שתי מדינות לשני עמים: ממלכת יהודה ומדינת ישראל

המאמר נכתב כתגובה למאמרו של הנוסע המתמיד "ואללה יופי, השמאל רוצה להיפרד", שטוען בשפתו שרעיון ההיפרדות הוא "הרעיון הכי אוילי, יומרני ובזוי" בעיניו.

אני רוצה להראות איך רעיון ההפרדה דווקא יכול להיות פתרון *מוצלח למדיי (עם כוכבית גדולה בסופו).

תחילה, אסביר מאיפה אני מגיע…
ירדתי מהארץ בגלל הדת. יותר נכון, בגלל שבמדינת ישראל אין הפרדה בין דת למדינה. כתושב ישראל לשעבר כפו עליי חוקי דת, שכאתאיסט אין לי שום עניין בהם. אף על שנולדתי להורים יהודים, אני מגדיר את עצמי עברי וישראלי, אך לא יהודי. דת, כל דת, היא המזבלה של האנושות, היא צמחה בתקופות ובמקומות שלא היו תרופות ואישפוז פסיכיאטרי שהיה חוסך מאברהם אבינו, משה רבינו ושאר חולי הנפש בהיסטוריה של היהדות ודתות אחרות לשמוע קולות בלילה. ללא הפסיכוזה הנפשית הגידול הסרטני הזה שנקרא יהדות, האמא של הנצרות והדת בעלת ההשפעה הרבה ביותר על האיסלם המשוגע היתה גוועת עוד לפני שהדתות המונותאיסטיות היו מרימות ראש, הורסות חצי עולם והורגות מיליונים.

בשנות העשרים לחיי היה לי חלום: שישראל, המדינה שפעם אהבתי, תיהיה חופשית וחילונית, תעמיד את זכויות האדם ואושרו במרכז ותקיים שוק חופשי שיאפשר לאזרחיה לשגשג ולפרוח. במקום זאת, מצאתי את עצמי נאבק במדינה דתית, רעה וחולה שבוזזת את אזרחיה עם יוקר מחייה מטורף, ועוד גרתי בת"א.

גרוע מכך, הקהילה "החילונית", אלו שהיו אמורים להיות בצד החופשי והרציונלי, יצרו אל משלהם, קראו לו צה"ל. העריצו, סגדו וכפו בכוח על אינדיבדואלים לשרת את אלוהיהם, אם הם לא רצו – שלחו אותם לכלא! (אלא אם הם מיוחסים: ערבים וחרדים).
כשגנרל אוכל חינם סיים את שירותו הצבאי – הקהילה מצדיעה, מוחא כפיים ומראה לו את הדרך לתפקיד הפוליטקאי, כיאה למדינת ערבית-אפריקאית דיקטטורית.

בצר לי, ללא קהילה להתחבר אליה – לא היה מנוס, ירדתי מהארץ בגו זקוף – גרתי שנה בגרמניה, לא הסתתרתי עם השפה, ואז היגרתי סופית לבריטניה.
מעל לעשר שנים גרתי בלונדון וקיבלתי אזרחות בריטית 🇬🇧

7 באוקטובר 2023 – "השבת הארורה"?, "השבת השחורה"??

מעתה אמרו "יום שמחת תורה!" כל צדיקי הארץ "עושין סעודות גדולות ותענוגים גדולים ביום שמחת תורה לכבוד סיום התורה". כמה ימים לפני אותה שבת, קציני ומש"ק הדת בצה"ל חגגו שנודע להם שיום שמחת תורה נפל ביום שבת ה- 7 באוקטובר. כי אם שמחת תורה ושבת קודש מתקיימים באותו היום, זו סיבה מצויינת שצה"ל יכנס ליום שבתון כי אסור לעבוד בשבת ובעיקר כי זה מה שקורה שמערבבים דת וצבא, מפרידים בין מטבח בשרי ולחלבי, בין יום חול לשבת, כי השיקולים הדתיים תמיד יגברו. כידוע "אלוקים ישמור על עמו כפי ששמר עליו בשואה", והמחמירים מוסיפים: "יותר משישראל שמרו את השבת שמרה השבת אותם". אין צורך לדאוג "נבקש מאמא להכין עוף לשבת לכל המשפחה". הללויה!

