Sign In

Remember Me

חשבתי שהגעתי לגן עדן אך הוא הפך לגיהנום

חשבתי שהגעתי לגן עדן אך הוא הפך לגיהנום

בא נתחיל עם הגן עדן ונסיים עם הגהינום

רבים מאיתנו חושבים על ניו זילנד כ- גן עדן על האדמות. זה בידיוק מה שחשבתי כאשר תיכננתי את ההגירה שלי לניו זילנד עוד ב2008 שההיתי כולה נער צעיר, בדרך לעשות שירות לאומי במגן דוד אדום. ההיתי צריך תוכנית מה אעשה לאחר סיום השירות. הרי בישראל עם יוקר המחיה, לא ראיתי שום דרך אפשרית לחיות בכבוד. לחיות בכבוד ההגדרה מבחינתי – אפשרות לקנות בית ללא משכנתא שתאכל 50 אחוז מההכנסה שלך ל30 שנה. וכן בית, לא דירה, בית מרווח, קריר/חמים (תלוי בעונה), עם שטח אדמה שאוכל לגדל מזון, ומרחק משכנים (לפחות לא לשתף קיר או תקרה). וכמובן להתעסק במקצוע שאני אוהב ויחד עם זאת שיספיק לצרכים בסיסיים וגידול משפחה קטנה (2 ילדים ואשה). וכמובן חשוב שיהיה לי את הזמן להיות עם המשפחה ולא לתת את רוב זמני למעסיק.

כל הבדיקות האפשריות לגבי ניו זילנד נעשו, כולל סקרים, מאמרים, גרפים, מחירי מחיה, משכורות וגם אחד המקצועות הנדשים היה עבודה סוציאלית. הכל התאים לי והתחלתי לעבוד על פי התוכנית להגיע לגן עדן המדובר. וכפי שאתם רואים מהפוסטים הקודמים שלי בבלוג, הצלחתי ברוב המשימות שהצבתי לעצמי שלשמם באתי לניו זילנד. שהמקום יהפוך לגהינום אפילו לא היה בסיוט הכי נוראי שלי.

בניו זילנד נהנתי משפע של תעסוקה. התמחתי בעבודה בבריאות נפש קלינית עם תואר בעבודה סוציאלית ותואר בהתמכרויות. אני בספק שבישראל יכולתי לעבוד במשרות כאלה ללא תואר שני (אולי אני טועה). אך בניו זילנד עבדתי לצד אחיות, פסיכיאטרים, מרפאים בעיסוק ונהנתי מעבודה דינמית, מאתגרת, משלמת טוב. את העבודה הקלינית הראשונה שלי, התחלתי בבית חולים בצפון ניו זילנד בצוות שמומחה במניעת פסיכוזה אצל צעירים. הצוות שעבדתי איתו היה מאוד מנוסה עם 10 פלוס שנים ניסיון בתחום בעוד שלי היה ניסיון קליני קטן יותר פי 10. ההיתי צריך לעבוד מאוד קשה כדי שהם יקבלו את דרך העבודה שלי, הרעיונות שלי ואת ה10 אגורות המקצועיות שלי. את הרגשת הנחיתות הזאת הרגשתי מצידם לכיווני ובזכות הדרכה מקצועית קבועה שקיבלתי מ2 מדריכים מנוסים כדי לשמור על הרישיון שלי של העבודה סוציאלית וגם של ההתמכרויות, צמחתי התפתחתי ולמדתי לעבוד עם זה. אך בפוסט הזה ארצה להתקדם מספר שנים קדימה לשנת 2020, לאחר שכבר קיבלתי ניסיון עשיר, הרגשתי מנוסה ויודע את העבודה מצויין והבטחון עצמי שלי בתחום עלה וכמובן הפכתי לתושב ניו זילנד. (במידה ותרצו שארחיב על הניסיון המקצועי ומה קרא בין 2018-2020 אעשה זאת בפוסט נפרד)

דברים החלו להשתנות

מאז קבלת התושבות (ב2018) התחלתי להרגיש שניו זילנד פחות הגן עדן שהיה בפנטזיות שלי. לפחות בהשוואה לישראל חשבתי שהמקום בהחלט מציע חיים טובים יותר. ובאלמנטים מסויימים זה בהחלט נכון, אך באחרים הדמיון מאוד רחוק מהמציאות. מחירי הבתים בניו זילנד פשוט הרחיקו שחקים (קרא כאן), (עדכון שלי ביוטיוב ב2019). המצב התחיל להזכיר לי את ישראל. ב2018 עדיין אפשר היה לקנות בית בערים קטנות יותר שהם לא אוקלנד או וולינגטון, אך בגלל הניסיון מגורים שלי בעיר קטנה יותר לא היה נחמד, לא הרגשתי בטוח לקנות בית ולקחת משכנתא גם אם הסיכון הרגיש בינוני באותה תקופה. הוצאות דיור הם בין ההוצאות הכי גדולות שיש למשקי הבית כאן בניו זילנד. ומאז שהגעתי לניו זילנד זה היה אחד הקשיים הגדולים שלי, סיקור מלא של אותם קשיים ניתן לראות בוידאו הבא.

מציאת זוגיות לרווק בניו זילנד

והקושי הנוסף הוא למצוא זוגיות, שלהפתעתי להיות בניו זילנד מהגר מישראל עם חזות אוקראינית והתנהגות תרבותית משולבת לא היווה קלף חזק בלמשוך את בנות המין השני. שני החסרונות האלה גרמו לי לפזול לקראת הגירה נוספת למדינה אחרת שבה אוכל לענות על שני הצרכים המהותיים האלה שלצערי ניו זילנד לא ענתה עליהם. כמה שרציתי להאמין שהמקום גן עדן, ויפה, עדיין בניו זילנד במהלך 3 שנים הראשונות לא היתה הצלחה בנושא הזוגי ולא בנושא של קניית בית. אך מה שכן, היתה הצלחה בקריירה שנתנה לי הכנסה טובה לחיים טובים ומאוד נהנתי מהעבודה וההתפתחות המקצועית בבריאות הנפש. הצורך הפיזי להשאר כדי לקבל תושבות קבע גם השאיר אותי כאן ואמר לי להיות סבלני.

