ומפגרים שעדיין חיים בימי הביניים וכבר אמרתי שהתחבורה הציבורית פה זוועה? והכל יקר פה מאוד. אולי לא יקר כמו בארץ- אבל עדיין יקר. מאוד. באופן כללי, הייתי מסווג את פורטוגל כמדינת עולם שני. עם זאת, יש פה בהחלט גם דברים טובים, שקרה קשה לי לראות אחרי שנעקצתי… Read more »

גדי
Guest
Reply to  Venus
5 years ago

לדעתי הממשלות בסקנדינביה
צריכה לשנות את ימי החופש
לחודש ינואר פברואר
ואז לעודד את התושבים לטייל בארצות חמות כדי שיתאווררו בשמש בריאה

Reply to  ליברל אירופאי
5 years ago

הסקנדיביות לא מושלמות גם הן: מערכת הבריאות אמנם נחשבת ליותר נוחה מאחרים, אבל זה לא אומר לגבי המחיר, אלא רק לגבי הזמינות. המיסים מאוד גבוהים, ונסה לחיות בדנמרק מעבר לחופשה ולא לפשוט את הרגל, גם כשאתה מקבל משכורת בקרונות דניות.
הימין הקיצוני, אולי מלבד פינלנד, מתפשט בסקנדינביות כמו אש בשדה קוצים. רמת הלאומניות הולכת וגואה, ולא רק בשבדיה, אלא גם במדינות השכנות. ישראלים שוכחים לפעמים שמהגרים זה גם הם, ולא רק מוסלמים שבאים ממדינות ערב השונות.
והתחבורה הציבורית היא נהדרת, אבל כמעט רק בערים הגדולות. אלו שגרים מחוץ לעיר חייבים רכב כדי להגיע לאנשהו.
אין מקום מושלם.

ליברל אירופאי
Guest
Reply to  ברלינאית
5 years ago

מסכים לגמרי שאין מקום מושלם. גם כשהייתי בגרמניה הופתעתי מההבדל בין התחבורה הציבורית המצוינת בברלין לבין מה שקורה באזורים הכפריים או הבין-עירוניים. מה שהתכוונתי להגיד זה שאמנם אין מקום מושלם, אבל יש מקומות טובים משמעותית מאחרים. לא הייתי מתנגד לשלם מיסים גבוהים אם זה אומר איכות חיים יותר גבוהה. אני לא חושב שהימין הקיצוני היה מדאיג אותי. בדיוק כמו שתמיד סיפרו לי סיפורי אימה על צרפת. "המוסלמים בכל מקום והם שולטים בהכל" "מסוכן ללכת ברחוב" "יש מלחמת אזרחים" "כל היהודים בורחים מצרפת", "כל הצרפתים אנטישמים". אחרי שפגשתי צרפתים, כולל צרפתים מוסלמים, ראיתי כמה המיתוסים האלה מנותקים מהמציאות ומוגזמים. אז זה… Read more »

Member
5 years ago

יופי של כתבה. תיהני מהחופשה שלך ומהמזגן. חזרה נעימה לשגרה ולדרך שבחרת 🙂

Bar
5 years ago

כתבה מצויינת ונוס 🙂
יש לאירופה יותר מדי דברים טובים לעומת ישראל, אבל מזגן תמיד הייתה הבעיה הכי גדולה שלהם.
תמשיכי להנות בחופשה בארץ ולאחר מכן בחזרה לצרפת 🙂