משום מה, אף אחד לא יודע את הסיבה המדוייקת כי דרכי האל נסתרות, אבל חרון אפו של מלך מלכי המלכים עשה שמות בישראל, האל הפסיכי שהיהודים הפכו אותו לאלוהיהם היה כנראה מבואס ביום שמחת תורה כי לא העלו לו כבש חי כקורבן, אז הוא שלח משלחת מלאכי רעים מחופשים לברברים על אופנועים ורחפנים להעניש את עמו הנבחר. בעוד הדתיים, המשיחיים והכהניסטים רגילים להתקפי הזעם של האל הלא צפוי ומלא הרחמים(??!), הצה"ליסטים נכנסו להלם – לא ידעו מאיפה זה בא להם: ניפצו להם את הפנטזיה. כבר מעל לשמונה חודשים "הצבא החזק ביותר במזרח התיכון" לא מצליח להכניע ארגון טרור שאין לו טנק או מטוס אחד. מנהיגיו הפוליטים הנערצים נמצאים תחת חקירה בינלאומית של פשעים נגד האנושות. הדיסוננס הקוגניטיבי כל כך חזק, כי הרי צה"ל הוא "המוסרי ביותר בעולם", אז "כולם אנטישמים וכולם נגדנו!".

צה"ל, עם תקציב מפלצתי של 117 מיליארד ש"ח לשנה חושש מהתמודדות מול ארגון טרור אחר בצפון, לא מעיז לתקוף את אירן במזרח, מתחנן לתחמושת מהמערב. הטנקים הישראלים, פאר היצירה של התעשיות הביטחוניות נפגעו בעזה ויצאו מכשירות, חיילים נשלחים לחזית למות למען מטרות פוליטיות, כי על כל חייל הרוג הימין מתחזק. הכלכלה קורסת לאבדון, התיירים לא באים, הדירוג אשראי נחתך, עשרות אלפי ישראלים חיים במלונות ודיור חליפי שלא לדבר על ההרוגים, הפצועים והחטופים שממשלת ישראל הפכה למשותקת לגביהם.

חוסר אונים בכל היבט שמזכיר מה שקורה ברוסיה, אבל "אנחנו ננצח!", כי אם הרוסים הפטריוטים ממשיכים לתמוך במנהיגם הקשוח שבגברים, אז שהישראלים הציונים לא יתמכו במנהיג חזק ששונא ערבים וסמולנים??! "לשטח את עזה!" הוא משפט שגורם לישראלי המצוי תחושת נקם מתוקה, אז מה אם הריסת בניינים אינה תורמת מהומה. אז מה אם ישראל הפסידה. כאין ערכים, אז אין מטרות, אין תוכניות ואין עתיד. בעצם יש עקרון אחד: "מה שלא הולך בכוח, ילך ביותר כוח", זה השיח בציבור הישראלי, בממשל ובצבא.

האם היה יכול להיות אחרת? כן!

שתי מדינות לשני עמים: ממלכת יהודה ומדינת ישראל

ממלכת יהודה
האזרחים: קולקטיביסטים דתיים – חרדים – מתנחבלים וכל מי שמתפלל "ברוך שלא עשני אישה" כולל נשותיהם "קלות הדעת" כפי שפסקו חז"ל.
בירתם: ירושלים של זימה.
משימתם: להרביץ תורה ביום ובלילה, להטריד מינית נערים במקווה טהרה, לפגוע בזכויות של נשים שלא שמרו נידה, להרוג גייז במצעדי הגאווה ועמלקים כי זו מצווה, ולמלמל תפילות לבניית בית המקדש השלישי שחרב בגלל שנאה עצמית, שמרנות אינפנטילית וקיבעון מחשבתי.
תחביבם: בזמנם הפנוי הם יבנו נשק כדי לעצבן את בני דודיהם המוסלמים ולהוכיח שהשמע ישראל חזק יותר מאללה עכבר.
איסורים ומצוות: ממלכת שריעה יהודית תדאג שכל אדם עם דם יהודי טהור יקיים 613 תרי"ג מצוות, אחרת מלקות או סקילה באבנים.

מדינת ישראל
האזרחים: אינדיבידואלים רציונלים – קפיטליסטים – אתאיסטים ואנשי העולם הגדול.
הבירה: הרצליה.
תכלית חייהם: אושרם ושגשוגם.
אמצעי: שכלם, מחשבתם הרציונלית.
חוקה: שמירה והגנה על זכויות האינדיבידואל; חיים, חירות וקניין. ועקרון האי תוקפנות.