 

הגן עדן מתחמם

ונחשו מה, גם הזוגיות הגיעה. ומה קרה מאז? במרץ 2020 כולם יודעים מה קרה בעולם. איני מאז לקרוא לדבר בשם בגלל הצנזורה הכבדה ברשת בנושא הזה. כאשר כתבתי או דיברתי על הנושא בפייסבוק או ביוטיוב צונזרתי מייד. ההיתי בשוק ממה שהתרחש במדינה, שלפתע אנשים היו צריכים להיות נעולים בבתיהם. אנשים עמדו במרחק של 2 מטר אחד מהשני, בקור, בגשם כדי להכנס לסופרמארקט לקנות מזון ולא הכניסו את כולם ישר כי היתה הגבלה במספר האנשים שיכלו להכנס למתחם. באותו זמן נחשבתי עובד חיוני (עבדתי בצוות חירום שמונע התאבדות), אז אני יכולתי להכנס חופשי (ללא כיסוי פנים וללא תור) לקנות מה שרציתי. בזמן שכולם ישבו בבתים יכולתי לנסוע חופשי, כי העבודה שלי היתה "חיונית". (למה גרשיים? כי כמעט כל עבודה היא חיונית). לא האמנתי לנרטיב המדובר והמפורסם בחדשות ובסביבה מלחתחילה. ראיתי בבירור את המשחק הפסיכולוגי שמנהלים הלא אורגניים. ראיתי כיצד זרעו פחד באוכלוסיה, הפרדה בין אדם לחברו, דרשו ציות עיוור, מנעו לחייך אחד לשני ומגע אחד בשני. והחלק הכי מעניין שהרוב האמינו ועדיין מאמינים. הסימפוניה המשווקת "תשאר בטוח, תשמור על אחרים", "שמור מרחק 2 מטר כדי להגן על אחרים", "שים כיסוי פנים כדי לשמור על עצמך ואחרים". ומה שאני ראיתי "תתרחק ותפרד מאחרים כדי שתיהיה בודד ולבד", "תחסום את אייברי הנשימה שלך כדי שתיהיה יותר חולה", "תשאר מפוחד ותקשיב רק להוראות שלנו", "אנחנו יודעים יותר טוב מה בטוח ונכון בשבילך, אל תשתמש בשכל שלך", "אסור שיהיה לך דיעה משלך, אנחנו נדאג להחליט בשבילך". יחד עם זאת, הגבולות בניו זילנד נסגרו. לא אזרחים ולא מהגרים בעלי ויזות זמניות יכולו לחזור לניו זילנד. מי היה מאמין שאת הזכות הבסיסית שיש לאזרח לחזור לארצו, נלקחה ממנו. חשבתי מה זה אומר על המדינה שהגרתי אלייה? כאשר נגמר הסגר, וההגבלות מעט ירדו לרמה 2, שאפשר היה להתנהל פחות או יותר נורמלי (לנסוע מאזור לאזור, להכנס למסעדות ולשבת בפנים, קולנוע פתוח וכו') בניו זילנד פתחו מה שנקרא מלון בידוד. אזרחים או תושבים בלבד יכולו לשריין מקום במלון הזה (שבפועל התנאים היו של כלא לכל דבר עם שמירה צבאית כבדה והגבלות גדולות על המרחב האישי). הבעיה היתה שגם לאזרחים ותושבים היה כמעט בלתי אפשרי לשריין מקום בגלל שהמערכת תמיד היתה מלאה. עובדה שהמשיכה למנוע מאזרחים רבים לחזור למדינה והם נתקעו בחו'ל.

אני רק מזכיר שהמדיניות בניו זילנד היתה – 0 מאומתים! ומכאן כל הנחיות הדרקוניות בשביל להגיע למטרה הזאת. (שכולם יודעים שהיא אינה אפשרית וכמובן במבחן התוצאה נכשלה לגמרי)

היחס למהגרים שאינם תושבים

מה לגבי אלפי המהגרים על ויזות זמניות (שחלקם כבר חיו 10 שנים בסטטוס של עובד זמני), שהיו להם בתים מושכרים, רכוש, חברים, עבודות ומעסיקים שמחכים לחזרה שלהם. אלה אנשים שסך הכל טסו לחופשה או לבקר את משפחתם כדי לברוח מהבדידות/השעמום/חוסר התאמה תרבתותית שהרגישו כאן כמהגרים. אז להם הדלת נתרקה בפנים. במשך שנתיים הם לא יכלו לחזור לניו זילנד אפילו כדי לסגור את העיניינים שלהם כאן. הם שילמו שכירות כפולה, במדינת המוצא וגם בניו זילנד. המעסיקים לא יכלו יותר לחכות להם והם פוטרו, ויחד עם זאת, הויזות שלהם התבטלו או פגו תוקף ולא חודשו. אתם בטח יכולים לתאר לעצמכם כיצד המהגרים הרגישו? ליבי היה איתם. באותה שנה המהות של להיות "מנטור הגירה" ולמשוך ישראלים לניו זילנד כבר איבדה את משמעותה. אני כבר לא זיהיתי את המקום שאליו הגרתי. עזרתי לעשרות ישראלים בהליך ההגירה לניו זילנד, אך באותה שנה הפסקתי לעשות זאת כי כבר לא מצאתי שהמקום מציע חיים טובים יותר מאשר ישראל.

נוסיף לכך שב2020-2021  היו עשרות אלפי עובדים מיומנים בתוך ניו זילנד שהגישו לתושבות לויזת עובד מיומן שחיכו שנה ולפעמים שנתיים לאישור הויזת תושבות שלהם, ועדיין רבים מהם מחכים. (היו פתחו ויזת אחרת 2021, שבהחלט אפשר לראות בקרב מתנה גדולה מההגירה של ניו זילנד למהגרים האלה, ויזת קלה, פשוטה שמאפשרת קבלת תושבות בהשוואה לויזת מהגר מיומן שיותר מסובכת ודורשת קריטריונים נוקשים מהמהגר לקבלה, שאותה אני קיבלתי).

המחאות נגד ההגבלות ב2021 בקרייסצירצ

המחאות נגד ההגבלות ב2021 בקרייסצירצ

את אוקלנד עזבתי כי הבנתי שהעיר כבר יקרה מדי לקניית בית בשבילי, לבת זוג שלי היו צדדים חזקים אחרים מאשר הפאן הכלכלי וגם רציתי אשה שתתן זמן ליחסים, להתפתחות אישית ולמשפחה מאשר שתיהיה אשת עסקים מצליחה ותעבוד מהבוקר על הלילה. לכן החלטנו לנסוע למקום הכי זול בניו זילנד לרכישת בית וגם להיות רחוקים מהמשטר הדיקטטורי שהתנהל בעיר הגדולה. חשבנו שבמקום קטן, לא יהיה נוקשות בכזאת רמה כמו שהיתה באוקלנד. קיבלתי חוזה זמני בבית חולים שיאפשר לי לגלות את המקום, החוף המערבי של האי הדרומי בניו זילנד. קיבלתי בית נהדר על חשבון הבית חולים להתחלה. במהלך הזמן שלנו שם, ראיתי בתים רבים, והרגשתי שבקלות יכולתי לבחור בית איכותי וסוף סוף להפסיק להשכיר ולחיות בבתים של זרים. המחירים נעו מ100 אלף עד ל300 אלף לבתים שמאוד רציתי שבעיקר היו מעל 200 עד 300 אלף (בעוד שבאוקלד המחיר היה כפול לבית שהיה זקוק לשיפוץ). השכר שלי היה נמוך יותר משל אוקלד אך יחסית למקום היה גבוה. כמעט קניתי כאן בית אך בסוף ביטלתי את הקניה ולאחר שנה של מגורים, החלטנו שהמקום לא בשבילנו, כמעט שחכתי מהסגרים וההפחדות ועזבנו לעיר הגדולה של האי הדרומי קרייסצירצ (וידאו למה עזבו לחצו כאן).

במעבר שלי לקרייסצירצ, מצאתי עבודה מצויינת במקצוע שלי עם שכר נהדר, עיניין ותנאים מעולים. תכננו לקנות בית בעיר כי המחירים היו טובים והעיר ענתה על הרבה קריטריונים שרצינו. לשנינו היו עבודות טובות, נסענו לעבודה באופניים וחיי החבר'ה והפנאי הפכו לעשירים משמעותית ממה שהיה בחוף המערבי. באותה עת ביוני 2021, בניו זילנד לא היו הגבלות או סגרים במשך כשנה וחצי בזמן בשאר העולם שרר תוהו ובוהו כולל בישראל. בעבודה החלו לקדם אותי, לשלוח אותי לקורסים מתקדמים ואני הגעתי לעבודה בכיף. אהבתי את הקולגות, את המקצועיות שלהם ואת היחס שלהם אלי. המנהלים מאוד העריכו אותי. והלקוחות החיים שלהם היו משתנים לטובה, ממצב שאדם לא רצה לחיות יותר, לעמדה שאולי דווקא יש בשביל מה לחיות. נשמע הרי נהדר לא?

התפנית החדה בחיים בניו זילנד ובחיי

ואז הגיע אוגוסט 2021, נכנס לתוקף סגר נוקשה נוסף כמו שהיה במרץ 2020. הכל בגלל מאומת אחד ויחיד! כבר שהתעוררתי באותו בוקר, הבנתי שהחגיגה נגמרה. הסיכוי שלי לחיים טובים כמו שרציתי כנראה גם התמוסס כמו סוכר במים רותחים. עשיתי את הוידאו הבא ואלה היו מחשבותי ממש לפני שהתחלתי את המשמרת.

כאשר סיימתי את הוידאו, עליתי למשרד, וראיתי את כולם עם כיסוי פנים. הגעתי מוכן להראות את הפטור החוקי שלי מכיסוי נשימה. התיישבתי בשולחן שלי, והקולגות התחילו להעיר לי לשים כיסוי נשימה. ואז המנהלת הישירה שלי התחילה להעיר לי לשים כיסוי נשימה, הודעתי לכולם שיש לי פטור. חשבתי שבזה זה יגמר כי את החוק אני מכיר אך משהו בהחלט השתנה. כאשר עשינו ישיבות צוות גדולות, אני ההיתי היחיד ללא כיסוי נשימה, כל השאר היו עם כיסוי. מחשבות שעלו בראש שלי "מה אני עושה פה" "האם אני שייך לכאן" "איך האנשים מצייתים בכזאת קלות". המשכתי לעבוד כרגיל במשך כשבוע, אך הבנתי שרגיל כנראה זה לא היה, ודברים התרחשו מאחורי גבי. הקולגות שלי התלוננו עלי למנהלים כי הפריע להם שאני לא שם כיסוי נשימה. הכבוד שהיה לפני, כבר לא הרגיש כזה. בהתערבויות מול המטופלים שהקולגות שלי שמו את כיסוי נשימה הם התקשו להבין את דבריהם והיה קשה ליצור ראפור – אי אפשר היה לחייך או לראות הבעות פנים שזה הכלי המרכזי בתקשורת בין בני אדם. ההתנהלות היתה בלתי מקצועית לחלוטין. לעשות טיפול נפשי לאדם תוך כדי כיסוי הפנים, סליחה אבל פשוט מגוחך.

באותה עת הבנתי כבר שזה עיניין של זמן עד שאמצע את עצמי מחוץ לעבודה. על מנת להתרגל לעיניין הזה פסיכולוגית החלטתי לעשות טיול הכרה במציאות הקשה הזאת. את התהליך שעשיתי פסיכולוגית כדי לקבל את המציאות הזאת אני מתאר בוידאו הבא. אני באמת האמנתי שזאת תיהיה החופשה האחרונה שלי בניו זילנד כי הדברים לא נראו טוב בשבילי.

קווינסטאון 2021

קווינסטאון 2021

הקולגה שלי, אחות כבר עם 20 שנה ניסיון, אמרה לי בשקט שהיא בעד שכל מי שלא הזרים את הקוקטייל לורידו (המבין יבין) מגיע לו שיפטרו אותו מהעבודה, איזה חוסר התחשבות ואחריות, לאנשים כאלה לא מגיע להתפרנס. היא לא ידעה שהיא מדברת על מישהו כמוני שאינו טעם משיקוי הקסמים לא פעם ולא פעמיים, בחרתי הפעם לשתוק, אבל כן חשבתי לעצמי "לא ההיתי רוצה שאשה כזאת תתן לי שירות רפואי", מי יודע מה היא תעשה לי כאשר תדע שלא שתיתי משיקוי הפלא. המנהלים החלו בנחמדות לקרוא לי לשיחות הסברה מדוע כדי שאני אציית ואפעל על פי ההנחיות. עזבו את זה שבהנחיות גם רשום שמותר לעובדים הפטורים מכיסוי נשימה לא לשים אותם. אך זה לא עיניין את ההנהלה. הקולגות המשיכו להתלונן וההנהלה לא יכלה כבר לשתוק ולעבור על סדר היום. הפוקוס בעבודה כבר השתנה מלהציל חיים ללהציל את עצמי מהתקפות הקולגות וההנהלה. זה הגיע למצב כל כך חמור שאחד המנהלים הבכירים כל כך התעצבן עליי שהיה שניה מלתקוף אותי פיזית. המאורע הזה אירע מול הקולגות ולפני לקוחות. כאשר ביקשתי עזרה מהקולגות להיות עדות למרחש הם אמרו "אנחנו לא מתערבות, זה בעיה שלך" כאשר התעקשתי הן אמרו שהם יקראו לאבטחה אם לא אלך. באותו רגע לא רק שהרגשתי בשוק, מזועזע, מפוחד, אלא גם לבד והסרטים של דיסני שאנשים דואגים לאחרים ואכפת להם שהצדק יעשה רחוק מהמציאות! השעו אותי מהעבודה ואמרו שאתה מוזמן לחזור במידה ותציית. סירבתי.

הגהינום כבר כאן בשיאו

ב15 לנובמבר 2021 נכנס מנדט חובה להזרים את שיקוי הקסמים, ולא אנשי מערך הבריאות לא יכלו להגיע לעבודה (באותה תקופה רוב הסקטורים הגדולים בניו זילנד היו תחת המנדט, כולל תיירות ומלונאות). בזמן שנשארתי בהשהייה, כמובן כתבתי תלונה מאוד חמורה להנהלה הגבוהה על ההתרחש. התעייצתי עם עורך דין, וחוץ מלהגיד לי שכל דקה וכל מייל נוסף יעלה כסף לא עניין אותו המצב הטראומי שההיתי בו. ארגון הסתדרות העובדים שההיתי חבר משלם בו, גם לא עזר. גם בגד בי. אמרו שבעיה שלי שלא צייתתי להנחיות של כיסוי הפנים. וכאשר הגיע 15 לחודש, קיבלתי מכתב פיטורין בגלל שלא שתיתי את שיקוי הפלא. ככה נגמרה הקריירה ושפע התעסוקתי שלי בניו זילנד.