אלו מדינות נפרדות, ממשלות נפרדות, חוקים נפרדים, אזרחויות שונות: ישראלי לישראלים העבריים, ויהודי ליהודים הטאליבנים.

הסיכוי שזה יתגשם שווה ערך לסיכוי שיש אלוהים

זה לא יקרה. פשוט כי המדינה העברית החדשה לא תמנה יותר מאלף איש. התשובה בשאלה: כמה ישראלים לא מקיימים את פולחן כריתת הזין לבניהם?

הדמוגרפיה מסבירה הכל –

• שני שליש מהציבור בישראל כיום שייכים לממלכת יהודה.
• שליש אחר הוא צה"ליסטים. הצבא הוא אלוהיהם, ועדיף צבא כשר למהדרין עם כיתוב גרפיטי של פסוקי תנ"ך על כל שער ומבנה בבסיסים.

כלומר, בישראל אין את קבוצה של אינדיבידואליים רציונלים, קפיטליסטים ואתאיסטים שכתבתי עליה למעלה. לכן, הפתרון לשתי מדינות נכשל עוד לפני שהתחיל.
אילו 25-40% מהישראלים היו כאלו, אני סבור שהיה ניתן להיפרד. שממלכת יהודה יקימו ממשל עצמי, גם ככה יש להם את מועצת חכמי הקוראן התורה. אף אחד לא שואל את המחנה הדתי אם הם מסכימים או לא, כי דעתם לא רלוונטית. מבצעים התנתקות ואם הם מפירים את החוק הישראלי, מפעילים כוח נגדם. מה הם יאכלו? שיצעקו אל השם, הוא ישלח להם מן, כבר אמור להכיר את המתכון מתקופת יציאת מצרים "וַיִּקְרְאוּ בֵית יִשְׂרָאֵל אֶת שְׁמוֹ מָן וְהוּא כְּזֶרַע גַּד לָבָן וְטַעְמוֹ כְּצַפִּיחִת בִּדְבָשׁ". זרע בטעם דבש?! 😀

מי הם הצה"ליסטים?

יצחק רבין חוגג את יום שמחת תורה. באחד הימים התורה שהוא מחזיק בידו תהיה העילה לרציחתו בידי יהודי שומר תורה ומצוות. זה מה שקורה שדוחפים את הדת לצה"ל ולא מפרידים בין דת למדינה.

אז מי היא הקבוצה הלא דתית בישראל? בסקרים הם נקראים בטעות "חילונים" או ליברלים, אבל הם לא אתאיסטים או רציונלים, בטח לא קפיטליסטים. הם אמנם סוגדים לצה"ל ולמערכת הביטחון המושחתת, אבל מהם ערכיהם? זהו, שאין להם ערכים, אין להם עקרונות, זה גמיש, תלוי בנסיבות. הם בעצמם לא יודעים.
לכן, הם לא מסוגלים להקים מדינה עברית משגשגת.

אחת הסיבות לכך, ואתמקד רק באחת, היא משום שהקבוצה "החילונית-ליברלית" (התל אביבים, למשל) לא מבינה את הסכנות שבדת, גם רצח יצחק רבין, לא גרם להם להתעורר. בעיניהם רוצחו של רבין הוא "עשב שוטה ונתעב" שלא מאפיין את המגזר הדתי-חרדי האלים, המסוכן והנתעב יותר. בעוד שבעיניי אין הבדל רעיוני בין החמאס והחיזבאללה לבין הדתיים והחרדים. הישראלי "החילוני" רואה באירן איום קיומי ומציע לגייס בכפייה את החרדי שערכיו ותפיסתו דומה מאוד לאירני. מה הפלא שהחרדים לא רוצים להתגייס? כמו לבקש מאירני לשרת בצה"ל.

דוגמא נוספת: החילוני-ליברל מייחל ליחסים דיפלומטים עם סעודיה.
תפיסתו הפילוסופית כל כך רדודה שהמוטו המפגר שלו: "האויב של האויב שלי הוא חבר שלי". ולכן לא מפליא שאם הוא לא רואה סכנה בסעודיה כמדינת שריעה מוסלמית, הוא לא יראה את אותה הסכנה הנשקפת מבני ברק, ירושלים או גיוס חרדים לצה"ל. העיקר שלאחרונה הוא חזר צוהל בחופשה מדובאי, עוד מדינה מוסלמית שמוטב היה לשמור ממנה מרחק זהיר. הוא בטח מפנטז על בניית קואליציה ישראלית-ערבית נגד אירן. מטומטם.