עבודה והשקעה רבה שעשיתי במשך שנים רבות. תחשבו כמה היה כואב ומאכזב באותו רגע. להזרים את שיקוי הפלא לא היתה אופציה בכלל. למרות שהרבה אנשים במצבי נשברו בגלל שהיה להם התחבויות כספיות, משכנתאות וכו'. זאת גם הסיבה שלא יכולתי לקנות בית שכבר המחיר לא היווה בעיה. שההיתי עושה זאת בכיף אם יכולתי לשמור על בטחון תעסוקתי שניו זילנד אפשרה לי במשך שנים רבות. אך הדבר האחרון שהחזיק אותו בניו זילנד נגמר. לא בית, לא קריירה, לא חופש, כן זוגיות, כן חברים.

מחוץ לעבודה היום יום לא היה טוב יותר. להכנס לעשות קניות בסופרמקט גרר התערבות מנהלים שמה והפעלת לחץ לציית לשים כיסוי פנים והזמנת משטרה. כניסה למוסך לתקן את הרכב גרר צעקות והתקפות עליי שאני ללא מסיכה. ואז שהגיע מתווה תו הירוק, גם לא יכולתי להכנס להסתפר. ביטלתי את חוזה השכירות לבית היפהפה שהשכרנו בגלל שהעבודות שלנו כבר לא קיבלו אותנו ללא הקוקטייל. ולעבור למגורים זמניים כגון מלון היה בלתי אפשרי כי גם שם היה צריך להראות תו ירוק, שכמובן לא היה לנו כי לא זרם בעורקינו שיקוי הפלא. ראיתי כיצד אם נשאר בניו זילנד אנחנו נהפוך לחסרי בית. אולי עם כסף, עם ניסיון מקצועי עשיר ונדרש אך ללא אופציה לקבל קורת גג או להתפרנס. כאשר רציתי לעשות הרצאות בנושאים של בריאות הנפש גם זה היה תוהו ובוהו. החוקים היו שההייתי צריך לשעות QR קוד בכניסה למתחם, לוודא שכולם שמו כיסויי פנים, דבר שהיה מנוגד לעקרונות הבריאות שאני מלמד, לכן המוטיבציה להרצות גם נעלמה. המצב כבר היה פשוט בלתי נסבל מבחינתי ועזבתי את ניו זילנד במטרה לא לחזור למקום הזה לעולם בתנאים האלה. אפשר לראות את מסקנותיי בוידאו הבא שצילמתי בדובאי .

כאשר הגעתי לדובאי ואז לישראל הרגשתי נהדר, הרגשתי הקלה, הרגשתי נורמלי! הרגשתי חופשי שוב. כאילו יצאתי מבור מלא נחשים ערסיים שנושכים אותך, לא הורגים אותך אך גורמים לך לכאבים פסיכיים. ואז הגעתי לישראל, וראיתי כמה ישראל בדצמבר 2021 היתה חופשית בהשוואה לניו זילנד. אומנם עדיין היו הגבלות ותו ירוק אך זה היה יותר על הנייר מאשר בפועל. אנשים שמו כיסוי פנים אבל בכאילו כאשר האף או הפה בחוץ, והרגשתי טוב עם זה. זאת היתה הפעם הראשונה שהבנתי שישראל כבר לא מדינה שרע לחיות בה. וגם הבנתי שעבדתי כל כך קשה לעזוב את ישראל, כי חשבתי שהגעתי לגן עדן, בפועל הגעתי לגהינום.

סיכום:
הרבה מכם ישפטו אותי ויגידו, ההית סך הכל צריך לשתות את שיקוי הקסמים כמו כולם וההית יכול לשמור על העבודה שלך, לקנות בית, לקבל הערכה וכבוד בעבודה. היתה לך הזדמנות נהדרת להמשיך את האשליה של הגן עדן שחיית בו כל השנים האלה. את כל ההשיגים האלה שהשגת ועבדת קשה, הכל לזרוק לפח בשביל לא לאפשר דקירה קטנה בכתף? מה לא בסדר איתך?

הובכן כפי שאתם מבינים, גם אם היו מציעים לי ארמון בשכונת יוקרה במתנה, לא ההיתי עושה זאת. מבחינתי זה חד משמעית לא. אדם שהוא לא חי על פי האמונה שלו, הערכים שלו והמהות שלו בחיים האלה, מה יבדיל אותו או יעשה אותו מיוחד? אם הוא ילך אחרי העדר כמו כולם, איפה היחודיות שבו? והכי חשוב אם הוא יבגוד בעצמו, איך הוא יוכל לחיות אחר כך?

מי שהחליט את ההחלטות שם למעלה, ידע מה הוא עושה, שהוא הורס את החיים למיליוני אנשים ברחבי העולם, וזהו רק עוד סיפור, כיצד הרסת את החיים לעוד מישהו.

מאת
דמיטרי היגר מאוקראינה לישראל עוד לפני שהלך לכיתה א', והיגר לניו זילנד כאשר סיים אוניברסיטה. מטרת ההגירה היתה להגר למקום שבו יכול להרגיש בבית, להקים בית ולחיות כאדם חופשי.

48 Comments
Newest
Oldest Most Voted
Inline Feedbacks
View all comments
ניק
Guest
12 days ago

שתמע אתה אידיוט. לא יודע כמה להגיד לך. עקבתי אחרי הבלוג שלך כבר זמן מה. עקרונות? על מה אתה מדבר? אדוארד ג'נר המציא את החיסונים ב1796 ולואי פסטר שכלל אותם לאחר מכן. מאז ועד היום משתמשים בחיסונים על מנת להציל בני אדם ממוות. יש mrna אין mrna מה אתה מבין בזה שאתה קורא לזה בזלזול שיקוי קסם. אתה מפגר באמת. מתנגדי חיסונים זה ההמון הזועם של ימי הבניים רק בימינו. היה לך אחלה מסע ואחלה חיים והחלטת לזרוק הכל לפח רק כי אין לך מושג במדע.

מממ
Guest
Reply to  ניק
12 days ago

מסכים לגבי החיסונים באופן כללי, אבל העניין הוא שלא כל אחד צריך אותם, רק קבוצות סיכון, והממשלות כפו באופן עקיף על אוכלוסיה צעירה ובריאה להתחסן כדי להגן על אוכלוסיה מבוגרת וחולה.

תלמד לכבד אנשים שאתה לא מסכים איתם ולא לקלל, מבין שזה קשה אבל מאמין בך 3> ((:

Reply to  ניק
12 days ago

"אידיוט" ו- "מפגר" אלו לא מילים שאנחנו משתמשים בתגובה לאנשים שאנחנו לא מסכימים איתם. אתה יכול להביע אי הסכמה באופן מכבד ובזה נכשלת. הכינויים שכתבת מייצגים אותך יותר מכל אחד אחר.

ניק
Guest
Reply to  ניק
11 days ago

מילא היה אומר שניו זילנד לא מתאימה לו, כי המיסים שם עלו לשחקים והממשלה מושחחת או וואטאבר. החלטת לזרוק את כל הבלוג שעקבתי אחריו רק בגלל שהכריחו אותך לשים מסיכה כמה חודשים? זה טמטום. כואב לי ועצוב לי עליך. חבל. כל מדינות העולם עבדו עם הגבלות כלשהם. ניו זילנד, כמו כל מדינה שהיא בעצם שכונה מנומנתם תמיד מפחדים מהדברים האלה יותר. אני מבטיח לך שבסודן או רואנדה (כמו בישראל) הקפידו על זה פחות. הייתי בברלין לפני כמה חודשים, הם עדיין עם מסיכות שם. אם מבקשים ממני בנימוס לשים מסיכה אני שם. למרות שאני זורק זין רוב הזמן על דברים כאלה.… Read more »

Last edited 11 days ago by ניק
Reply to  ניק
11 days ago

ואם אני אבקש ממך בנימוס לתת לי מאה שקל? או אלף? או שתשמע, אולי אני במצב נפשי ירוד ואין לי חברים ואהבה, ורק אם תתמוך בי נפשית, כספית ומינית תמנע את ההתאבדות שלי (או של כל אדם אחר). איפה הזכויות על החיים והחירות שלך כאינדיבידואל? ובאיזה זכות אתה נוהג במכונית שאולי תיהיה מעורב בתאונה ו- "בום, מת. הלך הבנאדם רק כי אתה אנוכי וסיציומט שנהגת שלא איכפת לו מאף אחד חוץ מעצמו". כל עוד אני לא נשא של קורונה, אז אין לך זכות לכפות עליי להתחסן או לחבוש מסיכה כי זה הגוף והחיים שלי, לא שלך. אחרת, החיים, הגוף והכסף… Read more »

Last edited 11 days ago by הישראלי הנודד
Member
Reply to  הישראלי הנודד
11 days ago

כל מילה בסלע!

ניק
Guest
Reply to  הישראלי הנודד
10 days ago

כמה בולשיט בתגובה אחת. על אותו משקל למה למה לבקש בנימוס בנות לצאת לדייט כשאפשר פשוט לאנוס? ההבדל הוא שפה מבקשים ממך לשים מסיכה במקומות ציבוריים, ופה מבקשים ממך לתרום מוח עצם. אתה שומע את ההבדל כשאתה כותב את השטויות האלה? החירות שלך כאינדבדואל מעניינת לי את הישבן כשאתה חי בחברה. בדיוק כמו שאתה לא מעשן במקומות ציבוריים, כי מבקשים ממך יפה. או במטוס. כמה דביל חסר בגרות וחינוך לקוי אתה צריך להיות בשביל לטעון שהחירות שלך חשובה יותר מהבריאות של אנשים אחרים? אתה הולך בלי מסיכה, הסיכוי שלך להידבק ולהדביק עולה. איטס דט סימפל. חיסונים בארץ לא היו חובה,… Read more »

Last edited 10 days ago by ניק
מממ
Guest
Reply to  ניק
9 days ago

תשמע חבר כדאי לך לעבור לרוסיה אתה מתאים לשם כלכך

Last edited 9 days ago by מממ
מממ
Guest
Reply to  מממ
7 days ago

נראה לי שלך כדאי לעבור לשם בתור המחליף של פוטין. הרי זכות שלך כאינדיבידואל עולה על הזכויות של החברה כולה.

Reply to  ניק
9 days ago

מה ההבדל בין הכפייה של חבישת מסיכה לבין תרומה של מוח עצם? בשני המקרים אתה עשוי להציל חיים. בשני המקרים מדובר על פגיעה של הזכות לחירות, כלומר העיקרון זהה. "חירות שלך כאינדבדואל מעניינת לי את הישבן כשאתה חי בחברה" = שים לב שאתה מדבר כמו קומוניסטי, כי בעינייך החיים של הפרט שווים פחות מהאינטרס של הקבוצה. אתה ממשיך "כמה דביל חסר בגרות וחינוך לקוי אתה צריך להיות בשביל לטעון שהחירות שלך חשובה יותר מהבריאות של אנשים אחרים?" ומתבלבל עם ההשוואה השגויה "בדיוק כמו שאתה לא מעשן במקומות ציבוריים, כי מבקשים ממך יפה." כי עשן סיגריות היא פעולה אקטיבית שפוגעת בבריאות… Read more »

Last edited 9 days ago by הישראלי הנודד
Kek
Guest
Reply to  הישראלי הנודד
9 days ago

אתה חתיכת אידיאלוג ראנדי -קנאי…

ניק
Guest
Reply to  הישראלי הנודד
6 days ago

עולם הגייז טיל. אני מבלה של לפעמים כשנמאס לי מבנות. וואלה, לפעמים זה כיף. מה שאתה אומר הוא בולשיט ברמה של הכחשת כדור הערץ העגול. ביקשו ממך לשים מסיכה. באותה מידה ביקשו ממך לא לנהוג תחת השפעת סמים או אלכוהול. ההבדל בין תרומת מוח עצם לבין חבישת מסיכה הוא אסטרונומי. מה זה משנה התנהגות פסיבית או אקטיבית. לכמה ראביט הולס רטוריים אתה מוכן לרדת רק כדי להכחיש שאתה אגואיסט ועצלן. אם אתה כל כך תומך נלהב בזכויות האדם ואני רודן מתקופת ימי הבניים, לך לאונן במרחב הציבורי. זכותך המלאה. אתה לא פוגע באף אחד. יתכן שזה מותר. או אם זאת… Read more »

Last edited 6 days ago by ניק
כן אבל
Guest
Reply to  הישראלי הנודד
7 days ago

זכותו של אדם לקבל החלטות למען עצמו, אבל אם הסביבה דורשת ממנו להתנהג לידה בצורה מסויימת כי היא חוששת מסכנה, אז גם זכותם של האנשים לא לרצות בקרבתו. שישאר בךי מסיכה כאוות נפשו בבית או מרוחק מאנשים, או קרוב לאנשים שלא אכפת להם מהקורונה, אבל שלא יכפה את עצמו על אנשים אחרים. מה כל כך קשה להבין ב"אל תהיה לידינו בלי מסיכה". זכותם המלאה. הם הרוב. אתה מדבר על מחלות מסוכנות ומדבקות ומסכים עם העובדה שזה בסדר לדרוש מהאנשים שנדבקו במחלות האלה לנקוט באמצעי זהירות. גם הקורונה מסוכנת להרבה אנשים, ואתם לא בעלי הסמכות להחליט למי היא מסוכנת. מי שרוצה… Read more »