הערצתו לדובאי מובנת כי באופיו הוא ערבי, ומכאן נובעת סלידתו כלפי האירופיים. הוא נוהג לציין שצרפת ובריטניה הפכו למדינות מוסלמיות. אכן, יש שם בעיות, אבל, באופן יחסי, בישראל יש פי 4 יותר אזרחים מוסלמים.

(*) לסיכום

למי שתוהה אילו מדינת ישראל היתה כפי שתיארתי – איך היא היתה נראת…

• במישור החברתי, השוק החופשי, היה גורם לתושבים לחוש מחוזרים ומוגנים, מצד אחד עסקים היו עושים כסף רק במתן ערך ממשי לקונים בישראל ומחזרים אחריהם. ומצד שני כשהקהילה קבעה שזכויות הקניין עומדים בראשה והפרתם היא עבירה פלילית שעונשה מאסר, הישראלים לא היו צריכים לדאוג מקומבינות, רמאויות או שחיתיות כי לא היה את מי לשחד – הכל פרטי. שלא כמו במדינות סוציאליסטיות-קומוניסטיות שאין אמון בשכנך או בבן משפחתך, בישראל הקפיטליסטית אמון היה הבסיס לחברה שוחרת שלום ושגשוג.
• במישור הכלכלי, אותו שוק חופשי, היה מעשיר את אזרחי המדינה, הישראלים היו הרבה יותר עשירים עם התל"ג הגבוה בעולם, ויוקר מחייה נמוך בשל היעילות והתחרות במשק.
• במישור האישי, ישראלים היו משתמשים בשכלם, לקבל החלטות מושכלות על חייהם ועתידם. לא "בעזרת השם", לא "נסתדר איכשהו", אלא גישה רציונלית ובריאה לחיים שמבטלת כל סממן מיסטי, על טבעי או אלוהי. מי שעובד עם שכלו חזקה עליו שיצליח מאשר אלו שמשתחווים ומאוננים על קברי צדיקים.
• במישור הלאומי, ישראל היתה סוחפת את העולם הערבי והמערבי לכיוון של שמירה קנאית על זכויות האדם: חיים, חירות וקניין. הדתיים, החרדים ואפילו הפלסטינים, החשוכים היו מגלים שאפשר אחרת. זה לא הדת שלנו נגד הדת שלהם, אלא הדת המנוונת שלהם נגד החילוניות המשגשגת של הישראלים – לא היה ספק שקיום של חברה חופשית, רציונלית ואתאיסטית היתה מעודדות קהילות יהודיות ומוסלמיות דתיות לאמץ אורח חיים חילוני שמוקיע את הדת מחייהם.
• במישור הבינלאומי, כוחה הבינלאומי של ישראל ישתווחה לשל מדינה גדולה פי מאה. על אדמתה יתקיימו כנסים בינלאומיים ופי ארבעה יותר תיירים ממספר תושביה ינהרו לנפוש בה. ישראל לא תציע את החומה הרקובה שנראת הכותל והיסטוריה דתית, אלא לונה פארקים בינלאומיים, אטרקציות מהממות, בתי קזינו, מלונות מפוארים, טכנולוגיה סופר מתקדמת וכמובן את מצעד הגייז והליידי-בוי בעירום היפה בעולם.
• במישור הצבאי, משטר האייטולות באירן היה מחוסל ולפלסטינים היתה ברירה: תקימו מדינה חילונית לתפארת ושוחרת שלום לצד ישראל, אך אם תבחרו בדת הטרור אללה לא יעזור. בפועל, אף מדינה ערבית לא היתה מתעסקת עם ישראל, כי המשטר שלה היה מתאדה באותו היום. לא שמונה חודשים, ביום אחד.

הפנטזיה נגמרה, להתעורר! עכשיו חזרה למציאות –
מכל המאמר הזה, קחו תובנה אחת – תהגרו לארץ אחרת, לקהילה שמכבדת אותכם כאינדיבידואלים, באשר אתם.