Reply to  כן אבל
6 days ago

אני מדבר על אנשים בריאים, לא נשאים של קורונה (או HIV) לפגוש אנשים ללא מסיכה (או קונדום). אם הם נשאים, חובתם להשתמש במסיכה (או קונדום) ובמקרה של הקורונה הם צריכים להישאר בבית, אחרת זו עבירה פלילית כי כפי שציינת הקורונה יכול להרוג אנשים מסויימים (וגם אי שימוש בקונדום שאתה יודע שאתה נשא, הוא עבירה פלילית). אם אתה חושש שאנשים בחוץ נשאים, אז תחבוש *אתה* מסיכה כדי להגן על עצמך. אתה יכול להימנע להסתובב במקומות הומי אדם, ואתה רשאי לסרב לאנשים שלא עברו בדיקה להיכנס לבית או העסק הפרטי שלך, אבל אתה לא יכול למנוע מאנשים להתהלך במרחב הציבורי (ברחוב למשל).… Read more »

Last edited 6 days ago by הישראלי הנודד
ניק
Guest
Reply to  הישראלי הנודד
6 days ago

שמע אתה רטוריקן דגול. כמעט שכנעת אותי שאני מעודד נאצים. צודק. אני מבקש מאנשים לידי לחבוש מסיכה והשלב הבא הוא תאי גזים. אפידמיה עובדת על כמות אנשים שנדבקים בו זמנית. כמו האינטרנט, כמו הפייסבוק, כמו מימים. למה אומרים על תוכן אינטרנטי שהוא ויראלי? בגלל שהוא מתפשט במהירות ובזמן קצר לקבוצה גדולה של אנשים. באינטרנט זה נקרא שיווק דיגיטלי. במגיפה זה מוות של מליוני אנשים. אם אתה לא לובש מסיכה אתה לא רק נשא בעצמך, אתה פונטציאלית יכול להדביק את עשרות האנשים שאתה פוגש ביום יום. לא בנדאם אחד, כמו נשא HIV ביחסים אינטימיים. אם אתה נשא אתה מדביק אותי. אני… Read more »

Last edited 6 days ago by ניק
מישהי
Guest
Reply to  הישראלי הנודד
6 days ago

ואיך תדע אם הם נשאים? המסיכות נועדו בדיוק לזה, יש נשאים לא סימפטומטיים וכדי לא להעביר את כולם בדיקות כל שניה, הפתרון הוא לשים מסיכה כדי שלא תדביק אנשים במקרה ואתה נשא. אגב, לצורך השוואה, כשהתפרצה מגיפת הסארס לא היו כל ההנחיות האלה, בדיוק מהסיבה שלנגיף הסארס אין תקופת דגירה, לכן נשאים (שלא חולים) כמעט שלא היו קיימים. "תשובה: יאללה בוא נהרוג יהודים, אנחנו הרוב (גרמניה הנאצית)" התשובה הזאת ממש לא פרופורציונלית. מהצד השני אני יכולה להגיד לך: בוא ניתן לאנשים לגנוב כי לא בא להם לעבוד ולא נפגע להם בחופש הבחירה, אז מה אם רובינו שואפים לחיות בעולם מתורבת.… Read more »

אני
Guest
26 days ago

כמובן ששמורה לך הזכות לחיות על פי צו מצפונך ולבטא את עצמך, אבל אתה צריך לזכור שלמה שאתה בוחר יש השלכות על אנשים אחרים. אתה בוחר להאמין שהקורונה היא פיקציה או לחילופין, שהיא לא מצדיקה את ההתמודדות של העולם המערבי איתה. אם רוב העולם המערבי בחר להתנהג כפי שהתנהג (ובמקרה של ניו זילנד זה היה בהגזמה רק כי הקריטריון לכל האמצעים שננקנטו היה מוגזם – מספר מאוד מועט של מאומתים), אז צריך לכבד את עמדת הרוב, מכל סיבה שלא תהיה, בין אם זה חשיבה כעדר ובין אם זה חשש אמיתי מהידבקות וגרוע מכך הדבקת קרובי משפחה שהם בסיכון למוות. אפשר… Read more »

גדעון
Guest
Reply to  אני
21 days ago

לפי מה שכתבת כאן, את בעצם אומרת "אם כל האנשים קופצים מהצוק, אז אולי כדאי גם לי לקפוץ, כי הם בטח יודעים משהו שפספסתי".
הנקודה של הסיפור היא לא ללכת אחרי הרוב, רק בגלל שהם רוב, אלא לכבד את זכויות הפרט.
דימטרי מבקש, "אני לא רוצה לכבוש מסיכה ואני לא רוצה לקבל חיסון, תכבדו אותי בבקשה", משהו שאף מדינה מערבית אפשרה, הן בתקשורת והן במדיניות מקומות עבודה.
הם באו בגישה ש"אם לא צייתת לנו, אז עליך לקבל עונש".

אני
Guest
Reply to  גדעון
21 days ago

אני ממש לא אומרת ללכת אחרי עמדת הרוב, להיפך, אם אתה לא חושב כמוהם, אל תתנהג כמוהם, אבל ברגע שיש השפעה (פיזית) של ההתנהגות שלך עליהם (גם אם לא מנקודת מבטך) אז אתה לא יכול להמשיך להתנהג ככה לידם. אם למשל הוא היה רוצה לחבוש כובע עם נוצות על הראש ובמקום העבודה שלו היו אומרים שזה לא הולם, אז זו פגיעה בחופש הפרט כי אין שום השפעה ישירה על כל אחד מהם, אבל במקרה הזה אי חבישת מסיכה סיכנה אותם, גם אם רק בהידבקות, וגם אם מבחינת דמיטרי ההידבקות הזאת לא משמעותית, זאת רק דעתו. אני מכירה אנשים שרק עצם… Read more »

אני
Guest
Reply to  Dmitri
19 days ago

אף אחד לא מכריח להזריק, אבל זכותם של אנשים גם למרחב סטרילי, לכן רצו שלא תשהה לידם בלי מסיכה

Reply to  אני
19 days ago

אין לך הצדקה מוסרית לכפות על אנשים להשתמש בקונדום בזמן יחסי מין, אז למה את (ושאר העולם) מרשה לעצמו לכפות על אינדיבידואלים לחבוש מסיכה??! אנחנו מדברים על אנשים בריאים שאין להם קורונה. ולמי שלא חולה (או לא יודע שהוא חולה), אין שום הצדקה לכפות להשתמש במסיכה. זה מנוגד לזכויות האדם הטבעיות. זו הבחירה והאחריות שלי, כאדם בריא ללא קורונה, אם לחבוש מסיכה או לא. אם אני יודע שאני נשא קורונה, אז אני מסכים איתך שאסור לי להיות במגע עם אנשים אחרים ובמקרה של HIV העונש בישראל עוד עד שלוש שנים בכלא ובצדק. אבל אם אני לא נשא, באיזה זכות מותר… Read more »

Last edited 19 days ago by הישראלי הנודד
אני
Guest
Reply to  הישראלי הנודד
19 days ago

יפה, אז במקרה שלו, הקולגות שלו רצו שיחבוש מסיכה לפני שהוא פוגש אותם (בעבודה) והוא לא שם, אז לפי מה שאתה אומר זכותם לא לפגוש אותו בעבודה, מה שאומר שאם אין סידור אחר כדי שימשיך לעבוד שם בכל צורה אחרת, הוא לא יכול להגיע פיזית לעבודה. ואני חוזרת ואומרת שזה היה הרוב המוחלט, יהיו סיבותיהם של האנשים אשר יהיו. אתה אומר שזכותו של מישהו לבקש ממך להיבדק לפני שאתה נפגש איתו, מחשש שאתה נשא ולא מראה סימני מחלה, אז למה מדמיטרי אי אפשר לבקש? למה זה לא לגיטימי שמקום העבודה שלו ידרוש את זה ממנו? זו הייתה חלופה לחיסון, כל… Read more »

Reply to  אני
19 days ago

אני מבין. יש הבדל בין מקום פרטי שקובע את החוקים שלו, למשל, לדיילים יש קוד לבוש מסויים, ולכן מקום עבודה פרטי בהחלט יכול להחליט שחובה על העובדים לחבוש מסיכה, אבל ברגע שהמדינה מפקיעה ממקום העבודה את הזכות לקבוע את החוקים שלו והיא קובעת מה מותר ומה אסור, זה פגיעה בזכויות הקניין של המעסיק והחירות של העובדים. דמיטרי כמה שהבנתי (ואולי אני טועה) עבד במקום ציבורי, והמדינה החליטה באופן שרירותי להטיל את המגבלות על כל מקומות העבודה וממה שידוע לי לא היו לו חלופות אחרות כי הממשלה קבע את החוק לכולם, גם לעסקים פרטיים. גם שהוא קיבל פטור רפואי ממסיכה לא… Read more »

אני
Guest
Reply to  הישראלי הנודד
19 days ago

אני אתחיל מהסוף: "כן, כל אחד בעיניי עצמו, ראוי שיחשוב שהחיים שלו חשובים יותר מכל דבר אחר. הגישה שלך אלטרואיסטית וזו גישה אנטי חיים." – אני חשובה לא פחות ממנו, ולכן לא הייתי רוצה שיסכן אותי בהדבקה במקום העבודה (אני מדברת כאן כנראה בשם אנשים שעבדו איתו). המחיר מבחינתו הוא ההרגשה שרמסו את הזכות שלו לחופש בחירה. המחיר מבחינתי הוא שרמסו את הזכות שלי לבריאות ואולי עבור חלק מהאנשים גם לחיים, והחיים שלנו חשובים לא פחות משלו. אם הייתה לו דרך לא להתקרב לאנשים ולא להיות בסיטואציות שעלולות להיות מדבקות, שלא יחבוש מסיכה, אבל מקום העבודה שלו שהוא בית חולים… Read more »

אני
Guest
Reply to  Dmitri
18 days ago

אם זו הייתה התקנה אז כנראה שהיא שונתה, כי אני לא מאמינה שמערכת המשפט לא הייתה מגבה אותה ואם כן, אז היית צריך להשתמש באמצעים העומדים לרשותך במדינה דמוקרטית, כלומר תביעה, פניה למשרד הממשלה האחראי וכדומה.
יש אנשים (להבדיל אלף אלף הבדלות כי אצלם מדובר בזדון), שחושבים שזה בסדר לפגוע פיזית באנשים אחרים, אז לא נשאיר אותם חופשיים כדי לא לפגוע בחופש שלהם נכון?
הקולגות שלך חשבו שבעצם אי עטיית מסיכה אתה פוגע בהם פיזית, זו לא דעתך, תילחם עליה, גם להם הזכות להילחם על פגיעה בהם והם עשו זאת.

ריקי
Guest
28 days ago

ניו זילנד , כמו קנדה, שייכת למלכת אנגליה. והיא מנוהלת על ידי אותו ארגון שאסור להגיד את שמו. בכל מדינה עשו ניסוי אחר. ובכל מדינה ניסו לראות מה יקרה בכל אחת מהשיטות. הם ביזרו את הניסוי שלהם על פני מדינות, בניו זילנד ניסו לסגור את המדינה – ולנסות להכיל את הקורונה בפנים. זה היה הניסוי. בישראל היה הניסוי של התו הירוק, זה היה הניסוי. באוקראינה אגב, רק מי שמחוסן מקבל קיצבה חודשית למי שברח מהמדינה ( או קיצבה גבוהה יותר מהשאר ), למה ? זה ניסוי, והם שם מקבל את זה באהבה יקח מה שיתנו לו. בזימבבואה מנסים לעבור למטבע… Read more »

Reply to  ריקי
28 days ago

אנחנו לא חיים בעולם אוטופי, אבל החובה המוסרית של הפרט הוא לדאוג לאושרו (עושרו) ורווחתו. יש מדינות שמערכת החוק שלהם מגנה על הפרט ומאפשרת לו סיכויים טובים יותר למיצוי עצמי. אלו המדינות המערביות, ועם כל החסרונות שלהם הן עדיפות על אפריקה, דרום אמריקה, המזרח התיכון ומרכז אסיה.

עומר
Guest
29 days ago

"מהגר מישראל עם חזות אוקראינית והתנהגות תרבותית משולבת לא היווה קלף חזק בלמשוך את בנות המין השני."
תוכל להרחיב?
מה ספציפיתי מבחינה תרובתית הייתה עושה שמרחיק נשים? יש לך עצות ממנה להימנע לעשות כדי לא להרחיק נשים שם?

Reply to  עומר
29 days ago

זו שאלה לדמיטרי, אבל אני רוצה לציין שזה מגיע לדייטים, רוב האנשים מעדיפים את המוכר, אם הן בריטיות, אז בריטים ואם הן גרמנים אז גרמניות. יש יתרון בהיכרות אנשים מאותה מדינה/תרבות/שפה והתקשורת ההתחלתית הרבה יותר שוטפת. למהגר הממוצע קשה יותר להכיר את המקומים בגלל מחסומי שפה ותרבות ואולי גם מראה שונה. אני לא רואה הרבה ישראליות (או ישראלים) יוצאים עם מהגרים זרים, אותו הדבר בחו"ל. אבל כמובן בכל מדינה יש את הסקרנים שדווקא מחפשים להכיר זרים (אני לא מדבר על מדינות עניות שיש להם אינטרס כספי לפעמים), אבל הן מיעוט. מהחוויה האישית שלי, בריטיות (ובריטים) הם העם הכי פחות "מושך",… Read more »

Last edited 29 days ago by הישראלי הנודד
עומר
Guest
Reply to  הישראלי הנודד
27 days ago

הישראלי הנודד מה הכוונה ב"בריטיות (ובריטים) הם העם הכי פחות "מושך", וזו קללה שאני צריך לחיות איתה."?
הן/הם לא בעלי ניראות פיזית מושכת בעינך? משהו באישיות לא מושכת אותך?
יותר מידי מופנמים/מוחצנים או משהו בסגנון?
ד"א אגב, איך הברטיות מגיבות לישירות?

Reply to  עומר
27 days ago

משיכה מינית זה דבר סובייקטיבי (אישי), כלומר, המראה הבריטי (בהכללה), לא מושך – לא נשים ולא גברים. אז היו כמה בודדים, אבל בגדול המראה, הגישה והמבטא לא עושים לי את זה. (גם מראה היספני והודי לא מושך אותי, שוב בהכללה, ברור שיש כאלו שכן) בניגוד לבריטים, עמים אחרים באירופה, אסיאתים, שחורים ואפילו חלק מהערבים (והישראלים) כן מעוררים משיכה… זה מעניין לראות המוני גברים אנגלים מעדיפים נשים זרות, גם להם נמאס מנשים בריטיות 🙂 לשאלתך, הבריטים (והבריטיות), מנומסים, ולזכותם ייאמר שהם משתדלים לא להיעלב אף אחד. התרגלתי לסגנון הזה ואני מאמץ אותו, החיים הרבה יותר נעימים שאנשים מכבדים אחד את השני,… Read more »

Last edited 27 days ago by הישראלי הנודד
עומר
Guest
Reply to  הישראלי הנודד
27 days ago

הישראלי הנודד
מעניין, כי הבריטיות נראות לי כמו אירופאיות אחרות פחות או יותר.
אתה בזוגיות כרגע עם מישהי/ו לא בריטי/ת?

Reply to  עומר
26 days ago

יש מראה שאופייני לכל עם/קבוצה אתנית. אני מסכים שההבדלים מטשטשים משום שיש הרבה אנשים להורים "מעורבים", ככה כשאני מדבר על מראה, אני מתכוון למראה "קלאסי". אתה תסכים שיש הבדל במראה בין שחור, אסיאתי ולבן, אם כן, אז יש גם הבדל בתוך מדינות אירופה, ואפילו הבדלים בין מדינות אפריקה או מזרח אסיה. תבדוק את הקישור –
https://www.nvisioncenters.com/analyzing-beauty-searches/

Last edited 26 days ago by הישראלי הנודד
עומר
Guest
Reply to  הישראלי הנודד
26 days ago

מעניין!

Member
30 days ago

מבינה אותך לגמריי. אני גם לא התחסנתי, אפילו לא פעם אחת. צרפת הייתה יחסית חופשית, דיי אותם הנחיות כמו בארץ (המדינות מעתיקות אחת מהשנייה) תו נאצי, מסיכה וכל השיט הזה. רק שהם החליטו לעבור לתו חיסון שזה עוד יותר גרוע, זאת אומרת שבדיקה שלילית לא מספיקה כדי לאכול המבורגר, אתה צריך להראות לבן אדם שהוא לא רופא ולא בעל מקצועי רפואי את פנקס החיסונים שלך, מה שהוא סודי רפואי. אני לא אשכח איך המנהלת של התואר שני הזמינה את כל הסטודנטים לכנס חלוקת הדיפולומות של הסטודנטים שנתיים מתחתינו, וכלכך התרגשתי והכל ואז יום לפני גיליתי שהם החליטו להתנות את הכניסה… Read more »

Last edited 30 days ago by Venus
היידי
Guest
30 days ago

מבינה אותך לגמרי. גם אני כמעט פוטרתי בגלל שלא הסכמתי להתח0ן והורחקתי מכל מה שהיה מותר למוזרקים ומחלימים. חבל שיש כל כך הרבה כבשים שהולכים בעיניים עצומות אחרי פוליטיקאים מושחתים, נצלנים, שהדבר האחרון שמעניין אותם הוא בריאות הציבור. לצערי אין מקומות טובים יותר להגר אליהם. אבל תקופת הקןרונה בהחלט הציגה מראה לאיזה מדינות הן מסוכנות לאזרחים שלהם על ידי שליטה ובקרה מלאה

ערן
Guest
30 days ago

עוד מכחיש קורונה ומתנגד חיסונים, מה חדש?
הזייה אמיתית – הייתה לך קריירה מצליחה, זוגיות, דיור טוב, חיים נהדרים.
וזרקת את הכל לפח כי לא הפסקת ליילל על מסיכות. אפשר לחשוב כמה זה קשה לשים מסיכה כדי להגן על עצמך ועל הסובבים אותך.
אפס התחשבות בזולת.
ואתה עוד מצייר לעצמך נרטיב שבו אתה קורבן מסכן.
מזל טוב על החזרה לישראל, כנראה שאתה באמת מתאים לשם.

Reply to  ערן
30 days ago

ערן, נניח שיש לי סרטן הדם, אני זקוק לתרומת מוח עצם ואתה היחיד בעולם שמוח העצם מתאים לגוף שלי.
האם למדינה מותר לכפות עליך להעניק לי את המוח עצם שלך?

רוצה לומר, שזו החלטה שלך. יכול להיות שתסכים, ואולי לא, אבל אסור לאף אחד לכפות עליך ובדיוק מסיבה זו חבישת מסיכה או חיסון הוא הבחירה של האינדיבידואל.

אאגב, שאתה נוהג במכונית, זו אפס התחשבות בזולת, כי בגללך יש פקקים ואתה עשוי לגרום לתאונת דרכים.

איתן
Guest
1 month ago

גבר שבגברים ההיתי שמח להכיר אותך.

דניאל
Guest
1 month ago

אני מברך אותך על החוזק הפנימי שלך להתנגד לטמטום הגלובאלי ולא להזריק את "שיקוי הפלא", או לשים מסיכה.
לצערי, בעולם המערבי הנוכחי, מצאו דרך לרמוס את האיניבידואליזם.
אני חשב שלא חסרים סיפורים כמו שלך שהפכו לגהנום אחרי הוירוס הזה (בספק אם לא נברא לטובת המצב הנוכחי מלחתחילה). אני לא מוריד חשיבות מהנסיון שלך, ומקווה שתמצא דרך לחזור לגן עדן.

דויד
Guest
1 month ago

אתה בכיין, אז היית שם מסכה מה ישמע, וגם אכלת את הראש.

Last edited 1 month ago by דויד
Reply to  דויד
1 month ago

התגובה שלך מייצגת זומבי שנורמל על ידי המערכת שאיבד את יכולת החשיבה העצמאית והביקורתית שלו. בגלל הגישה הזאת, העולם שלנו פחות טוב ממה שהיה יכול להיות, אבל לשמחתי יש אנשים כמו דימטרי שיש להם תפיסה אינדיבידואליסטית ויושר מוסרי ששם את האדם ואושרו במרכז.

מאמר מצויין, אני כנראה אכתוב פוסט תגובה.

Last edited 1 month ago by הישראלי הנודד